סיכום דסיכום: מה באמת קורה כשאתה רואה אייקון על המסך

א

וואו הרבה זמן שרציתי לרכז את כל רכיבי המחשב לפוסט אחד ארוך שיהיה אפשר לקרוא לו: המחשב – חתיכה אחרי חתיכה

עריכה: ב"ה נתווסף מדריך נוסף- על אותו רעיון רק על מערכות הפעלה

אני מקווה שעשיתי הכל בצורה נכונה
רק בקשה אחת- לא להגיב כאן! נא לפתוח שרשור נפרד לתגובות על מנת לשמור על הפוסט נקי ומסודר.

יאללה בואו נתחיל

מה זה מחשב בכלל?

כשאנחנו מדליקים מחשב, הכל נראה פשוט: מערכת ההפעלה עולה, הדפדפן נפתח, והעולם נמצא בהישג יד. אבל מאחורי הקלעים, ישנם רכיבים רבים שבלעדיהם לא היה קורה כלום.
רובנו יודעים מה זה מעבד ומה זה זיכרון ראם וכו' אז בואו ונעשה קצת סדר בדברים ובעיקר למשתמשים החדשים שעדיין לא יודעים את כל רכיבי המחשב- וכן לפתור שאלות כמו מה ההבדל בין זיכרון ראם למעבד?
האם עדיף כרטיס ראם אחד או שתיים?
אני גרפיקאי, איזה מעבד אני צריך יותר חזק CPU או GPU?
מה ההבדל בין מסך רגיל לOLED?
זה ועוד הרבה שאלות נמצא במדריך שלפנינו אז שיהיה בהצלחה!

ברעיון אין הבדל בין מחשבים נייחים לניידים אלא רק באופציות שידרוג (להוסיף\להחליף רכיבים למחשב) שבחלק מהניידים לא ניתן לשדרג (כמובן- תלוי מה ובאיזה דגם) ולכן אנחנו נדבר על מחשבים נייחים שבהם יש את האופצייה בד"כ להחליף.
במדריך זה ירדתי לפרטים קטנים בחומרה עצמה סתם בשביל המקצועיות (את הידע -או שהוא אגור במוחי זמן מה, או ששאלתי חברים שמבינים או שבדקתי באינטרנט)

מעבד -CPU

תפקידי המעבד

המעבד הוא המוח של המחשב. זהו הרכיב שמבצע את כל הפקודות, החישובים והפעולות הדרושות להפעלת מערכת ההפעלה, תוכנות, ומשחקים.
הוא מקבל נתונים, מנתח אותם, מבצע חישובים, ומעביר את התוצאה הלאה – וכל זה במיליארדי פעולות בשנייה.

ביצוע פקודות מתוכנות ומערכת ההפעלה (פקודות מסוג "חשוב", "חשב", "השווה", "העבר").
שליטה על רכיבים אחרים במחשב דרך הלוח אם.
תזמון ותיאום של פעולות מערכת.
ניהול חישובים מתמטיים ולוגיים.

מהם חלקי המעבד?

ליבות (Cores):
כל ליבה היא בעצם "מעבד קטן" בפני עצמו.
מעבדים מודרניים כוללים 2–16 ליבות (ובשרתים – עשרות).
יותר ליבות = יכולת לעבוד על מספר משימות בו-זמנית (Multitasking, רינדור, גיימינג).
תהליכים (Threads):
כל ליבה יכולה לעיתים להריץ שני תהליכים במקביל (Hyper-Threading / SMT).
לדוגמה: מעבד 4 ליבות עם 8 תהליכים = יכול לעבוד על 8 משימות בו-זמנית.
זיכרון מטמון (Cache):
זיכרון מהיר מאוד הנמצא בתוך המעבד.שבו ישנם שלוש רמות:
L1 – מהיר וקטן (לכל ליבה בנפרד).
L2 – בינוני (עדיין פר ליבה).
L3 – משותף לכל הליבות.
המידע שנמצא בו משמש להפחתת זמן גישה לזיכרון RAM.
יחידות עיבוד פנימיות:
ALU (Arithmetic Logic Unit) – מבצעת פעולות מתמטיות ולוגיות.
FPU (Floating Point Unit) – חישובים מתקדמים עם שברים.
CU (Control Unit) – אחראית על תיאום בין כל חלקי המעבד.

מאפיינים טכניים

תדר שעון (Clock Speed):
נמדד ב-GHz (גיגה הרץ).
קובע כמה "מחזורים" המעבד מבצע בשנייה.
דוגמה: 3.5GHz = 3.5 מיליארד פעולות לשנייה.
ארכיטקטורה:
מכתיבה את מבנה המעבד – כמה יעיל, כמה הוא צורך חשמל, כמה חום הוא מייצר.
צריכת חשמל (TDP – Thermal Design Power):
כמה חום המעבד מייצר (נמדד בוואט).
חשוב לתכנון מערכת קירור.
סוקט (Socket): (רלוונטי במחשבים נייחים)
תושבת החיבור ללוח האם (למשל LGA 1700, AM4).

לוח אם (Motherboard)

מה זה לוח אם?

אם המעבד הוא "המוח" של המחשב, לוח האם הוא מערכת העצבים המרכזית שלו. זהו הרכיב שמחבר בין כל שאר חלקי המחשב: המעבד, הזיכרון, הכרטיסים, האחסון – כולם מתחברים אליו, והוא אחראי להעביר ביניהם נתונים, חשמל ותיאום.
לוח האם קובע אילו רכיבים תוכל לחבר למחשב, כמה מהם, ובאיזה מהירות הם יעבדו – ולכן זה אחד הרכיבים החשובים ביותר בכל מערכת מחשב.

תפקידי לוח האם:

חיבור כל רכיבי החומרה – המעבד, הזיכרון, הכוננים, כרטיסים וכו'.
העברת תקשורת ביניהם – דרך נתיבי מידע (Bus).
אספקת חשמל לרכיבים השונים דרך מערכת וויסות מתחים.
בקרה ושליטה – דרך שבבי BIOS/UEFI.
תמיכה בחיבורים חיצוניים – USB, HDMI, רשת, אודיו ועוד.

מבנה לוח האם – רכיבים עיקריים

תושבת מעבד (CPU Socket): שמה מניחים את שבב המעבד (בניידים בד"כ המעבד מולחם)
שבב ערכת שבבים (Chipset): השבב שמנהל את כל הפעילות בלוח. קובע את היכולות: מהירות RAM, מספר יציאות, תמיכה באוברקלוקינג ועוד.
חריצי זיכרון (RAM Slots): (לרוב 2 או 4 חריצים) -בד"כ תומך בזיכרון DDR4/DDR5, תלוי בדגם.
חריצי הרחבה (PCI Express): מאפשרים חיבור כרטיסים כרטיס מסך (GPU), כרטיס קול, כרטיס רשת,כרטיס לכונני NVMe.
חיבורי אחסון: SATA: לכונני HDD/SSD רגילים. M.2: לחיבור כונני NVMe מהירים במיוחד (ולפעמים גם SATA M.2).
חיבורי חשמל: 24-pin ATX – אספקה כללית ללוח. 8-pin/4-pin CPU Power – חשמל למעבד.
יציאות אחוריות (Back Panel): USB 2.0 / 3.0 / 3.2 / USB-C -(כמובן שהמונחים האלו במחשב נייחים)
HDMI / DisplayPort (אם המעבד תומך בגרפיקה משולבת)
כניסות/יציאות אודיו
רשת (LAN RJ-45)
בחלק מהדגמים יש גם Wi-Fi או Bluetooth מובנים.
שבב BIOS/UEFI: תוכנה שמבצעת בדיקות בזמן הדלקת המחשב (POST) ומאפשרת קונפיגורציה של רכיבי החומרה.
בגרסאות מתקדמות – תומכת באוברקלוקינג, אבטחה ועוד.
מערכת קירור פסיבית/אקטיבית: גופי קירור על המעבד, לעיתים גם על חריצי M.2.

BIOS / UEFI

הקדמה קצרה: BIOS ו־UEFI הם תוכנות קטנות שמוטמעות בתוך לוח האם, והן פועלות ברגע שהמחשב נדלק, אפילו לפני שמערכת ההפעלה עולה (כמו Windows או Linux). התפקיד שלהן הוא לבצע את הבדיקות הראשוניות של החומרה ולהפעיל את מערכת ההפעלה.

סוגי ביוס:

BIOS – Basic Input/Output System

זו המערכת המסורתית שקיימת כבר משנות ה־80. מאוחסנת על שבב ROM בלוח האם.

תפקידים עיקריים:

בדיקות POST (Power-On Self Test) – בדיקות שהמחשב מבצע בזמן ההפעלה: האם הזיכרון עובד, האם הכוננים מחוברים ועוד.
הפעלה בסיסית של רכיבים – כמו מקלדת, כונן קשיח, מסך.
איתור ואיתחול מערכת ההפעלה (Boot Loader).- כפשוטו מפעיל את מערכת ההפעלה שיש לנו במחשב
ניהול הגדרות מערכת – תזמון זיכרון, תדרים, תיעדוף Boot, תאריכים, סיסמאות ועוד.

מאפיינים:

ממשק טקסט בלבד (בד"כ כחול/שחור)
ניווט בעזרת מקלדת בלבד
מגבלות של כוננים גדולים (עד 2TB)
לא תומך ב־Secure Boot (אבטחה מתקדמת)

UEFI – Unified Extensible Firmware Interface

מערכת מודרנית יותר, שהחליפה את ה־BIOS ברוב המחשבים מאז 2010 ואילך.

יתרונות עיקריים:

תומך בכוננים גדולים מאוד (עד 9.4 ZB!)
ממשק גרפי – אפשר להשתמש בעכבר!
מהיר יותר באתחול
תומך באבטחה מתקדמת (Secure Boot)
תומך ב־GPT במקום MBR (חלוקת דיסקים מודרנית)
כולל אפשרויות רשת מובנות (למשל עדכון UEFI דרך האינטרנט)
גם ה־UEFI מוטמע בשבב בלוח האם, בדיוק כמו BIOS, אבל הוא הרבה יותר מתקדם.

דברים שניתן לעשות ב BIOS/UEFI?

שינוי סדר עליית כוננים (Boot Order) – חשוב להתקנות.
הגדרות Overclocking – שינוי תדרי CPU, GPU, RAM.
בדיקת חומרה – כמה RAM מותקן? מה הטמפרטורה?
הפעלת/כיבוי רכיבים מובנים – כרטיס רשת, אודיו, USB.
הפעלת וירטואליזציה – נדרש להפעלת מכונות וירטואליות.
הגנה בסיסית בסיסמה – למניעת שינוי הגדרות.

איך נכנסים ל-BIOS/UEFI?

כמעט תמיד בלחיצה על אחד מהכפתורים הבאים מיד כשהמחשב נדלק:

חברה	BIOS	תפריט אתחול / Boot Menu
HP	F1 / F10 / ESC	F9 / ESC
Dell	F2	F12
Lenovo	F1 / F2	F8 / F10 / F11 / F12 + FN
Asus	F2 / F9 / DEL	F8 / ESC
Gigabyte	DEL	F12
Acer	F2 / DEL	ESC / F2 / F12

ייתכנו הבדלים בין דגמים – מומלץ ללחוץ על המקש המתאים מיד עם ההדלקה ולהחזיק אותו למספר שניות.

זיכרון RAM

מה זה בעצם RAM?

ביאור המילה RAM- זה ראשי תיבות של Random Access Memory וזה אומר זיכרון בגישה אקראית
הוא משמש לאחסון זמני של נתונים שהתוכנות והמערכת צריכות עכשיו.
הנתונים נטענים אליו מדיסק האחסון (HDD/SSD), ואז המעבד יכול לגשת אליהם במהירות.
זיכרון RAM הוא סוג של זיכרון מתכלה, תפקידו לשמור נתונים באופן זמני כדי לאפשר גישה מהירה אליהם. כאשר פותחים תוכנה או קובץ במחשב, המידע שמור בזיכרון RAM, כך שהמעבד יכול לגשת אליו במהירות גבוהה. בניגוד לזיכרון קבוע כמו HDD או SSD, זיכרון RAM נמחק ברגע שהמחשב כבה.

מבנה והפונקציות של זיכרון RAM:

גישה אקראית: כלומר, המעבד יכול לגשת לכל מקום בזיכרון באופן ישיר וללא סדר מסוים, בניגוד לזיכרונות כמו דיסק קשיח שבו הנתונים מסודרים בצורה לינארית.
זיכרון מהיר: RAM מהיר מאוד בהשוואה לאחסון קבוע, מה שמאפשר למערכת לבצע פעולות בזמן אמת עם מינימום השהייה.
מתכלה: ברגע שהמחשב מכבה או מתאפס, כל הנתונים בזיכרון RAM נמחקים.

איך RAM עובד?

כשפעילים תוכנה, היא נטענת מהאר דיסק אל ה-RAM, הראם שומר את המידע בטבלאות של ביטים (0 ו-1) בתוך תאי זיכרון קטנים – כל תא שומר ביט אחד, כל קריאה או כתיבה ל-RAM מתבצעת דרך כתובת זיכרון. (הגישה היא מהירה מאוד – מהירות ברמת ננו-שניות)

סוגי RAM:

DDR (Double Data Rate): מדובר בזיכרון שמבצע שתי פעולות קריאה וכתיבה בכל מחזור שעון, מה שמגדיל את מהירות הגישה.
DDR3: סוג ישן יותר של RAM.
DDR4: כיום הכי נפוץ עם קיבולת גבוהה ומהירות גבוהה יותר.
DDR5: דור חדש של RAM, מציע ביצועים גבוהים במיוחד.
LPDDR: זיכרון RAM חסכוני באנרגיה, נמצא בעיקר במכשירים ניידים כמו סמארטפונים וטאבלטים.

מבנה פיזי של RAM

ה-RAM בנוי כמודול (נקרא גם DIMM), שכולל:
שבבים: רכיבים קטנים המאחסנים את המידע הדיגיטלי.
פינים: החלק שנכנס אל חריץ בלוח האם, ומאפשר העברת מידע וחשמל.
מעגל מודפס (PCB): הלוח הירוק שעליו מורכבים השבבים.

תכונות זיכרון הRAM

קיבולת (Capacity) – כמה זיכרון יש, למשל 8GB, 16GB, 32GB. יותר זיכרון = יותר תוכנות ונתונים אפשריים בזיכרון בלי שהמערכת תאט.
מהירות (Frequency/Speed) – נמדדת ב-MHz, למשל: 2400MHz, 3200MHz, 5600MHz. יותר מהיר = גישה מהירה יותר של המעבד לנתונים.
תזמונים (Latency) – CL או CAS Latency, למשל CL16. כמה מחזורי שעון לוקח למידע "להגיב". פחות = עדיף.
תמיכה ב-Dual Channel – התקנת שני מודולים זהים תאפשר גישה מקבילה לזיכרון (כמו שני נתיבים במקום אחד).

Dual Channel זה מצב שבו לוח האם והמחשב משתמשים בשני ערוצי תקשורת נפרדים בו-זמנית לגישה לזיכרון ה-RAM.
במילים פשוטות: במקום "כביש אחד" שדרכו עוברים הנתונים, יש שני כבישים שפועלים במקביל – וזה מזרז את הגישה לנתונים. ולכן אם יש שתי סלוטים שבהם אפשר להתקין ראם עדיף 2 של 8GB מאשר אחד של 16GB

הבדל בין זיכרון RAM למעבד (CPU):

המעבד (CPU) הוא למעשה "המוח" של המחשב. תפקידו לבצע את כל החישובים וההוראות, לעבד נתונים ולנהל את פעולתו של המחשב. המעבד מבצע את הפעולות לפי ההוראות שנמצאות בזיכרון RAM, ולפעמים גם בזיכרון cache (זיכרון ביניים שנמצא בתוך המעבד עצמו).
מהירות גישה: המעבד הרבה יותר מהיר מהזיכרון RAM. זהו אחד הגורמים לכך שחשוב שיהיה מספיק זיכרון RAM במחשב, כך שהמעבד לא יצטרך להמתין זמן רב לגישה לנתונים. אם אין מספיק RAM, המחשב יתחיל להשתמש באחסון קבוע (כמו SSD או HDD), מה שיכול להאט את המערכת.
תפקוד: המעבד מבצע את הפעולות החישוביות והלוגיות, בעוד שזיכרון RAM משמש לאחסון זמני של נתונים ופריטים שהמעבד משתמש בהם במהלך הפעולות.
ובמילים אחרות- RAM – משמש כאחסון זמני ומהיר עבור נתונים שהמעבד משתמש בהם בזמן העבודה. הוא "מתמלא" במהירות ומוחק את המידע ברגע שהמחשב מתכבה. מעבד (CPU) – מבצע את הפעולות החישוביות, אך תלוי ב-RAM כדי לקבל את הנתונים שהוא צריך בזמן שהמחשב פועל.
לסיכום, בעוד שהמעבד אחראי על ביצוע פעולות, זיכרון ה-RAM מאפשר לו גישה מהירה לנתונים הנחוצים לו, ובכך מאפשר למחשב לפעול בצורה יעילה יותר.
וכששאלתי את משחזר מדע מה ההבדל בינהם זה מה שהוא ענה לי:

"ממש לא מובן מה השאלה
המעבד מעבד את הכל בכל מכל כל
זכרון RAM מיועד לשמור את כל הנתונים עד שחרורם ואו כיבוי המחשב"

כונני איחסון (זיכרון)

בכונני איחסון אני יחלק את זה בצורה מסודרת ונשווה ג"כ מעלות וחסרונות בין הסוגים HDD לSSD

HDD – Hard Disk Drive (כונן קשיח מכני)

מבנה פנימי: מורכב מדיסקים מגנטיים עגולים ("פלטות") שמסתובבים במהירות (בין 5400 ל-7200 סל"ד, ולעיתים גם 10,000).
זרוע מכנית עם ראש כתיבה/קריאה נעה פיזית מעל הדיסק כדי לקרוא או לכתוב מידע. וכאשר מבקשים לגשת לקובץ, הדיסק מסתובב וראש הקריאה מגיע לאזור הנכון. המידע מוקלט על ידי שינוי שדה מגנטי על גבי הדיסק.
יתרונות:
עלות נמוכה – הרבה גיגה-בייטים במחיר נמוך. אורך חיים גבוה באחסון לטווח ארוך (למשל לגיבויים).
חסרונות:
איטי מאוד – זמן גישה ארוך ומהירות קריאה/כתיבה נמוכה (~100MB/s). רגיש לזעזועים – לא מתאים ללפטופים ניידים במיוחד. רעש – במיוחד בזמן עבודה אינטנסיבית.

SSD – Solid State Drive (בממשק SATA)

מבנה פנימי: מבוסס על שבבי זיכרון פלאש NAND – ללא חלקים נעים ככה שאין צורך להמתין פיזית
לרוב כולל בקר (controller) שמנהל את הקריאות והכתיבות, וייתכן שגם DRAM cache.
המידע נכתב ונקרא ישירות מהשבבים האלקטרוניים, מה שמאפשר מהירויות גבוהות בהרבה מ-HDD.
אין חלקים נעים – אין צורך בהמתנה פיזית לראש קריאה.
יתרונות:
מהיר פי 5–10 מ-HDD – מהירות סטנדרטית 500MB/s. עמידות גבוהה – שקט, לא רגיש לנפילות. הפעלה מהירה של מערכת ההפעלה ותוכנות. חיסכון באנרגיה.
חסרונות:
יקר יותר, מוגבל ל-SATA – מהירות מרבית כ-550MB/s, גם אם הזיכרון עצמו מהיר יותר. לא אמין- אם זה נופל ונהרס-אי אפשר לתקן כלל (מה שא"כ HDD שאפשר עם מכשירים המיועדים לכך)

SSD – Solid State Drive (בממשק NVMe)

מבנה פנימי: מבוסס גם הוא על זיכרון פלאש, אך בניגוד ל-SSD SATA, מתחבר דרך PCIe (ולא SATA).
משתמש בפרוטוקול NVMe – שתוכנן במיוחד לכונני פלאש (בניגוד ל-SATA שתוכנן לכוננים מכניים).
מה שמיוחד בו זה שהוא תומך בערוצים מרובים לקריאה וכתיבה במקביל.
מהירות קריאה/כתיבה של 2000–7000 MB/s ואפילו יותר (בעיקר בדור 4 או 5 של PCIe).
יתרונות:
מהירויות שיא – טעינה מיידית, העתקות כבדות במהירות שיא. מעולה למשימות מקצועיות: עריכת וידאו, הדמיות, תוכנות כבדות, גימינג וכד'. תופס מקום קטן – לרוב בפורמט M.2 (רצועה קטנה שמתחברת ישירות ללוח אם).
חסרונות:
יקר יותר מכונני SATA SSD. חום גבוה יותר – לעיתים דורש קירור. לא כל לוח אם תומך – דורש תאימות ל-PCIe/NVMe. לא אמין- אם זה נופל ונהרס-אי אפשר לתקן כלל (מה שא"כ HDD שאפשר עם מכשירים המיועדים לכך)

טבלת השוואה בין הסוגים השונים:

תכונה	HDD	SSD (SATA)	NVMe SSD
מהירות קריאה/כתיבה	80–160MB/s	~500MB/s	2000–7000MB/s+
זמן אתחול	30–60 שניות	10–20 שניות	5–10 שניות
רעש	שומעים רחש	שקט לחלוטין	שקט לחלוטין
רגישות לזעזועים	גבוהה	נמוכה	נמוכה מאוד
חיבור	SATA (3.5")	SATA (2.5")	M.2 / PCIe
עלות	נמוכה	בינונית	גבוהה

וסתם לסיכום: ראיתי כמה ששאלו מה ההבדל בין זיכרון ראם לזיכרון של איחסון.
נמשיל משל: כשבנו את המצלמה ניסו לדמות אותה כמה שיותר לעין, וכן שבנו את המחשב ניסו לדמות אותו כמה שיותר למוח. ובמוח יש לנו שתי סוגי זכרונות -המודע והתת מודע. המודע- זה המחשבות שלנו שרצות בראש כל הזמן ולא בהכרח שאנחנו נעשה איתם משהו אלא הם פשוט נמצאות לנו כל הזמן, ואם הזיכרון הזה נתקל במידע שהוא רוצה לשמור אז זה נשמר בתת מודע- ככה שגם עוד כמה שנים כשתזכר תוכל להזכר בזיכרו הזה-וזה התת מודע. וזה ההבדל בין זיכרון ראם לזיכרון של איחסון.
@אלישי דימה את זה לבעל מלאכה: לדוגמא, אתם רוצים לתקן עכשיו את הארון.
אתם מוציאים את כלי העבודה שלכם מהאחסון, ושמים את זה על השולחן בסדר מסויים, וכך כשתרצו לקחת את המברג, תראו את זה מיד ותוכלו להשתמש עם זה מיד, אם המברג היה במזוודה, הייתם צריכים להתחיל לחטט במזוודה עד שהייתם מוצאים את זה.
ככל שהשולחן גדול יותר תוכלו לפרוש יותר כלי עבודה, וכך לשלוף את הכלי המתאים ברגע הנדרש ללא צורך בחיפוש אחריו.
הדיסק הקשיח זה האחסון, בתוכו יש תוכנות עם כלים מיוחדים.
כשפותחים את התוכנה, התוכנה פורשת את כל הכלים על גבי השולחן-זיכרון הראם, וככל שזיכרון הראם גדול יותר, יותר כלים יוכלו להיות שם, ולהישלף במהירות בזמן המתאים.
אם אין מקום, יצטרכו לפנות חלק מהשולחן, החלק שמשתמשים בו פחות, ואז לשים על השולחן את הכלים הנדרשים כרגע, זה תהליך שלוקח זמן מה, ומטבע הדברים יאט את חווית השימוש שלכם בתוכנה.

כרטיס מסך -GPU

הסבר כללי על הכרטיס מסך:

כרטיס המסך (או מאיץ גרפי) הוא רכיב שאחראי על הצגת התמונה על המסך – בין אם מדובר בסייר הקבצים, סרטון יוטיוב או משחק תלת־ממדי מורכב. הוא מבצע את כל העיבוד הגרפי – כלומר, הפיכת מידע בינארי לתמונה ויזואלית – ומעביר אותה למסך.
למעשה, בימינו כרטיס מסך הוא הרבה יותר מ"רק תצוגה" – הוא מעבד עצמאי ועוצמתי בפני עצמו, עם מאות ואף אלפי ליבות קטנות לביצוע חישובים מקבילים. לכן הוא גם נמצא בשימוש ביישומים כמו עריכת וידאו, עיבוד תמונה, למידת מכונה, ועוד.
כרטיס המסך פועל בצורה הבאה:

הפקודה מהמעבד: המעבד (CPU) אומר לכרטיס המסך: "קח את כל הנתונים האלה (נקודות, טקסטורות, מיקום של אובייקטים תלת־ממדיים וכו') ותהפוך אותם לתמונה." וזה כולל:

קואורדינטות של אובייקטים בעולם תלת־ממדי
טקסטורות (תמונות שמכסות משטחים)
אפקטים גרפיים (צללים, תאורה, תנועה)
שפת תכנות גרפית כמו DirectX או OpenGL

עיבוד גרפי בליבת ה-GPU: כאן מתחילה העבודה האמיתית. ב-GPU ישנם מאות או אלפי "ליבות קטנות" שמבצעות פעולות מתמטיות וגרפיות במקביל. כל ליבה אחראית על חלק קטן מהמשימה.
תהליך העיבוד כולל:
Vertex Shading – קביעת מיקום האובייקטים והצורה שלהם במרחב.
Rasterization – הפיכת קווים ומשטחים לפיקסלים על המסך.
Pixel Shading – צביעה של כל פיקסל לפי תאורה, מרקם, צבע וכו'.
Post-Processing – אפקטים כמו טשטוש, HDR, תנועה חלקה.
שימוש בזיכרון הגרפי (VRAM): כל התמונות, המודלים והטקסטורות נשמרים בתוך הזיכרון הגרפי של הכרטיס (VRAM).
יצירת התמונה (Frame): - הכרטיס יוצר פריים – תמונה (כאשר בסרטון יש הרבה תמונות בכל שניה) במשחק לדוגמה – הוא מייצר 60, 120 או אפילו 240 פריימים לשנייה (FPS).
כל פריים עובר תהליך מלא של עיבוד, צביעה, הצללה והמרה לתמונה סופית.
שליחת התמונה למסך: - ברגע שהתמונה מוכנה, כרטיס המסך שולח אותה דרך אחד מיציאות הווידאו -התמונה מוצגת במסך וכך נוצר רצף חלק של תנועה / אנימציה / משחק.

תפקידי הכרטיס מסך:

עיבוד גרפי – רינדור של תמונות, וידאו, ממשק תלת־ממד.
האצת וידאו – נגינה חלקה של סרטים (כולל 4K/8K).
האצת תוכנות מקצועיות – אדובי פרימייר, DaVinci, Blender.
גיימינג – הפעלת משחקים בצורה חלקה ומפורטת.
עיבוד מקבילי – משימות כמו בינה מלאכותית, חישובים כבדים.

מבנה כרטיס המסך

ליבת GPU (Graphics Processing Unit): - זהו "המוח" של הכרטיס – מקביל למעבד הראשי (CPU), מכילה מאות עד אלפי ליבות קטנות (CUDA / Stream Processors), ליבות אלה מבצעות חישובים גרפיים במקביל.
זיכרון גרפי (VRAM): - זיכרון פנימי של הכרטיס, מאחסן טקסטורות, מידע על מודלים תלת־ממדיים, פריימים וכו'. נפח חשוב במיוחד במשחקים ועריכה (הממוצא בכרטיסי מסך בין 4GB–24GB ). סוגים נפוצים: GDDR6, GDDR6X.
הזיכרון הגרפי מכיל את הדברים הבאים:
טקסטורות – תמונות שמודבקות על מודלים תלת־ממדיים (לדוגמה: עור פנים, קירות, בגדים במשחק).
מודלים תלת־ממדיים – כולל נקודות, קווים, פרצופים, חומרים.
צילומי עומק (Z-buffer) – לשימוש באפקטים של עומק/מרחק.
Framebuffers – תוצאה זמנית של כל פריים (תמונה) לפני שהיא נשלחת למסך.
Shaders – קוד גרפי שנכתב במיוחד לעיבוד צבע, תאורה, תנועה.
אובייקטים דו־ממדיים – תפריטים, כפתורים, אנימציות 2D.
מערכת קירור: - בדרך כלל כוללת גוף קירור גדול, מאווררים ולעיתים גם קירור מים. הכרטיסים החזקים ביותר (כמו RTX 4090) זקוקים לקירור מאסיבי.
ממשק חיבור – PCI Express x16: - דרכו הכרטיס מתחבר ללוח אם. סוגים שונים של הכונן (PCIe 3.0 / 4.0 / 5.0) משפיעים על מהירות ההעברה.
חיבורים למסכים (Display Outputs): - ישנם חיבורים למסכים נפרדים בד"כ בחיבור HDMI. בדגמים מתקדמים: 2–4 יציאות או יותר, כולל 4K ו-8K. (יותר בנייחים מאשר בניידים)
כניסות חשמל (Power Connectors): - הכרטיסים החזקים לא מסתפקים בחשמל מהלוח אם, ומחוברים גם לספק הכוח.

סוגי כרטיסי מסך

כרטיס מסך משולב (Integrated GPU): - הוא חלק מהמעבד (למשל Intel UHD Graphics) וכן הוא משתמש בזיכרון גרפי של המחשב ולא בזיכרון יעודי, צורך פחות חשמל, ללא צורך בקירור מיוחד. מתאים לשימוש בסיסי: אינטרנט, סרטים, אופיס- לא מתאים למשחקים או גרפיקה כבדה.
כרטיס מסך ייעודי (Dedicated GPU): - יש לו ליבת GPU עצמאית – חזק הרבה יותר, חיצוני ומתחבר ללוח אם, חש לו גיכרון גרפי חיצוני (VRAM) נדרש לקירור וחשמל נוסף. מתאים לגיימינג, עריכה, הנדסה, תלת־ממד וכו'.
ישנם מחשבים כיום שיש בהם שתי כרטיסי מסך גם יעודי וגם משולב (לדוגמא כל המחשבים הנידים עם סיומת H במעבד וכרטיס מסך חיצוני)

לגרפיקה: מה צריך- כרטיס מסך חזק או מעבד חזק?

קודם כל נסכם מה ההבדל בין CPU ל-GPU:
CPU (המעבד המרכזי) הוא החלק שאחראי על כל החישובים הכלליים של המחשב – מערכת הפעלה, פתיחת קבצים, הפעלת תוכנות, חישובים סדרתיים, לוגיקה.
GPU (כרטיס המסך) מיועד לעבודה גרפית – חישובים מקבילים של פיקסלים, צביעה, תאורה, תנועה, תלת־ממד וכו'.
כלומר: CPU זה כמו מוח כללי שמפקח על הכול, ו-GPU זה כמו מוח שמתעסק רק בגרפיקה – אבל עושה את זה מהר ובכמויות.
אז מתי צריך CPU חזק ומתי צריך GPU חזק בגרפיקה?
בעריכת תמונות (למשל בפוטושופ, לייטרום): פה עיקר העבודה מתבצעת על ידי ה-CPU. כשאתה פותח קובץ גדול (כמו PSD עם הרבה שכבות), המעבד טוען אותו, מפרש את התוכן ומנהל את הזיכרון. כל פעולה שאתה עושה – כמו חיתוך, תיקון צבעים, ריטוש – מתבצעת דרך ה-CPU. ה-GPU משמש רק בחלק קטן מהתהליך: תצוגה חלקה בזמן שאתה מזיז שכבות, אפקטים מסוימים כמו זוויות תלת־ממדיות, או זום מהיר.
מתי כן כדאי GPU חזק?
אם אתה משתמש בכלי תלת־ממד בפוטושופ, או מסננים שמאיצים בעזרת GPU – אבל ברוב הזמן CPU איכותי חשוב יותר.
עריכת וידאו (כמו Premiere, After Effcts): פה נכנסים שני הרכיבים – גם CPU וגם GPU – אבל בתפקידים שונים. ה-CPU מטפל בעיבוד של הווידאו: חיבור קבצים, סידור הטיימליין, הפעלת קידודים, ניהול של כמה קבצים במקביל, ויצוא הסרטון בסוף. ה-GPU נכנס לפעולה כשאתה מוסיף אפקטים (כמו צבע, תאורה, תנועה, טשטוש) או כשאתה עורך בזמן אמת ורוצה שהתצוגה תישאר חלקה.
אם אין GPU חזק- התצוגה מקדימה תקרטע, אפקטים ייקחו יותר זמן, והמערכת תרגיש איטית.-אבל לא יפריע בעצם הפרוייקט אם אין אפקטים מיוחדים
אם אין CPU חזק- המערכת תיתקע כשאתה מנסה לטעון פרויקטים כבדים או לייצא את הסרטון הסופי.

מאוורר/קירור (Cooling System)

מהי מערכת קירור?

מערכת הקירור במחשב אחראית על פיזור והוצאת החום שנפלט מרכיבים כמו: המעבד (CPU), הכרטיס מסך (GPU),לוח האם,זיכרון RAM (לפעמים), כוננים (במיוחד NVMe SSD)
בלי מערכת קירור המחשב היה מתחמם יתר על המידה, מה שעלול לגרום להאטות (המחשב מאט את עצמו כדי לא להינזק), קריסות, קיצור חיי רכיבים, כיבוי פתאומי או נזק פיזי.

סוגי מערכות קירור עיקריות:

קירור אוויר (Air Cooling):

זה הסוג הנפוץ והפשוט ביותר אשר מורכב מגוף קירור (Heatsink) שעשוי מתכת (בד"כ אלומיניום או נחושת) ועליו יושב מאוורר שמסייע לפזר את החום. (נפוץ מאוד בקירור מעבדים, מגיע לרוב עם המעבד (Boxed CPU)),
יתרונות: זול אמין וקל לתחזוקה.
חסרונות: יכול להיות רועש ופחות אפקטיבי למעבדים חזקים.
קירור מים (Water Cooling / Liquid Cooling):

זהו קירור מתקדם יותר, שמבוסס על בלוק מים שמורכב על המעבד או נוזל קירור שמסתובב בצינורות או רדיאטור שמקרר את הנוזל עם מאווררים (נפוץ בעיקר אצל גיימרים, עורכי וידאו כבדים ויוצרי תוכן).
יתרונות: שקט יותר, מקרר טוב יותר מעבדים חזקים ונראה "פרימיום".
חסרונות: יקר יותר, דורש מקום רב יותר וצריך להיזהר מדליפות.
קירור פאסיבי (Passive Cooling):

אין מאוורר בכלל – רק גוף קירור גדול (Heatsink). מתאים למערכות פשוטות, כמו מחשבים שקטים, HTPC או ציוד תעשייתי.
יתרון: שקט מוחלט
חסרון: לא מתאים לרכיבים חזקים
קירור תרמי משולב (Hybrid / Semi-Passive): - מאוורר שנדלק רק כאשר טמפרטורת הרכיב עולה מעבר לסף מסוים
(נפוץ בכרטיסי מסך מתקדמים)
קירור סטוק (Stock Cooler) (כפי עצתו של @מיגו-להוציא ) זה גוף קירור בסיסי שמגיע עם המעבד כשקונים אותו – במיוחד במעבדים מהסוג הנמכר בתצורת BOX (קופסה סגורה עם מאוורר בפנים) -פיתרון היצרן לקירור. מאוורר קטן עם גוף קירור (Heatsink) מאלומיניום. בחלק מהמקרים כולל גם משחה טרמית מוכנה מודבקת מתחת. מתלבש ישירות על לוח האם.

חומרים חשובים לקירור:

משחה טרמית (Thermal Paste) – שכבה דקה בין גוף הקירור למעבד, שמבטיחה העברת חום מיטבית.
Heat Pipes: – צינורות מוליכי חום בקירורי אוויר מתקדמים.
Copper Base: – נחושת משמשת בסיס טוב לקירור, בשל הולכת החום הגבוהה שלה.
פד תרמי (Thermal Pad): – תחליף למשחה טרמית (כמו שחידש לי @מיגו-להוציא )
במקום למרוח משחה תרמית נוזלית בין המעבד לגוף הקירור, אפשר להשתמש בפד תרמי – שהוא כמו מדבקה דקה עם מוליכות חום.
יתרונות: קל מאוד לשימוש – אין צורך למרוח או לפחד ללכלך את הסוקטים וכו', נוח להרכבה מהירה – במיוחד להרכבות רבות או למתחילים.
חסרונות: מוליכות חום נמוכה יותר – פד סטנדרטי פחות יעיל ממשחה איכותית. לא תמיד מתאים למעבדים חזקים – במיוחד כאלה עם צריכת חשמל גבוהה (TDP). פחות "מתלבש" על חריצים מיקרוסקופיים – המשחה ממלאת מיקרו-רווחים טוב יותר.

איך יודעים אם הקירור טוב מספיק?

אם המעבד בזמן מאמץ (למשל, רינדור או גיימינג) לא עובר את ה-80–85 מעלות – זה סביר.
אם הוא מתקרב ל-100° או נתקע – הקירור לא מספיק.
תוכנות כמו HWMonitor, Core Temp, MSI Afterburner עוזרות לבדוק טמפרטורות בזמן אמת.

איזה קירור אני צריך?

משתמש רגיל (אופיס או אינטרנט וכו) – קירור אוויר בסיסי בהחלט מספיק.
משתמש כבד (גיימר או עורך וידאו) – מומלץ קירור אוויר איכותי או קירור מים.

מסך

מה זה מסך?

מסך מחשב (או צג) הוא מכשיר הממיר אותות דיגיטליים שיצאו מהמחשב לתמונה ויזואלית שניתן לראות על ידי המשתמש. המסך מציג את המידע הגרפי, הממשק, והאפליקציות בצורה שתאפשר אינטראקציה עם המחשב.

סוגי מסכים נפוצים

CRT – Cathode Ray Tube - מסכים מבוססי צינור קרני קתודה (CRT) היו הפופולריים בשנות ה-90 וה-2000.
המסכים כבדו מאוד והיו בגודל גדול, אך הציעו תמונה טובה מאוד עם קצב רענון גבוה. היום הם כמעט ולא נמצאים בשימוש.
LCD – Liquid Crystal Display - מסך מבוסס נוזל קריסטל. זהו הסוג הנפוץ ביותר כיום. מאפיינים: - שימוש בחשמל נמוך, תצוגה דקה, וזמני תגובה טובים.
LED – Light Emitting Diode- למעשה מדובר במסכי LCD עם תאורת רקע מבית LED. - LED משפר את בהירות המסך ואת הצבעים, במיוחד בגרסאות QLED (Quantum Dot LED). וכן עלות ייצור נמוכה, צבעים עשירים, דקים וקלילים.
OLED – Organic Light Emitting Diode - טכנולוגיה מתקדמת בה כל פיקסל מואר באופן עצמאי. - צבעים מדויקים, קונטרסט (ניגודיות הצבעים) גבוהה, וזוויות צפייה מצוינות. - עלות גבוהה יותר, אך איכות תצוגה מצוינת.
IPS – In-Plane Switching - טכנולוגיה שמיועדת לשיפור הצבעים והזוויות צפייה. - אידיאלי לגרפיקאים, צלמים ויוצרים שדורשים דיוק צבעים בזוויות צפייה רחבות יותר עם צבעים טבעיים ומדויקים.

פרמטרים נוספים במסכים

גודל המסך

גודל המסך נמדד באינצ'ים מאוזניים – כלומר, מהזווית הימנית התחתונה עד לזווית השמאלית העליונה של התצוגה.
בחירת הגודל תלויה בצורך: לפטופים מחשבים אישיים (15-27 אינצ') או מסכים מקצועיים/גיימינג (32 אינץ' ומעלה).

רזולוציה

הרזולוציה מתארת את מספר הפיקסלים המורכבים מהתמונה.
Full HD (1920×1080) – איכות תמונה טובה עבור רוב המשתמשים.
4K (3840×2160) – רזולוציה גבוהה שמתאימה לתוכן איכותי, משחקים ווידאו מקצועי.
8K (7680×4320) – מיותר למשתמשים רגילים, אך שימושי עבור תוכן וידאו מקצועי.

קצב רענון (Refresh Rate)

מספר הפעמים שבהן התמונה על המסך מתעדכנת בשנייה.
נהוג למצוא קצבי רענון של 60Hz, 144Hz (לגיימינג), 240Hz (לגיימינג תחרותי).
קצב רענון גבוה יותר חשוב במיוחד לגיימרים ולמשתמשים בתוכנות גרפיות.

זמן תגובה

הזמן שלוקח לפיקסל על המסך לעבור ממצב כהה לבהיר או להיפך.
חשוב לגיימינג ויישומים גרפיים.
ערכים נמוכים (1-5ms) נחשבים טובים.

טכנולוגיות מסך

HDR – High Dynamic Range: - טכנולוגיה שמאפשרת להציג צבעים בהירים וצללים כהים בצורה עשירה ומדויקת -מצוין עבור תוכן וידאו, סרטים וגיימינג.
חשוב לבחור מסך עם תמיכה ב-HDR10 או Dolby Vision לקבלת חוויית תצוגה מיטבית.
G-Sync ו- FreeSync: - טכנולוגיות מתקדמות לגיימינג שמספקות סנכרון בין המסך לכרטיס הגרפי אשר מונעות "תסמונת חיתוך התמונה" (screen tearing) ומפחיתות "סטייה" בגרפיקה.
QLED ו-OLED
QLED – טכנולוגיית LED עם נקודות קוונטיות, מציעה צבעים חדים ומדויקים.
OLED – איכות תמונה יוצאת דופן, צבעים חיים ודרמתיים, יכולת חידוד גבוהה.

ציפוי המסך

Glossy (מבריק) – צבעים חדים, אך יש השתקפות אורות.
Matte (מט) – פחות השתקפות, אך הצבעים פחות עזים.

חלק מהמקורות לכל המדריך הזה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13

עד לכאן המדריך. בס"ד הבנו את התפקיד של כל רכיב – מהמעבד ועד זיכרון ראם, ראינו מתי צריך יותר כוח גרפי או עיבודי, ואפילו הצצנו ללב של לוח האם ובמערכת הקירור. אבל הכי חשוב לזכור: כל מחשב הוא כמו תזמורת – כל רכיב עושה את החלק שלו, אבל רק כשכולם עובדים יחד – מתקבלת סימפוניה.
את האמת עבדתי עליו הרבה
אני מקווה שהוספתי ידע לכל מי שקרא את המדריך הזה תגובות (וגם להגיד תודה) אפשר לכתוב כאן
שיהיה בהצלחה לכולם!!

למי שלא שם לב בהתחלה- נתווסף מדריך נוסף על אותו רעיון רק על מערכות הפעלה לכל המעוניין..

א

חברים שאלו אותי מה האובססיה שלי להעלות הרבה מדריכים (שגוזלים המון זמן יקר..)
אז אני יכתוב פה אחת ולתמיד
אני שהתחלתי ללמוד גרפיקה (לפני פחות משנתיים..) חיפשתי מדריכים שפתוחים בחסימה שהייתי בה (אתרוג ולפעמים נטפרי) ולא כ"כ מצאתי..
מה שגרם לי להרבה כאבי ראש בשביל ללמוד לבד את התוכנות האלה (ספויילר: אני בקושי יודע לקרוא אנגלית..) והשקעתי שעות על שעות בשביל להגיע לתוצאות יפות
אממה שהרגיז אותי שלא היה שום מדריך מסודר שמוגש גם לציבור בני התורה היקרים שאינם מעוניינים להחזיק אינטרנט פתוח על כל שלל סכנותיו..
לבסוף שהגעתי לאן שרציתי- אמרתי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש ואמרתי שנעשה מדריכים מסודרים מא' עד ת' שיהיה נגיש גם לציבור שלנו.

ואם חשבתי שאני יעלה מדריכים רק באפטר אפקטס אז התבדתי..
חברים שלי (וגם פה בפורום..) בקשו ממני להעלות גם מדריכים על פוטושופ ופרמייר והעלתי כמה שהזמן נתן- סתם שתדעו כל מדריך דורש הרבה מאמץ- זה לא רק הידיעה של התוכן- אלא איך להנגיש אותו גם למי שלא מבין כלום בעריכה וסתם רוצה לעשות איזה אפקט מסויים או משהו דומה, ועוד הרבה קשיים שמתערמים בדרך..

טוב למעיישה
נחלק את זה לשלוש קטגוריות- פוטושופ ואילוסטייטור, פרמייר ואפטר אפקטס

פוטושופ ואילוסטרייטור

פרמייר

ברעיון @בין-אדם-לחבירו חסך לי עבודה וכתב מדריכים נפלאים על פרמייר אז ככה שאין לי עניין להעלות דברים שבסיסם כבר כתוב

אפטר אפקטס

על זה כבר כתבתי כאן אבל למען הסדר הטוב נביא את זה עוד פעם..

מה זה בכלל אפטר אפקטס
פלאגינים שאני משתמש בהם
קיצורי מקשים ומושגים בסיסיים
טריקים ועצות
הכלים הבסיסיים
הטיים ליין באפטר
המוניטור-התצוגה מקדימה
מה זה אנימצייה
מעקב
משחקי מהירות
רינדור- מדריך מלא ומפורט
איך למחוק אובייקט מסרטון
מסיכות שלב ראשון
איך להטמיע אש ביד- שלב א' (למתחילים)
יצירת סביבה תלת מימדית
תלת מימד חלק א'- יצירה של מצלמה תלת מימדית והטמעת מודלים
תלת מימד חלק ב'- מסיכות
תלת מימד חלק ג'- הנפשת מודל תלת מימד ועוד
עריכת צבע חלק א'
עריכת צבע חלק ב'
אקולייזר לפי השיר
חדר תלת מימדי
יצירת מצלמה תלת מימדית
איך לעשות מסך ירוק ללא מסך ירוק
מסיכות-כניסות
טיפוגרפייה קינטית
איך לעשות מסגרת לסרטון מטקסט
איך לעשות טישטוש זום
איך לעשות אפקטים מגניבים (מסיכות)על הפנים
זה הכל (לבנתיים..) מוזמנים להגיב זה מדרבן להמשיך (ואם נהניתם- תגידו או שתתנו זה לא אמור לקחת הרבה זמן ..)
בהצלחה!!

נ.ב. התגובות שאני מקבל בהחלט מעודדות להמשיך

א

אז אחרי הפוסט שעשינו על חלקי המחשב בפרוטרוט עכשיו בעז"ה ניגש לשלב הבא- שהוא מערכות ההפעלה.
אני שאלתי את עצמי כמה שאלות במהלך החיים (בטוח שחלקכם ג"כ..)
מי זה 'האיש' שנמצא בתוך המחשב ומריץ לי פקודות?
איך זה שאפליקציה יכולה לשמור קובץ על הדיסק – בלי לדעת איך עובד הדיסק בכלל?
למה תוכנה שקרסה לא גוררת איתה את כל המחשב?
ומי זה "הקרנל" שכולם מדברים עליו, והאם הוא חלק מהמחשב או סתם קובץ מסתורי במערכת?
במדריך הזה פירקנו לגורמים את המוח מאחורי מערכת ההפעלה- מהקרנל ועד לחיצה בעכבר והתוצאה שרואים על המסך.
בהצלחה ובהנאה לכולם!!
שימו לב!! אני לא לוקח אחריות על כל מה שכתבתי, את כל הדברים האלה למדתי במהלך השנה האחרונה -בעיקר מחבר טוב שהיה לו סבלנות להסביר לי את כל הנקודות הקטנות ע"י תיאורים יפים ומרתקים, אבל שוב- המדריך הזה הינו לעיון בלבד ככה שאל תנסו לעשות שינויים על פי מה שנאמר כאן.. קריאה מהנה

מהי בכלל מערכת הפעלה?

מערכת הפעלה (Operating System – OS) היא לא פחות מאשר 'המתווך' בין המשתמש, התוכנות, והחומרה. היא השכבה שמחברת בין הרצון שלך לערוך בתוכנה, להעתיק קבצים ואפילו לפתוח קובץ וורד. לבין האותות החשמליים שרצים בזיכרון ה־RAM ובכונן הקשיח.

מה מערכת ההפעלה מראה לנו בעצם:

אילו תוכנות ירוצו ומתי.

איך הזיכרון יחולק בין תהליכים.

איך מקלדת, עכבר, מסך, ואחסון יעבדו ביחד.

ואפילו מה עומד מאחורי לחיצה פשוטה על כפתור Enter או Delete.

נסו לדמיין מחשב בלי מערכת הפעלה. ברגע שתלחץ על הכפתור שיפעיל את החומרה- עדיין נקבל מסך שחור ריק – כי אין תוכנה שאחראית לדבר עם המסך, אין מי שמבין את קלט המקלדת, ואין מה שמבצע את הפקודות שלנו. כל רכיב במחשב צריך מישהו שידע איך להפעיל אותו. זה בדיוק תפקידה של מערכת ההפעלה: וכמו דאמרי אינשי -לתזמר את התזמורת.

פירוט תפקידי מערכת הפעלה

ניהול תהליכים - להריץ תוכנות, להקצות להן זמן שהCPU ייתן להם.
ניהול זיכרון - להקצות זיכרון (זמני- RAM) ולמנוע התנגשויות.
ניהול קבצים - לארגן, לקרוא ולכתוב נתונים בדיסק.
תקשורת עם חומרה - להשתמש בדרייברים כדי להפעיל מקלדת, עכבר, מדפסת וכו'.
אבטחה והרשאות - לבדוק מי יכול לגשת למה, ואיך למנוע גישה מזיקה.
ממשק משתמש - להציג חלונות, תפריטים וגרפיקה – או לחלופין, שורת פקודה.
בעז"ה במדריך שלפנינו נשתדל לגעת בכל הדברים החשובים שיש במערכת הפעלה

look

חשוב להבין: מערכת ההפעלה אינה "עוד תוכנה". היא הבסיס שעליו כל שאר התוכנות רצות. היא מופעלת עם הדלקת המחשב (boot), שולטת בכל המשאבים, ומאפשרת לאפליקציות כמו דפדפן, עורך טקסט או משחק, לרוץ בלי להתעסק בפרטים הקטנים כמו "איך מקבלים קלט מעכבר".

סוגי מערכות הפעלה נפוצות

Windows – המערכת הנפוצה בעולם המשרדים והבית

macOS – מערכת של אפל, מבוססת על UNIX

Linux – שם כולל לאלפי הפצות מבוססות קרנל לינוקס, עם שליטה מוחלטת למשתמשים

Android/iOS – גרסאות מותאמות לניידים, שמבוססות גם הן על קרנלים לינוקס/יוניקסיים
יאללה עד כאן הבנו בכלל מהי מערכת ההפעלה ומהי יכולה לעשות, עכשיו נצלול לתוך החומר וננסה להבין איך זה קורה בעצם.

הקרנל (Kernel): הלב של מערכת ההפעלה

אז מה זה בכלל קרנל?

הקרנל (Kernel) הוא הגרעין המרכזי של מערכת ההפעלה. אפשר לחשוב עליו כמו על מנהל־על (אבל שקט) שיושב עמוק בלב המערכת, ואחראי על הנושאים הכי רגישים והכי קריטיים: ניהול זיכרון, תהליכים, קלט/פלט, תקשורת עם רכיבי חומרה ועוד.

ברגע שהמחשב נדלק – הקרנל הוא הדבר הראשון שמופעל, והוא נשאר בתפקוד עד כיבוי המערכת. כל בקשה שמגיעה מתוכנה – בין אם מדובר בפתיחת קובץ או בתזוזת עכבר – עוברת דרכו.

אז למעשה, האם הקרנל הוא רכיב קוד או משהו אחר?

הקרנל (Kernel) הוא קוד לכל דבר אבל בשונה מסתם קוד- הקרנל הוא לב ליבו של מערכת ההפעלה למרות שהקרנל לא מופיע כמסך או כחלון אבל הוא רץ כל הזמן- כי כל פעולה תלויה בו , ושולט בכל שאר הפעולות כמופיע לעיל- ולקמן.
בלינוקס: vmlinuz הוא הקובץ של הקרנל (compressed binary).
בוינדוס: ntoskrnl.exe הוא הקרנל הראשי של המערכת.

explanation

אפשר לחשוב על הקרנל כמו מנוע של רכב: אתה לא רואה אותו כשאתה נוהג (כמו שאתה לא רואה את הקרנל כשאתה פותח את וורד). אבל שום דבר לא עובד בלעדיו – ההגה, הדוושות, הגיר – כולם רק חוטים ופקודות. כשאתה לוחץ על דוושת הגז, זה כמו לקרוא ל־write() – הקרנל (המנוע) מתרגם את הפעולה לכוח ממשי

איך הקרנל מתקשר עם שאר החלקים?

באופן עקרוני, הקרנל מנותק מהשאר. הוא רץ ב־"מצב קרנל" (Kernel Mode), בנפרד מהיישומים שפותח המשתמש, שרצים ב־"מצב משתמש" (User Mode). ההפרדה הזו חיונית לשם ביטחון ויציבות – אפליקציה שמתרסקת לא תוכל להפיל את הקרנל.
כשתוכנה רוצה לעשות משהו שלא מותר לה ישירות (כמו לגשת לקובץ, להקצות זיכרון, לשלוח נתון למדפסת), היא שולחת System Call – בקשה רשמית מהקרנל לבצע את הפעולה בשבילה.- שעליה נפרט בפרק -קריאות מערכת. (אפשר לגשת להציץ שם.. )

ולמי שלא הבין- הנה פירוט הדברים בהרחבה:
המחשב מפעיל קוד – זה מה שהוא עושה כל הזמן. אבל לא כל קוד שווה. יש קוד רגיש מאוד – כמו זה שמנהל את הזיכרון, שמתקשר עם הכונן הקשיח, או שמטפל בקריאות מערכת. לעומת זאת, יש קוד הרבה פחות רגיש – כמו משחק מחשב, דפדפן, או מסמך וורד.
כדי לשמור על הגבולות בין קוד רגיש לבין קוד "רגיל", המעבד מחלק את עולם ההרצה לשני מצבים עיקריים: מצב קרנל ומצב משתמש. כאשר מצב קרנל הינו ללא הגבלה כלל, ומיועד רק לקרנל ולדרייברים (כפי שנלמד בהמשך) שבו מתבצעת פעולות ישירות לכונן הקשיח, למעבד וכו'. מה שא"כ מצב משתמש שהוא הרבה יותר מוגבל ומיועד לדברים ספציפיים יותר כגון פתיחת דפדפן וכד'

למה צריך את ההפרדה הזאת בכלל?

ביטחון: אפליקציה שרצה במצב משתמש לא יכולה לגעת בזיכרון של הקרנל או בגישה ישירה לחומרה. גם אם התוכנה נכתבה גרוע או אפילו זדונית – היא לא יכולה להרוס את המערכת כולה. זו חומת מגן מובנית.
יציבות: אם דפדפן קורס – הקרנל לא קורס איתו. זו המשמעות של בידוד תהליכים – הקרנל ממשיך לפעול כרגיל, וסוגר רק את התהליך הבעייתי. בלי זה, כל תקלה קטנה הייתה מחייבת כיבוי/הפעלה מחדש של כל המחשב.
בקרה ושליטה: הקרנל מקבל שליטה בלעדית על פעולות מסוכנות או עדינות: גישה לקבצים, תקשורת רשת, טעינת דרייברים וכו'. כל השאר – חייבים לבקש רשות ממנו, באמצעות system calls.

למעשה איך זה עובד- איך עוברים בין המצבים?

אם תוכנה במצב משתמש רוצה, למשל, לשמור קובץ:
היא שולחת קריאת מערכת (system call) לקרנל (לשמור את הקובץ),
המעבד מבצע מעבר למצב קרנל (privileged mode),
הקרנל מבצע את הפעולה (כמו כתיבה לדיסק),
לאחר מכן, חוזרים למצב משתמש, והתוכנה ממשיכה לרוץ.
זה תהליך מובנה, שמבוצע במיליארדיות שנייה – אבל עם הגנה מוחלטת.

explanation

דימוי פשוט: תאר לך חדר בקרה גרעיני (הקרנל), ומבקר חוץ (תוכנה במצב משתמש). המבקר יכול לבקש לבצע פעולה – אבל רק דרך פקיד (system call), ולא מותר לו להיכנס לחדר בעצמו. אחרת, מספיק טעות אחת – ויש פיצוץ.

כמה נקודות לסיכום:

הקרנל לא חשוף לתוכנה באופן ישיר – אין דרך לגשת ישירות לזיכרון שלו.
המעבד עצמו מבצע את המעבר בין המצבים. יש לו ביט מיוחד שנקרא CPU Mode Bit שמגדיר את ההרשאות.
קריאות מערכת הן כמו שערים מאובטחים – רק דרכן אפשר להיכנס "לקרנל לרגע" ולצאת.

סוגי קרנלים:

הקרנל הוא החלק הכי קרוב לחומרה, והכי רגיש. לכן, המהנדסים שמתכננים קרנלים התחבטו במשך עשרות שנים בשאלה:
איך לכתוב קרנל שיהיה גם מהיר, גם יציב, גם בטוח, וגם ניתן לניהול?
הוויכוח הזה יצר כמה גישות עיקריות, שכל אחת מהן מובילה לסוג אחר של קרנל נפרט כל אחד מהם כולל מעלות וחסרונות.

קרנל מונוליתי (Monolithic Kernel)

כל הפונקציונליות נמצאת בתוך הקרנל עצמו – תזמון תהליכים, ניהול קבצים, דרייברים, ניהול זיכרון ועוד.
אין כמעט הפרדה פנימית – הכול חלק ממקשה אחת.
מערכת ההפעלה Linux משתמשת בקרנל זה

יתרונות:

מהיר במיוחד – אין צורך להעביר מידע בין רכיבים, הכול קורה בתוך הקרנל עצמו.
גישה ישירה לחומרה – דבר חיוני במערכות שדורשות ביצועים גבוהים (כמו שרתים או משחקים).

חסרונות:

קריסה -כל תקלה קטנה יכולה להפיל את הקרנל כולו.
קשה לתחזק – שינוי קטן בדרייבר או מודול עלול להשפיע על שאר הקרנל.
אי נוחות - לרוב דורש אתחול לאחר כל שינוי או עדכון בקרנל.

מיקרו־קרנל (Microkernel)

הקרנל מכיל רק את הפונקציות המינימליות: תזמון, זיכרון, ו־IPC (תקשורת בין תהליכים).
כל שאר הרכיבים – ניהול קבצים, דרייברים, מערכות קלט/פלט – רצים כתהליכים חיצוניים בקרב מצב משתמש.

יתרונות:

יציבות גבוהה מאוד – אם דרייבר נתקע, הקרנל ממשיך לעבוד.
נוחות – אפשר להחליף או לעדכן רכיב בלי לאתחל את הקרנל.
מאפשר בניית מערכות הפעלה מותאמות אישית, עם אבטחה גבוהה.

חסרונות:

ביצועים איטיים יותר – כי כל דבר דורש תקשורת בין תהליכים (כל פעולה קטנה → מעבר בין תהליכים).
מורכבות גבוהה בתכנון – ניהול כל כך הרבה תהליכים נפרדים הוא אתגר.

קרנל היברידי (Hybrid Kernel)

סוג של שילוב בין מונוליתי למיקרו: הקרנל מכיל רכיבים רבים בתוך עצמו (כמו בקרנל מונוליתי), אבל בנוי באופן מודולרי, ומאפשר להריץ חלק מהרכיבים כתהליכים חיצוניים – כמו במיקרו.
מערכות ההפעלה Windows, macOS משתמשות בקרנל זה

יתרונות:

מאוזן- היות והוא משלב את שניהם אז יש בו איזון בין ביצועים ליציבות.
נוח יותר- קל יותר להרחיב ולשדרג מודולים.
מתאים לסביבות עם דרישות מגוונות: ממשק משתמש עשיר, דרייברים מגוונים, רשת, גרפיקה, שרתים ועוד.

חסרונות:

מורכב -מורכב ליישום ולתחזוקה.
עלול לסבול הן מחסרונות המונוליתי (חשיפה לתקלות) והן מהמיקרו (תקשורת בין מודולים).

משימותיו של הקרנל בפועל

1. ניהול זיכרון

להקצות זיכרון לכל תהליך.
לעקוב אחרי שימוש ולמנוע התנגשויות.
לנהל זיכרון וירטואלי: לדמות שיש יותר RAM ממה שיש בפועל.

2. תזמון תהליכים (Scheduling)

להחליט מי מהתהליכים ירוץ על ה־CPU ומתי.
להפסיק תהליך אחד ולהעביר משאבים לאחר (Context Switch).
לתמוך בריבוי משימות אמיתי.

3. מערכת קבצים וקלט/פלט

לתרגם פעולות כמו fopen() ו־read() לקריאות פיזיות לדיסק.
לגשר בין תוכנות ל־SSD, כונני USB או רשתות.

4. דרייברים

הקרנל כולל מודולים שמדברים עם חומרות שונות: מקלדת, מצלמה, כרטיס רשת.
הדרייברים משמשים כ"מתרגמים" בין שפת החומרה לשפת הקרנל.

5. אבטחה ובידוד

לוודא שתהליך לא פוגע באחר.
לנעול גישה לאזורים רגישים בזיכרון.
לאכוף הרשאות והרשאות משתמש.

look

אחד הדברים שחשוב להבין: הקרנל לא מתחלף בזמן אמת. כדי לשנות את הקרנל (למשל, לעבור לגרסה אחרת בלינוקס), יש צורך באתחול מחדש (reboot). זה שונה מהוספת תוכנה רגילה, וזו אחת הסיבות שלפעמים "התקנת עדכון קרנל" דורשת הדלקה מחדש.

יאללה נמאס כבר מהקרנל, נעבור לחלק הבא במערכת ההפעלה- הדרייברים.

מנהלי התקנים (דרייברים) – הידיים של הקרנל

מה זה "מנהל התקן"?

מנהל התקן (Driver) הוא תוכנה קטנה שמתפקדת כמו 'מתורגמן' בין הקרנל לבין רכיב חומרה מסוים.

המחשב עצמו לא "מבין" מה זה כרטיס קול, מדפסת, מצלמה או דיסק.
הקרנל שולח פקודות כלליות – הדרייבר הוא זה שמתרגם אותן לשפה שהחומרה מבינה.

explanation

דוגמה פשוטה: אתה פותח את תוכנת ההקלטה שלך, ולוחץ "הקלט":

התוכנה מבקשת מהקרנל להתחיל להאזין למיקרופון.
הקרנל פונה לdriver של המיקרופון.
הדרייבר מתרגם את הפקודה לפורמט שהמיקרופון מבין (למשל: הפעלת ערוץ כניסה, הגדרת דגימה).
המיקרופון שולח את המידע דרך USB או כניסת קול - הדרייבר אוסף ומסדר את הנתונים - הקרנל מזרים אותם לתוכנה שלך.

איך הקרנל מדבר עם הדרייברים?

בקרנלים מונוליטיים כמו Linux:

הדרייברים הם חלק בלתי נפרד מהקרנל או ניתנים לטעינה כ־מודולים (modules) – קבצים עם סיומת .ko (כמו kernel objects).
הקרנל טוען את הדרייברים לפי הצורך – למשל כשטוענים דיסק חדש, או כשמכניסים כבל רשת.

בקרנלים היברידיים (כמו Windows או macOS):

הדרייברים לרוב רצים כשירותי מערכת מיוחדים, עם הרשאות גישה ישירה לחומרה.
כל דרייבר מקבל מבנה נתונים קבוע (interface) שהקרנל יודע לקרוא.

סוגי דרייברים – מה הם יודעים לעשות?

סוג דרייבר	תפקידו
דיסקים (Disk)	קריאה וכתיבה לקבצים, הבנת פורמטים (NTFS, ext4), ניהול מחיצות
קול (Audio)	הפעלת כניסות ויציאות שמע, עיבוד אודיו בזמן אמת
USB ו־PCI	ניהול התקני קלט/פלט: עכברים, מקלדות, מצלמות
רשת (Network)	קישור למתאמים (Ethernet, Wi-Fi), ניהול מנות TCP/IP
גרפיקה (GPU)	ציור מסכים, האצת גרפיקה, עבודה מול OpenGL/DirectX
תוכנה-מדומה	כוננים וירטואליים, מכשירים מדומים, או שכבות הצפנה

מה קורה כשיש דרייבר חסר?

בלינוקס: הקרנל פשוט לא "יראה" את ההתקן – הוא יופיע כלא מזוהה, או לא יופיע כלל.
בוינדוס: תראה הודעה כמו "המערכת לא הצליחה להתקין את מנהל ההתקן".
לפעמים המחשב כן מזהה שההתקן מחובר, אבל לא יודע איך לדבר איתו – כי המתורגמן (הדרייבר) חסר.

דוגמה טכנית: איך דרייבר רשת עובד?

אתה פותח את הדפדפן.
הדפדפן שולח בקשה ל־www.google.com → הקרנל יודע שזה דורש שליחת מידע דרך הרשת.
הקרנל מעביר את הבקשה לדרייבר של כרטיס הרשת.
הדרייבר מתרגם את הבקשה לפורמט שמתאים לשכבת החומרה (כמו Ethernet או WiFi).
כרטיס הרשת שולח את המידע דרך הכבל/הגלים.
כשהתגובה חוזרת – אותה שרשרת מתהפכת: הדרייבר קולט → הקרנל מעבד → הדפדפן מציג.

האם דרייברים מסוכנים?

התשובה היא כן!
הרי דרייבר רץ במצב קרנל שזה אומר שיש לו גישה לכל המערכת, ולכן דרייבר תקול או דרייבר עויין (שהוא לא חתום דיגיטלית) עלול:

לקרוא זיכרון של תהליכים אחרים
לשתק רכיבי מערכת
לפתוח דלתות אחוריות לחומרה

לכן במערכות כמו Windows או macOS, מומלץ ורצוי שדרייברים יהיו חתומים דיגיטלית, ומאושרים ע"י יצרן מהימן.

לסיכום:

דרייבר הוא כמו מתורגמן קבוע בין הקרנל לחומרה – בלי הדרייברים, הקרנל עיוור וחרש.
הם מאפשרים לקרנל "לדבר" עם מדפסת, דיסק, מקלדת, רשת וגרפיקה – והם חלק קריטי בכל מערכת הפעלה. (זה לא אומר שהם יהיו חלק חיצוני מהקרנל- כמו קרנל של לינוקס)

קריאות מערכת – איך תוכנה מדברת עם הקרנל

הרעיון המרכזי:

התוכנה שלך לא מדברת עם החומרה. היא גם לא מדברת ישירות עם הקרנל.
היא רק מבקשת מהקרנל לעשות עבורה פעולות – באמצעות System Calls, או בעברית: קריאות מערכת.

למה צריך את זה?

אם כל תוכנה הייתה מקבלת גישה ישירה לחומרה – כל באג קטן בתוכנה היה מפיל את כל המחשב.
לכן הקרנל מבודד את התוכנות, ומאפשר להן רק לבקש ממנו לבצע פעולות קריטיות.

איך זה עובד בפועל?

תוכנה משתמשת בפונקציה סטנדרטית (למשל open() או read()).
הפונקציה הזו מבצעת קריאת מערכת (system call).
המעבד עובר מ־מצב משתמש (User Mode) ל־מצב קרנל (Kernel Mode).
הקרנל מקבל את הבקשה, מבצע אותה, ומחזיר את התוצאה.
המעבד חוזר למצב משתמש, והתוכנה ממשיכה.

לדוגמה: כתיבת קובץ

נניח שכתבת קוד ב־C:

int fd = open("log.txt", O_WRONLY);
write(fd, "שלום עולם\n", 11);

מה קורה מתחת לפני השטח?

שלב	תיאור
1.	הפונקציה `open()` קוראת ל־קריאת מערכת בשם `SYS_open`
2.	המעבד משנה מצב → עובר ל־Kernel Mode
3.	הקרנל מקצה descriptor לקובץ, פותח אותו, ומחזיר מספר מזהה
4.	הפונקציה `write()` קוראת ל־`SYS_write` עם מזהה הקובץ
5.	הקרנל כותב את המידע לדיסק דרך דרייבר הקבצים
6.	הקריאה מסתיימת → חזרה ל־User Mode

קריאות מערכת נפוצות (בלינוקס לדוגמה)

שם קריאה	תיאור
`read()`	קריאת נתונים מקובץ, התקן או קלט
`write()`	כתיבה לקובץ או התקן
`open()`	פתיחת קובץ
`close()`	סגירת קובץ
`fork()`	יצירת תהליך חדש
`execve()`	טעינת תוכנית אחרת במקום הנוכחית
`wait()`	המתנה לתהליך בן
`mmap()`	מיפוי קובץ לזיכרון
`ioctl()`	שליחת פקודות מיוחדות לדרייבר
`kill()`	שליחת אות (signal) לתהליך

כיצד קריאות מערכת שונות מפונקציות רגילות?

היבט	קריאה רגילה (`printf`)	קריאת מערכת (`write`)
רצה ב־	מצב משתמש	מצב קרנל
גישה ל־	זיכרון מקומי בלבד	גישה לקבצים, חומרה
סיכון	בטוחה יחסית	דורשת טיפול מיוחד
אבטחה	לא בודקת הרשאות	הקרנל מוודא הרשאות

איך המעבד "קופץ" לקרנל?

בתוך הקוד אין באמת קריאה ל־read() של הקרנל. יש פקודת מכונה מיוחדת:
למשל, ב־x86_64 זה:

syscall

זו פקודה ברמת מעבד שמעבירה שליטה לקרנל – דרך שער מיוחד (system call gate).
המעבד משנה הקשר (context switch), שומר מצבים, ועובר לכתובת שהקרנל הגדיר מראש.

למה זה חשוב לאבטחה?

אין תוכנה שיכולה לגעת בזיכרון של הקרנל ישירות – רק דרך קריאות מערכת.
הקרנל תמיד בודק: מי אתה (הדרייבר)? האם מותר לך לכתוב\לקרוא לקובץ הזה?
זה מה שמאפשר בידוד בין תהליכים, הגנה על סיסמאות, ומניעת קריסות.

מה זה בכלל "קריאת מערכת"?

(המחשה של צ'ט GPT:)
תאר לך שאתה תוכנה (למשל Word).
ואתה רוצה לשמור קובץ.
אבל – אתה לא יכול לגשת לדיסק בעצמך. זה מסוכן – תוכל לשבור דברים, למחוק דברים חשובים, לגשת לקבצים של אחרים…

אז מה אתה עושה?

אתה בעצם 'מתקשר' לקרנל – שומר הראש של המחשב – ואומר לו:

"שלום, אני רוצה שתשמור את הקובץ הזה בשם דוח.docx. הנה התוכן."

זה נקרא קריאת מערכת (System Call).

ולמה אני לא יכול לעשות את זה לבד?

כי הקרנל לא סומך עליך . אתה יכול להיות באגי. אתה יכול להיות וירוס.
ולכן – הקרנל שומר את כל הכוח לעצמו:

רק הוא יכול לגעת בדיסק.
רק הוא יכול לקרוא מהמקלדת.
רק הוא יכול לשלוח מידע לרשת.

אתה – כתוכנה – יכול רק לבקש ממנו.

תהליכים וניהול משאבים

אממ כאן זה קצת מורכב לי, אז נחלק את זה לשלושה תתי קטגוריות. (תהליכים, מתזמן הריצה, מעברי הקשר)

תהליך (Process):

תהליך הוא תוכנית שרצה בזיכרון. ברגע שאתה לוחץ פעמיים על קובץ Word.exe, נוצר תהליך של וורד. מה שקורה הוא, שהתוכנה מקבלת מהקרנל את הדברים הבאים:

אזור זיכרון משלו (קוד, משתנים, מחסנית)
מזהה ייחודי (PID)
גישה לקבצים פתוחים
זכויות מערכת (אם הוא מנהל, אם הוא רגיל וכד')

אשכול (Thread):

אשכול הוא למעשה פעולה אחת מתוך תהליך, לדוגמא - יש לנו תוכנה שדורשת כמה דברים- גם וידאו, גם הרצת נתונים וכו' אז כל פעולה נחשבת כאשכול (למרות שבהיגיון זה נשמע לי הפוך- אבל ככה זה) וזה טוב כי ככה אפשר לנצל יותר טוב הרבה ליבות

מתזמן הריצה (Scheduler)

הקרנל שולט על כל המעבדים במחשב. אבל יש הרבה יותר תהליכים ממה שיש ליבות פנויות. אז מישהו צריך להחליט איזה תהליך ירוץ עכשיו.
זה התפקיד של ה־Scheduler הוא יושב בתוך הקרנל, ומקצה "חתיכות זמן" (time slices) לכל תהליך.

איך הוא מחליט?

יש כמה אפשרויות:

Round Robin – כל תהליך מקבל חתיכה של זמן לפי התור
Priorities – לתהליכים חשובים יש עדיפות (למשל, של מערכת)
I/O Bound מול CPU Bound – תהליך שמחכה לקלט/פלט, יפנה מהר את המקום

מעברי הקשר (Context Switch)

נניח שתהליך X רץ, ועכשיו צריך לפנות מקום לתהליך Y. אבל אי אפשר פשוט "להחליף". צריך:

לשמור את המצב של X (איפה הוא היה, ערכי רגיסטרים, מצב המחסנית)
לשחזר את המצב של Y (כמו להחזיר אותו לנקודה שהפסיק בה)

המעבר הזה – לשמור אחד ולהטעין אחר – נקרא Context Switch.

למה זה חשוב?

זה מה שמאפשר למחשב להיראות "רב־משימתי", אפילו עם ליבה אחת.
אבל זה גוזל זמן וגורם לאובדן יעילות, לכן עושים את זה רק כשצריך.

לדוגמה:

נניח שאתה משתמש בדפדפן כרום תוך כדי שמורידים קובץ, משחק פתוח ברקע, ווינדוס עושה עדכון, ואנטי וירוס סורק.
מאחורי הקלעים:

כל אחד מאלו הוא תהליך.
בתוך כל תהליך רצים Threads (למשל, בכרום – Thread עבור כל טאב).
הקרנל כל הזמן מחליף בין תהליכים (Context Switch).
Scheduler מחליט מי מקבל רשות לרוץ.
כל תהליך חושב שהוא לבד במערכת...

מערכת קבצים

מה זה בעצם מערכת קבצים?

הדיסק הקשיח או ה־SSD בנויים מיחידות פיזיות קטנות הנקראות בלוקים. מערכת קבצים נועדה:

למפות איזה בלוקים שייכים לאיזה קובץ.
לנהל את המרחב הפנוי.
לאכוף הרשאות ובעלות.
לשמור על עקביות במקרה של קריסה.

מערכת הקבצים שומרת גם מטא־נתונים – כלומר, מידע על הקובץ, לא רק את תוכנו.

רכיבי מערכת קבצים:

Inode (בלינוקס, ext4): מזהה ייחודי של קובץ. כולל את כל המטא־נתונים: תאריכים, הרשאות, בעלות, מיקומי בלוקים
Data Blocks: איפה התוכן האמיתי של הקובץ מאוחסן
Directory Table: רשימה של שמות קבצים ותיקיות (קישור בין שם לבין inode)
Superblock: מידע על כל מערכת הקבצים: גודל, כמה inodes, כמה בלוקים, ועוד
Journal: יומן פעולות כדי להבטיח עקביות – משמש בעיקר לשחזור אחרי קריסה

אז בואו נסכם: אם ניצור קובץ x.txt, יקרה הדברים הבאים:

יוקצה inode חדש עם מספר מזהה ייחודי (למשל 1002)
תיוצר רשומה ב־Directory Table שמקשרת:
x.txt → inode 1002
התוכן שלך יכתב לבלוקים 4321, 4322, 4323
ה־inode ישמור: "הקובץ מתחיל בבלוק 4321 וממשיך הלאה..."

קריאה\כתיבה:

תמיד אנחנו קונים דיסק אונקי או כרטיס זיכרון ורואים מהירות קריאה ומהירות כתיבה. עכשיו בעז"ה נבין מה כל אחד מהם אומר.

קריאה (Read)- זו פעולה שבה המחשב שואב מידע ממקור מסוים – כמו קובץ בדיסק, זיכרון RAM, התקן USB, או אפילו מקלדת מקש.
אבל בצורה מוגבלת:

לא משנה את התוכן המקורי.
עלול להיכשל אם אין הרשאות גישה, או אם הקובץ לא קיים.

אבל דווקא בגלל זה הקריאה מהירה יחסית לכתיבה (כי אין צורך בלכתוב ממש לדיסק).

כתיבה (Write)- זו פעולה שבה המחשב שומר מידע אל יעד מסוים – כמו קובץ בדיסק, מיקום בזיכרון, או התקן אחר.
ובצורה ישירה ממש ולכן:

משנה את המידע הקיים או מוסיפה חדש.
עשויה להיות בלתי הפיכה– במיוחד אם אין גיבוי.

ובגלל זה לרוב יותר כתיבה איטית מקריאה, כי מערכות אחסון צריכות לכתוב פיזית את המידע.

איך קובץ נכתב בפועל (Write Flow)

נניח שאתה שומר קובץ של 3MB:

הקרנל מקבל בקשה מהאפליקציה.
מערכת הקבצים מחפשת מקום ריק (בלוקים).
תוכן הקובץ נכתב לזיכרון המטמון (Write Cache).
בלוקים אלה מסומנים כ"תפוסים" בטבלת מערכת הקבצים.
המטא־נתונים (inode) נרשמים ביומן.
לאחר מכן מתבצע כתיבה לדיסק, לרוב בצורה "דחויה" (Delayed Write).

explanation

לפי מה שראינו עכשיו יוצא משהו מעניין: כשאתה מוחק קובץ הקובץ לא באמת נמחק מייד! מערכת הקבצים רק: מסירה את הקישור (השם של הקובץ) מה־Directory Table. ומסמנת את ה־inode והבלוקים שלו כפנויים לשימוש עתידי וממילא, כל עוד המידע לא שוכתב – ניתן לשחזר אותו עם תוכנות מתאימות-תוכנות שיחזור למיניהם.

סוגי מערכות קבצים

Windows – NTFS:

שומר הרשאות מתקדמות (ACLs)
תומך בהצפנה, דחיסה, קבצים ענקיים
כולל יומן (journal) פנימי לשחזור מהיר
משתמש ב־MFT (Master File Table) – המקביל ל־inode

Linux – ext4:

ביצועים גבוהים
תמיכה ב־journaling
יש inode לכל קובץ, ו־superblock למידע כללי
מערכת פשוטה יותר ועמידה

USB – exFAT / FAT32:

לא תומכות בהרשאות
פשוטות – מיועדות לשיתוף בין מערכות
exFAT תומכת בקבצים גדולים, FAT32 מוגבלת ל־4GB לקובץ

ממשק המשתמש

אחרי הרבה מילים מסובכות ושוברות שיניים עכשיו ננסה להגיע למעטפת החיצונית של מה שאנחנו רואים בפועל.
יש שתי חלקים בחלק הזה- GUI וCLI

CLI - Command Line Interface

בשתי מילים אני פשוט יקרא לזה שורת פקודה
זה פשוט כמו טרמינל בלינוקס או CMD בווינדוס, זה מצויין למי שיודעלכתוב את הפקודות הישירות האלה, והפלוס הגדול שלו שהוא לא דורש הרבה משאבים.- ולא נרחיב עליו בשביל זה יש הרבה מדריכים (גם בפורום)

GUI – Graphical User Interface

כאן למעשה אנחנו כבר מגיעים לממשק שלנו שהוא יותר ויזואלי כמו העכבר והמקלדת וכל מה שאנחנו מכירים- רק שהוא מדבר עם הקרנל בצורה עקיפה יותר.

איך מערכת הפעלה מריצה GUI – שלב אחרי שלב

ממשק משתמש גרפי (GUI) אינו "רק תוספת בעיצוב", אלא שכבה על גבי שכבה:

הקרנל (Kernel) – השכבה הכי תחתונה.
מאפשר גישה לחומרה, ניהול זיכרון, תהליכים, וקלט (עכבר, מקלדת).
מערכת תצוגה גרפית – כמו X Server או Wayland.
מתווכת בין האפליקציות לבין כרטיס המסך.
מנהל חלונות (Window Manager) – אחראי על עיצוב, גודל, תזוזה, מסגרות, תפריטים.
סביבת שולחן עבודה (Desktop Environment) – מספקת סרגלים, כפתורים, תפריטים, אייקונים.
אפליקציות גרפיות – סייר קבצים, דפדפן, עורך טקסט וכו'.

עכשיו ננסה להמחיש עד כמה שאפשר- מה קורה בכל פעולת מחשב:

שלב 1: הפעלת מערכת הפעלה – הקרנל נכנס לפעולה

כאשר אתה מפעיל את המחשב:

ה-BIOS/UEFI טוען את הקרנל מהדיסק
הקרנל מבצע:

זיהוי חומרה (כרטיס מסך, עכבר, מקלדת)
טעינת דרייברים לכל רכיב
הקצאת Framebuffer – אזור בזיכרון שבו נכתב מה יוצג על המסך.

עד כאן – אין GUI.
אם תישאר בשלב הזה, תראה רק שורת פקודה (CLI) כמו בלינוקס.

שלב 2: טעינת ה־Display Server (כמו X או Wayland)

הקרנל מאפשר שימוש בכרטיס המסך, אבל לא מצייר.
מי שאחראי על זה זה שרת תצוגה גרפית (Display Server), כמו:

Xorg / X11 – הוותיק והנפוץ בלינוקס.
Wayland – מודרני יותר, עם פחות שכבות תיווך.

תפקידו של ה־Display Server (שרת תצוגה גרפית):

ליצור חלונות גרפיים לתוכנות.
להאזין לקלט מהעכבר והמקשים.
להודיע לתוכנה מתי להזיז, לצייר או לעדכן חלון.
להחזיק את "הרכב המסך" – אילו חלונות נמצאים, באיזה מקום, איזה פעיל.

שלב 3: מנהל החלונות (Window Manager)

תוך כדי ריצת ה־Display Server, נטען גם מנהל חלונות.

תפקידו של Window Manager (מנהל החלונות):

להוסיף מסגרות, כפתור סגירה, מינימיזציה וכו'.
לאפשר גרירה ושינוי גודל לחלונות.
לזהות מהו החלון הפעיל.
לבצע שכבות Z (איזה חלון נמצא מעל מה).

שלב 4: סביבת שולחן עבודה (Desktop Environment)

אם ה־Window Manager אחראי על התצורה של החלונות עצמם,
Desktop Environment אחראי על כל ה"מסביב":

שולחן עבודה עם רקע.
תפריטי התחלה.
סרגלי משימות.
שלטים גרפיים כמו שומר מסך, סייר קבצים.

לסיכום

דוגמה לפעולה פשוטה – פתיחת תיקייה:

1. אתה לוחץ פעמיים על אייקון

הלחיצה מזוהה ע"י הקרנל (Interrupt).
הקרנל מעביר את הנתון ל־X Server.

2. X Server מעדכן את האפליקציה ש"נלחץ האייקון".

האפליקציה (כמו Explorer או Nautilus) יודעת שזו תיקיה → פותחת חלון חדש.

3. האפליקציה מציירת לתוך חלון – בתוך ה־Framebuffer.

הקרנל נותן גישה לזיכרון גרפי.
התמונה נשלחת לכרטיס המסך.

בונוס איך באמת מציירים למסך?

זיכרון מסך – Framebuffer- זהו אזור בזיכרון שבו נשמרת תמונה בגודל המסך.
לדוגמה: 1920x1080 פיקסלים × 32 ביט צבע → בערך 8MB זיכרון.
כל פיקסל נכתב כקוד צבע (RGB).
האפליקציה פשוט "ממלאת את הזיכרון", והכרטיס הגרפי דואג להציג זאת למסך.

סיכום דסיכום: מה באמת קורה כשאתה רואה אייקון על המסך

הקרנל מפעיל את המחשב ונותן דרייברים לקלט/פלט.
עולה ה־Display Server (X / Wayland).
נטען Window Manager – מסדר חלונות, מסגרות.
סביבת שולחן עבודה מוסיפה תפריטים ורקע.
אתה מזיז עכבר → הקרנל מעדכן את X.
אתה לוחץ על תיקייה → אפליקציית קבצים נפתחת.
האפליקציה מבקשת מהקרנל לקרוא את הדיסק.
הקרנל מאשר, שולף מידע.
האפליקציה מציירת את התוכן לזיכרון מסך.
הקרנל מאשר לכרטיס הגרפי להציג את זה.

שיוווואו זה היה ארוך ומתיש (התחלתי לכתוב את המדריך הזה לפני חודשיים פלוס (!)) היה כמובן הרבה הפסקות באמצע
אבל בסופו של דבר אני מקווה שיהיה אפשר לברך על המוגמר ובעז"ה שיצא מזה רק טוב
ונסיים בשאלה: עם כל הידע הזה, איך הכל מספיק לקרות- עוד לפני שהספקנו לשים לב שזה התחיל?..

רק בקשה אחת - נא לא להגיב כאן!!! בשביל זה יש פוסט מסודר כאן
ושוב- למי שלא ראה את הפוסט על חלקי המחשב שיערב לו

א

כבר הרבה זמן שרציתי לעשות קורס מסודר על צילום בכללי והפוסט הזה תוצאה של השרשור הזה נקווה שיהיה בעז"ה לתועלת

לכלל המדריכים שלי על גרפיקה

שימו לב שכל המדריכים יתעדכנו מידי פעם שיהיה לי מה להוסיף (אם זה על החיישן או על העדשה או על כל דבר אחר) כי את המדריכים האלה אני כותב מהראש ולא בהכרח שאני יזכר בהכל בזמן הכתיבה!!

מוזמנים לעקוב:

ויאללה

א

כבר כתבתי על המדריכים של גרפיקה וצילום אבל יצא לי ששאלו שאלה שהיה לי עליה מדריך ולחפש..
אז אני כאן יצור בעז"ה אינדקס של המדריכים שיצרתי אני מקווה שהדברים יהיו לתועלת
שיהיה בין הזמנים כשר ומוצלח

מדריכים בגרפיקה:

תמונות

פרמייר ואפטר אפקטס

מדריכים בצילום

מדריכים שונים:

א

טוב, אז בעיקבות מה שנאמר כבר כאן אמרתי שנתחיל לפחות מדריך ראשוני בשביל הכרת המצלמה

שימו לב!! זה חשוב- כי אומנם אני יכול להסביר טכנית מה אומר סגר צמצם וכו' אבל אם נכיר איך מצלמה עובדת בכלל נבין יותר וככה בסיטואציות מורכבות נדע איך להתמודד

דבר נוסף הוא שרוב המדריכים יהיו רק על מצב ידני לגמרי (M)!! ככה שמי שאין לו את זה (בעיקר במצלמות הפשוטות ביותר) רוב המדריכים יהיו לו לידע בלבד!
אז אתם מוזמנים לעקוב (אני יעשה גם תוכן עניינים מסודר בפוסט נפרד בעז"ה)
ויאללה נתחיל

מה זה בכלל מצלמה??

כשרצו להמציא את המצלמה פשוט ניסו להבין איך העין עובדת- באותה צורה שבא המציאו את המחשב- שאז ניסו לחקות את המח כך גם המצלמה, נפרט את חלקי המצלמה השונים ואז נבין מהו תהליך הצילום בכלל: (שימו לב -גם אם זה נראה שיש הרבה פרטים וקצת מתבלבל לכם- אל דאגה! זה מאוד טכני- אין פה דברים מורכבים- רק אל תנסו להבין הכל בדקה של קריאה- תשבו על זה קצת ותראו איך שהכל נהיה ברור (כמובן שאפשר לשאול ולברר)

המצלמה למעשה מתחלקת לנו לכמה וכמה חלקים ונשתדל לפרטם אחת לאחת:
חיישן, עדשה, מעבד ומסך.
יש את החיישן של המצלמה שהוא לוקח את קרני האור שמתקבלים מן העדשה והופך אותם לתמונה אחת ברורה- וע"י המעבד של המצלמה התמונה נשמרת באיחסון (הכרטיס זיכרון)
תהליך הצילום הוא פשוט- ישנו מחסום בין החיישן לעדשה שכאשר אנחנו לוחצים על כפתור הצילום הוא נפתח ונסגר -ובזמן שהוא פתוח נכנסים קרני האור אל החיישן- וזוהי התמונה שמתקבלת (נפרט בהרחבה במדריכים הבאים- קודם שנבין איך זה עובד)
ונתחיל לפרט חלק חלק מחלקי המצלמה:
(את גוף המצלמה נפרט במדריך אחר)

העדשה:

שימו לב שהעדשה זהו החלק החשוב ביותר בצילום

העדשה עשוייה בד"כ מזכוכית אופטית או מפלסטיק שקוף ומכילה מספר רב של אלמנטים (שכבות של זכוכיות) (כמובן הכל תלוי בסגנון העדשה ומחירה)
תפקידה בצילום הוא: לקחת את הקרני אור ולמקד אותם לתוך המצלמה (לתוך החיישן)
בעדשה יש כמה וכמה מערכות שמתפקדות ביחד:

אלמנטים
![34e43e93-df0f-4f41-8630-8698861e3c12-image.png](/זה השכבות של הזכוכיות שהם ממקדות את האור לתוך המצלמה
טבעת הצמצם-
עליה נעשה מדריך בפני עצמו- (ובקצרה ממש-הוא קובע לנו האם הרקע יהיה ברור או מטושטש)
מערכת הפוקוס-
גם עליו נעשה מדריך בפני עצמו בעז"ה
מערכת הזום-
זוהי המערכת שנותנת לנו להקריב ולהרחיק את הנושא המצולם מבלי להתקרב אליו פיזית

ישנם כמה וכמה סגנונות של עדשות ונפרטם: (אני מדבר על עדשות של מצלמות מקצועיות שמתפרקות)

עדשות פריים (Prime): עדשות בעלות אורך מוקד ("הזום") קבוע. הן מציעות איכות תמונה גבוהה יותר מעדשות זום, אך פחות נוחות מהסיבה שאי אפשר להגדיל ולהרחיק
עדשות זום: עדשות המאפשרות שינוי של אורך המוקד, כלומר התקרבות או התרחקות מהנושא המצולם מבלי לשנות את המיקום הפיזי.-הם יותר נוחות אך לא תמיד יותר איכותיות
עדשות רחבות: עדשות בעלות זווית ראייה רחבה, מצוינות לצילום נופים, פנורמות ומקומות סגורים.
עדשות טלפוטו: עדשות בעלות זווית ראייה צרה, משמשות להגדלת עצמים רחוקים, כמו צילומי ספורט או חיות בר.
עדשות מאקרו: עדשות המאפשרות צילום מקרוב של עצמים קטנים (לדוגמא לצלם מקרוב נמלה או פרח).
וזהו לעכשיו..
שימו לב שזה מדריכים שאני יעדכן אותם מידי פעם מהסיבה שאני כותב מהאש בלי להכין קודם- ותמיד פתאום יש מה להוסיף
אז שיהיה לכם בהצלחה וכמובן לכל שאלה אפשר לפנות (בבקשה לא להגיב כאן סתם)

א

אז סוף סוף הגענו לזה..
בעז"ה כאן נלמד איך בונים אופניים חשמליות- אני ייתן דוגמא על האופניים שלי, אבל זה רלוונטי לרוב הסוגים.

שימו לב לכמה פרטים חשובים- אני לא חשמלאי!!! לא עברתי קורס ולא שום דבר- כל מה שאני כותב כאן באחריות המשתמש בלבד!!- ואדרבה אם יש משהו שאני טועה או שיש למשהו דרכים יותר מעניינות אני ישמח לדעת

שימו לב המדריך בעריכה- אני יוסיף כל פעם עוד שיפור (אני כותב מהזיכרון- והיות ולא למדתי ברצף אלא כל פעם למדתי משהו נוסף- אין לי כל כך תבנית של הכל בצורה מסודרת)- אם משהו לא ברור אשמח שתידעו אותי עד שבעז"ה נברך על המוגמר

לפני שמתחילים לעבוד בכלל- תקראו את כל המדריך ותראו שהכל ברור לכם

מה אנחנו בעצם נלמד כאן?
לכל מי שיש לו אופנים עם מנוע חלש (250W/350W/500W ואפילו 750W) ומעוניין שהאופניים שלו יעברו שידרוג משמעותי
למנוע 1500W -שימו לב שאפשר לעשות את זה על כל מנוע ועל כל בקר- הנתונים הם שווים וכמו שנפרט להלן. (כמובן שאפשר ללמוד את זה סתם לידע)
למה זה טוב?
אז קודם כל זה יחסוך לכם את ה500-700 ש"ח שכל מתקין סטנדרטי לוקח היום על הרכבה.. רבל חוץ מזה אנחנו נלמד להכיר את האופניים לעומק ככה שאם יהיו תקלות בעתיד (ואין מה לעשות, לכולנו מתישהו יש תקלות) נוכל א' לסדר את זה מיד בלי ללכת לחנות וכו' וב' כל תיקון עולה כסף, לא?

אז בואו נתחיל

הכלים הדרושים:

מלחם+בדיל- אני אישית קניתי אותו ואני מרוצה מאוד
מברג/מברגה
מפתח אלן (המשושה) בגדלים שונים
מפתח כוכב- כמו אלן רק יותר שפיצי
מפתח שוודי בגדלים שונים
קטר לחתוך חוטים ולחשוף אותם (אני אישית ממליץ על זה -הוא זול וטוב מאוד -אפשר אפילו לקנות חושף כאן)
שרוולים מתקווצים (שרינקים) כאן
אזיקונים-לאסטטיקה ומניעת קריעת חוטים

המוצרים שנצטרך לקנות:

מנוע 1500W כולל זרועות מומנט זה לאופנייים רגילות ומיני פאט (3 אינצ') וזה לאופניים ביגפוט (אני סתם נותן קישורים באינטרנט- יש לי ספק שיכול להסיג את זה בקצת יותר זול -ואדרבה אם יש משהו שמשיג במחיר זול משמעותית נשמח לדעת)
פלח- לחיזוק המנוע לשילדה כאן
בקר 1500W 45A אני יעשה את מדריך ההתקנה עליו
צג GT981 שתומך בבקר דוגמא (יש את הצבעוני ויש את מה ששלחתי- אני אישית ממליץ עליו יותר מהצבעוני- כי על הצבעוני לא רואים כלום בשמש)
ברעיון לא צריך עוד כלום אבל מי שרוצה לשדרג יותר יוכל להוסיף את הדברים הבאים או אפילו חלקם:
סוללה 60V -נותן כח משמעותית יותר מאשר סוללת 48V.
וולטומטר + שלוש מהירויות לאופניים יש כאן וכאן -וזה מגיע עם מצערת (ידית גז)
רוורס למי שרוצה כאן
מטען USB כולל וולטומטר כאן
פנס חזק מאוד -צריך לראות קודם אם אפשר לחבר אותו (אם יש מקום בשבילו- תסתכלו איך התושבת שלו ותחליטו) כאן
למי שלא איכפת לו פנס נטען שלא מתחבר לבקר- יכול לקנות את זה -יש לו עוצמה פסיכית
צופר כאן תבחרו לפי הסוללה שלכם
מתג של פנס צופר כאן
לתמונות אפשר להכנס לספויילר

מטען-
מתג-
רוורס-
וולטומטר-
וולטומטר+ידית גז
פנס-
צופר-
שרוולים מתקווצים-
חושף-
קטר לחוטים-
מלחם-

שלבי העבודה

לפני שנתעסק בכלל עם כל החיווט (חיבור החוטים) של האופניים קודם כל נבנה אותם בכלל
אז יאללה בואו נתחיל
דבר ראשון- תשימו לב שאין לכם אזיקונים סגורים-זה רק יפריע לרצף
תפרקו את הגלגל הקיים
יש לפתוח קודם את הקליפר של הברקס:

יש לפתוח את שתי האומים משתי הצדדים, להוציא את כל החלקים, לפרק את הדיסק (שימו לב טוב איפה אתם שמים את הברגים שלא יתבלגן לכם)
נקודה חשובה- בשביל להחליף את הגלגל שיניים תצטרכו מפתח מיוחד- אני ממליץ לבקש ממי שקונים ממנו את המנוע שיעשה לכם את זה- וכבר תחסכו (אני כבר מבקש ממנו גם שיכניס לי את הצמיג- כי אין לי את הכפות שאיתם עובדים וזה חוסך ממני) -בד"כ הוא יעשה לכם בחינם- זה דקה עבודה
תשימו את הגלגל שינים בגלגל החדש (עם מפתח קסטת שינייםואם אין לכם אז כנ"ל תבקשו ממוכר המנוע או שתקנו) ותחברו את הצמיג.
עכשיו נשים את הגלגל החדש בתוך התושבת שלו- (שימו לב שבשביל לפרק ולחבר את הגלגל צריך קודם להרים את המנוף של ההילוכים ורק אז להכניס)
אחרי שהכנסנו את הגלגל נסגור הכל- ורק לפני האום נשים את הפלח שקנינו -עדיפות לשתי פלחים (כ"א מכל צד) ואם קנינו רק אחד אז נשים בצד של ההילוכים (לא של הברקס)
נוודא שהברקסים מחוברים היטב
אחרי שסיימנו בחיבור הגלגל- נוכל להתקדם לשלב הבא.

חיבור הבקר

בואו נדבר קצת תאורייה
מה זה בכלל אופניים חשמליות?
הסוללה נותנת חשמל- לבקר והבקר מפזר את החשמל בכל חלקי האופניים ועושה פעולות שונות.-זהו-זה כל מה שצריך לדעת
הלאה נמשיך בבנייה: קודם כל נחבר את הבקר לשלדת האופניים
הבעייה בבקר הזה שהוא לא נכנס לקופסא שמתחת הסוללה- תחפשו מקום טוב בשבילו
אפשר מתחת הקופסה,

אפשר לחבר אותו לסבל בתוך תיק (אני קניתי את זה)
או מתחת השלדה מקדימה(איפה שבד"כ קושרים את האופניים)- תראו בתמונה איפה שהפס האדום

אני אישית שם על הסבל ומבריג אותו ישירות לסבל
אחרי זה נוכל פשוט להתחיל לחבר את החוטים.-ועל זה בעז"ה בשלב הבא
בהצלחה לכולם!!!
נא לא להגיב כאן אלא כאן
https://mitmachim.top/topic/75092/הסבר-תגובות-למדריך-בניית-אופניים

א

כמו כל מדריך טוב נתחיל אותו עם קצת היסטוריה
כמו כולם אנחנו קונים ברשת ומחפשים איך לקנות בזול ולחסוך כמה שיותר
אז פעם הייתי קונה הרבה באליאקספרס ומרגיש כמה צדק מי שאמר שהישראלים גנבים..
כיום משום מה אליאקספרס נשמע לי אתר ממש יקר (איך תוך כמה פריטים אני כבר ב300 ש"ח?..)
אז אמרתי אולי נעבור לטמו, שם המחירים נשמעים ממש כמו מחירים של אתר שכולו נוצר כדי לגנוב את הפרטי אשראי שלך..
שאלתי את אחותי מה היא אומרת על האתר הזה והיא אמרה לי שהיא מאוד מרוצה ומגיעים לה מוצרים מצויינים
ומה אם פרטי אשראי?
'אני שמה שמה לא מפחיד אותי'.
אחלה.
עשיתי גם חשבון (ובשונה מאליאקספרס לא קיבלתי הנחה מיוחדת על הקנייה הראשונה)
בהתחלה הייתי קונה בלי יותר מדאי קופונים וכו' מספיק המחירים שם זולים, אבל לא ידעתי עד כמה זולים הם יכולים להיות.
נקודה קטנה: לכל משתמשי חדרי המחשבים למיניהם -אני לא בטוח שהמדריך הזה בשבילכם כי את ההנחות המשמעותיות צריך (לפחות פעם אחת) שימוש באפליקציית טמו אז שימו לב.

הארכת קופונים

השתמשתי בטבלאט של אמא שלי (אני מחזיק טלפון כשר ב"ה) ונכנסתי לחשבון שלי - והופיע לי שאם אני רוצה לזכות בחוברת קופונים -אני צריך לקנות ואני יקבל, נשמע אחלא? אז זהו שכן! אמממ אבל גם לא.
ברעיון יש פה עוקץ כלשהו- אם אני קונה ב600 אני משלם 400 ואם ב1200 אז יורד 350 וכו'
אבל זה ליומים\שלוש בלבד
ואז מה עושים? מה כל פעם שאני רוצה הנחה אני יקנה בעוד כמה מאות שקלים?, נו מילא פעם אחת לקופונים נצחיים אבל כל פעם?
אז זהו שאפשר לדלג על זה
כי לא הרבה יודעים (ובדקתי אצל יותר מ20 שקונים מלא מטמו) אבל אפשר להאריך את הזמן הזה לשלושה חודשים (לפחות) בשניות
וככה: (כל הצילומי מסך מהמחשב)
נכנס לתמיכה שלהם

ומבקש מהם להאריך קופון:

אני בוחר מהרשימה:

וזה מאריך לי אותו!

פריט בהנחה משמעותית

בחלק מהמבצעים ששולחים (זה רלוונטי רק בטלפון באפליקצייה) יש לפעמים פריט עם אקסטרה הנחה- שימו לב שזה חד פעמי וכל כמה ימים הם שולחים כזה מבצע אז שעוברים על הפריטים בד"כ זה יהיה מהעגלה או על סמך הפוריו של המשתמש
מה שחשוב זה לבחור את הפריט היקר ביותר שמתכוונים לקנות זה מוריד אותו משמעותית

התאמת מחיר

היה מוזר לי לשאול מלא חברה שקונים ולא מבקשים החזרים כספיים.
טמו נותנת אחריות שאם המחיר של המוצר יורד בחודש שאחרי הקנייה היא תחזיר את ההפרש
ואיך עושים את זה?
נכנסים להזמנה

ולוחצים על התאמת מחיר:

ואם יש הפרש אז הוא יחזיר אותו אוטומטית וזה באחד משתי האפשרויות הבאות- או לאשראי שממנו התבצע החיוב (קיבלתי כמה פעמים) או בקרדיט -ומזה קרדיט? אני יסביר בשלב הבא
נקודה למחשבה: לפעמים יש הבדל במחירים ואנחנו שמים לב והוא לא נותן לנו החזר קרדיט עליו
אז קודם כל צריך לראות שכבר אין לנו קרדיט או הנחות כי מחשבים את המחיר ללא ההנחות שיש לנו עכשיו ואח"כ אם יש אפשר לבקש נציג שירות ויתנו לכם החזר כספי מלא (כבר החזירו לי על מוצר שעולה 70 ש"ח 35 ש"ח)
ואת זה אפשר לראות ככה:

המחיר הוא לא בחינם כמו שאין שום דבר בחינם- אבל זה עובד בצורה כזאת:
יש לי נקודות קרדיט- וזה אומר שכל נקודת קרדיט זה שקל לכל דבר ועניין -וכן, זה כולל כפל הנחות וכפל מבצעים- ואחרי שיש את כל הקופונים ואת כל המבצעים- ויש גם נקודות קרדיט זה יהיה מחיר פחות:
ואם אתם שואלים, מה יש דבר כזה קנייה בחינם? אז התשובה היא כן!
עשיתי קנייה של מוצרים יקרים בגרושים:

עשיתי הזמנה של 17 מוצרים בפחות מ5 שקל
איך השגתי את הקרדיטים?.. על חשבון משהו אחר וזה בדבר הבא:

מבצע- הרכישות שלך חזרו בקרדיטים

זה דבר לכאורה נפלא אבל לא באמת שווה תמיד כי צריך לקנות הרבה בשביל לקבל קרדיטים- אז מה שאני עושה אני מראה למשפחה חברים וכו' פרטים מגניבים שאני מוצא- הם מתלהבים ורוצים לקנות ואני עושה על זה קרדיטים (חוץ מהתיווך שאני מרוויח בזה שלפני שאני משלם אני מאריך תוקף של קופון..) וככה מרויח קרדיטים ככה שאת הקנייה הנ"ל באמת שילמתי עליה ארבע שקל (!)
שימו לב שהם לא מחלקים את הקרדיטים לשבעה ימים שזה אומר ל7 הזמנות שונות

החזרים כספיים

יש דבר בטמו כמו בכל אתר- החזר כספי אם לא מרוצים.
לפעמים מבקשים החזר המוצר ולפעמים לא- שימו לב שזה מאוד תלוי בדירוג שלכם ולכן על כל מוצר שאתם מרוצים- תתנו לו 5 כוכבים זה מעלה את הדירוג שלכם

טוב אולי יש עוד דברים שעכשיו לא עולים לי לראש
אם יש למשהו מה להוסיף\ להעיר\להאיר\ לחדד או כל דבר אחר אני ישמח לתגובות ואדרבה כתבתי את המדריך הזה גם כדי להחכים
קניה מועילה ובטוחה :+1

תוספות

כל פעם שיוסיפו משהו שצריך להוסיף אני יוסיף כאן
לייתר ביטחון עדיף לקנות דרך פייפל כמו שאמרו @א-מ ו @DANIEL-4

א

אחרי מספר נחמד של מדריכים על גרפיקה (לבינתיים עומד על יותר מ40 מדריכים!!) חשבתי אולי לעשות קורס שלם על צילום- מהסבר של כל הטריקים במצלמות הביתיות (אני מבין רק בcanon) ועד איך לאחוז את המצלמה- איך לצלם אנשים בצורה נכונה, וכמובן איך לצלם בצורה ידנית לגמרי ועד הצילום במצלמות המקצועיות באמת- וגם נעשה סקירה על דגמים ונשווה בינהם וכו' וכו' וכו'..
השאלה אם יש לזה ביקוש בכלל- שימו לב שזה רלוונטי (בעיקר) למי שישלו מצלמה עם האפשרות M ולא רק P
כי אם איך לצלם וכו' זה רלוונטי לכולם- ובסמארטפונים גם יש מצב שנקרא "מקצועי" שזה מקביל לM (ידני)
אשמח לדעת עד כמה זה רלוונטי
מוזמנים להגיב ואם כן אז האם כדאי לפתוח לזה תת קטגוריה ב"עימוד ועיצוב"- שיהיה גם "צילום" סקר

זה ההתחלה כנסו ותחכימו!!

~~אשמח שמי שיכול ליצור סקר שיצור אותו בשבילי~~
@אלישי אשמח לדעתך בעניין וכן אשמח שתוסיף אותי ליצירת סקרים..

אני משער שיהיו אנשים שיעדיפו את מה שאני הולך לכתוב עכשיו אבל את זה נשאיר לפעם אחרת- אני מתכנן בעז"ה לעשות קורס ג"כ על בניית אופניים חשמליות מא' עד ת'

א

סגר\תריס

אוקי, אז כאן אנחנו כבר מתחילים באמת ללמוד צילום. (למי שראה את המדריך הקודם -שיעבור עליו עוד פעם הוספתי שמה חלק חשוב בסוף)
נעשה את זה פשוט וקל, למעשה הצילום מתחלק לשלושה חלקים עיקריים שמהם מופיעה התמונה נלמד אותם אחד אחרי השני.
הראשון והעיקרי הוא מהירות התריס.
זוכרים שלמדנו איך הצילום מתבצע?
יש את החיישן שבינו לבין העדשה (שקולטת את קרני האור וממרכזת אותם) יש את התריס שהוא למעשה כעין מכסה לחיישן אשר גם מגן על החיישן מלכלוך וגם נותן לנו חשיפה חלקה לאור וכדלהלן.
כאשר אנחנו לוחצים על השאטר (כפתור הצילום) מתבצע פתיחה וסגירה של התריס - וישנו זמן שבו החיישן חשוף לאור (בין הפתיחה לסגירה) וזה הזמן שהחיישן נותן לנו תמונה:
זה חיישן פתוח (שהתריס פתוח):
וזה חיישן סגור- במצלמת מירורלס (ללא מראה):

וזה במצלמת ריפלקס (עם מראה):

למעיישה
נחזור לענייננו: כאשר אנחנו לוחצים בשביל לצלם נוצר זמן של חשיפה לאור- והזמן הזה הוא משמעותי בכמה דברים:
א' טישטוש תנועה- מכירים את זה שאתם מצלמים (בעיקר בלילה..) ותזוזה קטנה וכל האנשים יוצאים מרוחים כאילו הם על חצי מסך?.. זה התשובה -סגר נמוך ונסביר תיכף.
ב' בהירות של התמונה- ככל שהמהירות של התמונה תהיה יותר קצרה ממילא החיישן מקבל פחות אור והתמונה יוצאת יותר חשוכה וכן להיפך ככל שהמהירות תהיה יותר ארוכה (יותר זמן חשיפה) החיישן יקבל אור יותר והתמונה תהיה יותר שרופה ("לבנה") יותר.
ועכשיו נראה איך זה עובד:
מידות הסגר (התריס-ובעצם המהירות של החשיפה) נמדדות בשברים ובאינצ'ים כאשר חלקי שניה נמדדת בשבר ושניות שלמות נמדדות באינצ'ים ('') - לדוגמא אם הסגר הוא חצי שנייה אז יהיה לנו כתוב 1/2 ואם אלפית השנייה אז יהיה כתוב לנו 1/1000 ואם יהיה חשיפה ארוכה של 5 שניות זה יהיה מסומן לנו באינצ'ים ככה: "5
עד לכאן היה הרצאה בואו נתחיל להפעיל את הראש
אם נעשה חשיפה של 1/500 (אחד חלקי חמש מאות בשנייה) (ולמי שעדיין לא הבין מה זה אומר - תיקח שנייה תחלק אותה לחמש מאות חלקים כאשר חלק אחד קובע לי את זמן הצילום) הנתונים יהיו כדלהלן: במקום מואר (שמש וכד') אז למרות שזה זמן קטן מאוד עדיין החיישן יקבל מספיק אור -והתמונה תהיה חדה (שימו לב זה לא קשור לברורה- כי זה כבר מהי איכות המצלמה והחיישן והעדשה וכו' וכו' וכו'- אלו הם הנתונים הבסיסיים) -זאת אומרת שגם אם משהו ירוץ הוא יצא חד
אך אם יהיה מדובר בלילה או במקום לא מואר מספיק התמונה תצא חשוכה לגמרי!!
זאת אומרת המירות גבוהה זה אליה וקוץ בה- מצד אחד זה נותן לי חדות אך מצד אחד זה עושה תמונה חשוכה
נמשיך לדוגמא הבאה: אם נעשה 1/1000 (אלפית השנייה) (ולמי שעדיין לא הבין שיחזור אחורה )
בואו נחשוב קצת-רכב נוסע במהירות של 70 קמ"ש -כמה סיבובים הוא עושה בשנייה? לא יודע, אבל בואו נגיד עשר סיבובים בשנייה- אז באלפית השנייה הוא הספיק לזוז בכלל? התשובה היא לא! ולכן אם נעשה את המהירות הזאת ונצלם גלגלי רכב שנוסע או מאוורר או כל דבר אחר זה יעצור אתת התנועה שלהם! (שימו לב שזה לא נתונים מדוייקים ויכול להיות שהגלגל יעצר גם במהירות נמוכה -זה רק בשביל לסבר את האוזן)
אבל... כמובן שהתמונה תהיה יותר חשוכה
ולעומת זאת אם נעשה חשיפה ארוכה- לדוגמא 1/30 -או אפילו 1/50 נצטרך לצלם את זה בלי תזוזה בכלל אחרת התמונה תהיה מטושטשת וכן אם יהיה משהו שהולך- הוא יצא מטושטש (תחשבו בהיגיון: המצלמה קולטת אור במשך זמן מסויים וכל פרט שיהיה בפרק הזמן הזה נקלט במצלמה- ואם בזמן הזה משהו הלך חצי צעד- אז המצלמה תיקלוט אותו גם לפני שהוא פסע וגם אחרי וכל זמן הצעידה הזאת)
וכ"ש אם נעשה חשיפות ארוכות ממש שאז נצטרך להשים את המצלמה על חצובה אחרת התמונה בוודאי תהיה לנו מטושטשת כי לכולנו יש רעידות מינימליות
-אבל זה קוץ שמחובר לאלייה- משום שזה נותן לנו הרבה אור ולכן במצבים חשוכים נצטרך להוריד את המהירות
-כל מה שקשור למשחקים בתאורה וחשיפות ארוכות נסביר במדריך של יחסי סגר צמצם
עכשיו לבחינה
תנסו לדעת מה המהירות של כל אחד מהתמונות הבאות (הם צולמו באותו המקום באותה המצלמה)

ניחשתם נכון..
הראשונה צולמה במהירות נמוכה- וממילה הזרימה החזקה של המפל גרמה לזה להיראות מרוח ויפה (כמובן שהנחתי את המצלמה על חצובה)
והתמונה השנייה צולמה במהירות גבוהה ולכן רואים כל טיפה וטיפה במים (זה צילומי מסך מהתמונות אז האיכות לא משהו)

תמונות שצילמתי לפני יותר מ5 שנים אז..
זה דוגמאות עדכניות של סגר גבוה

וזה של סגר נמוך: (צולם שבוע שעבר באשדוד ים)

דבר אחרון הוא מצב הצילום B שהוא נותן לנו לבחור כמה שניות אנחנו רוצים (לדוגמא חשיפה של דקה ויותר) שאליו נגיע ביחסי סגר וצמצם

אם אתם רוצים לנסות את מה שלמדנו היום- תעשו את המצלמה על מצב Tv ותגדירו שהISO יהיה אוטומטי (מי שלא יודע מה אמרתי שיראה כאן )
ואז תוכלו לשחק עם הסגר איך שתרצו

עד כאן להיום
מקווה שנהניתם (יש לי דרך לדעת )
אם יש משהו לא ברור אפשר תמיד לשאול
ו.. בהצלחה!!!
לשאר המדריכים
https://mitmachim.top/topic/73959/מדריך-קורס-צילום-למתחילים-ולמתקדמים-כאחת

א

אחרי שראינו כבר מהי העדשה נגיע לשלב הבא של החיישן.

החיישן:

זה למעשה החלק שמתרגם את קרני האור לתמונה אחת
ובשביל להבין את זה נחזור להתחלה:
פעם היה מצלמות פילים (משהו זוכר את זה בכלל?..) העדשה הייתה קולטת קרני אור וממקדת אותם למרכז המצלמה, הפילים היה מתוח ובינו לבין העדשה היה מחסום (התריס) שבזמן שהצלם היה לוחץ על כפתור הצילום היה נפתח ונסגר- ובזמן שהוא היה פתוח הצבעים שחזרו מן העדשה "שרפו" את הפילים ונקבעו עליו
החיסרון בזה היה שאחרי שהשתמשנו בפילים- אי אפשר להשתמש שוב וצריך חדש, עד שהמציאו את החיישן שהוא למעשה פילים דיגיטלי ורב פעמי.
החיישן מורכב מפיקסלים - פיקסל- זהו ריבוע- וכל חיישן מורכב כמו מחברת חשבון של מלא ריבועים. כל פיקסל יכול לקבל צבע אחד בלבד
הנתונים בפיקסלים הם כמה:

רזולוצייה- החדות של התמונה (שגם אם נגדיל את התמונה אחרי שצולמה נוכל לראות פרטים רבים)
ניתן דוגמא: אם כתוב לנו על המצלמה שיש בה 5184 3888X (מצלמת SX 740) זה אומר שבמאונך יש לנו 3888 פיקסלים ובמאוזן יש לנו 5184 פיקסלים ואם נכפיל את זה בזה יצא לנו 20,155,392 שזה למעשה 20.1 מגה (מליון) פיקסלוהיות והחיישן מורכב ממליונים של פיקסלים אז מתקבלת תמונה ברורה- כמות הפיקסלים קובעת מה הרזולוצייה של התמונה (ככל שיש יותר פיקסלים התמונה תהיה יותר ברורה וחדה)
גודל החיישן- הרבה חושבים שרק כמות הפיקסלים (הרזולוצייה) קובעת את איכות התמונה- ולכן הרבה חושבים שטלפונים היום שיש בהם 100 MP (מגה פיקסל) הם יותר טובים ממצלמות מקצועיות אבל זה לא נכון!! כי גם גודל החיישן הוא קובע מה האיכות של התמונה (ואפילו יותר חשוב מהרזולוצייה- כי בשביל לצלם תמונה טובה מספיק 12MP!! אבל מה שחשוב זה האיכות של החיישן והגודל שלו
ישנם כמה סוגי חיישנים היום נפרט את השניים העיקריים:
Full Frame- (פול פריים) זה למעשה חיישן בגודל מלא (אינצ' אינצ' וחצי אפילו) שאותו יש במצלמות היקרות יותר (בסקירה שנעשה בעז"ה נפרט הכל) וזהו החיישן הטוב ביותר
Crop- (קרופ) זהו חיישן חלקי -קרופ זה לחתוך -ולמעשה קרופ זה בדיוק 1.6 מהפול פריים שזה אומר שאם הזום של העדשה הוא 18 בפול פריים אז בקרופ הוא יהיה 28 (18X1.6) החיישן הזה מצוי יותר במצלמות הפשוטות יותר
פילטר צבע- ישנם גם חיישנים שמפרידים כל צבע -שכל פיקסל יש עליו פילטר (מסנן) שמפריד את הצבעים לשלושת צבעי היסוד (RGB) כחול (B) אדום (R) וירוק (G)
מיקרו עדשה- ישנם עדשות (יקרות יותר) שיש בהם גם על כל פיקסל כעין עדשה קטנה שממרכזת את האור אל מרכז הפיקסל- וככה מונעת מכמה פיקסלים להתערבב ביחד.

א

תודה לכל המסייעים הכל הסתדר ב"ה
מה שהכי מוזר לי שבאותו רמה שזה התחיל ככה זה נגמר וב"ה כבר אין טלפונים
כנראה כבר לא נשאר למי להתקשר
מה שנשאר זה התיק במשטרה...
@bbn נקווה שאני לא יקבל בסוף ...

א

אני בכוונה לא ממשיך לחלק הבא שהוא הצמצם ומדבר קודם על הפוקוס- כי עד כמה שהצמצם מדבר איתי על פוקוס-עדיף שנדע קודם מה הוא בכלל
שימו לב שבמדריך זה וודאי לי שאני יחדש דברים גם לאלה שנמצאים זמן מה בצילום- יש פה פשוט נתונים שלא תמיד שמים לב אליהם

פוקוס

מה זה אומר פוקוס?
ראשית כל, פוקוס זה נקודה או מספר נקודות שהמצלמה מבדילה אותם מן שאר התמונה (שרק היא יוצאת ברורה וכל השאר פחות)
במסך המצלמה נקודות הפוקוס נראות ככה:

בעינית מצלמה (במצלמות DSLR) בד"כ הם נראות בערך משהו כזה (כל מצלמה ומספר נקודות שלה):

הלאה נתקדם לשלב הבא,
פוקוס בתרגום חופשי זה 'התמקדות'- שאנחנו מתמקדים על דבר אחד ו"מזניחים" את השאר.
הרבה אנשים חושבים שאני אומר להתפקס על האיש שמצולם וממילא הרקע יוצא מטושטש. זה נכון ולא נכון
ניתן דוגמא הכי פשוטה שיגרום לכם להבין בבת אחת את כל ה'תורה' הזאת:
תשימו את האצבע שלכם ממול העיניים (תפתחו את היד שלכם ותשימו את האצבע המורה ממול העיניים) תסתכלו טוב על האצבע. נכון שהרקע ממש מטושטש??
מצויין! כי אנחנו עשינו 'פוקוס' על האצבע ולכן רק היא הייתה בפוקוס- וכן להיפך תסתכלו על הקיר ופתאום תכניסו את היד- נכון שהיד תהיה מטושטשת?
מצויין! כי הפוקוס הוא לא על היד אלא על הרקע.
עכשיו תשימו לב שככל שהרקע יהיה יותר רחוק מנושא הצילום (ובמקרה דלהלן היד) הטישטוש של מה שלא נמצא בפוקוס יהיה יותר גדול
והסיבה פשוטה: הפוקוס הוא ע"פ מרחק -שאני מתמקד לדוגמא ברדיוס הקרוב- אז הוא יתמקד במה שקרוב לרדיוס הזה וככל שיהיה טווח יותר ארוך- מה שלא יהיה ברדיוס הזה יצא מטושטש
ולכן אם אנחנו נהיה ליד הקיר לא יעזור לנו 'לומר' למצלמה שתתפקס על איש- כי הרקע יצא חד וברור בדיוק כמוהו! בשביל שהוא יצא מטושטש נצטרך להתרחק מהרקע ורק אז יעזור לנו להפריד את האיש מהרקע.

מצבי פוקוס

במצלמות ביתיות בד"כ אין גלגלת פוקוס או אפילו סקאלת מרחק (מספר שמסמן על כמה פוקוס נמצאים) והפוקוס הוא תמיד על מצב אוטומטי

אך במצלמה מקצועית -בכל עדשה יש גלדלת של פוקוס וכפתור שכתוב עליו AF-MF

AF- קובע לנו את הפוקוס בצורה אוטומטית- אנחנו נקבע כמה נקודות פוקוס להשים או אפילו להגיד לו להתמקד על פרצופים, ומעבד התמונה שיש לנו יחפש את הנקודה הזאת ויתפקס עליה
זה תמונה ממצבי פוקוס במצלמה מקצועית של קנון:

MF- אנחנו קובעים לבד את הפוקוס - ע"י הגלגלת אנחנו יכולים לשנות אם אנחנו רוצים לקבוע לבד על מה להתפקס (שימושי בד"כ במצבים שהמצלמה לא מצליחה למצוא פוקוס כמו במצבים חשוכים מדאי וכו')
מערכת הפוקוס נמצאת בעדשה -והיא שתי זכוכיות שקובעים את הפוקוס (בעין זה האישון שמתרחב ומתכווץ)
עד לכאן דיברנו מה זה פוקוס ואיך הוא עובד- אבל בשביל שיהיה לנו הבדל בכלל בין הרקע לנושא צריך (לפחות) את אחת משני הנתונים הבאים:
עומק שדה רדוד (פתוח) וזום גבוה
עומק שדה -שככל שיהיה יותר עומק שדה רדוד ככה יהיה יותר טישטוש ברקע ועליו נלמד במדריך הבא.
זום גבוה- ככל שיהיה יותר זום ככה יהיה לנו יותר טישטוש ואת זה נלמד בהמשך

שיטות מעקב אחרי הפוקוס

כעיקרון יש שתי מצבים מרכזים שאיתם אנחנו נעבוד
One Shot- זה נקודות מעקב קבועות וזה אומר שאנחנו בוחרים נקודת פוקוס (כנ"ל אחת או מרובות) ומרגע שהמצלמה מוצאת את הפוקוס היא כבר לא משנה את הפוקוס יותר- גם אם נזיז את המצלמה או שנושא הצילום שעליו התפקסנו זז - רלוונטי (לדעתי) לרוב סוגי הצילום -אפשר למקם נקודת פוקוס על הנושא עצמו ואז להתפקס ולצלם מיד ואפשר אפילו "לעבוד" על המצלמה ע"י שנעשה תמיד נקודת פוקוס על האמצע- ונוזיז את המצלמה עד שמה שנרצה להתפקס עליו יהיה בפוקוס ורק אז תוך כדי שאנחנו מחזיקים (חצי לחיצה) את כפתור הצילום נוזיז את המצלמה לכיוון הרצוי לצילום.
Servo- זה נקודות מעקב, זאת אומרת שהמצלמה תמיד מחפשת מקום להתפקס עליו- ככה שאם הגדרנו לדוגמא 9 נקודות- המצלמה כל הזמן תחפש להתפקס עליהם (מסומן בצבע כחול) וגם ברגע שהמצלמה תתפקס היא עדיין תמשיך 'לוודא' שהיא בפוקוס- ככה שאם הנושא יזוז אז המצלמה תזוז איתו (אם הגדרנו על איזור או פנים וכו') או שתתפקס לרקע שעכשיו נהיה אחרי שהנושא זז (אם קבענו אותו על מקום קטן ומה שהיה שם הלך)
שימו לב שאם אנחנו מצלמים משהו עדין ורגוע (כמו הרצאה או סתם הליכה) לא נח להשתמש בזה אלא רק במצבים של ספורט וכד'
עד כאן להיום נקווה שנהניתם והחכמתם
בהצלחה!!!
לכל שאר המדריכים
https://mitmachim.top/topic/73959/מדריך-קורס-צילום-למתחילים-ולמתקדמים-כאחת?_=1724676630798

א

נפתח את התוכנה iZotope RX Pro Audio Editor: (ניתן להורידה מכאן)

נגרור לתוכה שיר:

נבחר בMusic Rebalanc (מצד ימין)

יפתח לנו חלונית, נוריד את הווקאל ככה:

יקח לתוכנה כמה שניות לחשב וזהו!
פשוט נייצא את זה לשיר- Ctrl+E ושמירה, (נבחר מיקום ואישור)
הנה דוגמא:
אשת חיל שלי (אליה והב)
השיר
קריוקי (הפלייבק)

א

יש כבר את הפוסט הזה אבל כיום הוא כבר לא עדכני
חיפפשתי משהו עדכני ומצאתי:
בדצמבר 2023 אינטל הכריזה על סדרת מעבדי ה-Core Ultra ובפברואר 2024 על סדרת ה-(Core (Series 1, שתיהן מחליפות את מעבדי ה-i3,i5,i7 ו-i9 יחד עם סכמת שמות חדשה ומבלבלת לא פחות. האם דור 15 הוא למעשה דור 1 ואיך יודעים איזה מהדגמים הוא הטוב ביותר?

מספור הדגמים בסדר עולה היא דרך מאוד מקובלת לשדר לצרכן מהי הרמה של אותו דגם ביחס למה שהחברה מציעה. במקרה של אינטל, הספרות מעידות על כוח העיבוד והתכונות הטכניות של אותו מעבד מסוים וברמת העקרון, ככל שהמספר גבוה יותר, כך הביצועים אמורים להיות טובים יותר.

המידע לגבי הדור, הרמה והסדרה מובנה בשם של המעבד. לדוגמה, עד כה מעבד בשם Intel i9 14900K הבהיר שמדובר במעבד מסדרת i9 (יש 3,5,7 ו-9), הוא מהדור ה-14, המספר המזהה שלו הוא 900 והסיומת היא K (יש F,S,T ועוד), המעידה על יכולת או תכונה מסוימת למשל היכולת להמהיר את המעבד.

השאלה המתבקשת היא שאם הדור הנוכחי הוא 14, זה אומר שהמעבדים החדשים הם מדור 15? התשובה היא לא. אינטל שינתה את הדרך שבה היא מעצבת ומייצרת מעבדים כך שזהו באמת דור ראשון מסוגו ולא המשך ישיר של הדור הקודם.

השמות החדשים עובדים כך: החלק הראשון הוא שם המעבד המציין במילים על איזו סדרה מדובר. מיד אחריו ישנה ספרה יחידה המעידה על רמת המעבד ביחס לאותה סדרה.

חשוב לדעת: מעבדי ה-Intel Core שנקראו בעבר Core i3, i5 ו-i7, נקראים מעתה Intel Core (סדרה 1) והם מגיעים בשלוש סדרות כמו בעבר - Core 3, Core 5 ו-Core 7.

מעבדי הפרימיום של החברה שהיו ידועים תחת השם Core i9, כעת נקראים Intel Core Ultra ולראשונה, גם סדרה זו מחולקת לשלוש רמות, Ultra 5, Ultra 7 ו-Ultra 9.

החלק הבא בנוי משלוש ספרות ואות. הספרה הראשונה מציינת את הדור ונכון לעכשיו אנחנו בדור הראשון (Meteor Lake) לכן המספר מתחיל ב-1. שתי הספרות הנוספות מציינות את הדגם ולבסוף האות הסופית, המייצגת את הייעוד שלו. למשל, סיומת H מעידה על צריכת חשמל גבוהה יותר וביצועים חזקים יותר, בעוד שסדרת U המיועדת למחשבים הדקים ביותר, מציעה צריכת חשמל נמוכה יותר וביצועים חלשים יותר.

אך אולי החלק המבלבל ביותר פה הוא שאת אותו מספר דגם, למשל Core Ultra 165, אפשר למצוא עם הסיומת H,HL ו-UL והביצועים הצפויים מכל מעבד שונים דרמטית. אמנם יש לאינטל יש כלי להשוואה של המעבדים השונים אך מדובר בטבלה פשוטה שלא מסבירה את המשמעות של כל מונח טכני. תוכלו לראות את הדוגמה הזו כאן.

בנוסף לכך, בדוגמה הספציפית הזו, שניים מהמעבדים (HL ו-UL) מוטמעים בתוך לוח האם של המחשב הנייד בעוד שה-H מסווג כמעבד למחשבים ניידים, אך ה-HL וה-H מתוארים על ידי החברה כאלו עם הביצועים הגבוהים ביותר, אך בפירוש יש ביניהם הבדלים.

לסיכום, שמות המעבדים והמספרים הנלווים להם נותנים מושג כלשהו לגבי העוצמה והייעוד שלו, אך כדי לקבל תשובה מלאה עדיין צריך להשוות את המפרט הספציפי של כל מעבד.

מקור

א

זה נראה אולי פשוט מדאי אבל גם לזה יש מקום נכבד במדריכים שלנו- שימו לב שמדריך זה הוא מדריך שעדיין בעריכה- אני יחזור אליו בהמשך (התחלתי ואני בכוונה יעבור לנושאים אחרים קצת יותר פרקטיים -בהמשך אני ישלים אותו)
שימו לב עידכנתי משהו חשוב!!

ונחזור לשאלה ששאלנו בהתחלה: ממה בעצם מורכבת המצלמה שלנו?
כי אם הפעם לא נתמקד בחלקים הפנימים אלא בעיקר בחיצוניים.
נחלק את זה לשתי חלקים שהם שלוש:.:
מצלמות ביתיות, ומצלמות מקצועיות שהם יחולקו לשתי סוגים עיקריים מצלמות DSLR ומצלמות מירורלס (ללא מראה)

מצלמות ביתיות

זה לכאורה החלק הכי פשוט וקל:

בכל מצלמה יש את התפריט הבסיסי (MENU) שזה ההגדרות של המצלמה שמתחלק לכמה קטגוריות (אם תרצו מדריך מיוחד על כל דגם מהם ההגדרות שלו (בין אם זה תומך בעיברית ובי אם לא תעדכנו אותי על איזה דגם ואשתדל בל"נ))
יש את כפתור הצילום (שאטר) -הכפתור שברגע שנלחץ עליו תהיה לנו תמונה, כפתור הצפייה (שמסומן בריבוע עם האייקון של פליי) וכפתור מחק (כי אם בחלק מהמצלמות הוא נמצא בתפריט הראשי ולא בתור כפתור) וכפתור INFO שהוא עובר בין מצבי תפריטים (שיראו פרטים על התמונה וכו' וכו')

ישנם לא רבה סדרות של מצלמות ביתיות (אני מדבר דווקא על מה שאני מכיר ואני מכיר רק את המצלמות של חברת Canon!!!)
יש את המצלמה הפשוטה ביותר של קנון דגם IXUS שהיא בסיסית ביותר ויש את שתי הסדרות היותר מוכרות SX וסדרת ה-G שהשנייה נחשבת כסדרה די מקצועית.
בסדרת הSX יש בכולם מסביב לשאטר (כפתור הצילום) כעין גלגלת שאיתה אפשר לעשות זום אין וזום אאוט (להכנס-תקריב, ולצאת-להרחיק)
ניתן דוגמא: (מצלמת SX740)

הכפתור העליון מצד ימין הוא פותח לנו את הגדרות הויפי, משמאלו זה כפתור זום מהיר- ברגע שנלחץ ונחזיק אותו- ונעשה זום -תהיה לנו מסגרת בתור המסך- שברגע שנעזוב הוא יגדל לפי המסגרת
הכפתור התחתון הימיני זה ההגדרות כנ"ל והשמאלי זה כפתור הצפייה
בנוסף יש לנו את ארבעת כפתורי הכיוון וכפתור הבחירה (SET), כשהכפתור התחתון מסמן לנו את כפתור הINFO
שימו לב שעל הכפתור העליון מצד שמאל מסומן בצד מחק- זה אומר שכאשר אנחנו נהיה במצב צילום הוא יהיה כפתור המחק
זה הבסיס (אני מאמין שלא חידשתי פה משהו אבל אם כבר אני מביא מדריך אז שיהיה מההתחלה.. סליחה עם מי שלא היה צריך את זה..)

מצלמות מקצועיות- מצלמות עם מראה- DSLR

אני משער שכאן אני כבר כן יתחיל לחדש לחלק מהאנשים משהו (בכל אופן למי שאין לו מצלמה מקצועית..)
ברעיון יש שתי סוגים של מצלמות מקצועיות -עינית אנלוגית (עם מראה) ועינית דיגיטלית שהיא כמו מסך קטן (הרבה יותר קומפקטי ונוח)
ככה נראת מצלמה עם מראה:
החלק של העינית הוא מורכב מכמה מראות אופטיות שמקרינים לנו את מה שמתקבל מהעדשה אף ללא תרגום של החיישן (שיהיה בשעת הצילום עצמו..)
(שימו לב שכל מצלמה ביתית היא ללא מראה)
המעלה העיקרית במצלמות האלה שהחיישן נשאר סגור רוב הזמן ואינו חשוף לפגיעות

מצאתי תמונה שמפרטת את כל חלקי המצלמה המקצועית:
צילום מסך 2024-08-27 022722.png

למי שרוצה לדעת איך המערכת של המראות עובדת מצאתי תמונה בגוגל:

מצלמות מקצועיות- מצלמות ללא מראה- מירורלס

ככה נראת מצלמה ללא מראה:

מצלמה כזאת היא הרבה יותר קומפקטית ונוחה. (אנ אישית משתמש בR6)
והחלק הכי חשוב במדריך הזה (שבשבילו כתבתי את כל הפוסט הזה בכלל) זה גלגל הניווט והחלקים שבו.

בכל מצלמה יש גלגל ניווט (חוץ ממצלמות בודדות שבהם זה בתפריט- כמו כפתור המחק דלעיל)
שבהם יש מצבים אוטומטים ומצבים יצירתיים.
המצבים היצירתיים- זאת אומרת שהמצלמה לא קובעת את התאורה וכו' בצורה אוטומטית אלא בצורה ידנית -מלאה או חלקית (תלוי בהגדרה שנעשה) ואת השאר אנחנו נעשה לבד.
ההגדרות הם:
סגר\תריס- שבא אנו קובעים את מהירות הצילום (זה יהיה בעז"ה המדריך הבא)
צמצם- שבא אנו קובעים את עומק השדה (יבואר בעז"ה במדריכים הקרובים)
ISO - הגדרה שאינה קשורה אך חשובה ביותר היא הISO שהיא קובעת את רגישות החיישן לאור (ובפעם השלישית- גם זה יבואר במדריכים הבאים)

המצבים היצירתיים הם :
P- שזה למעשה אוטומטי -המצלמה קובעת לנו גם את מיפתח הצמצם וגם את הסגר בצורה אוטומטית (זה החלק האוטומטי שבמצבים היצירתיים)
Av- קובע לנו בצורה אוטומטית רק את הסגר ונותן לנו לבחור את מיפתח הצמצם לבד (למה זה חשוב- ניראה כבר במדריכים הבאים)
Tv- ההפוך מקודמו- נותן לנו לבחור רק את מהירות התריס וקובע אוטומטית את מיפתח הצמצם
M- ידני לגמרי ובו אנו נוכל לקבוע לבד גם את מיפתח הצמצם וגם את מהירות התריס
שימו לב- שרגישות החיישן (ISO) נמצאת בד"כ בכפתור ייעודי או בלחיצה על הכפתור האמצעי (SET) שמה נוכל להגדיר אותו אם הוא יהיה ידני או אוטומטי
B- לא בכל מצלמה זה קיים (ובמצלמות שזה לא קיים זה נמצא בM ששמה צריך להוריד את הסגר עד הסוף ושמה זה נמצא
זה למעשה חשיפה ארוכה ומיועד לשימוש עם חצובה בלבד (נדבר עליו שנדבר על הסגר)
כל שאר ההגדרות הם אוטומטיות לגמרי ורק מתוכנתות לדברים מועדפים (אחרי שנבין כל דבר מה הוא נדע מה כל פעולה עושה (כמו נוף, או דיוקן או אוכל וכו')
עד כאן להיום- אני ימשיך את המדריך הזה בעז"ה בהמשך
לשאר המדריכים
https://mitmachim.top/topic/73959/מדריך-קורס-צילום-למתחילים-ולמתקדמים-כאחת

א

אחרי שאנחנו יודעים את עקרונות הפלאש נוכל להתקדם הלאה.

למה בכלל צריך פלאש?

לפלאש יש כמה שימושים עיקריים:
הארה של נושא בתנאי תאורה חלשים (תאורת מילוי)
מילוי צללים של הנושא (גם באור יום)
שליטה באוירה של התמונה- דרמטית או רכה
הקפאת תנועה באמצעות הבזק מהיר (מצב מולטי)
בשביל להבין את כל זה קודם כל נלמד מהם מצבי הפלאש.-שבזה נעסוק היום אי"ה במדריך הבא נדבר על סוגי שימושים בפלאש כנ"ל.

איך משתמשים בפלאש?

בפלאש מובנה אין הרבה מדי מה לשחק אני ידבר בעיקר על הפלאשים החיצוניים.
ישנם שני סוגים של פלאשים אוטומטים וידניים.
כיום רוב הצלמים משתמשים בפלאשים של חברת גודוקס ולא של קנון או ניקון או סוני ולכן אני ידבר בעיקר עליהם (את האמת לא יצא לי כמעט להשתמש בפלאש לא של גודוקס).
בפלאש ידני ישנם שתי מצבים M וMulti ועליהם נוסף בפלאש אוטומטי המצב ETTL
M:
M זהו מצב ידני לגמרי שבו אנו קובעים את עוצמת הפלאש ביחסיות של שבר מעוצמה מלאה, והיינו ש1\1 זה אומר עוצמה מלאה ו2\1 זה חצי עוצמה 4\1 זה רבע עוצמה וכן על זה הדרך עד ש128\1 זה פחות ממאית העוצמה (זאת אומרת עוצמה נמוכה של תאורה שהפלאש נותן).
ומה עושים עם זה? התשובה היא: אחרי שלמדנו את השילוש של הצילום (סגר צמצם וISOׂ) וקבענו לנו פרמטרים מסויימים שלפיהם אנחנו רוצים לצלם-ויש בעייה של מילוי וכד' (נדבר על זה במדריכים הבאים) אנחנו מכוונים את הפלאש לעוצמה הרצוייה כדי שימלא לנו את האור החסר.- שזה אומר שליטה ידנית לגמרי.
מולטי:
מולטי זה מצב לצילום רציף ומשמש בדרך כלל לחשיפות ארוכות -הוא למעשה מקפיא לנו את התמונה ואני יסביר.
אנחנו לדוגמא רוצים לצלם משהו שעושה סלטה באויר (במקום חשוך לגמרי- או תנאי תאורה מאוד חלשים) ואנחנו רוצים ליצור תמונה שיראו את כל שלבי הקפיצה שלו (שימו לב- זה לא חשיפה ארוכה שבא מאובייקט 'מרוח' על התמונה אלא שיראו אותו בצורה חדה כמה פעמים) אז אנחנו נשתמש בזה.
איך זה בעצם פועל?
המצלמה לא מקבלת אור כי מדובר במקום חשוך, וכשהפלאש מבזיק- אז נכנס אור לאלפית השנייה וקלט את האיש במצב מסויים והוא נקלט בחיישן (מה שנקלט לא נמחק) ואחרי רבע שנייה (לדוג') הבזיק עוד פעם-אז הרקע נשאר אותו דבר (בחשיפות ארוכות כמו שאמרנו כבר פעם משתמשים בחצובה בלבד) אבל המיקום של האיש זז וככה חוזר חלילה.
בהגדרות של זה אנחנו יכולים לקבוע כמה הבזקים יהיו ומה התדירות שלהם.
לדוגמא:
למה זה שימושי? לא יודע. אבל זה קיים.
ETTL:
זה מצב אוטומטי זאת אומרת שהפלאש מזהה לבד מה התאורה שצריך ולפי זה קובע את העוצמה של הפלאש וזה קורה ככה הפלאש משחרר שתי הבזקים (אנחנו לא נצליח להבחין-כי הם מהירים מאוד) שבראשון הוא קובע את העוצמה שצריך ובשני את הפלאש של התמונה- במצב הזה הפלאש למעשה מתקשר עם המצלמה ולוקח ממנה פרטים על החשיפה.
ישנם עוד פרטים של פלאשים שנפרט:
Flash Sync – סנכרון בין פלאש לתריס
כל מצלמה מוגבלת למהירות תריס שבה הפלאש עובד (לרוב סגר של 1/200 או 1/250)

במהירות גבוהה מזה, רק חלק מהחיישן נחשף בזמן ההבזק – ולכן מתקבל "פס שחור"

HSS – High Speed Sync - טכנולוגיה שמאפשרת להשתמש בפלאש גם במהירויות תריס גבוהות יותר (1/1000, 1/8000)
וכן מאפשר צילום עם פתיחת צמצם גדולה גם באור יום (למשל f/1.8 בצהריים עם פלאש)
Flash Zoom – מכירים פנס עם זום? אז בכל פלאש חיצוני ג"כ יש עדשות שקובעות זום ובדיוק כמו בפנס ככה זה בפלאש -ככל שהזום יהיה יותר גבוה ככה התאורה תהיה יותר חזקה וממוקדת. הזום נקבע ג"כ כמו העדשה במ"מ וישנו אפילו מצב אוטומטי שבו הזום ישתנה לפי הזום של העדשה.
עד כאן להיום. בהצלחה!!!
לשאר המדריכים https://mitmachim.top/topic/73959/מדריך-קורס-צילום-למתחילים-ולמתקדמים-כאחת

א

האם יהיה לזה ביקוש? ראיתי שבעבר ביקשו פה כמה (גם אני..)
כלומר אני לומד דברים די מעניינים מעריכות של תלת מימד ויצירות לוגו ועד הטמעה של מודלים בתוך סירטון..
מי שרוצה שיגיב ויגיד גם מה הוא רוצה ללמוד

א

היום אנחנו נדבר על הפלאש
פעם סיקרן אותכם מה זה המטריות הלבנות שיש בחתונות?
למה בצילום יום צריך פלאש בכלל?
ולמה משתמשים בסטודיו (בחתונה-הרקע השחור) ל7 פלאשים?
למה יש עיניים אדומות?
אז בעז"ה היום (ובהמשך) אנחנו נענה על זה ועוד!
תחזיקו חזק ותזהרו לא להסתנוור!
יאללה נתחיל מההתחלה:- ושאני אומר מההתחלה אני מתכוון לזה (לא כל החלקים במדריך הזה רלוונטיים מבחינה מעשית-יש חלק שהוא יותר תאורטי)
מה זה בעצם פלאש?
פלאש או בעברית 'מבזק' הינו רכיב -שפעמים מותקן על המצלמה ופעמים לא, אשר מוסיף לנו אור לתמונה, ונפרט בהמשך את שימושיו (לא רק בלילה..)

סוגי פלאש:

ישנם ארבעה סוגי פלאש

פלאש מובנה: - זהו הפלאשים שנמצאים בכל המצלמות הביתיות ובחלק קטן אף במקצועיות.- פלאשים אלו פחות נוחים לשימוש שכן אי אפשר לכוון אותם בצורה ידנית.
פלאש חיצוני (Speedlight): -זה פלאש יותר משמעותי ורלוונטי בד"כ להאיר את נושא הצילום (האדם או הפריט) ואשר בו אפשר להגדיר על הרבה יותר אפשרויות.
פלאש סטודיו: - הפלאשים שאתם יותר תראו בחתונות וכו' שמפוזרים באולם וכו' ('מטריות') ואיתם ניתן לבנות כבר תאורה מחדש (נפרט בהמשך) [כמובן רק במקום סגור]
פלאש טבעתי (Ring Flash): - זה למעשה משמש יותר לצילומי מאקרו (תקריב) כגון תכשיטים וכו- זה פלאש שנמצא מסביב לעדשה.

רכיבי הפלאש

נעשה סקירה קצרה על רכיבי הפלאש:

נורת פלאש (Flash Tube):
נורת הפלאש היא הרכיב שמפיק את האור. מדובר בנורת גז, לרוב גז קסנון (Xenon), אשר 'מתפוצץ' בהספק גבוה מאוד בתוך זמן קצר מאוד.
ותהליך זה קורה כאשר הפלאש מופעל, החשמל עובר דרך גז הקסנון בנורת הפלאש, גורם לו להתפרק ולפלוט אור חזק מאוד במשך חלקיקי השנייה.
קבל (Capacitor):
הקבל הוא רכיב חשמלי שנמצא בתוך מנורת הפלאש והוא אחראי לאגור את האנרגיה שהפלאש דורש.
הקבל מאחסן את האנרגיה בתהליך מתמשך של טעינה (לרוב כ-1-3 שניות), ואז משחרר אותה במהירות דרך נורת הפלאש. זהו מקור האנרגיה שמאפשר לפלאש להפיק את עוצמת האור הכה חזקה תוך זמן קצר מאוד.
מגבר אלקטרוני (Flash Circuitry):
מערכת האלקטרוניקה בתוך הפלאש שכוללת את המעגלים שמווסתים את רמת האנרגיה שיוצאת מהקבל לנורת הפלאש.
המגבר מאפשר שליטה על עוצמת הפלאש, דבר שמאפשר לנו לשלוט בכמות האור שנפלטת בתמונה.- ואשר עליו נדבר כשנדבר על המצב שנקרא M
רפלקטור (Reflector)- מחזיר אור:
החלק שמחזיר את האור מפלאש הצידה או כלפי מעלה, ובכך מפיץ את האור בצורה אחידה על נושא הצילום.
ישנם כמה סוגי רפלקטורים נאריך עליהם בהמשך

למקרה שמעניין אותכם איך כל דבר נראה
נורת פלאש:

קבל:

מגבר

רפלקטור

עד כאן להיום. בהצלחה!!!
לשאר המדריכים https://mitmachim.top/topic/73959/מדריך-קורס-צילום-למתחילים-ולמתקדמים-כאחת

אביעד

פוסטים

עריכה: ב"ה נתווסף מדריך נוסף- על אותו רעיון רק על מערכות הפעלה

מה זה מחשב בכלל?

מעבד -CPU

תפקידי המעבד

מהם חלקי המעבד?

מאפיינים טכניים

לוח אם (Motherboard)

מה זה לוח אם?

תפקידי לוח האם:

מבנה לוח האם – רכיבים עיקריים

BIOS / UEFI

סוגי ביוס:

BIOS – Basic Input/Output System

תפקידים עיקריים:

מאפיינים:

UEFI – Unified Extensible Firmware Interface

יתרונות עיקריים:

דברים שניתן לעשות ב BIOS/UEFI?

איך נכנסים ל-BIOS/UEFI?

זיכרון RAM

מה זה בעצם RAM?

מבנה והפונקציות של זיכרון RAM:

איך RAM עובד?

סוגי RAM:

מבנה פיזי של RAM

תכונות זיכרון הRAM

הבדל בין זיכרון RAM למעבד (CPU):

כונני איחסון (זיכרון)

HDD – Hard Disk Drive (כונן קשיח מכני)

SSD – Solid State Drive (בממשק SATA)

SSD – Solid State Drive (בממשק NVMe)

טבלת השוואה בין הסוגים השונים:

כרטיס מסך -GPU

הסבר כללי על הכרטיס מסך:

תפקידי הכרטיס מסך:

מבנה כרטיס המסך

סוגי כרטיסי מסך

לגרפיקה: מה צריך- כרטיס מסך חזק או מעבד חזק?

מאוורר/קירור (Cooling System)

מהי מערכת קירור?

סוגי מערכות קירור עיקריות:

חומרים חשובים לקירור:

איך יודעים אם הקירור טוב מספיק?

איזה קירור אני צריך?

מסך

מה זה מסך?

סוגי מסכים נפוצים

פרמטרים נוספים במסכים

גודל המסך

רזולוציה

קצב רענון (Refresh Rate)

זמן תגובה

טכנולוגיות מסך

ציפוי המסך

למי שלא שם לב בהתחלה- נתווסף מדריך נוסף על אותו רעיון רק על מערכות הפעלה לכל המעוניין..

פוטושופ ואילוסטרייטור

פרמייר

אפטר אפקטס

מהי בכלל מערכת הפעלה?

פירוט תפקידי מערכת הפעלה

סוגי מערכות הפעלה נפוצות

הקרנל (Kernel): הלב של מערכת ההפעלה

אז מה זה בכלל קרנל?

אז למעשה, האם הקרנל הוא רכיב קוד או משהו אחר?

איך הקרנל מתקשר עם שאר החלקים?

למה צריך את ההפרדה הזאת בכלל?

למעשה איך זה עובד- איך עוברים בין המצבים?

כמה נקודות לסיכום:

סוגי קרנלים:

קרנל מונוליתי (Monolithic Kernel)

יתרונות:

חסרונות:

מיקרו־קרנל (Microkernel)

יתרונות:

חסרונות:

קרנל היברידי (Hybrid Kernel)

יתרונות:

חסרונות: