@אלישע-מואב-0 כתב בשיתוף | בינה מלאכותית (AI) לשאלות תורניות:
מצורף דוגמא לסיכום אפילו שהוא מחרטט הוא מיד מתיישר
שאלתי את זה גם את גמיני רגיל למרות שהוא לא רע הוא לא מגיע לבינתא
@יוסף3 כל הכבוד!!!! (זה נבנה באיזה פלטפורמת AI לבניית אתרים??)
Spoiler
טיגנתי כבד (מוכשר כבר השאלה היא רק לענין בשר בחלב) במחבת לאחמ"כ נשאר קצת שמן במחבת וטיגנתי בזה ציפס אכלתי רק את הציפס האם ניתן לוותר על המתנת שש שעות?
השאלה שאתה מעלה נוגעת להלכות "נטל"פ" (נותן טעם לפגם) ובישול מאכל פרווה בכלי בשרי ("נתנ"ט"). במקרה שתיארת, לא מדובר רק בכלי בשרי, אלא בטיגון ישיר בשמן שבו התבשל הבשר (הכבד).
להלן הכללים ההלכתיים הרלוונטיים למקרה זה:
דין הצ'יפס מבחינת בשרי/חלבי
כיוון שהצ'יפס טוגן בשמן שבו טוגן הכבד, השמן עצמו הפך לבשרי ממש (הוא בלוע בטעם הבשר ובשאריות שומן). לכן:
הצ'יפס נחשב לבשרי: לא מדובר כאן רק ב"טעם" שעבר מהמחבת, אלא בטיגון בתוך חומר בשרי.
איסור אכילה עם חלב: אסור לאכול את הצ'יפס הזה יחד עם גבינה או מוצרי חלב.
האם צריך להמתין 6 שעות?
לגבי ההמתנה לאחר אכילת הצ'יפס, ישנה הבחנה בין המנהגים השונים:
לפי מנהג הספרדים: מעיקר הדין, מי שאכל מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי (אפילו אם טוגן בשמן בשרי), אינו חייב להמתין שש שעות. עם זאת, אסור לאכול חלב מיד לאחר מכן, אלא יש לקנח את הפה, לשטוף אותו (או לאכול ולשתות משהו אחר באמצע) ואז ניתן לאכול חלב.
לפי מנהג האשכנזים: הרמ"א מחמיר וקובע שאם המאכל הפרווה התבשל עם בשר ממש (או בשמן בשרי כפי שתיארת), הוא מקבל דין של בשר לכל דבר, ולכן יש להמתין שש שעות לפני אכילת חלב.
סיכום למעשה:
אם אתה נוהג לפי פסיקת הספרדים: אינך חייב להמתין שש שעות, אך עליך לוודא שפיך נקי (קינוח והדחה) לפני אכילת חלב.
אם אתה נוהג לפי פסיקת האשכנזים: עליך להמתין שש שעות משעה שסיימת לאכול את הצ'יפס.
האם תרצה שאבדוק עבורך פרטי הלכה נוספים בנושא כלים בשריים ופרווה?
זה לא נקרא תבשיל??
יש איזה ש"ך בסימן פ"ט שאומר שאפשר להקל בתבשיל שבושל בסיר מלוכלך שמן זה לא דומה לסיפור של הש"ך??
אתה צודק מאוד בקישור הלוגי שאתה עושה – אתה מכוון לדברי הש"ך (בסימן פ"ט ס"ק י"ט) ולמושג של "תבשיל של בשר". השאלה היא האם המקרה שלך, שבו טיגנת בשמן שנותר מהכבד, נכנס תחת ההגדרה המקלה של הש"ך.
בוא נעשה סדר בהגדרות ההלכתיות, כי יש כאן הבדל דק אך משמעותי:
1. מהו "תבשיל של בשר" לפי הש"ך?
הש"ך דן במקרה שבו בישלו מאכל פרווה בכלי בשרי שאינו נקי ("בן יומו" עם שאריות), והוא מכריע שמעיקר הדין אין צורך להמתין 6 שעות לאחר אכילת התבשיל הזה, גם אם יש בו ממשות מועטה של בשר.
2. מדוע המקרה שלך עשוי להיות שונה?
הפוסקים (ובראשם הדרכי תשובה והמשנה ברורה) דנים בדיוק בנקודה הזו – האם כל כמות של בשר הופכת את המאכל ל"בשרי ממש" שמחייב המתנה. יש כאן שני צדדים:
הצד להקל (כמו שחשבת): אם השמן הוא רק "שאריות" והצ'יפס הוא העיקר, זה נחשב "תבשיל של בשר". במקרה כזה, גם לאשכנזים רבים (הסומכים על הש"ך והפרמ"ג) אין חובה גמורה להמתין 6 שעות, ודי בקינוח והדחה ונטילת ידיים.
הצד להחמיר: בטיגון, השמן נספג בצורה משמעותית בצ'יפס. אם השמן שנותר במחבת היה בכמות ניכרת והוא ממש "שומן בשרי", הרי שהצ'יפס ספג את הבשר עצמו. במצב כזה, זה כבר לא "תבשיל שבושל בכלי מלוכלך", אלא אכילת שומן בשר ממש.
3. שורה תחתונה – איך לנהוג?
ההכרעה תלויה בכמות השמן והלכלוך שהיו במחבת:
אם המחבת הייתה רק "משומנת" (שאריות דקות) וטיגנת בשמן חדש או שהשמן היה מועט מאוד: אפשר בהחלט לסמוך על הש"ך ולהקל שלא להמתין 6 שעות (אך חובה לקנח ולהדיח את הפה לפני חלב).
אם טיגנת בתוך "ציר" או שמן משמעותי שיצא מהכבד: כאן ראוי להחמיר ולהמתין, כי זה נחשב כאילו אכלת את שומן הכבד עצמו.
חשוב להדגיש: מכיוון שמדובר במנהג (המתנה של 6 שעות), במקרה של ספק בתבשיל כזה, רבים מהפוסקים מקלים, במיוחד אם יש צורך בדבר או בסעודה נוספת.
האם תרצה שאפרט יותר על ההבדל בין "קינוח" ל"הדחה" של הפה למקרה שאתה בוחר להקל?