דילוג לתוכן
  • חוקי הפורום
  • פופולרי
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • צור קשר
עיצובים
  • Light
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
מתמחים טופ
ר

רפאל 0

@רפאל 0
אודות
פוסטים
570
נושאים
41
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
5
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • מדריך | לוח חשמל ביתי - היכרות חלק א'. מבטחים, מוליכים ואביזרים.
    ר רפאל 0

    בעקבות כמה וכמה פוסטים שעלו במהלך הזמנים, ובעקבות הידע והנסיון שלי בהנדסת חשמל, עלה ברעיוני לכתוב פוסט בו יוברר ויובהר בצורה השווה לכל נפש על מה שקורה בלוח החשמל והמסתעף בבית.
    מדריך זה יוכל לעזור עם שאלות רבות שמתעוררות תמידים כסדרם, כמו:

    • מה זה מעגל סופי?
    • מה פשר החוטים שיש בנקודות החשמל?
    • אני רוצה לחבר לשקע מפצל עם .... ועם ..... וגם ...., אפשר?
    • אחת ולתמיד: איך קוראים לכל מה שקורה שם בלוח החשמל?
    • מה אני עונה לחשמלאי ששואל 'מי קפץ, הראשי או הפחת?', מי זה הראשי, מי זה הפחת ומה תפקידם בכלל? מה עושים כל שאר החבר'ה שם, ומה פשר הנתונים שעליהם?

    השתדלתי גם לכתוב את הפרטים בהם מנסיוני בשטח (ובפורום הזה ובהסטוריית הפוסטים שלי...) יכולים להועיל לאדם מן השורה.

    כמו כן, בעז"ה מתוכננים גם פוסטים נוספים בהם אנסה להקיף את כל חלקי מערכת החשמל בבית. ייתכן שמושגים שלא נהירים דיו במדריך זה יובהרו בפוסטים אלו.
    אבקש גם את עזרתכם - אם יש נושאים שונים שאתם רוצים לשמוע עליהם, הציעו זאת בתגובות.

    הבהרה ואזהרה: המדריך לא יהפוך אתכם לחשמלאים, ואין לגעת בשום רכיבי חשמל על סמך הנאמר כאן. על פי תקנות החשמל עבודות חשמל יבוצעו אך ורק על ידי בעל רשיון מתאים.

    בעזרת ה' נעשה ונצליח.
    ובכן:
    החשמל שאנחנו צורכים מתחיל מבחינתנו - במונה של חברת חשמל, הממוקם בד"כ בארון חשמל סמוך לבית.
    מהארון יש קו שהולך ללוח הביתי. זה אומר, שגם אם נוריד את החשמל בבית, עדיין יהיה חשמל בקו הזה.
    הלוח הביתי מורכב ככה (בד"כ. אבל ייתכנו גם מקרים שונים):
    מוליכי החשמל נכנסים לחלק התחתון של המא"ז הראשי.
    מא"ז:
    מא"ז = מפסק אוטומטי זעיר. זה הרכיב שאנשים קוראים לו בכל מיני שמות: מאמ"ת, פיוז, פקק, מפסק ועוד. (אפילו בקטלוגים של חנויות מקצועיות ראיתי מאמ"ת, אבל זה לא מדוייק).

    על המא"ז מופיע, בין היתר, מספר עם אות באנגלית (בד"כ C). על האות אני לא ידבר, זה יותר מקצועי. אבל בואו נדבר קצת על המספר.
    המספר הזה מגדיר כמה חשמל (זרם) יוכל לעבור דרך המא"ז. למשל, אם כתוב עליו 16, זה אומר שיכול לעבור דרכו בחופשיות 16 אמפר. אם הזרם יהיה יותר גדול, הוא ינתק את הזרם.
    הנה מא"ז של 16 אמפר:
    f2088155-cf9f-41c0-b63a-4f769f4da36e-image.png

    הבה נעמיק מעט ונדייק יותר:
    המא"ז התמים מכיל בתוכו תעשייה שלמה של מערכות וחישובים, ויש להם אופיינים שונים.
    תפקיד המא"ז לפי ההגדרות הוא: להגן על המוליכים (מוליכי החשמל) משני דברים: זרם יתר וזרם קצר:

    • "זרם יתר" - משמעותו זרם העובר את המספר הנקוב על המא"ז, אבל לא בהרבה. במקרה כזה, המא"ז לא ייקפוץ מיידית. הוא מאפשר, בהתאם לחריגה בזרם, פרק זמן לפני שהוא יקפוץ. וכמובן, שככל שהזרם שחורג גדול יותר (עד לרמה מסויימת וכדלהלן), כך מהירות התגובה תלך ותגדל.

    • "זרם קצר" - משמעותו זרם גדול מאוד ביחס לזרם הקצוב (בד"כ פי חמשה). במקרה זה, המא"ז ייקפוץ בתוך כמה אלפיות שנייה! מיידי, בקיצור.

    ככה מרוויחים, שאם החריגה של הזרם היא קטנה, וממילא לא מזיק כ"כ למוליכים, אז אכן המא"ז לא ייקפוץ מייד, רק אחרי זמן מה. אבל עדיין בזרם משמעותי הוא ייקפוץ מייד.

    ככה ניתן להפעיל מנועים שונים (כגון: מזגנים), שבשעת ההנעה צורכים זרם גדול מאוד, יותר מהזרם הנקוב של המא"ז. למרות זאת הוא לא קופץ משום שצריכת הזרם המוגבר עדיין נמוך יותר מהזרם שגורם לניתוק המיידי, וגם משך זמן הצריכה הוא קטן יותר ממה שגורם למא"ז לקפוץ.

    טוב. אמרנו שהקווים שמגיעים ללוח נכנסים למא"ז ראשי. אבל בואו נתמקד רגע מי הם הקווים שמגיעים.
    לכל לוח יגיע:

    • מוליך בצבע צהוב / צהוב-ירוק (או לבן בדירות ענתיקות) - הארקה
      הארקה אינו נוטל חלק פעיל במערכת החשמל, אך תפקידו חשוב ויכול להציל חיים.
      הוא לא נכנס לשום מא"ז ושום דבר שיכול לנתק. הוא הולך ישירות ל"פס הארקות".
      "פס הארקות" זה בעצם חיבור במקום מרוכז בלוח של כל ההארקות שיוצאים מהלוח לרחבי הבית.

    • מוליך בצבע כחול (או שחור) - אפס
      זהו מוליך שנועד להיות חלק ממערכת החשמל, אך למרות זאת הוא לא מתחבר למא"ז הראשי, אלא ממשיך הלאה להמשך המערכת.
      כלומר, אם נכבה את המא"ז, או אם נניח המא"ז קפץ משום מה - זה מנתק רק את מי שמחובר למא"ז, אבל האפס עדיין 'חי' (אמנם בד"כ הוא לא מחשמל, אבל האפסים בבית עדיין מחוברים לאפס שמגיע מהארון מונים).
      ככה נראה פס אפסים ופס הארקות:
      03d455ed-4e06-486d-afb7-415c21224a31-image.png

    • מוליך/ים בצבע חום / אדום / סגול /כחול (אם האפס שחור!) - פאזות
      אם מלבד האפס והארקה יש עוד מוליך אחד בלבד, זה אומר שההזנה שלכם היא חד פאזי כלומר: פאזה אחת. ואם יש לכם 3 מוליכים נוספים, זה אומר שככל הנראה ההזנה שלכם היא תלת פאזי כלומר: שלוש פאזות. .

    המוליכים האלו (הפאזות), הם אלו שמתחברים למא"ז.
    ניתן להבחין גם לפי המא"ז הראשי אם יש לכם חד פאזי (להלן: ח"פ) או תלת פאזי. אם הוא צר כמו כל שאר המא"זים בלוח, זה ח"פ. אבל אם הוא נראה כמו 3 מא"זים המחוברים יחד - כנראה יש לכם תל"פ.

    תמונה של מא"ז תלת פאזי:
    b8f60b99-87b1-49f2-9763-2180f21b39fa-image.png

    אז אם חשמלאי שואל אתכם מי נפל - אם רכיב שנראה כמו שלוש מא"זים מחוברים נפל (ובח"פ: המא"ז עם המספר הגדול ביותר) - אתם יכולים להגיד שהמא"ז הראשי נפל.

    טוב. מהצד השני של המא"ז הפאזות יוצאים, ומשם הם הולכים למפסק פחת (לא ממסר פחת, זה לא נכון! ממסר זה משהו אחר שבד"כ אין בבית סטנדרטי).
    למפסק פחת (להלן: פחת) יש כניסה נוספת. כלומר, אם זה ח"פ אז יש לו כניסה לפאזה אחת פלוס כניסה נוספת, ואם זה תל"פ אז יש לו שלוש כניסות לפאזות ועוד אחת נוספת.
    לכניסה הנוספת מחובר ה'אפס'.
    סימן הזיהוי המובהק מי זה הפחת - בד"כ הוא הרכיב הגדול ביותר בלוח. בח"פ הוא בגודל של 2 מא"זים, ובתל"פ הוא בגודל של 4 מא"זים.
    סימן נוסף מי זה הפחת - על המפסק יש לחצן קטן שנועד לבדוק אם הפחת תקין. אז אם יש לו את הלחצן הזה - זה הפחת.

    ככה נראה מפסק פחת תלת פאזי:
    2d16cd8e-d133-4d53-8cab-7ad9a0f1845e-image.png
    וחד פאזי:
    3f05e2a2-e93d-4b49-a9ad-9643558e6f43-image.png

    כמה מילים על הפחת:
    תפקיד הפחת הוא לראות שהחשמל נמצא אך ורק בתוך המעגלים החשמליים ולא 'זולגים' למקומות אחרים, למשל דרך בן אדם ח"ו.
    אבל! הוא לא קופץ כאשר יש נניח צריכת זרם מוגברת. זה לא תפקידו.
    ולכן חשוב להקפיד שהזרם שהפחת מיועד לו לא יהיה יותר קטן מהמא"ז הראשי. כי אם נגיד המא"ז הראשי הוא 63 אמפר, והפחת מתאים רק (עד) ל 40 אמפר, אז ברגע שהזרם יעלה על 40 אמפר הפחת לא יתפקד כהלכה.

    מהיציאה של הפחת, לוקחים את האפס לפס אפסים. כלומר, מוקד האפסים שכל האפסים מתחברים לשם.

    שימו לב להבדלי הזרמים של המא"זים בלוח שבתמונה. נסו לגלות מי הראשי ומי הפחת :
    0073198c-cb02-4525-bd0c-015de2f614ed-image.png

    יאללה. עכשיו נוכל לדבר על מעגל סופי:
    כדי שנוכל להפעיל מכשיר חשמלי אנחנו צריכים ליצור מעגל. אנחנו לוקחים פאזה ואפס ומחברים ביניהם מכשירר חשמלי.
    ואז זורם זרם במעגל בתוך המוליכים (לצורך העניין נאמר - כיוון הזרם מהפאזה לאפס. ליתר דיוק חפשו בפוסטים שלי שנכתבו בנושא).
    ומניין לנו פאזה ואפס גם למכונת כביסה, גם למזגן וגם לקוטל יתושים?
    ובכן, אחרי שיצאנו מהפחת אנחנו בעצם לוקחים את הפאזה ומוציאים ממנו, במקביל, מלא מוליכים דקים שהולכים לכל הצרכנים בבית. ואפס - מושכים מפס האפסים.
    כלומר, כל שקע בבית מגיע אליו מוליך אחד שמחובר לפאזה ומוליך אחד שמחובר לפס אפסים.
    בח"פ - כל הצרכנים מחוברים למקום אחד. בתל"פ יוצרים חלוקה בין הפאזות.
    כל מעגל כזה נקרא: מעגל סופי.
    עכשיו נוצרת בעיה. נניח המא"ז ראשי הוא 40 אמפר. במקרה זה המוליכים צריכים להתאים לעמוד בזרם של 40 אמפר, אחרת ייזרום זרם גבוה ואף אחד לא יעצור את הזרם והמוליכים יישרפו.
    אבל מצד שני, זה לא ריאלי, וגם יקר מאוד למשוך מוליכים כ"כ עבים בכל הבית.
    אז מה עושים? אחרי שיצאנו מהפחת, לפני שאנחנו מתקדמים למעגל סופי, נחבר מא"ז נוסף עם זרם נקוב הרבה יותר קטן. נניח 10 אמפר.
    עכשיו אפשר להקטין את עובי המוליכים שהולכים למעגל הסופי הזה. כי אם יזרום בו כבר יותר מעשר אמפר הוא ייקפוץ, וככה המוליכים מוגנים.

    היות והמא"ז מותאם לעובי המוליכים, ואם נגדיל אותו אנחנו מעמידים את המוליכים באפשרות של התחממות ושריפות -
    אסור בשום אופן להחליף מא"ז למא"ז גדול יותר בלי להחליף גם את המוליכים! זה יכול לגרום לנזקים ברכוש וב-וכו'.

    הנה שרטוט של לוח שעשיתי לכבודכם 😁.
    בחנו את עצמכם: איפה ההזנה של הלוח, איזה סוג הזנה (ח"פ או תל"פ), לאיפה מתחבר כל מוליך, שינויים בעובי המוליכים, גדלי המא"זים והפחת... :
    db28d10b-e1c2-46db-9dad-d7a7068919e0-‏‏מצגת של Microsoft PowerPoint חדש.jpg

    עריכה:
    מהמלצה שקיבלתי, ועל מנת לשמור על הסדר הטוב, אשמח מי שיש לו שאלות, הערות, הארות או תגובות ובכלל שאלות מקצועיות - יגיב בפוסט נפרד ייעודי:
    תגובות

    מדריכים - חשמל

  • מדריך | מדריך | חיווט מפסקים שונים - מפסק כפול / דו קוטבי / מחליף / מצלב
    ר רפאל 0

    שלום רב לכולם!
    בחשמל ישנם כידוע רכיבים רבים. החל ממפסק רגיל, ואין לדבר סוף.
    לכל רכיב יש תפקיד במעגל החשמלי, מיקום התקנתה וצורת עבודה מסויימת.
    למשל - מפסק של תאורה, תפקידו לנתק או לחבר את התאורה למערכת החשמל, וצורת הפעולה שלו היא טכנית לגמרי - חתיכת ברזל שגורמת למגע/ניתוק בין החוט ה'חי' לחוט שיוצא לתאורה.
    אבל יש אביזרים שאמנם אנחנו יודעים מה תפקידם, אבל מתקשים כיצד לחווט אותו. בפרט מוצרים שיש להם כמה יצרנים, וכל אחד מהם מחווט בצורה שונה.

    כמעט על כל רכיב יש שרטוט שמדריך איך לחווט אותו. רק צריך לדעת לקרוא את זה נכון.
    במדריך זה, שהוא ראשון בסדרת הדרכות חיווט , ארחיב בעז"ה על סוגים שונים של רכיבים.

    למען הסדר הטוב, אשתדל לפרט עליהם: א. את תפקידם במערכת החשמל. ב. איך הם עושים את זה. ג. שרטוט עקרוני של הרכיב. ד. במידת האפשר - דוגמאות לקריאת השרטוט שעל גבי הרכיבים.
    בנוסף, מידי פעם אציין תקנת חשמל שחשוב / כדאי / מעניין לדעת.

    עם הזמן אשתדל לערוך את המדריכים, להוסיף רכיבים נוספים וכיוצ"ב. כך שאם לא מופיע כאן הדרכה על משהו ספציפי שהתעניינתם עליו - כדאי לחזור ולבדוק. וכמובן, תמיד אשמח לבקשותיכם.

    הבהרה ואזהרה: המדריך לא יהפוך אתכם לחשמלאים, ואין לגעת בשום רכיבי חשמל על סמך הנאמר כאן. על פי תקנות החשמל עבודות חשמל יבוצעו אך ורק על ידי בעל רשיון מתאים.

    אז יאאלה, בואו נתחיל.

    המדריך הזה יעסוק בסוגים שונים של מפסקים. עקפתי על הדרכה של מפסק רגיל ופשוט, כי שיערתי שמי שיש לו מספיק ריכוז לקרוא עד כאן, ככל הנראה זה מיותר לו. אם בכל זאת מישהו מעוניין, שיעדכן ב'תגובות'

    מפסק כפול
    מפסק כפול הכוונה שישנם 2 מתגים אחד ליד השני. היא מוזנת ממקור אחד ומתפצלת ל 2 יציאות.
    ישנם שני תצורות איך המוצר מגיע. או כתוצר מוכן, כלומר: מוצר מוכן הכולל את שני מתגיו, וכל שנותר הוא לחווט אותו. אפשרות שנייה בהרכבה עצמית (כגון מפסקי גוויס וכדו').כאן מדובר על שני מפסקים רגילים שמרכיבים אחד על יד השני.
    אופן החיבור הוא די פשוט. בכניסה נחבר את ההזנה, ובמקרה של מפסק כפול בהרכבה עצמית - נחבר את ההזנה לאחד המפסקים, ומשם 'נגשר' גם למפסק השני (במפסק מוכן הגישור בנוי בפנים) ומשתי היציאות נצא ל - לצורך העניין - שתי תאורות .
    הכנתי איזשהו שרטוט, מקווה שמובן. הנה:
    903f3aa1-742b-4651-b1f6-6aea6c9b63e6-image.png

    על פי תקנות החשמל, אסור שהזנת מתג כפול יהיה משני מעגלים שונים.
    עוד תקנה חשובה: כיווני המפסקים להפעלה ולכיבוי חייבים להיות אחידים. אסור שתהיה שוני בכיווני המפסקים (למעט מפסק מחליף - להלן). והאמת - החוק מחייב שבכל הבית כיוון המפסקים יהיו אחידים.

    מפסק דו קוטבי
    יש שמתבלבלים בהגדרה, וחושבים שמדובר על מפסק כפול. אולי ה'דו' מבלבל אותם. למעשה, מדובר במפסק בודד, אולם בשונה ממפסק רגיל שמנתק את הפאזה בלבד, כאן תפקידו לנתק במעגל הן את הפאזה והן את האפס.
    מתי משתמשים בזה?
    ובכן, כדאי לדעת: על פי חוק החשמל, כל צרכן חייב אמצעי ניתוק דו קוטבי - פאזה ואפס - ליד המכשיר. בהקשר זה, ניתוק יכול להיות תקע (שבעצם מנתק את הפאזה והאפס), או מפסק דו קוטבי. (אפשרות נוספת שקיים, מא"ז דו קוטבי עם התקן נעילה).
    👈 הדבר היחיד שהחוק מחריג מחובה זו - מעגלי תאורה. להם די במפסק חד-קוטבי.

    פעם היה לי דיון לגבי גלאי עשן, שעל פניו מצריך אמצעי ניתוק דו"ק. בסוף מצאתי את השאלה ב'וועדת הפירושים'(ה'סנהדרין' של החשמלאים...), שם הם ענו כי -
    "הגלאי אינו מיועד לטיפול ולגישה יומיומיים, ועל כן יש להתייחס אליו בדומה למנורה קבועה, ולהתקין עבורו מפסק (אפשר חד-קוטבי). משיקולי אמינות – בהיות הגלאי אבזר מציל חיים - רצוי שלא להתקין מפסק כלל, וכאשר מותקן מפסק כזה, להתקינו באופן שימנע הפסקה מקרית, או בלוח".

    אז איך עובד מפסק דו קוטבי? פשוט מאוד. כמו מפסק יחיד, רק כאן יש לו 2 כניסות ו 2 יציאות. בכניסות מחברים את הפאזה ואת האפס, וביציאה גם.
    רק צריך לשים לב לכמה דברים:
    בדרך כלל לא משנה באיזה צד הפאזה ובאיזה צד האפס. מה שחשוב זה ששהם יהיו זהים בכניסה וביציאה. כלומר: אם בכניסה חיברנו את הפאזה בימין ואת האפס בשמאל - ככה זה צריך להיות גם ביציאה.
    כמו כן, בדרך כלל יש למפסק נורת בקרה (כמו של הדוד). איך זה עובד? במקביל ליציאה לצרכן מחברים נורה קטנה, שבעצם מקבלת מתח רק כאשר המפסק לחוץ ויש מתח בצרכן.
    לכן, חשוב להקפיד שלא לחבר את הכניסה בצד של הנורה, כי אז הנורה תקבל מתח קבוע ולא תיכבה... (הצרכן יעבוד!)
    יש מפסקים שהנורה בנוייה כבר בתוך המפסק. אבל יש כאלו שצריך להזין את הנורה (כמו אלו של גוויס).
    הנה שירטוט של מפסק דו קוטבי. שימו לב שלא מדובר על מפסק כפול. כאן יש חיבור כזה בין המפסקים, המבטא ניתוק משותף לפאזה ולאפס:
    a2a4c80e-debc-4bda-9428-4ac798644190-image.png

    מפסק מחליף
    זה בטח רובכם ככולכם מכירים: הדלקת מנורה משתי מפסקים הממוקמים בשני מקומות שונים (שני צידי המסדרון, וכדו').
    החלק המדהים בזה הוא, שבשונה ממפסק רגיל (יחיד) בו כיוון המפסק קובע אם האור יהיה דלוק או מכובה (כלומר, תמיד למעלה יהיה מצב 1 ולמטה מצב הפוך), במפסק מחליף זה יכול להשתנות. בכל מצב המפסק מחליף את המצב הנתון. אם דלוק - הוא מכבה. ואם מכובה - הוא מדליק.
    למעשה בכלל לא מדובר על מפסק רגיל. מדובר על מפסק מיוחד וייעודי לזה. ותפקיד המפסק הזה הוא כמובן ליצור אפשרות של הדלקה משתי מקומות.
    איך הוא עושה את זה?
    ובכן. ראשית כיוון שמדובר על מערכת המורכבת משני מפסקים, נגדיר להם שמות: מפסק A ומפסק B.
    עכשיו בואו נבין איך בנוי המפסק.
    כידוע, במפסק רגיל, המפסק אחראי לנתק או לחבר בין הכניסה ליציאה.
    במפסק מחליף אין ניתוק. מה שקורה בעת לחיצה על המפסק הוא העברת נתיב הזרם לנתיב אחר.
    כלומר, מהמפסק יוצאים שני קווים (נקרא להם X ו Y), והמפסק מקבל הזנה, ומתחבר לאחד משני קווים אלו.
    בעצם, על המפסק יש 3 מקומות לחיבור חוטים.
    כאן צריך להסתכל על השירטוט שעל המפסק, כל מפסק הוא אחרת.
    בגדול - ככה אמור להיראות השירטוט:
    0882ec42-3224-433d-ba57-59f0fe187de2-image.png
    מה שרואים כאן זה נקודת כניסה (משמאל), ו2 אפשרויות ביציאה.
    אז נתחיל עם היציאות. מה שנדרש לעשות הוא להוביל ממפסק A למפסק B שני חוטים.
    וחיבור הכניסה (שלמעשה הוא לא בהכרח כניסה, כדלהלן), תלוי באיזה מפסק מדובר. מפסק אחד (לצורך העניין: A) מחובר להזנה קבועה, והשני (B) משמש ליציאה לכיוון התאורה.

    ובקיצור - אנחנו מקבלים מערכת שבנוייה כך: ההזנה נכנסת למפסק מחליף A. מהמפסק A יוצאים 2 חוטים, X ו-Y, שמתחברים למפסק מחליף B. וממפסק B יש חוט שיוצא לתאורה.

    בשירטוט שלפניכם ניתן לראות את אופן פעולת המעגל. שימו לב ללשונית שמחליפה את המצבים במפסק המחליף.

    6b4bc42d-b458-4179-9690-51e0bfc6f3e6-image.png

    משימה בשבילכם: התבוננו בשירטוט ונסו להבין, האם כרגע הנורה דלוקה או מכובה? והאם יש הבדל על איזה מפסק נלחץ? (תשובה ב'ספוילר')

    פתרון המשימה: כרגע המנורה דלוקה. שימו לב כי יש מסלול רציף מההזנה עד לתאורה.
    אבל אם נלחץ על אחד המפסקים - לא משנה איזה, יווצר נתק במסלול הזרם, והמנורה תתכבה.
    אם אתם מאלו שעד היום לא ידעתם איך זה עובד, ופתרתם את המשימה בכוחות עצמכם - ריגשתם אותי!

    ומכאן שאם יש לכם נקודת תאורה עם מפסק ואתם רוצים הדלקה מממקום נוסף, זה דורש יצירת איזשהו מסלול בין 2 המפסקים, מסלול מהמפסק החדש לתאורה, החלפת המפסק הפשוט למפסק מחליף, וחיווט כאמור, מה שאומר ששיטת מפסק מחליף יהיה כנראה לא פרקטי .

    מפסק מצלב
    הרעיון של מפסק מצלב (י"א מפסק צלב. אבל זה מידי צורם לי) הוא ליצור הדלקת מנורה משלוש מקומות (ומעלה).
    גם כאן, עיקרון פעולת המפסק נתון במבנה המפסק.
    מפסק מצלב יש לו 4 כניסות (נניח a,b,c,d), והוא בנוי בצורה שבמצב 1 קיים מגע גם בין a ו-b, וגם של c ו-d., וכאשר לוחצים על המפסק (מצב 2), נוצר מגע בין a ו-d, וכן של b ו-c.
    ככה:
    9783854e-fa6d-451d-bff5-40dc21a2bdfa-image.png
    כדי להבין איך עובד המעגל, אביא שרטוט שכבר העלתי בעבר
    9c814b50-30e6-4637-b5b4-fbc5122f5e59-image.png

    ועכשיו נראה אתכם עומדים במשימה: האם הנורה דלוקה?

    התשובה היא: לא, הנורה מכובה
    (אני מרגיש כמו גדי פולק שכותב תשובה בא אידישע קאפ...)😂שימו לב שבמפסק מחליף B, יש נתק במסלול הזרם

    כעת שימו לב, 'תלחצו' על אחד המפסקים - לא משנה איזה - ושימו לב איך אתם משנים את מצב הנורה מהמצב הקודם (עיין בספוילר הקודם...).
    מדהים, לא?
    יש אפשרות גם ליצור הדלקה מהרבה יותר מקומות.
    ביצירת מעגל כזה, נשתמש במפסקים מצליבים, רק חשוב: בתחילת המעגל ובקצה המעגל יהיה מפסק מחליף.
    והרעיון נשאר כמו מקודם: לחיצה על כל אחד מהמפסקים גורם לחיבור/נתק ברצף הזרם ולניתוק המנורה.

    עד כאן מדריך מפסקים להיום.
    אשמח לשמוע את חוו"ד, תגובות, הארות והערות, שאלות ובירורים, ב "תגובות"

    מדריכים - חשמל

  • מדריך | דוד שמש שהתפוצץ מהקרח - מניעה ופתרונות
    ר רפאל 0

    ראשית חשוב לחדד - מה שמתפוצץ הוא לא הדוד, אלא הקולט.

    כפי שציינת @שטיגליץ, הקולטים של דודי השמש מלאים במים וחשופים לקור, מה שעלול לגרום להקפאת המים ולסדוק את הצינורות (בפרט קולטים שהצינורות עשויים מנחושת).

    הדרך הפשוטה למנוע זאת היא ניתוק הקולטים מהדוד ולרוקן את המים. אבל זה דורש הכנה מבעוד מועד, ואכמ"ל.

    וכפי שציינת, כדי לנסות למנוע קיפאון של המים בקולטים, מומלץ להשאיר בבית ברז דולף. כך נוצרת תזוזה תמידית של מים בדוד ובקולט, והסיכויים לקפיאת המים יורדת.

    ואוסיף על דבריך, שמומלץ מאוד בתחילת הערב / לילה להדליק את הדוד לאיזה שעה, ואם אפשר אז לעשות זאת אחרי מספר שעות שוב.
    בנוסף, מי שיש לו שעון שבת לדוד, מומלץ מאוד לשמור על מים חמימים בדוד. כלומר, להדליק מידי שעה לכרבע שעה את המים.
    עד כאן מבחינת מניעת התופעה.

    עכשיו נסביר מה קורה כאשר כן מתפוצץ הקולט.
    נתחיל קודם עם הסבר רגל אחת מה זה קולט:

    הקולט הוא לוח גדול שבתוכו יש צינור ארוך בצורה מפותלת, שבתחתית שלו - בתחילת הצינור - נכנסים מים קרים מהדוד, ובחלק העליון שלו יוצא מים חמים (בגלל התופעה הידועה שחום עולה למעלה) בחזרה לדוד. (תיכף יהיה תמונה).
    בצדדים המקבילים של הכניסה לקולט ושל הציאה מהקולט שמים "פקק".
    קודם כל תמונה, ואח"כ נסביר:
    60f406b4-ffc7-43ef-970e-90abe4c2de73-image.png

    מה זה ה"פקק"הזה?
    אז כיוון שמים קפואים מתנפחים, נוצר לחץ עצום בתוך הצינורות. ומתוך רצון לשמור על שלמות הצינורות, מחברים פקק ש(אמור להיות) יותר חלש מהצינורות, ואז ברגע שנוצר לחץ - הוא פשוט מתפוצץ. ואז כל שנדרש, זה להחזיר פקק חדש.
    וזה ממש פשוט: אם הצינורות הפנימיים של הקולט התפוצצו - נדרש להחליף קולט.

    אז עכשיו ככה:
    חשוב לציין שיש 2 תופעות שיכולות להתרחש, אחד הוא בר תיקון ואחד, לצערי, מצריך את החלפת הקולט כולו.

    אם הפקקים עפו - נכנסים לתמבור ומבקשים פקק חדש לדוד וסליל טפלון, והמחמירים גם פשתן, עלים עם מפתח שוודי גדול, ומתקינים.
    אבל! אם קרה מה שראיתי לפני כמה דקות (ב 23:00 בערך) אצל שכן שלי - שהצינורות עצמם של הקולט התפוצצו, במקרה כזה תאלצו להחליף את כל הקולט.

    ואני רוצה לציין עוד משהו אחד:
    יש קולטים (פחות מצוי כיום, אבל נתקלתי ביותר מאחת כזו, למשל הקולט של השכן שלי הנ"ל) שצינורות הקולט עשויים מנחושת, שנחשבת למתכת גמישה יותר. צינורות אלו נמצאים בסיכוי יתר להתפוצצות, וגם מצריך זהירות רבה יותר בהתקנת ה"פקקים".
    אבל רוב הקולטים היום עשויים מחומר אחד שאני לא זוכר את שמו, שהוא הרבה יותר חזק.

    חשמל ביתי

  • שאלות על פאזה ועל אפס
    ר רפאל 0

    @שטיגליץ

    @שטיגליץ כתב בעזרה | בעיה בגוף תאורה:

    האם הכונה שהפאזה והאפס מתחלפים במהלך העבודה?

    לא. ואכתוב לך על מה שקורה "במהלך העבודה", כי אם לא מחובר שום צרכן, האפס מנותק לגמרי מכל מתח חשמלי.
    במהלך עבודה, אין הכוונה שהאפס משמש כפאזה. אבל בשונה ממה שחושבים, גם באפס זורם זרם, והוא אותו זרם שזורם בפאזה.
    יבוא השואל וישאל, אז למה לא מקבלים זרם כשנוגעים בו?
    התשובה היא כזו:
    יש 3 כללים חשובים. 1. כיוון הזרימה היא תמיד מהפלוס למינוס. 2. הזרם יעבור במקום שהכי קל לו לעבור. ולכן אם הזרם מגיע ל'פרשת דרכים' ששניהם מובילות לאותה נקודה (תיכף הסבר!), ובאחת הדרכים יש איזשהו קושי לעבור, היא תעבור בדרך הקלה. 3. ה'אפס', מבחינה חשמלית היא כמו אדמה. כלומר, טכנית אפשר לחבר צרכן מצד אחד לפאזה ומצד שני לאדמה במקום האפס (שוב, ברמה הטכנית, יש בזה עוד פרמטרים וכללים).
    ועוד משהו שחשוב להבין: הסיבה שאדם חוטף זרם כשנוגע בפאזה, זה בגלל שבצד השני של הבן אדם יש 'אפס', קרי: האדמה עליה הוא דורך, וברגע שפאזה מחוברת לאפס יש זרימה.
    עכשיו איך זה עובד:
    ברגע הראשון החוט החום הוא 230v מעל האפס. אז הוא הפלוס, ולכן הוא זורם לאפס. ואם אדם יגע באפס לא יקרה לו כלום בגלל שהזרם רואה לפניו 2 דרכים להגיע ל'אדמה', או דרך המלך, כלומר הכבל החשמלי, או דרך האדם, שלא כ"כ פשוט לעבור דרכו (אדם הוא נגד רציני). אז בהתאם לכללים, הוא יבחר בחוט ולא בבן אדם.
    אבל אם הוא יגע בפאזה, אז הזרם מנסה להגיע לאדמה/לאפס, והיא רואה 2 דרכים. או דרך הצרכן המחובר, או דרך האדם. ומכיוון שבשני הדרכים יש 'מפריע', אז אין סיבה לבחור בדרך אחת יותר מהשניה, ולכן יזרום זרם גם באדם.
    ברגע הבא המתח הוא 230v-, כלומר שביחס לאפס הוא המינוס. אז הזרם הולך מהאדמה לפאזה. ואם אדם יגע באפס, בוא נראה: איך יבוא הזרם מהאדמה? ככה זה בצורה ציורית: הפאזה מבקשת מהאדמה לשלוח זרם.
    ותסכים איתי שמסלול הזרם יהיה מהאדמה לצרכן המחובר ולפאזה. אז בדרך לצרכן יש לאדמה/אפס 2 דרכים, או ישירות לצרכן, או מהאדמה דרך האדם לצרכן. נו, אז סיכמנו שהזרם מחפש חיים קלים, והוא לא יכנס לאדם.
    אבל אם הוא נוגע בפאזה, כשהוא קורא לזרימה לבוא אליו יש 2 מסלולים. או מהאפס דרך הצרכן לפאזה, או מהאדמה דרך האדם לפאזה. וכיוון שגם ככה יש מהמורות ב 2 הדרכים, אז יזרום זרם באדם.
    בקיצור, האפס לא הופך לפאזה. פשוט פעם הפאזה הוא בפלוס ופעם הוא במינוס.

    חשמל - שונות

  • מדריך | איך מכינים מטוס בינוני ממכונת כביסה
    ר רפאל 0

    מדריך נפלא הר' @שטיגליץ, אך אציין כי אתה לא הראשון שעשה זאת.
    שכן כידוע בתו של המן זרקה את כל מי השופכין שלהם על אביה, וזה היה באחד מגורדי השחקים שבשושן (בבניין שמשם נשלח איסמעיל הנייה לכל רוחות השמיים, כפשוטו).
    ומי שפכים אלו מה היו? ובכן, חידוש נורא ראיתי בספר "אמרי המן" שם כתב כי מלבד המים שהצטברו ב'טפלה', גם היה שם סתימה קשה במכונת הכביסה, כתוצאה מהמנהג שהיה בבית המן להחליף גרביים פעם בשנה, וסיפור זה היה זה מייד אחרי החלפת גרביים זו, ומחמת עביות וסירחון הגרביים נסתתמו כל חורי הניקוז של המכונה.
    ובתו של המן הייתה מלאה תיסכול וכעס, כי בדיוק היה לה 'רכבת' בגרביון, והיא הוסיפה את הגרביון השלם למכונה, וכעת היה הכל תקוע.
    ומחמת כעסה עקרה את מכונת הכביסה ממקומה, תלשה את החשמל וזרקה על אביה. ותוך כדי טיסה נפתחה דלת המכונה ונשפך הכל על אביה.
    אז מרשעת זו קדמה לך...
    פורים שמח 🤡

    מכשירי חשמל ביתיים

  • בירור | חיבור כיריים אינדוקציה לחשמל
    ר רפאל 0

    @mdy
    אולי רקע קצרצר בחשמל יעזור לך:
    בחשמל חד פאזי קיים מתח בין פאזה לאפס של 230 וולט. אוקי?
    תלת פאזי בעצם 3 פאזות שיש הפרש מתחים בין הפאזות עצמם. כלומר - אם תמדוד מתח בין כל אחד מהפאזות לאפס - תקבל 230. אבל אם תמדוד בין פאזה לפאזה אחרת, אתה יודע כמה תקבל?
    400 וולט!
    אז עכשיו בא נתבונן בתמונות שהעלית כאן
    98b8c289-6078-41c5-bdbd-3735bf83fc28-image.png
    המעגל הראשון אומר לנו 2*230v
    כלומר 2 מעגלים של 230 וולט כל אחד
    ואז כתוב 2L+2N
    ברור: בגלל שזה שני מעגלים של 230 וולט הכוונה שתי מעגלים חד פאזיים. ולכן יש שני פאזות ושני אפסים

    abf00603-ea86-454b-94de-7250f80591c3-image.png
    המעגל הזה הוא 380-415 וולט.
    הופה! זה כבר מתח בין 2 פאזות של 400 וולט!
    ולכן זה מעגל של 3 מוליכים שאחד מהם הוא אפס.

    עכשיו נלך לשירטוטים האלו, ונעבור עליהם:
    כאן מראים לך את האפשרויות.הראשון הוא הכי פשוט - חד פאזי רגיל של 230 וולט.
    הנה, ככה:
    b028ea0d-f009-44bb-9640-9666fd8da22a-image.png
    בעצם במעגל הזה הופכים את את הפאזות למוליך אחד וגם את האפס.

    השירטוט הבא מחייב מתח בין פאזות (מה שנקרא: מתח שלוב)
    c4889386-e3f9-4dba-aae3-491e23c355eb-image.png
    רואים בשירטוט אים בין כל פאזה לאפס יש 230 ובין הפאזות עצמם יש 400.

    המעגל הבא הוא בעצם חלוקה לשני מעגלים חד פאזיים, ככה:
    ac65f80a-f999-4768-a286-e387bc61a286-image.png
    זהו. מקווה שמובן לך.

    ואגב, החוק מחייב אמצעי ניתוק דו קוטבי לכל מכשיר חשמלי בבית (חוץ מתאורה) ליד המכשיר, או שקע תקע.
    ועוד אגב: הסיבה שתלת פאזי מספיק לו אפס אחד (שמקרים מסויימים גם אותו לא צריך...) זה קשור למחזוריות גלי המתח. בעברית (שגם אותה קצת קשה להבין 😄 ) : הזרמים זורמים בין הפאזות, וכאשר פאזה אחת זורמת לתוך הצרכן, פאזה.ות אחרת.ות מזרימה.ות החוצה את הזרם הזה עצמו. אלא מה - לא תמיד הזרמים זהים, ואז השאריות זורמות דרך האפס.

    חשמל ביתי

  • בירור | מה קורה אם מחברים שני חיובי משני פאזות אחד לשני ?
    ר רפאל 0

    @meir050 מה אתה לומד? מוסמך?
    אני לוא יודע מה עומק הלימודים במוסמך, אענה לך מעולם ההנדסה (אולי זה מיותר ותלמד את זה, אבל כדי להשביע אותך בנתיים...):
    אז מן הסתם חוק אוהם אתה כבר מכיר. זרם שווה למתח חלקי התנגדות.
    אז פאזה ואפס אתה מבין למה אסור לחבר?
    הסיבה היא כי כל המתח נופל על ההתנגדות המזערית של המוליכים, וכתוצאה מכך נוצר זרם גדול מאוד מאוד. והתפקיד של כל החבר'ה בלוח החשמל שלך לנתק את הזרם הזה בזמן.
    עכשיו, חוץ מבלוח שלך, גם לחברת חשמל יש כל מיני אביזרי בטיחות עד לארון בבית (בד"כ נתיכים), למקרה שמשום מה המבטחים בבית לא עוזרים מספיק מהר.

    וחברת חשמל מתכננת את הנתיכים שלהם ככה שבמקרה של זרם קצר מצוי הנתיך לא יישרף לפני שהמבטח בבית יקפוץ.

    ועכשיו לשאלה שלך: למה אסור לחבר 2 פאזות?
    בין 2 פאזות יש מתח הגדול עוד יותר ממתח שבין פאזה לאפס. בין פאזה ואפס יש 230 וולט (מתח מופעי) ובין 2 פאזות יש 400 וולט (מתח קווי).
    אז לפי חוק אוהם, מתח גדול יותר ייגרום לזרם גדול עוד יותר. ובמקרה כזה, סביר להניח שחוץ מהמבטחים בבית שייקפצו, גם הנתיכים של חח"י יקפצו.
    ולגבי הפיצוץ - אז ככה:
    כשזרם גבוה מפסיק בבת אחת, נוצרת קשת חשמלית. דהיינו - הזרם רוצה להמשיך לזרום וכביכול דוחה את התנגדות האוויר. קוראים לזה 'פריצת אוויר'. וזה מלווה בפיצוץ גדול. תחשוב איזה 'נגד' גדול הזרם הצליח לפרוץ!
    זו תופעה שעלולה להיות ל"ע וכו'.

    רוב המקרים שחשמלאים וכו', זה בגלל קשת חשמלית

    ולמשל, בתוך מא"ז סטנדרטי שיש בלוח, יש מה שנקרא 'תאי כיבוי' שתפקידם להתמודד עם הקשת שנוצר שם בפנים כשהוא מנתק את הזרם.
    אז כשמקרבים 2 חוטים אחד לשני ויש מתח ביניהם, נוצרת במרווח האוויר שבין 2 קצוות המוליכים פריצת אוויר, וכתוצאה מכך קשת חשמלית. וזה הפיצוץ הגדול.

    חשמל ביתי

  • בירור | חשמל חינם האם זה אמיתי
    ר רפאל 0

    @ידיד כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:

    לפני כחמשים שנה טען מישהו שהמציא מכונית שנוסעת על זבל.

    בסדר, בסדר.
    יש לי שכן שהמכונית שלו נוסעת על זיתים.
    רק מגולענים, ורק זיתים שחורים. הירוקים זה לרוורס.
    אפשר גם מלפפון חמוץ, אבל לא מומלץ הרבה.
    וחוץ מזה, שלפעמים כשאני נוסע ליד הפח, אני גם נוסע על זבל.

    כללי - עזרה הדדית

  • בירור | קניתי קודן לדלת לחדר מחשבים
    ר רפאל 0

    @מוישיי-24 נסה למצוא כבל של 1 ממ"ר. כבל רשת זה באזור החצי ממ"ר. אבל לא קריטי
    בכל אופן החיבורים הם בהתאם לשירטוט. אנסה להסבר לך.
    קודם כל נכיר את הרכיבים בשירטוט. יש את ספק הכח, את הקודן, את הלחצן ואת הלשונית. הנה:
    eb1a560b-67bb-4d40-a5c7-877b120e7288-image.png
    הערה חשובה! בשירטוט מופיעים שני סוגים של לשוניות. אני מתאר לעצמי שיש לך את הימיני יותר בשירטוט הנ"ל, אבל תצטרך לבדוק.
    אגב, בשירטוט - זה החיובי והשלילי
    607cac8d-3dd2-49eb-8490-a0cf4ec19cf9-image.png
    הלאה. עכשיו מתחילים עם ספק הכח. תזהה את החיובי, בתמונות שלך זה החוט הזה:
    21d38948-8679-4820-88d6-c0352a0e6ad1-image.png
    החוט הזה יש לו חיבור ללשונית לנקודת הפלוס, ולקודן בנקודה הזו:
    c61c1f47-f816-406b-92bd-fa13b52bb98a-image.png
    החוט השני הולך ל 2 נקודות בקודן (אתה מוביל לנקודה אחת ומגשר עם חתיכת חוט לנקודה השנייה), וגם ללחצן.
    שים לב ששני החיבורים בקודן הם לא באותו מיקום כמו בשירטוט, צריך לשים לב לשמותם, הנה:
    84c5f36e-3751-4047-8246-dc522d0ddd58-image.png
    את הצד השני של הלשונית, אתה מוביל לנקודה הזו: שים לב לשם, לא למיקום בשירטוט!
    643e79cf-dd91-4337-bb2a-148c20c06dc6-image.png
    נשאר השלילי של הקודן. זה אתה מושך מ NO (אם אני צודק לגבי הלשונית שלך, אם לא אז מ NC).
    (את הגישור עם הרכיב האלקטרוני תעזוב. זה אמור להיות מובנה).
    זהו. תעדכן שעובד✌

    כללי - עזרה הדדית

  • בירור | חשמל חינם האם זה אמיתי
    ר רפאל 0

    אביע את דעתי, למרות שצפיתי ב 10 שניות של הסרטון ורק רפרפתי על השרשור הזה, פשוט כי התחלתי לפהק נוראות.
    גם אני למדתי על מגנטיות וסלילים, ובמעבדה יצרתי מעגלים חשמליים וניענתי כל מיני ברגים וחלקי מתכת בכל מיני גלילים ולא יודע מה עוד.
    חלאס עם השטויות האלו. מדובר על מישהו שבא לסחוט כמה תמימים. הצורה הכי זולה לקבל חשמל יציב ונורמלי, זה בצורות המקובלות.
    גם לי יש שיטות איך להפיק אנרגייה מהירח והכוכבים. מי שרוצה שיפנה אלי. זה עולה מאה אלף דולר, במזומן בלבד.

    כללי - עזרה הדדית

  • בעיה | תקע בלי פינים
    ר רפאל 0

    משתף אתכם בתהליך הסופי.
    הלקוח ביקש גם שבמקום שהשנאי עצמו ישמש גם כתקע, ואז אתה תולה משאית על הקיר, לחבר כמו ש
    @תלת-פאזי כתב בבעיה | תקע בלי פינים:

    חוט ארוך- וככה זה גם הרבה יותר נוח לשימוש

    למעשה עם יפנית וסכיני מטבח ו...

    הרבה איפראקטיביות

    הצלחתי להוריד בצורה די טובה את הראש עם הפינים
    6fa8366b-6ab2-4d88-ba98-5aa258ddad5e-image.png

    ואז קדחתי חור עגול בצד (במקום שלא פגע בביפנוכו) והשחלתי חוט פנדל 2 גידים 0.75 ממ"ר, ומבפנים חיברתי על הכבל אזיקון קטן בצורה מהודקת - למניעת משיכת הכבל החוצה.
    (בתמונה: לאחר ליפוף בסוף עם איזולירבנד. חבל שלא צילמתי לפני).
    ebe67f54-eaac-4073-9eb4-9c95f5ea69c1-image.png
    ואז גילפתי את קצוות החוטים, חיברתי עם סופיות + מחברים (שוקעלא"ד בלע"ז).
    (בתמונה: המיקום של המחברים מכוסה כבר באיזולירבנד):
    5c301b5c-c6e1-40e8-b3c2-42b3830e2255-image.png

    ליפפתי הכל עם איזולירבנד שחור רחב (בזהירות בלי לכסות פתחי אוורור):
    b5eb7a90-b35a-44b3-b85f-7b8accb0eccd-image.png

    ואז חיברתי תקע (הכבל היה מידי דק, אז עיביתי אותו עם ליפופים של איזולירבנד. גם אין הארקה אבל ככה זה נראה מקצועי ומרשים... (לא להיבהל - לא צריך הארקה כאן).

    והרי התוצאה:
    7acf6526-e8d6-4611-9156-8a60d9dd1186-image.png

    ואז הוצאתי חשבונית ללקוח המרוצה
    (שמטתי את התמונה הזו... סתם..).

    חשמל - שונות

  • שאלה | מיקום של מכונת כביסה
    ר רפאל 0

    ובכן, בדידי הוי עובדא לאחר נישואיי גרתי כמנהג ישראל ביחידת דיור 'לא גדולה' , ולמכונת כביסה הייתה נישה בדיוק ברוחב המכונה. ברמה כזו, שבגלל הפנלים של הבלטות לא יכלתי להכניס את המכונה.

    בעל הדירה אמר לי להוריד את הפנלים, אולם כיוון שהיה לי בבית כלי או שניים, בניתי הגבהה מיוחדת כך שהמכונה ישבה איפה שכבר היה לה מקום

    ואכן לאחר ההפעלה הראשונה נוכחתי לראות שהמילימטר שבכל זאת היה בין המכונה לקיר גרמה למכונה לדפוק ולהידפק ולהפריע לשלוות הזוג הטרי...
    כיוון שכך קרעתי חתיכות מקרטון אריזה של בסקוויטים, ודחפתי בלחץ גדול בין המכונה לקיר, וכך בא השקט המיוחל.
    והנה, ברוך ה' אנחנו עדיין נהנים מתוצרתה של מכונה זו עד היום, קרוב לעשור אחר כך. כה יתן ה' ויוסיף לה כח ובריאות לאיט"א.
    אה, וכמובן, לפני פסח החלפתי את הקרטונים החמציים.

    מכשירי חשמל ביתיים

  • עזרה | בעיה בגוף תאורה
    ר רפאל 0

    @ייצי, מכיוון שלא ברור לי מה כוונתך ב'הסבר יותר בפירוט', אז אפרט לך כראות עיני...
    אוקי, אז ככה: כדי שמוצר חשמלי יפעל צריך זרם חשמלי, נכון?
    ומה זה בעצם זרם? זה אלקטרונים שנעים במהירות עצומה (כמחצית ממהירות האור!) בתוך החוטים והרכיבים החשמליים למיניהם.
    ומה גורם להם לנוע?, אז בכמה מילים: מתח חשמלי. כלומר, בצורה מסויימת יוצרים 2 נקודות, שאחד מהם דוחף את האלקטרונים וצד אחד מושך את האלקטרונים, וברגע שנסגר מעגל, הופה! הנה יש לנו זרם.
    עוצמת ה'דחיפה' הזו נמדדת ב'וולט'.
    עכשיו תחשוב לעצמך על קו עם נקודה באמצע. הנקודה מסמלת את המקום אליו האלקטרונים נמשכים, ופעם קצה אחד דוחף את האלקטרונים, ורגע אח"כ הצד השני דוחף. מה יקרה?
    הזרם ישנה בכל רגע את הכיוון שלו.
    אז זה ההבדל בין מתח ישר ומתח חילופין. מתח ישר דוחף כל הזמן לכיוון אחד, ומתח חילופין משנה כל הזמן את כיוון הזרימה.
    עכשיו ככה, בשקע בבית יש מתח חילופין שאגב, הוא משנה את כיוונו 50 פעמים כל שנייה!, ועוצמתו הוא כ 230 וולט (v).
    לעומת זאת, לד יכולה לפעול רק במתח ישר. והכח שהוא צריך נמוך משמעותית מ 230v. אז מה עושים?
    בשביל זה יש את הספק כח, שתפקידו גם להנמיך את המתח וגם להפוך אותו למתח ישר.
    יש מכשיר שבודק כמה מתח יש בין 2 נקודות. המכשיר נקרא "וולט מטר". מכיוון שבד"כ יש באותו מכשיר עוד הרבה בדיקות אפשריות, אז קוראים לו "רב מודד".
    וזה מה שאמרתי לך, אם תחבר את ספק הכח ותבדוק מה המתח בין 2 היציאות, בכך תבדוק בעצם את תיפקודו של הספק, האם אכן מצליח לתת את המתח אותו הוא אמור לספק (לפי הנתונים שלו).
    ומכיוון שיש הבדל בין מדידת מתח ישר לזרם חילופין, אז כמובן שאתה צריך לבדוק מדידה של מתח ישר.
    נראה לי שהארכתי דיו, אם יש לך שאלות אתה מוזמן לשאול.
    ועיין גם בשרשור הזה אודות ה'רב מודד'.

    חשמל ביתי

  • בקשת מידע | האם זה אפשרי, וכמה זה יעלה לבנות כזה דבר?
    ר רפאל 0

    @ישראל10
    עוד פעם??

    חשמל - שונות

  • בירור | מה עדיף כיריים חשמליות או גז?
    ר רפאל 0

    @מאיר-מאיר-מאיר זה שאלה טובה, והשאלה היא מה השיקולים. כלכליים? בטיחותיים? אסטטיות?
    לדעתי יש הרבה מעלות באינדוקציה. החסרונות העיקריים שלו הם בטיחות ילדים, ותיקונים. התיקונים שלהם יקרים מאוד.
    מבחינה חשמלית, ההספק הנקוב שלו (המרבי, אם אתה מפעיל את כל המבערים) זה ממוצע של 7000w. שזה אומר שבע קילו וואט.
    בתרגום לכסף, אם קילו וואט שעה עולה 62.5 אגו', אז אידוקציה ממוצעת בהספק מקסימלי עולה כ 4.6 ש"ח כל שעה.
    לא יודע כמה זמן יכול לבעור קוב לכל ארבעת המבערים, אבל מחיפוש בגוגל אני רואה שממוצע זה בערך 380 גרם לשעה.
    ז"א ש קוב יתן לך בערך 6.5 שעות בעירה. זאת אומרת ששעה אחת עם ארבעת המבערים יעלה לך כ 2.6 ש"ח.
    ולכן, כלכלית יותר שווה גז.

    מוצרי חשמל קטנים

  • בקשת מידע | למה בדוד חשמלי צריך מפסק דו קוטבי.
    ר רפאל 0

    @שער-השמים בנוסף למה ש@שטיגליץ כתב, יש עוד סיבה, שאם יש זליגה בין האפס וההארקה שמקפיצה פחת, ובשונה ממקרה של כל מכשיר חשמלי שאפשר לנתק את המכשיר מהשקע, הדוד יקפיץ וימנע אפשרות להרים את הפחת (כי אפילו אם נוריד את הפיוז בלוח, עדיין זה יקפוץ בגלל האפס).
    לכן חייבים דו קוטבי, שגם האפס יוכל להתנתק.

    חשמל ביתי

  • הסבר | כיבוי אוטומטי ללא הפעלה חוזרת - תגובה ל"מייעל צריכת חשמל"
    ר רפאל 0

    בעקבות הפוסט הזה של ידידי הטוב הר' @שטיגליץ ,
    ובעקבות מה שהוא כתב שם:

    גלאי נוכחות לכיבוי המזגנים (רלוונטי למוסדות שלא פעילים בשבת - בתי ספר וכדומה, אשמח לדעת היכן ניתן לרכוש בזול),

    עלה בדעתי איזה רעיון (שמיושם בהקשרים אחרים) לגבי עניין המזגנים, ולא רק. אפשר ליישם את זה בכל צרכן, ומביני דבר יוכלו ליישם את זה על כמה צרכנים בבת אחת.

    ראשית נגדיר את הבעיה, ומה המצב האידיאלי שאנחנו רוצים שיהיה.
    ובכן - הבעיה היא שלפעמים שוכחים לכבות את המזגן כשאחרון השוהים יוצא בכיתה (לצורך העניין. לאו דווקא מזגן ולאו דווקא כיתה), ואז זה נשאר דלוק סתם.
    אנחנו מחפשים מערכת שתכבה אוטומטית את המזגן.
    על פניו היה מספיק לשים שעון שבת, וזהו.
    אבל בשעון שבת יש כמה חסרונות: כשפעם ייצטרכו את המזגן גם בערב מישהו יכוון את זה ויישכח להחזיר. חיסרון משמעותי נוסף: ביום שישי לא יכבו את המזגן, ואז זה יידלק שוב כשהשעון נכנס לפעולה, ויידלוק סתם כל השבת. ובכלל, קשה להגדיר שעות מדוייקות עבור מזגן.
    אז הנ"ל הציע חיישן תנועה. זה רעיון לא רע, אם כי מה יהיה בשיעור מרתק שכולם יושבים פעורי פה ללא ניע? פתאום הזגן ייכבה... (נכון, בבית ספר של ילדים זה "לא שכיחי", אבל בכל זאת...).
    נ.ב., חשבתי על רעיון של חיישן אור מכוון לתאורת הכיתה... אבל אז אם שכחו לכבות את האור, לא הרווחנו כלום🤔.
    בקיצור, כל רעיון יש לו את המעלות והחסרונות שלו. אז אביא עוד רעיון שיהיה לתועלת מי שזה מעניין אותו. כל הזכויות שמורות ©.

    ככה: כשנכנסים לכיתה, אם רוצים להפעיל את המזגן, יש צורך קודם כל ללחוץ על לחצן.
    הלחצן הזה בעצם מפעיל את מערכת מסויימת שמאפשרת את הדלקת המזגן.
    ובזמן קצוב המערכת מתאפסת, ואז שוב כדי להפעיל את המזגן יש ללחוץ על הלחצן.
    לצורך זה יש לוודא שיש מקום בלוח החשמל, ולהתכונן עם:

    • מגען (קונטקטור) .N.C
    • מגען .N.O
    • שעון שבת
    • מבטח מתאים [מא"ז (@תלת-פאזי: מאמ"ת😉)]
    • לחצן

    וככה נראה החיווט. אל תיבהלו, אני כבר מסביר...
    096163be-42d8-4ea1-8954-e8aafb479f31-image.png
    נראה לאט לאט מה קורה:
    שלב ראשון זה לפני שמישהו נגע במערכת (מלבד הרמת המא"ז).
    אנחנו יוצאים לדרך כאשר השעון שבת מכובה (לאא מתח ביציאה).
    בשלב זה יש מתח שעובר דרך המגען .N.C עד לכניסה ללחצן, וכן מתח להפעלת השעון שבת וכן מתח ש"ממתין" בכניסה למגען בכניסת .N.O, הנה:
    e25038bc-6a1c-433e-830f-1e0b41b0c5ba-image.png

    השלב הבא הוא כאשר מישהו לוחץ על הלחצן.
    בשלב זה, יש מתח ישירות מהלחצן למזגן. הנה:
    15693815-c16c-4ee1-9fc2-fa763b2815ed-image.png

    אבל!! כאן מונח הפאנץ'. בעת לחיצה על הלחצן, במקביל להפעלת המזגן ע"י הזנה ישירה, גם נסגר מעגל בתוך המגען. כי המגען נלחץ ברגע שיש מתח ביחס לאפס.
    ואז!!, או אז... גם כאשר נעזוב את הלחצן, המגען יישאר 'לחוץ', וזאת בגלל משהו שנקרא הזנה עצמית, כלומר, הזנת הקונטקטור ע"י הוא בעצמו...
    בגלל שהיה לרגע (עם סגירת הלחצן) סגירת מעגל בפיקוד המגען, בעקבות ה'גשר' שיש בין הזנת (הפיקוד של) הקונטקטור לבין היציאה לצרכן שלו, כל עוד יתקיים מעגל זה, המגען יישאר לחוץ! וככה, גם כאשר נעזוב את הלחצן, עדיין יהיה סגירת מעגל במגען...
    הנה:
    6c475369-8695-4e5b-b672-9324e774881b-image.png

    ועכשיו המערכת תפעל ללא הפרעה. הצורה היחידה לכיבוי כל העסק הזה, יהיה ניתוק - אפילו רגעי - של הקו שמזין את המזגן (L1 של המגען).

    זה L1:
    b57fb735-ee36-4b63-b988-3be12b8abab0-image.png )

    אז בשביל זה יש את השעון שבת ואת המגען השני.
    המגען השני מתנתק כאשר בפיקוד הוא מקבל מתח.
    לכן, אם נניח המוסד מסיים ב 17:00, אז קצת אחר כך נדאג לו שייכנס לפעולה לפעימה אחת (של רבע שעה בד"כ, תלוי בשעון).
    ואז מה שיקרה, המגעים של המגען ייפתחו, וכתוצאה מכך ייתנתק ההזנה של המגען השני, יפסיק את ההזנה העצמית וינתק את ההזנה למזגן.
    וכעת, גם לאחר שהשעון ינתק את המתח למגען, כבר לא יהיה מתח למזגן.
    וכדי להפעיל שוב את המערכת, יהיה צורך ללחוץ על הלחצן שוב, מה שיגרום לחידוש ההזנה העצמית של המגען וליציאת מתח למזגן.
    כמו כן, ניתן לתת עוד כמה פעימות במשך הלילה בשעון שבת, למקרים של אסיפת הורים או כל פעילות לילית אחרת במוסד, אולי שוב לחצו על הלחצן.

    כמובן, גם במהלך זה יש חסרונות.
    למשל - אם מישהו מנתק את השעון שבת, אז המערכת לא תיכבה אוטומטית, כי כאמור: ניתוק המערכת תלוי בהפעלת השעון שבת.
    כמו כן, במשך רבע שעה זה, לא ניתן להפעיל את המזגן, אלא אם כן מישהו ילחץ על הלחצן ברציפות כל הרבע שעה הזה.
    וכמובן, כל זה תלוי באפשרות להכניס עוד רכיבים ללוח, בהתקנת לחצן במיקום נח כל שהו וביכולת המקצועית להתקין את זה.
    ויש גם מעלות. אם נניח המזגן נשאר דלוק, ובשעה היעודה המערכת התנתקה, למחרת - עם לחיצת הלחצן המזגן גם יחזור לפעול, בלי צורך בשלט.

    רגע לפני שאני לוחץ על שליחה , עולה לי שגם אפשר לשלב חיישן תנועה במקביל ללחצן. ככה הוא 'פעיל את המערכת, וימנע ניתוק אם יש תנועה בחדר (כי אפילו שהשעון נכנס לפעולה, יש את החיישן שכביכול 'לוחץ על הלחצן' בכל הזמן הזה. ומי שהבין - הבין.

    מדריכים - חשמל

  • בירור | מכשיר חשמלי במתח ‎110 Volts. יש מה לעשות איתו בארץ?
    ר רפאל 0

    @עומר
    כדי שלא תעשה דברים שיכולים להזיק למכשיר, אסביר לך מה ענו לך בפוסטים כאן:
    יש מכשירים שיכולים לקבל גם מתח 110v וגם מתח 230v.
    מכשירים שיכולים לקבל את שניהם, אפשר לתאם את התקע לפי הצורך. זאת אומרת שאם יש למכשיר שקע אמריקאי ורוצים להכניס לשקע ישראלי, קונים מתאם וסוגרים את העניין.
    אבל, כאשר המכשיר בנוי רק למתח מסויים, לא רצוי ואף אסור לחבר את המתח הלא נכון.
    המכשיר שלך לא מתאים למתח 230v. מתח כזה יכול לשרוף לך את המכשיר.
    לכן מה שאתה צריך זה שנאי. זה מכשיר שמשנה את המתח.בדרך כלל, שנאי ניתן למצוא בטמבורים. אבל אצלך מדובר על צריכה של 125W, שזה שנאי פחות נפוץ. קצת חיפושים בעלי אקספרס יעזור לך (לא צריך דווקא 125, אבל לא פחות!).
    מקווה שהובנתי, ובהצלחה!

    נ.ב. @mirol לא ממיר, שנאי. ממיר זה כפשוטו, ממיר AC ל DC וכדו'.

    חשמל ביתי

  • שאלות על פאזה ועל אפס
    ר רפאל 0

    @שטיגליץ
    כנראה שאסביר דברים שידועים לך, אני רק מסביר למען יהיו הדברים ברורים ונהירים.
    מה זה פחת ומה זה הארקה? שניהם תפקידם הגנה במקרה של התחשמלות, אבל מכיוונים שונים.
    ממסר פחת:
    מתבסס על היעקרון הנאמר לעיל שהזרם זורם כל הזמן בפאזה ובאפס, ולמעשה זה אותו זרם. והוא בודק שהזרם שנכנס שווה לזרם שיוצא. אם חלילה מישהו נוגע בפאזה, הזרם זורם דרכו לאדמה, ואז הפחת רואה שנכנס זרם אבל לא חוזר דרך האפס, ומייד הוא קופץ.
    הארקה:
    ההארקה מגן על מכשירים שעשויים מחומר מוליך (ברזל נניח), במקרה שהבידוד סביב הפאזה נמס, או שהתנתק וכו', ובקיצור, כשהפאזה נוגע בגוף החפץ וכעת כל המוצר החשמלי הזה מוליך זרם, ולא עלינו אם מישהו נוגע בגוף הזה הוא יתחשמל (אגב, אם הפחת תקין אז הוא עלול גם לקפוץ, אם המוצר החשמלי נוגע באדמה, וכנ"ל).
    ומה זה הארקה? פשוט: חיבור לאדמה, ממש כמו האפס. ואז הזרם זורם ישירות לאדמה והוא לא יעבור דרך האדם.
    מבחינה חשמלית, אפס, הארקה, אדמה - הכל אותו דבר. עקרונית, אפשר להפעיל מוצר עם פאזה והארקה (רק שהפחת ייפול כי אין זרם חוזר).
    אם אפס והארקה מקוצרים (נוגעים), בד"כ הפחת נופל, אבל לא בהכרח. הסיבה היא כי הזרמים שיש בקווים שרוצים להגיע לאדמה, ועד עכשיו זרמו באפס, עכשיו הם יתפצלו וחלק ילך דרך ההארקה. ואז הפחת יגלה שלא כל הזרם חוזר, והופס - הוא קופץ...

    חשמל - שונות
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • חוקי הפורום
  • פופולרי
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • צור קשר