המלצה | איתוריא - חיפוש תורני רב שלבי באמצעות AI

חמור חמורותיים

רעיון יפה.
משום מה הוא לא יודע לחפש מקורות באופן ישיר כלומר
"סכם לי את דברי השולחן ערוך באורח חיים סימן א סעיף א"

הוא לא מנסה לאתר את הספר לפני השימוש באינדקס

SBW

@חמור-חמורותיים עכשיו זה כבר עובד
אל תכתוב לו סכם לי את..... תכתוב לו כמו שזה מופיע באינדקס באוצריא.
לדוגמא "דברי מלכיאל חלק ג", "חלק אורח חיים", "סימן י"
או "שות חתם סופר", "אורח חיים", "רח"
כאן זה כבר עובד, אבל לא תמיד בצורה ברורה וממוקדת

להלן תשובה לשאלה "דברי מלכיאל חלק ג", "חלק אורח חיים", "סימן י" בהתבסס על תוצאות החיפוש:

עיקרי הנושא: סימן י' בחלק אורח חיים של "דברי מלכיאל" חלק ג' עוסק בדיני עירוב חצרות, ובפרט בשימוש בקנים על גבי הרים לצורך צורת הפתח (צה"פ) במבוי המגיע לנהר. (תוצאות 1, 2, 3, 4)
צורת הפתח (צה"פ):
יש צורך בצה"פ כאשר המבוי משופע ויש חשש שהרבים מבטלים את המחיצה. (תוצאה 4)
אפשר להשתמש בקנים המחוברים זה לזה או עומדים זה על גבי זה, גם אם הם לא מחוברים ממש, לצורך צה"פ. (תוצאה 2)
גם אם הקנה העליון דק והתחתון עבה, זה כשר. (תוצאה 2)
אם ההר רחב יותר מארבע אמות, ייתכן שאינו נחשב כחלק מצה"פ, אלא כמחיצה או רשות בפני עצמה. (תוצאה 2)
קנה עליון יכול לשמש כהיכר אם אינו גבוה מעשרים אמה. (תוצאה 2)
במקום שבו ההרים הם המחיצות, ניתן להעמיד קנים עליהם כדי שיהיה היכר. (תוצאה 2, 3)
אם ההרים נמשכים לאורך כל המבוי, הם עלולים להיחשב ככותלי המבוי ולא כצה"פ. (תוצאה 3)
אם הקנים עומדים על הרים, יש לדאוג שהפתח שנוצר ביניהם לא יהיה גבוה מהקרקע יותר מג' טפחים, שכן אז הוא פסול. (תוצאה 3)
מחיצה בידי שמים:
במבוי שהולך לנהר ומשופע, יש צורך בצה"פ, למרות שיש מחיצה בידי שמים (הנהר), כיוון שרבים מבטלים מחיצה זו. (תוצאה 4)
ישנה מחלוקת האם מחיצה בידי שמים נחשבת כמחיצה או לא, ודעת השאילת יעב"ץ שמבטלים אפילו אם מחיצה אחת בידי שמים. (תוצאה 9)
יש פוסקים שסוברים שצריך מחיצות סמוכות שיראו כמחיצה למקום. (תוצאה 9)
העובדה שרבים משתמשים במבוי בתוך העיר לא מבטלת את המחיצה, כיוון שיש מחיצות בידי אדם, בניגוד למדבר שם לא היו מחיצות בידי אדם. (תוצאה 9)
לדעת המחבר, אם יש מחיצות בידי אדם, לא מבטלים רבים את המחיצה. (תוצאה 9)
הקמת צה"פ על ידי גויים:
לא ניתן להעמיד צה"פ במקום שגויים לא מאפשרים זאת, ולכן יש להעמיד במקום שגרים יהודים. (תוצאה 4)
האם צריך צה"פ:
לדעת המחבר, אין צורך בצה"פ שם, מכיוון שנוהגים כשיטת הפוסקים ש"רבים" נחשבים רק בס' ריבוא. (תוצאה 5)
בנוסף, אם אין תשמיש מרובה במבוי, לא מבטלים רבים את המחיצה. (תוצאה 5)
הערות נוספות:
ישנה התייחסות למחלוקת בין התוספות והאחרונים לגבי הצורך בקנה עליון בצה"פ. (תוצאה 3)
המחבר מציין שקשה להאריך בדברים בימים הקדושים. (תוצאה 1)
בתוצאה 7 ו-8 ישנה פנייה לרבנים שונים, אך אין להם קשר ישיר לשאלת דיני צה"פ.
סיכום: סימן י' בדברי מלכיאל חלק ג' עוסק בעיקר בדיני צורת הפתח במבוי המגיע לנהר, ובשימוש בקנים על גבי הרים לצורך כך. הסימן דן גם בשאלה האם יש צורך בצה"פ במקרה זה, וכן בשאלת ביטול מחיצה על ידי רבים.

התוצאות כולן עוסקות בשו"ת חתם סופר, אורח חיים, רח, כפי שצוין בשאלה. הן מכילות דיונים הלכתיים שונים, וניתן למצוא בהן תשובות לשאלות שונות הקשורות להלכה היהודית. החיפוש הצליח למצוא את המקור המבוקש.

תשובה סופית
בהתבסס על תוצאות החיפוש, להלן תשובה לשאלה "שות חתם סופר", "אורח חיים", "רח":

מקורות: כל המידע מגיע מתוך שו"ת חתם סופר, אורח חיים, רח (תוצאות 1-10).

נושאים מרכזיים:

מילה במדבר: דיון בשאלה מדוע לא נימולו בני ישראל במדבר, והאם הלווים היו צריכים למול את בניהם (תוצאה 1). מוסבר כי הרוח הצפונית ריפאה את הילדים הנימולים, וזה היה נס ללווים.
הגבלות הלכתיות: דיון על גזירות של נביאים וסמכותם, כולל סוגיית "לא בשמים היא" (תוצאות 6, 8).
חרם: דיון על דין החרם, ועל המקרה של עכן (תוצאה 3, 4).
תעניות: דיון על מהות התעניות ועל תקנת הנביאים בעניין זה (תוצאה 5).
אליהו הנביא: דיון על פרשנות פסוקים הקשורים לאליהו הנביא (תוצאה 9).
עקדת יצחק: דיון קצר על עקדת יצחק (תוצאה 10).
דין בן מצרי: דיון על מקרה המגדף ועל דין "בן מצרי" (תוצאה 7).
פירוט:

מילה במדבר: נטען כי במדבר, בני ישראל לא נימולו בגלל סכנה, ומרע"ה נענש על כך שהתעצל בעניין זה (תוצאה 1). הלווים, לעומת זאת, כן נימולו כי נס של רוח צפונית ריפא את הילדים הנימולים (תוצאה 1).
סמכות נביאים: ישנו דיון על כך שאין הנביאים רשאים לחדש דבר שלא מצינו בתורה, וכי דברי חכמים סמוך לפטירתם נחשבים ל"לא בשמים היא" (תוצאה 6).
חרם: עכן נהרג מדין המלכות, ולא מטעם חרם. החרם על יריחו היה איסור הנאה ולא חיוב מיתה (תוצאה 3). יש דיון על כך שהקב"ה הסכים לגזירת יהושע, ועל כך שהחרם הוא דאורייתא (תוצאה 4).
תעניות: התעניות נקבעו על דרך התשובה, ולא רק על דרך האבל (תוצאה 5).
אליהו הנביא: ישנו דיון על כך שאליהו הנביא עתיד לפרש פסוקים מסוימים (תוצאה 9).
בן מצרי: נטען כי רק משה רבינו יכול היה לקבוע שאדם הוא "בן מצרי", ולא נביא אחר (תוצאה 8).
הערות:

התוצאות כוללות גם דברי שבח לרב צבי הרש חיות (תוצאה 2).
ישנם אזכורים של מקורות נוספים, כגון הרמב"ם, תוספות, ורש"י, אך המידע העיקרי נשען על שו"ת חתם סופר.
הדיונים הם הלכתיים ופרשניים, ונוגעים למגוון נושאים בתורה ובמצוות.
סיכום: שו"ת חתם סופר, אורח חיים, רח, עוסק במגוון נושאים הלכתיים, וכולל דיונים מעמיקים על פרשנות המקרא, גזירות חכמים, וסמכות הנביאים.

חמור חמורותיים

@SBW תודה על המידע.
חשבתי שכשאני אומר לו סכם לי הוא אמור להבין מה אני רוצה. אבל נו שוין.

SBW

@sivan22 הזריז עידכן גירסה חדשה [פשוטה להורדה והתקנה] כאן
וכמו"כ ניתן להוריד משם אינדקס [שיעבוד בלי אוצריא].
[.כרגע זה נפתח בברירת מחדל על קלאוד].

שלומפער

@aiib
אצלי הוא כן מקבל קובץ pdf וגם יש אפשרות להעלות טקסטט ללא צורך בפידיאף
הכלי מיועד לניתוח טקסט ולא לשאלות תורניות ישירות.
ניסיתי כמה דברים והבחור פשוט למדן....

העלתי לו תשובה מיביע אומר על ברכת הגומל בטיסה
והוא מצליח לנתח את הטקסט בצורה מרשימה
ומוציא ממנו את השאלות המרכזיות בנושא

כמו כן בקשתי תקציר של התשובה

והנה לפניך
ניתוח תמציתי של שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן יד
הנושא: ברכת הגומל על טיסה באוירון ונסיעה ברכב.

השאלה: האם יש לברך ברכת הגומל על טיסה באוירון, ומהו שיעור הנסיעה ברכב המחייב בברכה?

עמדת השואל:

טיסה באוירון אינה נחשבת ל"דרך" לעניין ברכת הגומל, שכן "דרך נשר בשמים ולא דרך אדם".
אין לחוש לסכנה שבטיסה, מכיוון שהיא נמוכה יחסית לנסיעה ברכב.
נסיעה משדה התעופה לעיר אינה שיעור פרסה ולכן אין לברך.
תשובת הרב עובדיה יוסף:

א. טיסה כדרך:

הרב יוסף דוחה את הטענה שטיסה אינה דרך, ומביא ראיה מהגמרא בחולין (קלט:) שדנה אף בשמים נקרא דרך.
מציין שדברי הגאון הראגצ'ובי, שטיסה אינה דרך לעניין תפילת הדרך, אינם הלכה למעשה.
מביא ראיות נוספות לכך ש"דרך" כולל אף שמים, הן מפסוקים והן מדברי רש"י ותוספות.
ב. סכנה כגורם לברכה:

הרב יוסף מסכים עם השואל שאין לברך על הסכנה שבטיסה עצמה, אלא רק אם אירע מקרה יוצא דופן.
מביא את דעת הריב"ש והמאירי שכל סכנה מצדיקה ברכת הגומל, אך מבהיר שטיסה בטוחה יחסית.
ג. שיעור הנסיעה:

הרב יוסף דוחה את דברי השואל ששיעור פרסה צריך להיות בזמן הליכה רגלית.
טוען שממה שלא חילקו חז"ל בין הליכה לרכיבה, מוכח ששיעור פרסה הוא מרחק גיאוגרפי.
מביא ראיה מדין אבלות שאין הבדל בין הליכה לרכיבה בחישוב המרחק.
דוחה את דברי כף החיים שמשתמע מהם ששיעור פרסה תלוי בזמן הרכיבה.
ד. חשש ברכה לבטלה:

השואל טוען ששיעור זמן עלול להביא לברכה לבטלה במקרה שזמן הנסיעה משתנה.
הרב יוסף דוחה את הטענה ומבהיר שאין לגזור גזרות חדשות מחשש טעות.
מסביר שבדורות קדומים היו צריכים להעריך את שיעור הפרסה, ואין לחשוש לאיש שוגג.
ה. מנהג ספרד:

השואל טוען שהמנהג לברך מעיר לעיר מבוסס על סכנת חיות רעות וליסטים, שאינה קיימת כיום.
הרב יוסף מביא את המנהג הברור לברך גם כיום בנסיעות ארוכות בארץ ובמצרים.
מסביר שאין לבטל מנהג ברור, ושהסכנה כיום נובעת ממהירות הנהיגה.
ו. דברי הרדב"ז:

הרב יוסף מביא את דברי הרדב"ז שכל הדרכים בחזקת סכנה לעניין תפילת הדרך, ולא לעניין ברכת הגומל.
מתקן את הרדב"ז ומביא את הירושלמי שגם חולי בחזקת סכנה.
מבהיר שכוונת הירושלמי בחולי שיש בו מכה של חלל.
מסקנת הדין:

הנוסע באוירון מעיר לעיר שיעור שעה וחומש מברך ברכת הגומל.
פחות מכאן אינו מברך.
אותו הדין חל על נסיעה באוטובוס או מכונית מהירה.
ציטוטים מרכזיים:

"דרך נשר בשמים ולא דרך בנ"א. הנה בכדי שלא תהיה יד הדוחה נטויה, ללמוד דבר זה מדין יורדי הים, שאף הוא אינו בכלל דרך..." (סעיף א)
"קים להו לרבנן שהמרחק של פרסה הוא הוא שיש בו סכנה, והניצול מזה עליו להודות בברכת הגומל. ואין הבדל במה נחצה מרחק זה." (סעיף ה)
"ואטו אנו צריכים לגזור גזרות חדשות מדעתינו לבל יבאו לידי מכשול... ומסתמא בדורותם שלא היה מורה שעות מצוי כ"כ, היו צריכים להיות בטוחים באומד יפה שכבר עברו שיעור פרסה." (סעיף ח)
"וכ"כ הרה"ג ר"א חזן ז"ל בס' נוה שלום. (והוא ז"ל היה קרוב מאד לזמנינו.) וע"כ אין לנו לבטל המנהג." (סעיף ט)
סיכום:

הרב עובדיה יוסף דן בשאלה האם יש לברך ברכת הגומל על טיסה באוירון, ומגיע למסקנה שיש לברך בנסיעה שאורכה שעה וחומש.

הוא דוחה את הטענות שטיסה אינה דרך, וששיעור פרסה צריך להיות בזמן הליכה רגלית, ומבסס את דבריו על מקורות הלכתיים ומנהגים.

התשובה מתייחסת גם לחשש ברכה לבטלה, ומסבירה שאין לגזור גזרות חדשות מחשש טעות.

aiib

@שלומפער הוא מקבל PDF אבל כשהעלתי ספר הוא ממש שיבש את הטקסט והתבלבל

שלומפער

@aiib
כנראה זה לא מיועד לכמות חומר גדולה כ''כ

REFAEL 2

פוסט זה נמחק!

איש שלו'

@SBW כתב בהמלצה | איתוריא - חיפוש תורני רב שלבי באמצעות AI:

@sivan22 הזריז עידכן גירסה חדשה [פשוטה להורדה והתקנה] כאן

א. מ"ש -

וכמו"כ ניתן להוריד משם אינדקס [שיעבוד בלי אוצריא].

האם האינדקס הזה יעיל [או יועיל] לאוצריא ג"כ?

ב. ומ"ש -

[.כרגע זה נפתח בברירת מחדל על קלאוד].

ולכן הוא כותב לי שגיאה:

האם יש דרך להשתמש עם משהו חינמי - צ'אט ג'פט, או ג'מיני?

יש לי [לכאורה] גם API שהורדתי [כאן - https://aistudio.google.com/apikey?hl=he.
אולי זה בכלל לא קשור...]

ובכלל - אולי אני סתם חולם, והכל בזבוז זמן לריק חלילה.
האם התוכנה אמורה לעבוד כמות שהיא, או שאני צריך כל מיני התקנות ושיוכים של מפתחים?
[כי למשל Ollama לא עובד אצלי].

אהרן

@איש-שלו תמחק את מפתח גוגל שלך, לא כדאי לפרסם אותו.

REFAEL 2

@איש-שלו
אתה יכול לקבל API חינמי בקלוד

יהודי צעיר

@REFAEL-2 כתב בהמלצה | איתוריא - חיפוש תורני רב שלבי באמצעות AI:

@איש-שלו
אתה יכול לקבל API חינמי בקלוד

נשמח אם תפרט באיזה קישור ואיך?

צדיק תמים

@יהודי-צעיר בהרשמה הם נותנים קרדיט 5$

יהודי צעיר

@צדיק-תמים כתב בהמלצה | איתוריא - חיפוש תורני רב שלבי באמצעות AI:

5$

כלומר לא ממש חינמי...

אהרן

@איש-שלו נכנסתי לקובץ ENV וכתבתי מפתחות סתם ['1'], ולגמיני הכנסתי את המפתח שנתן לי, ונפתח על גמיני. אח"כ ניסיתי ב OLLAMA וכבר כמה דקות הוא בשלב הראשון, לחפש מה לחפש, וזו הצריכה שלו:

אהרן

@sivan22 חיפשתי משהו, והוא נתן תשובה אך בלי המ"מ:

אהרן

@sivan22 בסוף זה עבד עם אולמה, אבל מה הפשט? מי כאן השתבש?

REFAEL 2

פוסט זה נמחק!

איש שלו'

@אהרן

אנא הסבר: היכן הכנסת? בתוכנה הפרטית של Ituria שהורדה מגיט,
או באתר https://huggingface.co/spaces/sivan22/Ituria?

התוכנה עצמה אינה עולה אצלי.
כנראה חסר לי בהתקנות ושיוכים והגדרות.
אם מישהו ידריך באופן פשוט למי שאינם מפתחים - אולי נוכל להתקדם.

REFAEL 2

@איש-שלו כנס לקישור הזה
https://console.anthropic.com/settings/keys
ולחץ על CREATE KEY