@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

אין סיכוי שהוא רק צרך חשמל מבלי להנפיק את האנרגיה הזו, נכון?

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

מה עושים?...

לא יודע.
אבל הנה תגובה של AI בחיפוש בגוגל

חימום תת רצפתי חשמלי לוקח מספר שעות עד שהבית מתחמם, בדרך כלל בין שעה לארבע שעות. תקופת ההתחממות הראשונית יכולה להיות ארוכה יותר, עד כ-48-72 שעות להגעה לטמפרטורה אופטימלית, אך לאחר מכן החימום נשאר יציב ונעים.
התחממות איטית היא אחד החסרונות של חימום תת רצפתי, מכיוון שהיא דורשת זמן עד שהרצפה וחלל הבית מגיעים לטמפרטורה הרצויה. עם זאת, לאחר שהמערכת מגיעה לטמפרטורה הרצויה, היא שומרת על חום אחיד ונעים לאורך זמן. כמו כן, המערכת דורשת זמן התאקלמות ראשוני, במיוחד לאחר שינויי טמפרטורה גדולים.
לכן, מומלץ להפעיל את החימום התת רצפתי מראש כדי להימנע מהמתנה ארוכה. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שהמערכת מיועדת לחימום בלבד, ולא לקירור כמו מזגנים.
בנוסף, זמן החימום יכול להשתנות בהתאם לגורמים כמו בידוד החדר, גודל החלל, וסוג הריצוף.

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

אתה מכיר מערכות כאלו? (על חשמל- לא על מים) תוך כמה זמן הרצפה אמורה להרגיש חמה?

האמת שלא..
אין לי מושג.

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

אז למה כשאני מוריד את השלישיה עדיין יש חשמל בקופסה? (זה לא ממש חשמל אלא אור חלש שמשתנה לאפס כשהקונקטור נכבה)

כמו מליון פעמים שעדיין מקבלים אור חלש. זה מכל מיני סיבות.

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

יש עוד בדיקה שיכולה לאשש את מה שאתה אומר?

מה שכתבתי זה השערה ממה שהבנתי כשלמדתי את הסוגייא שהעלית כאן עם כל ה"מראי מקומות"...
אני די משוכנע שזה נכון, אבל בדיקות נוספות הן תמיד אפשריות.

תוריד את כל המא"זים של המערכת, כולל השביעי בפינה שם.
להבנתי - המא"ז הפינתי מפעיל את הטרמוסטט וממילא את הקונטקטור. תרים אותו, זה מה שקרה? הקונטקטור נלחץ?

תרים את כל ששת המא"זים החד פאזיים (לא השלישייה). תבדוק אם יש מתח בקופסא. לא אמור להיות. אני צודק?
עכשיו תרים את השלישייה ותוריד את הפינתי. עדיין אין מתח בקופסא?
עכשיו תרים את הפינתי - אמור להיות עכשיו מתח בקופסא. האמנם?

אם עד כאן צדקתי, אז כנרה זה המבנה של המערכת.

תעדכן תוצאות.

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

אשמח שתעשה לי סדר...

אני אנסה...
אכן להערכתי ולדעתי וגם כפי שמתואר בדפי החברה, הקופסא הזו היא של "פריט 1A" שזה סלון, מטבח ומסדרון.
יש לך שישה מא"זים חד פאזיים בלוח שהולכים ישירות לשישה אזורים שנקראים "פריט 1", ועוד מא"ז שלישייה שהוא יוצא לקונטקטור, ומשם לקופסא שלך.
השליטה על הפעלת הקונטקטור היא מהטרמוסטט, המוזן (כנראה) מהמא"ז השביעי החד פאזי (תבדוק אם הוא של 10A, ואם כן זה עוד יותר מחזק את ההשערה הזו, לא מצליח לראות בתמונה).
וכל שאר החוטים הם יוצאים לגופי החימום.
יש משהו בשטח או שאתה יודע שלא מסתדר עם זה?

אם אתה מוריד את השלישייה, זה לא מכבה את הקונטקטור...
אחדד מה שאני אשמח שתבדוק:
כאשר המא"ז שלישייה מחובר, והקונטקטור לחוץ, אתה מקבל מתח בקופסא?

@aiib כתב בבירור | עזרה בחיווט נכון של חוטים:

בשביל להבין יותר, למה מערכת כזו לא מצריכה קונקטר בשביל כל אזור בנפרד? קונקטר זה מוצר שמשתמשים איתו רק בשביל מערכות כבדות יותר?

לא, פחות קשור לעוצמת חשמל.
הקונטקטור בא לתת מענה איך הטרמוסטט יפעיל מערכת שהוא תלת פאזי.

אני יסביר לך בקצרה: המעגלים החד פאזיים, כלומר - שמורכבים מפאזה אחת ואפס , הם עובדים בצורה מאוד פשוטה: הפאזה יוצאת מהמא"ז ונכנסת לצד אחד של הטרמוסטט, ובצד השני שלו הוא מוציא את המתח לצרכן בהתאם לטמפרטורה (נמצא שכל הזמן הטרמוסטט מקבל מתח, וביציאה יש לסירוגין.
סגור?
לעומת זאת, במעגל תלת פאזי יוצאים שלשה פאזות (ואפס). אז איך נחבר אותו לטרמוסטט?
אז כאן נכנס פיתרון פשוט הנקרא: קונטקטור (מגען).

הקונטקטור עובד בצורה כזאת:
בצד אחד מכניסים את שלשת הפאזות, ומהצד השני מוציאים אותם ישירות לצרכן.
ישאל השואל - אם כן הצרכן מקבל כל הזמן מתח, מי ינתק אותו?
אז ככה: בתוך הקונטקטור אין מגע בין החוטים שנכנסים לחוטים שיוצאים. במילים אחרות, זה כמו מפסק של תאורה שמכובה. הוא מקבל מתח אבל מנותק בפנים ולכן לא מוציא.
אבל איך "לוחצים על המפסק"? - אז יש עוד שני כניסות בקונטקטור (וייקרא שמם: מגעי פיקוד), שם אם יהיה מתח (פאזה ואפס) - זה יפעיל את הקונטקטור.
ו
עכשיו תראה איזה יופי: המא"ז תלת פאזי מוציא ישירות לקונטקטור, ומשם ישירות לגופי חימום (יותר נכון: לקופסא שאתה מתעסק איתה).

במקביל, בלוח יש אפס שמתחבר לקונטקטור, וגם קו שנותן מתח לטרמוסטט, ופאזה שחוזרת ממנו (ואל תשכח, הפאזה שחוזרת זה בשליטת הטרמוסטט, לא כל הזמן יש שם מתח), ואת הפאזה הזאת מחברים למגע הפיקוד של הקונטקטור.
והנה הפלא ופלא: כשהטרמוסטט קר, הוא יעביר את הפאזה לקונטקטור ו"ילחץ" אותו, ואז יעבור מתח לגו"ח. ואם הטרמוסטט חם, לא יחזור פאזה לקונטקטור, ואז הוא יישאר מנותק!

אם הובנתי כראוי, תחזור לפוסט הקודם שלי, יש שם דברים שכנראה תבין יותר טוב.

@aiib
קודם כל - יכול להיות גם כדבריך.
הקליק של הקונטקטור לא נוצר ממתח שנמצא בקופסא שלך, אני מסכים איתך. זה מגיע מקופסא שנמצאת באזור, וקשור לטרמוסטט.
בכל מקרה, תוכל לבדוק את זה בצורה פשוטה, תפעיל את המערכת ותבדוק אם המא"ז שלשייה משפיע על זה (אם יש מתח כשזה למעלה והוא מתנתק כשזה למטה) - בדיקה פשוטה עם טסטר.
אם זה השלשייה - זה בוודאות קשור לפרט 1A.
תבדוק את זה.

@aiib, להלן איך שאני הבנתי את המערכת:
לפי הנתונים של החברה שהעלית, יש 6 יחידות שנקראים "פרט 1", ויש יחידה אחת שנקראת "פרט 1A".
פרט 1: הוא מעגל חד פאזי רגיל, והם מוזנים ישירות מהמא"זים היחידים לקופסאות עגולות שם הם מזינים טרמוסטטים ויוצאים לגו"ח לפי הפיזור ברחבי הבית. הם לא קשורים לקונטקטור, ואמורים לעבוד ברגע שהערכת נכנסת לפעולה.
פרט 1A: הוא מעגל תלת מופעי, ואופן החיווט שלו הוא כזה:
יש קופסא עגולה אליה מגיע כבל 3*1.5 (כלומר 3 חוטים בקוטר 1.5 מ"מ). למה 3? אז אחד פאזה להזין טרמוסטט, עוד אחד אפס, ואחרון זה פאזה מהיציאה של הטרמוסטט לכיוון הקונטקטור שבלוח.
והיינו, פאזה ואפס יוצאים, ופאזה אחת חוזרת (ממותגת ע"י הטרמוסטט).
הפאזה שחזרה ללוח מזינה את הקונטקטור ככה שהטרמוסטט אחראי על הפעלת הקונטקטור (להבנה טובה יותר עיין בפוסט שלי להלן).
הקונטקטור מקבל הזנה תלת פאזית מהמא"ז תלת פאזי, ויוצא לקופסא מרובעת אותה פתחת. והיינו, מה שאתה רואה זה רק מה שקשור לפריט 1A (סלון, מטבח, מסדרון), ורק הם קשורים לקונטקטור.
משהו כזה:

עד כאן מסתדר?

עכשיו. בקופסאות העגולות של פריט 1, יורדים משם לרצפה 2 צינורות. לא לגמרי ברורה לי הסיבה, ואם אתה יכול לפתוח 1 מהם ולהסביר לי את אופן החיווט, אולי זה יעזור.
בקופסא המרובעת שאתה מתעסק איתה, מגיע מהלוח כבל תלת פאזי (החוטים העבים יותר שציינת, 3 חומים, כחול וצהוב).
מהחוטים הרכים כל הצהובים מתחברים ביחד, וכל הכחולים ביחד.
החומים זה השאלה.
אני מניח שלכל אזור שמחובר לעסק הזה (מטבח, סלון, מסדרון) מגיע 2 חוטים (סה"כ 6, מסתדר?).
אז אני מניח שלכל חוט חום צריך לתת את השני חוטים של האזור המיועד. כלומר, שני החוטים של הסלון לחום אחד, וכנ"ל לחוטים של המטבח והמסדרון.
השאלה היא האם ששת החוטים האלו נכנסים לצינור אחד? הם מחולקים בצורה כלשהיא?
אם הם אכן מתחלקים לשלוש, הייתי מחבר בהתאם לחלוקה.

לסיכום: אין קשר בין הקופסא שפתחת לחימום באזורי "פרט 1", שהם מוזנים ישירות מהלוח ומטרמוסטט ייחודי שלהם.
הקופסא שלך שייכת למערכת "פרט 1A", והיא שייכת למטבח, סלון ומסדרון.
תחבר כחולים לכחול, צהובים לצהוב, וחומים תחלק בין שלשת הפאזות וכנ"ל.

ומשהו לסיום - כאשר המא"ז שלישייה מכובה, עדיין ייתכן שהקונקטור ייכנס לפעולה (תלוי מאיפה הטרמוסטט מוזן), אלא שלמרות שהוא ייכנס לפעולה, לא יהיה לו מתח להעביר עד שתרים את המא"ז.

בהצלחה, ותעדכן כמובן!

@aiib מה קורה בלוח החשמל?
כלומר, תוכ ל לתאר את מהלך תוואי החשמל?
נכנס למא"ז, יוצא ל..., ממשיך ל... וכו'.
ואם תוכל גם בצירוף תמונות - אשרינו ומה טוב חלקינו.

@יענקל-ה-הצדיק כתב בבירור | פחת נופל במעבר מגנרטור לחשמל הרגיל:

לא קראתי אל כל הפוסט עם ההתכתבויות...
אתה צריך פקק C או B, ולא A.

רואים שלא קראת...
הבעיה שבעצם התחילה את כל השרשור היא נפילת הפחת, לא המא"ז... בפחת אין אופיין שימוט.
מלבד זאת,
עיין בתמונה של המא"ז, תראה שמדובר על אופיין C...

לא ידוע לי על מגן מתח ללוח למוצר ספציפי.
אלו בלוח מיועדים לכל המתקן בד"כ, והם די יקרים וגם מצריכים התקנה מקצועית (ועם תקנים מסויימים).
חפש קצת בגוגל על זה.
כל חנות חשמל מקצועית יוכל למכור לך את זה.

@סוף-הרחוב כתב בבירור | פחת נופל במעבר מגנרטור לחשמל הרגיל:

הבעיה היא שמדובר במזגן מיני מרכזי

חד פאזי או תלת פאזי?
וכמה הפיוז שלו?

@תלת-פאזי, גם אני למדתי מרבותיי שכאשר חלק מקבוצת פאנלים סולאריים מוצלל, זה משפיע משמעותית על תפוקת החשמל של כל המערך, ועלול לגרום לאספקה לא סדירה ולא יציבה של החשמל.

Spoiler

@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | כבל אלומניום נחושת:

הבנתי שלא מחברים נחושת ישירות לאלומיניום

אכן, קיים בעיה לגרום לחיבור בין אלומניום לנחושת. הסיבה נעוצה בצורת המוליכות השונה שלהם, להיווצרות קורוזיה וכל מיני דברים מוזרים שאני לא זוכר כרגע.
אז יש מהדקים מיוחדים שמיועדים לכך. צריך פשוט לבקש מהדק אלומניום נחושת.
יש גם מחברי לחיצה אלומניום נחושת,וכיוון שכאשר קיים מעבר בין אלומניום לנחושת, בד"כ הנחושת יהיה דק יותר, אז הצד של האלומניום יהיה רחב והשני דק. אם כי, לא נראה לי מחבר 25 אלומניום ל 6 נחושת.
אבל מא"ז אני לא מכיר משהו ייעודי כניסה נחושת יציאה אלומניום. אבל למיטב ידיעתי בהגדרות היצרן אמור להיות מצויין אם הוא מתאים לאלומניום.
ולדעתי (לא מכיר אישית), יש גם איזה מהדק מעבר מיוחד מאלומיניום לנחושת. ודו"ק.

@87937 כתב בבירור | כלי עבודה כמברגה וכדומה - ניזוקים בחום?:

אבל הגישה שלי היא, שעוד יותר לא בריא להשתגע

כל מילה!
לי גם היו נערווים כי אני מאחסן את הכלים שלי פעמים רבות בתנור על גלגלים הנקרא 'אוטו', שכידוע, הוא חם ממש כמו הפירסומות של ידידים והרלב"ד...
והחום לא בריא בכלל לחומרים הכימיים שיש בסוללות, וגם לא לדבקים שונים, לשמן שיש בכל מיני מנועים של כלי העבודה וכו'.
אבל בפועל, זה לא שווה את השיגעון.

אני גם פחות חושב שזב בעיית פחת ויותר בעיה של זרמים פנימיים שעדיין קיימים (זרמים קיבוליים למשל) למרות הניתוק מהגנרטור.
@סוף-הרחוב , תעדכן מה יצא עם החשמלאי, אשמח לשמוע.

@יצחק-e כתב בבקשת מידע | פאנלים סולאריים | הארקה:

למערכת של 48V ממולץ כבל של 25 ממ"ר

אכן, מעל 70A מומלץ מוליך 25mm.
ול 152A הייתי משתמש במוליך 70mm. אך יצויין כי גם מוליך 50 בסדר, כפי שכתב ידידי @יצחק-e.
רק שים לב, - האמור הוא במוליכי נחושת.

באיזה שלב הפחת קופץ?
וכן, איך אתה מעביר בין המצבים, עם בורר מצבים? איזה סוג?

@kasnik זה עושה לי רענון רגיל.
אין לי אפשרויות בהקשה הימנית.