שיתוף | בוט ai תורני בהרצה
-
@המלאך נכון אבל להביא לך מקורות לשאלה בהחלט דבר שני לא לקחת קבס אלא להעתיק את זה לגמיני או לai studio ומשם לחבר את זה (אני מנסה כרגע מגוגל סקריפט)
-
מה שהכי מטורפ פה זה שנטפרי לא חוסמת את זה הגב פשוט תעשה אותו דבר בדיוק בגימני AI סטדיו תעשה אתר אינטנרט וקח ממני API וזהו (אם כי בחיים נטפרי לא יאשרו את זה. שיקולים שלך)
-
מה שהכי מטורפ פה זה שנטפרי לא חוסמת את זה הגב פשוט תעשה אותו דבר בדיוק בגימני AI סטדיו תעשה אתר אינטנרט וקח ממני API וזהו (אם כי בחיים נטפרי לא יאשרו את זה. שיקולים שלך)
@הישבשר-המלומד בינתיים אני די מסתבך עם זה צריך מישהו שמבין בזה יותר מישהו יכול לעזור?(אם אפשר גם להסביר לי)
-
@הישבשר-המלומד בינתיים אני די מסתבך עם זה צריך מישהו שמבין בזה יותר מישהו יכול לעזור?(אם אפשר גם להסביר לי)
@המופצוץ לי אין שום מושג בימות המשיח רק אמרתי שעם ההכרות שלי עם גימני קנוואס א"א לענ"ד להוציא API מהקנוואס עצמו לכן אמרתי אתר.
-
הוא סתם חרטטן בשקל תשעים עם מקורות
זה לא "לשעות הפנאי" ולא "משהו שאי אפשר לסמוך עליו להלכה" זה בוט של "כיצד לחרטט בביטחון", ותו לא מידיהנה שאלות ששאלתי והתשובות שקיבלתי
מה הנ"מ אם אח יורש ישר או מדין משמוש? תן לפחות 5 נ"משלום וברכה. שאלה זו נוגעת ביסודות דיני הירושה במשפט העברי. כדי להבין את הנפקא-מינות (נ"מ), נקדים בקצרה: על פי התורה, סדר הירושה עובר מהנפטר לבניו, ואם אין בניו - לאביו. אם האב אינו בחיים, הירושה "ממשמשת" (עולה) לאב, ומשם היא יורדת לצאצאיו של האב (אחי הנפטר). כלומר, האחים אינם יורשים את אחיהם באופן "ישיר", אלא מכוח היותם במקום אביהם בבא בתרא קטו, ב; רמב"ם הלכות נחלות פ"א ה"ג.
להלן 5 נפקא-מינות מרכזיות לשאלה האם הירושה היא ישירה או מכוח "דין משמוש":
- בכור הנוטל פי שניים
אם אח יורש את אחיו, האם האח הבכור של הנפטר (שהוא גם בכור לאביהם) נוטל פי שניים בנכסי האח המת?
•
מצד דין משמוש: כיוון שהאחים יורשים מכוח האב, הרי זה כאילו הנכסים נפלו לאב והבכור יורש מאביו, ולכן הוא נוטל פי שניים.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה זו ירושה ישירה מהאח, לא היה לבכור דין קדימה, שכן אין דין בכורה בירושת אח אלא רק בירושת האב.
•
להלכה: בכור נוטל פי שניים בנכסי אחיו כי הירושה היא מדין משמוש (מכוח האב) שולחן ערוך חושן משפט סימן רעז, סעיף א.
2. ירושת גר
גר שהתגייר נחשב כ"קטן שנולד דמי", ואין לו זיקה הלכתית למשפחתו הביולוגית. אם שני אחים התגיירו ואחד מהם מת ללא בנים:•
מצד דין משמוש: כיוון שאין להם "אב" מבחינה הלכתית (כי הגירות ניתקה את הקשר לאב הגוי), אין לירושה לאן "למשמש". לכן, האח שנותר בחיים אינו יורש את אחיו, ונכסיו הם כהפקר.
•
מצד ירושה ישירה: לו היה קשר ירושה ישיר בין אחים, אולי היו יורשים זה את זה גם ללא האב.
•
להלכה: גר אינו יורש את אחיו (אפילו אם שניהם התגיירו) משום שכל ירושת אחים היא מכוח האב, ולגר אין אב הלכתי רמב"ם הלכות נחלות פ"א הלכה ז; שולחן ערוך חושן משפט סימן רסג, סעיף ב.
3. חובות האב (בעל חוב של האב)
מה הדין כאשר אדם מת, הוריש נכסים לאחיו (מכוח אביהם), אך האב היה חייב כספים לאחרים?•
מצד דין משמוש: כיוון שהנכסים עוברים דרך האב ("ממשמשים" למעלה), הרי שהם נחשבים לרגע כנכסי האב. לכן, בעל חוב של האב יכול לגבות את חובו מנכסים אלו, למרות שהגיעו מהאח שנפטר.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה זו ירושה ישירה, בעל החוב של האב לא היה יכול לגעת בנכסי האח, כי הם מעולם לא השתייכו לאב.
•
להלכה: נכסים אלו נחשבים כנכסי האב לעניין גביית חובו רשב"ם בבא בתרא קנט, א ד"ה "מכוח אביהם"; קצות החושן סימן קסג, ס"ק א.
4. דין "ראוי" לעומת "מוחזק" בבכור
בכור נוטל פי שניים רק בנכסים שהיו "מוחזקים" בידי האב בשעת מותו, ולא בנכסים שהם "ראויים" לבוא לידיו לאחר מכן.•
הנ"מ: אם האח נפטר אחרי שהאב כבר מת, הנכסים של האח לא היו בידי האב בשעת מותו.
•
מצד דין משמוש: מכיוון שהבכור יורש את האח רק דרך האב, והאב כבר מת, הנכסים הללו נחשבים "ראוי" עבור האב (כי הם הגיעו אליו כביכול רק לאחר מותו).
•
להלכה: בכור אינו נוטל פי שניים בנכסי אחיו שמת לאחר מיתת אביהם, משום שזה נחשב "ראוי" בבא בתרא קכה, ב; שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח, סעיף ז.
5. ירושת האם
האם אחים מן האם (שיש להם אם משותפת אך אבות שונים) יורשים זה את זה?•
מצד דין משמוש: התורה קבעה "משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה" לעניין נחלות. הירושה ממשמשת רק דרך האב.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה ירושה מצד עצם האחווה, אולי גם אחים מהאם היו יורשים.
•
להלכה: אחים מן האם אינם יורשים זה את זה כלל, כי כל ירושת אחים בנויה על עליית הירושה לאב המשותף בבא בתרא קח, ב; רמב"ם הלכות נחלות פ"א הלכה ח.
לסיכום, העיקרון ש"אין ירושה לאח אלא מכוח האב" הוא יסודי, ובלעדיו לא הייתה קיימת ירושת אחים כלל בדין תורה.פיל שבלע כפיפה מצרית של שני אחים אחד בכור ואחד פשוט שלא חלקו, והקדישה אחד בפנינו והשני שתק ולבסוף צווח, מה הדין?
שלום וברכה. שאלתך מורכבת ומערבת מספר סוגיות תלמודיות והלכתיות: דין כלי שבלעו בעל חיים, דיני שותפים ויורשים (בכור ופשוט), ודין "שתיקה כהודאה" במקום שיש בו מחאה לאחר מכן.
להלן ניתוח הדין על פי מקורות ההלכה:
א. מעמד הכפיפה בבטן הפיל (כלי בלוע)
השאלה האם כלי שנבלע על ידי פיל ויצא מצדו השני עדיין נחשב "כלי" לעניין טומאה או הקדש, נידונה בגמרא. הגמרא קובעת שאם הכלי נשאר שלם וראוי לשימוש, הוא שומר על מעמדו ככלי.הדין: הכפיפה נחשבת כלי קיים וניתן להקדישה, שכן "עיכול" של בעלי חיים אינו מבטל שם כלי אלא אם כן הכלי התפרק.
תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף סט עמוד א; רמב"ם, הלכות כלים, פרק יח, הלכה יד.
ב. הקדש בנכסי שותפים (בכור ופשוט שלא חלקו)
אחים שלא חלקו בירושת אביהם נחשבים כשותפים לכל דבר. לכל אחד מהם יש חלק בלתי מסוים (במושע) בכל חפץ וחפץ. הבכור, אמנם נוטל פי שניים, אך כל עוד לא חילקו - אין לו בעלות בלעדית על שום חלק פיזי מסוים.הדין: אדם אינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו. אם שותף אחד מקדיש את כל הנכס ללא הסכמת חברו, ההקדש חל רק על חלקו היחסי בנכס. לגבי חלקו של האח השני - ההקדש אינו חל אלא אם כן הסכים לכך.
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנח, סעיף ז; ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן קעו, סעיף א.
ג. שתיקה ולבסוף צווח (הסכמה מכללא)
המקרה שתיארת, בו האח שתק בזמן ההקדש ורק לאחר מכן מחה ("צווח"), הוא סוגיה ידועה בדיני ראיות ומחאה.-
שתיקה כהודאה: הכלל הבסיסי הוא "שתיקה כהודאה דמיא" (שתיקה כהסכמה נחשבת). אם אדם רואה שעושים פעולה ברכושו ושותק, הרי שגילה דעתו שהוא מסכים לכך.
-
צווח לבסוף: אם בשעת המעשה הוא שתק, ובסוף המעשה הוא מוחה, נחלקו הפוסקים האם המחאה המאוחרת מבטלת את השתיקה הראשונה. ברוב המקרים, אם הייתה לו אפשרות למחות מיד ולא מיחה, השתיקה מחייבת אותו והמחאה המאוחרת אינה מועילה לבטל את מה שכבר נעשה.
הדין במקרה זה: מכיוון שההקדש נעשה "בפנינו" (בפני עדים או בפני האח) והוא שתק, ההקדש חל על כל הכפיפה. הצווחה לאחר מכן נחשבת כחזרה בו מהסכמתו, ואין בכוחה לבטל הקדש שחלו עליו דיני "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט".
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמג עמוד ב; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קמו, סעיף סג; קצות החושן, סימן פא, סק"א.
ד. מעמד הבכור בנכס
יש לציין כי לבכור יש דין מיוחד של "מוחזק" בפי שניים, אך לגבי עצם היכולת להקדיש את חלקו של האח הפשוט, אין לבכור יתרון. אם האח הפשוט הוא זה שהקדיש והבכור שתק - ההקדש חל על הכל מדין מחילה ושתיקה. אם הבכור הקדיש והפשוט שתק - הדין זהה.סיכום הדין:
-
הכפיפה שנבלעה על ידי הפיל נשארת בקדושתה/חשיבותה ככלי (אם יצאה שלמה).
-
הקדש של אחד האחים בפני חברו, כאשר החבר שותק, חל על כל הכפיפה (כולל חלקו של האח שלא הקדיש), שכן שתיקה בשעת הקדש נחשבת כהסכמה גמורה.
-
המחאה שבאה לאחר מכן ("לבסוף צווח") אינה מועילה לבטל את ההקדש למפרע, שכן ברגע השתיקה עברה הבעלות לידי ההקדש.
מקורות נוספים לעיון: מחנה אפרים, הלכות זכייה מהפקר, סימן ז; שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תתקנז.
- בכור הנוטל פי שניים
-
הוא סתם חרטטן בשקל תשעים עם מקורות
זה לא "לשעות הפנאי" ולא "משהו שאי אפשר לסמוך עליו להלכה" זה בוט של "כיצד לחרטט בביטחון", ותו לא מידיהנה שאלות ששאלתי והתשובות שקיבלתי
מה הנ"מ אם אח יורש ישר או מדין משמוש? תן לפחות 5 נ"משלום וברכה. שאלה זו נוגעת ביסודות דיני הירושה במשפט העברי. כדי להבין את הנפקא-מינות (נ"מ), נקדים בקצרה: על פי התורה, סדר הירושה עובר מהנפטר לבניו, ואם אין בניו - לאביו. אם האב אינו בחיים, הירושה "ממשמשת" (עולה) לאב, ומשם היא יורדת לצאצאיו של האב (אחי הנפטר). כלומר, האחים אינם יורשים את אחיהם באופן "ישיר", אלא מכוח היותם במקום אביהם בבא בתרא קטו, ב; רמב"ם הלכות נחלות פ"א ה"ג.
להלן 5 נפקא-מינות מרכזיות לשאלה האם הירושה היא ישירה או מכוח "דין משמוש":
- בכור הנוטל פי שניים
אם אח יורש את אחיו, האם האח הבכור של הנפטר (שהוא גם בכור לאביהם) נוטל פי שניים בנכסי האח המת?
•
מצד דין משמוש: כיוון שהאחים יורשים מכוח האב, הרי זה כאילו הנכסים נפלו לאב והבכור יורש מאביו, ולכן הוא נוטל פי שניים.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה זו ירושה ישירה מהאח, לא היה לבכור דין קדימה, שכן אין דין בכורה בירושת אח אלא רק בירושת האב.
•
להלכה: בכור נוטל פי שניים בנכסי אחיו כי הירושה היא מדין משמוש (מכוח האב) שולחן ערוך חושן משפט סימן רעז, סעיף א.
2. ירושת גר
גר שהתגייר נחשב כ"קטן שנולד דמי", ואין לו זיקה הלכתית למשפחתו הביולוגית. אם שני אחים התגיירו ואחד מהם מת ללא בנים:•
מצד דין משמוש: כיוון שאין להם "אב" מבחינה הלכתית (כי הגירות ניתקה את הקשר לאב הגוי), אין לירושה לאן "למשמש". לכן, האח שנותר בחיים אינו יורש את אחיו, ונכסיו הם כהפקר.
•
מצד ירושה ישירה: לו היה קשר ירושה ישיר בין אחים, אולי היו יורשים זה את זה גם ללא האב.
•
להלכה: גר אינו יורש את אחיו (אפילו אם שניהם התגיירו) משום שכל ירושת אחים היא מכוח האב, ולגר אין אב הלכתי רמב"ם הלכות נחלות פ"א הלכה ז; שולחן ערוך חושן משפט סימן רסג, סעיף ב.
3. חובות האב (בעל חוב של האב)
מה הדין כאשר אדם מת, הוריש נכסים לאחיו (מכוח אביהם), אך האב היה חייב כספים לאחרים?•
מצד דין משמוש: כיוון שהנכסים עוברים דרך האב ("ממשמשים" למעלה), הרי שהם נחשבים לרגע כנכסי האב. לכן, בעל חוב של האב יכול לגבות את חובו מנכסים אלו, למרות שהגיעו מהאח שנפטר.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה זו ירושה ישירה, בעל החוב של האב לא היה יכול לגעת בנכסי האח, כי הם מעולם לא השתייכו לאב.
•
להלכה: נכסים אלו נחשבים כנכסי האב לעניין גביית חובו רשב"ם בבא בתרא קנט, א ד"ה "מכוח אביהם"; קצות החושן סימן קסג, ס"ק א.
4. דין "ראוי" לעומת "מוחזק" בבכור
בכור נוטל פי שניים רק בנכסים שהיו "מוחזקים" בידי האב בשעת מותו, ולא בנכסים שהם "ראויים" לבוא לידיו לאחר מכן.•
הנ"מ: אם האח נפטר אחרי שהאב כבר מת, הנכסים של האח לא היו בידי האב בשעת מותו.
•
מצד דין משמוש: מכיוון שהבכור יורש את האח רק דרך האב, והאב כבר מת, הנכסים הללו נחשבים "ראוי" עבור האב (כי הם הגיעו אליו כביכול רק לאחר מותו).
•
להלכה: בכור אינו נוטל פי שניים בנכסי אחיו שמת לאחר מיתת אביהם, משום שזה נחשב "ראוי" בבא בתרא קכה, ב; שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח, סעיף ז.
5. ירושת האם
האם אחים מן האם (שיש להם אם משותפת אך אבות שונים) יורשים זה את זה?•
מצד דין משמוש: התורה קבעה "משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה" לעניין נחלות. הירושה ממשמשת רק דרך האב.
•
מצד ירושה ישירה: לו הייתה ירושה מצד עצם האחווה, אולי גם אחים מהאם היו יורשים.
•
להלכה: אחים מן האם אינם יורשים זה את זה כלל, כי כל ירושת אחים בנויה על עליית הירושה לאב המשותף בבא בתרא קח, ב; רמב"ם הלכות נחלות פ"א הלכה ח.
לסיכום, העיקרון ש"אין ירושה לאח אלא מכוח האב" הוא יסודי, ובלעדיו לא הייתה קיימת ירושת אחים כלל בדין תורה.פיל שבלע כפיפה מצרית של שני אחים אחד בכור ואחד פשוט שלא חלקו, והקדישה אחד בפנינו והשני שתק ולבסוף צווח, מה הדין?
שלום וברכה. שאלתך מורכבת ומערבת מספר סוגיות תלמודיות והלכתיות: דין כלי שבלעו בעל חיים, דיני שותפים ויורשים (בכור ופשוט), ודין "שתיקה כהודאה" במקום שיש בו מחאה לאחר מכן.
להלן ניתוח הדין על פי מקורות ההלכה:
א. מעמד הכפיפה בבטן הפיל (כלי בלוע)
השאלה האם כלי שנבלע על ידי פיל ויצא מצדו השני עדיין נחשב "כלי" לעניין טומאה או הקדש, נידונה בגמרא. הגמרא קובעת שאם הכלי נשאר שלם וראוי לשימוש, הוא שומר על מעמדו ככלי.הדין: הכפיפה נחשבת כלי קיים וניתן להקדישה, שכן "עיכול" של בעלי חיים אינו מבטל שם כלי אלא אם כן הכלי התפרק.
תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף סט עמוד א; רמב"ם, הלכות כלים, פרק יח, הלכה יד.
ב. הקדש בנכסי שותפים (בכור ופשוט שלא חלקו)
אחים שלא חלקו בירושת אביהם נחשבים כשותפים לכל דבר. לכל אחד מהם יש חלק בלתי מסוים (במושע) בכל חפץ וחפץ. הבכור, אמנם נוטל פי שניים, אך כל עוד לא חילקו - אין לו בעלות בלעדית על שום חלק פיזי מסוים.הדין: אדם אינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו. אם שותף אחד מקדיש את כל הנכס ללא הסכמת חברו, ההקדש חל רק על חלקו היחסי בנכס. לגבי חלקו של האח השני - ההקדש אינו חל אלא אם כן הסכים לכך.
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנח, סעיף ז; ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן קעו, סעיף א.
ג. שתיקה ולבסוף צווח (הסכמה מכללא)
המקרה שתיארת, בו האח שתק בזמן ההקדש ורק לאחר מכן מחה ("צווח"), הוא סוגיה ידועה בדיני ראיות ומחאה.-
שתיקה כהודאה: הכלל הבסיסי הוא "שתיקה כהודאה דמיא" (שתיקה כהסכמה נחשבת). אם אדם רואה שעושים פעולה ברכושו ושותק, הרי שגילה דעתו שהוא מסכים לכך.
-
צווח לבסוף: אם בשעת המעשה הוא שתק, ובסוף המעשה הוא מוחה, נחלקו הפוסקים האם המחאה המאוחרת מבטלת את השתיקה הראשונה. ברוב המקרים, אם הייתה לו אפשרות למחות מיד ולא מיחה, השתיקה מחייבת אותו והמחאה המאוחרת אינה מועילה לבטל את מה שכבר נעשה.
הדין במקרה זה: מכיוון שההקדש נעשה "בפנינו" (בפני עדים או בפני האח) והוא שתק, ההקדש חל על כל הכפיפה. הצווחה לאחר מכן נחשבת כחזרה בו מהסכמתו, ואין בכוחה לבטל הקדש שחלו עליו דיני "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט".
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמג עמוד ב; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קמו, סעיף סג; קצות החושן, סימן פא, סק"א.
ד. מעמד הבכור בנכס
יש לציין כי לבכור יש דין מיוחד של "מוחזק" בפי שניים, אך לגבי עצם היכולת להקדיש את חלקו של האח הפשוט, אין לבכור יתרון. אם האח הפשוט הוא זה שהקדיש והבכור שתק - ההקדש חל על הכל מדין מחילה ושתיקה. אם הבכור הקדיש והפשוט שתק - הדין זהה.סיכום הדין:
-
הכפיפה שנבלעה על ידי הפיל נשארת בקדושתה/חשיבותה ככלי (אם יצאה שלמה).
-
הקדש של אחד האחים בפני חברו, כאשר החבר שותק, חל על כל הכפיפה (כולל חלקו של האח שלא הקדיש), שכן שתיקה בשעת הקדש נחשבת כהסכמה גמורה.
-
המחאה שבאה לאחר מכן ("לבסוף צווח") אינה מועילה לבטל את ההקדש למפרע, שכן ברגע השתיקה עברה הבעלות לידי ההקדש.
מקורות נוספים לעיון: מחנה אפרים, הלכות זכייה מהפקר, סימן ז; שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תתקנז.
- בכור הנוטל פי שניים
-
@דוד-33 שתדע שאתה עושה לי טוב שכולם פה רק צועקים עלי כולה ניסיתי לעזור ואתה אומר שזה טוב תודה רבה רבה
@י.ר.ק אחי מעריכים עבודה והכול בסדר אנחנו רק רוצים להפוך את המוצר שלך למוצר יותר טוב זה הכול ביקורת בונה...
-
@י.ר.ק אחי מעריכים עבודה והכול בסדר אנחנו רק רוצים להפוך את המוצר שלך למוצר יותר טוב זה הכול ביקורת בונה...
@הישבשר-המלומד זה בסדר אחי רק מחמם את הלב שיש מישהו שמרוצה מזה
-
@הישבשר-המלומד זה בסדר אחי רק מחמם את הלב שיש מישהו שמרוצה מזה
-
@י.ר.ק
זה לא משנה לי אם אתה רואה או לא, אני שואל לגבי שכתבו פה שהוא לא "תלמיד חכם" ובקי בכל התורה@דוד-33 בשלוש מילים "חמור נושא ספרים"
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}