שיתוף | מה חדש בבינה מלאכותית - נספח עדכוני פיצ'רים ודיונים 💬

[המלאך]

@א.מ.ד. כתב:

למעשה זה לא מהירות שמישה, כן? במאגר ההוא כתוב שזו מהירות של 0.05-0.1 טוקנים לשניה. זה אומר בין 10 ל-20 שניות לטוקן! זה נחמד רק לצעצוע.
מה שיותר סביר שיקרה, זה שהמודלים הקטנים יהיו חכמים יותר. מודלי 3-4B של היום עולים על מודלי מאות מיליארדי פרמטרים של לפני 3 שנים...

וודאי.
אבל אני משער שבעתיד זה יקרה.
אולי אפילו לפני שהמודלים הקטנים יהיו יותר חכמים מהגדולים..

@א.מ.ד. כתב:

לא קשור להגדרות האישיות?

כמו שאתה רואה מסומן לי שכן...

[יוסף3]

פעם שלישית גלידה?

השימוש למנויים במודל Fable 5 שהיה אמור להסתיים היום הוארך עד 19 ביולי...

[בינארי חכם]

לקלוד יש עכשיו דפדפן פנימי

[פרוזי]

Google AI Studio מוסיפה תמיכה בכתובות URL מותאמות אישית

Google הוסיפה פיצ'ר חדש ל־AI Studio, שמאפשר לבחור כתובת URL מותאמת אישית לאפליקציות שנוצרו בפלטפורמה.

עד היום, אפליקציות שפורסמו ב־AI Studio קיבלו כתובת ארוכה ואקראית. מעכשיו ניתן לבחור כתובת קצרה, ברורה וקלה יותר לשיתוף.

לדוגמה

במקום קישור ברירת מחדל ארוך ומסובך, אפשר להשתמש בכתובת כמו:

atelier.ai.studio

כך ששם הכתובת ישקף את הפרויקט או האפליקציה עצמה.

למה זה שימושי?

• כתובת קצרה וקלה יותר לזכירה.
• שיתוף נוח יותר עם משתמשים ולקוחות.
• מראה מקצועי יותר לאפליקציות.
• חוויית פרסום שדומה יותר לשירותי ווב מלאים.

לדברי Google, הפיצ'ר החדש מאפשר לאפליקציות שנבנות ב־AI Studio לקבל כתובות ייחודיות, בדומה לאתרי אינטרנט ושירותי ווב רגילים.

[א.מ.ד.]

@המלאך הצלחתי להריץ אב טיפוס דומה שבניתי על המחשב החלש שלי עם Qwen 3.6 35B, וקיבלתי מהירות של 1.75 טוקנים לשניה.
כשאני יסיים את הפרוייקט ואנסה להאיץ את ההסקה ככל האפשר, אני יפרסם נושא מסודר.

[א.מ.ד.]

מישהו יודע אם הוסרה בקודקס מכסת ה-5 שעות?
זה נעלם לי מהתצוגה, ומופיע רק המכסה השבועית, וגם בפועל השימוש לא נחסם - הצלחתי לגמור את כל המכסה השבועית תוך שעות בודדות בלי מגבלה! (שימו לב לתאריך האיפוס האוטומטי הבא - שמראה שרק התחלתי את השבוע...)

נס שלפחות יש לי 3 איפוסים למתי שארצה...
אם מדובר בשינוי מדיניות רשמי, מדובר בהקלה משמעותית בשימוש בקודקס, שמין הסתם תועתק גם לקלוד קוד.

---

עריכה - עכשיו זה רשמי: אכן מכסת חמש השעות בוטלה כרגע, לכלל משתמשי Plus/Business/Pro. ביטול המכסה מוגדר כזמני, ללא תאריך יעד לסיום.
ככל הנראה זה קרה כתגובה להארכת השימוש בקלוד פייבל 5 ע"י אנתרופיק עד ה-19 ביולי במסגרת המנויים הרגילים של קלוד.
במקביל לשינוי אופן חישוב המכסות, OpenAI הודיעה גם על איפוס מכסות כללי ושיפור ביעילות הטוקנים של GPT 5.6 SOL.
(ההודעה הרשמית)

[NH.LOCAL]

@א.מ.ד. כתב:

נס שלפחות יש לי 3 איפוסים למתי שארצה...

שים לב שככל הנראה הם עם תוקף של חודש לכל היותר
תנצל אותם בחכמה...

[אברהם גלסר]

@בינארי-חכם כבר כתב את זה למעלה, אבל נראה לי זה הרבה יותר מוחשי:

(אגב את הבוקר טוב לכולם הוא כתב, לא אני)

[NH.LOCAL]

@אברהם-גלסר זה קיים בקודקס כבר תקופה ארוכה למדי....

Spoiler

(העולם מתחלק בין מעריצי קלוד קוד לקודקס ככל הנראה)

[בינארי חכם]

@אברהם-גלסר כתב:

אבל נראה לי זה הרבה יותר מוחשי:

Spoiler

זה יהיה מוחשי אם תראה איך הוא שולט עליו
לא גוגל טרנסלייט...

[אברהם גלסר]

@בינארי-חכם כתבתי שהוא כתב בעצמו את הטקסט שם...

[צול גאה]

@אברהם-גלסר כתבת את זה באגב
כשזה העיקר

[מייבין במקצת]

סוכן AI שגייס לעצמו 100 מיליון דולר

Spoiler

סטארטאפ שבונה סוכני AI לארגונים החליט לעשות את הדבר המתבקש והמוזר גם יחד: לתת לסוכן שלו לנהל את סבב הגיוס של החברה עצמה. התוצאה, לפחות על הנייר, מרשימה. אבל השאלה המעניינת היא לא כמה כסף נכנס לקופה, אלא מה כל זה מלמד על השוק שכתב את הצ'ק.

מה בדיוק קרה כאן?
Lyzr, חברה בת שלוש שנים מג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, מפתחת פלטפורמה שמאפשרת לארגונים לבנות סוכני AI. הגיוס האחרון שלה, סבב B בהיקף של 100 מיליון דולר לפי שווי של כ-500 מיליון דולר, לא נוהל על ידי סמנכ"ל פיתוח עסקי ולא על ידי בנקאי השקעות, אלא על ידי מערכת בשם SivaClaw. סוכן מבית היוצר של החברה עצמה, שנקרא על שם המנכ"ל סיווה סורנדירה (Siva Surendira).

לפי הדיווח, הסוכן טיפל בשאלות שהגיעו מלמעלה מ-130 משקיעים, ניסח עשרות מסמכי השקעה, ואף עקב אחר האופן שבו המשקיעים צרכו את המצגת: על אילו שקופיות הם התעכבו, ואיפה הם דילגו. במילים אחרות, החברה לא רק גייסה כסף. היא הפכה את תהליך הגיוס עצמו להדגמת מוצר.

הדגמה שקשה לזייף
יש כאן משהו אלגנטי. כל סטארטאפ בתחום הסוכנים יכול להציג למשקיעים דמו מבוקר, עם נתונים נקיים ותרחיש שנבחר בקפידה. הרבה יותר קשה לביים תהליך שמתרחש מול 130 משקיעים אמיתיים, כל אחד עם שאלות משלו, קצב משלו ורמת סבלנות משלו. חלק מהמשקיעים אף ביקשו מהסוכן לסייע להם להציג את Lyzr בפני ועדות ההשקעה הפנימיות שלהם. אילו המערכת לא הייתה עומדת במשימה, המשקיעים היו הראשונים לדעת.

אבל בין הכותרת למה שבאמת קרה יש פער. תהליך גיוס מורכב ברובו מתיאום, ממענה על שאלות חוזרות וממעקב אחר מסמכים, ואלו בדיוק סוגי המשימות שמודלים גדולים מצטיינים בהן. הסוכן טיפל בהן היטב. אבל בחירת המשקיעים, תנאי העסקה והחתימה עצמה נשארו אנושיים לחלוטין. "הסוכן ניהל את הגיוס" נשמע כמו אוטונומיה. בפועל, זו הייתה חלוקת עבודה.

דווקא הפרט על המעקב אחר מצגת המשקיעים ראוי לתשומת לב מיוחדת. Lyzr לא רק שלחה את המצגת ל-130 משקיעים, הסוכן מדד עבור כל אחד מהם על אילו שקופיות הוא התעכב, על מה דילג, ולכמה זמן. יזמים עומדים מול משקיעים כבר עשרות שנים ללא כל מושג מה באמת עובד במצגת שלהם. סוכן שמודד היכן העין נעצרת הופך את פגישת הגיוס לניסוי מדיד. אין כאן רק אוטומציה של עבודה קיימת, אלא יצירה של שכבת מידע שלא הייתה שם קודם. וכמו כל שכבת מידע חדשה, היא מטה את מאזן הכוחות. הפעם, לטובת מי שמגייס.

מה שהסוכן ראה, והמשקיעים לא
דווקא הפרט על המעקב אחר השקופיות ראוי לתשומת לב מיוחדת. יזמים עומדים מול משקיעים כבר עשרות שנים ללא כל מושג מה באמת עובד במצגת שלהם. סוכן שמודד היכן העין נעצרת הופך את פגישת הגיוס לניסוי מדיד. אין כאן רק אוטומציה של עבודה קיימת, אלא יצירה של שכבת מידע שלא הייתה שם קודם. וכמו כל שכבת מידע חדשה, היא מטה את מאזן הכוחות. הפעם, לטובת מי שמגייס.

הסיפור האמיתי הוא הכסף, לא הסוכן
הנתון החושפני ביותר בכל הפרשה נשמע דווקא כמו הערת שוליים. החברה מדווחת שמשכה עניין בהיקף של 400 מיליון דולר, ממשקיעים בעמק הסיליקון, במזרח התיכון ובסקטור הפיננסי, מבלי שאיש מהמייסדים נאלץ לטוס לשום מקום. בלי סיבובים בסנד היל רואד, בלי קפה עם שותפים, בלי החיזור המסורתי שמלווה כל סבב גיוס משמעותי. עודף הביקוש איפשר לחברה לבחור, ולא רק להיבחר.

"זה עזר לנו למיין אילו משקיעים מתאימים לנו יותר."
— סיווה סורנדירה (Siva Surendira), מנכ"ל Lyzr, בראיון ל-בלומברג

לפני עשור, כל זה היה נשמע כמו מדע בדיוני. גיוס של תשע ספרות נבנה על יחסים אישיים, על מי הכיר את מי, ועל היכולת של יזם לשבת בחדר ולשכנע. היום, אם יש לכם מוצר עם תנועה אמיתית בתחום הנכון, ההון מגיע אליכם. הוא אינו ממתין שתגיעו אליו.

וזה בדיוק מה שמדאיג. כשכל כך הרבה כסף רודף אחרי כל כך מעט הזדמנויות, מנגנוני הסינון נשחקים. אותן פגישות מייגעות שכולם התלוננו עליהן שימשו גם, בין היתר, כמסננת. כעת הן פחות נחוצות, משום שהמשקיעים חוששים יותר לפספס עסקה מאשר להיכנס לעסקה גרועה. הסוכן של Lyzr אכן עבד היטב, אך הוא עבד בתנאי מעבדה נדיבים במיוחד. הוא לא ייצר את הביקוש אלא רק ניתב אותו.

מה זה אומר על שוק הסוכנים?
תחום הסוכנים העסקיים הוא כרגע אחד המקומות החמים ביותר בשוק, ומספר החברות שמבטיחות בדיוק את אותו הדבר הולך וגדל מדי חודש. בשוק כזה, ההבדל בין חברה ששורדת לחברה שנמחקת אינו נעוץ בדרך כלל באיכות הטכנולוגיה אלא ביכולת להוכיח ערך אמיתי אצל לקוח משלם. מהבחינה הזו, Lyzr עשתה את הדבר הנכון: היא הפכה את עצמה ללקוח הראשון של המוצר שלה, בתנאים שקשה לפקפק בכנותם. מאחורי המהלך עומדים גם נתונים. לפי החברה, ההכנסות שלה צמחו בלמעלה מ-250 אחוזים בכל רבעון בשלושת הרבעונים האחרונים, והשווי שלה הוכפל מ-250 מיליון דולר בסבב הקודם.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם מה שעובד בגיוס יעבוד גם במקומות שבהם באמת קשה. תהליך גיוס בשוק לוהט הוא סביבה סלחנית: כולם רוצים להיות שם, השאלות צפויות, והמוטיבציה של הצד השני גבוהה. סוכן שמנהל תמיכה בלקוחות זועמים, או תהליך רכש בארגון שמרן, פוגש עולם אחר לחלוטין. החברה, מצדה, מצהירה שבכוונתה לשחרר את SivaClaw כקוד פתוח, ובמקביל היא כבר מפעילה גרסאות ארגוניות ו"ריבוניות" של הפלטפורמה מול בנקים, חברות תקשורת וגופי ממשל אמריקאיים.

אם בעוד שנתיים נביט לאחור על הרגע הזה, יש שתי אפשרויות. באחת, Lyzr תיזכר כחברה שהבינה לפני כולם שהדרך הטובה ביותר למכור סוכן היא לתת לו למכור את עצמו. בשנייה, נזכור את הסיפור כאנקדוטה נחמדה מתקופה שבה הכסף היה זול, ההתלהבות הייתה גדולה, ואיש לא באמת שאל שאלות קשות. בינתיים, שווה לשים לב לפרט הקטן שאיש לא הדגיש: אף מייסד לא נדרש לעלות על מטוס. אולי זהו הנתון החשוב ביותר בכל הסיפור.

מקור