בירור | חשמל חינם האם זה אמיתי
-
@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
התשובה היא פשוטה
@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:וממילא אם נניח שהמציאות היא שאם שמים כמה מגנטים במיקומים מסוימים אז הברזל שביניהם יסתובב כל הזמן,
אבל המציאות היא לא ככה
המציאות היא שאם תשים מגנטים במיקומים סימטריים המגנט השני יתקבע על מקום אחד שהוא בין כל המגנטים שמרחיקים אותובדיוק באמצע -
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ומלבד הנ"ל, אתה גם מודה שאפשר להוציא יחסית פחות אנרגיה בסיבוב הראשון, זה לא יגיע בסוף לכמות גדולה יותר?
(וחוק שימור האנרגיה עד כמה שאני מבין מהכותבים (בין היתר) לא שייך פה, כי גם חברת החשמל מייצרת חשמל עם יותר אנרגיה ממה שמוציאה, רק שבסוף זה הולך לאיזה מקום)הסבירו כבר שהאנרגיה זה לא 'כמות הסיבובים' שהגלגל מסתובב, אלא כמות 'כוח' הדרושה לסובב אותו. ולכן גלגל שיניים גדול המסובב גלגל קטן, או גלגל כבר המסובב גלגל קל צורכים בדיוק אותו אנרגיה כמו זו המופקת.
חברת חשמל 'מיצרת חשמל' - לפי ההסבר שנתנו כאן - הוא לא 'שמיצרת' אנרגיה יש מאין, כי זה אין בעולם. אלא היא ממירה אנרגיה מצורה סיבובית לצורה חשמלית!
(קוראים לזה מיצרת חשמל! כמו בית חרושת שלוקח ברזל ומיצר למשל סטנדרים.)הגלגל של הטורבינה בחברת חשמל מסתובב על ידי אנרגיות פשוטות של חום, ובאמצעות הטורבינה ומערכת המגנטים הוא מומר לחשמל אלקטרוני.
אילולי היו המגנטים בטורבינה היה קל לסובב אותה בקלות רבה יותר, אלא שההתנגדות למגנטים דורשת יותר אנרגיה ופחמים וחום, אשר אנרגיה זו מומרת ישירות לזרם אלקטרוני.המכשיר הנראה בסרטון מוכיח שממש כך הם פני הדברים.
העיגול הברזלי שמסתובב מסתובב ביתר קושי בגלל המגנטים שמקבעים אותו במקום. ולכן מאד קשה לסובב אותו, עד שהוא נצרך לחוט על מנת ליצור לו תנופת סיבוב.
אם כן מדוע שלא יעצר בתום התנופה?
אלא אם המנוע השני מוזיז אותו בחזרה, וא"כ זה בעצם שני מנועים פשוטים מחוברים זה מול זה, והחשמל זורם מאחד לשני בקצב מתחלף, רגע הוא מזיז את חברו ורגע חברו מזיז אותו.
סופו של תהליך כזה דומה לנדנדה.
האנרגיה בירידה מימין 'ממלאת' את העליה לשמאל, והאנרגיה מהירידה בשמאל 'ממלאת' את העליה לימין. את סופה של הנדנדה כולנו מכירים. היא נעצרת. מדוע?
משום שבזמן המעבר יש כמה מבזבזי אנרגיה היונקים מהמערכת. א. חיכוך. ב. כח המשיכה.
גם מערכת זו שבסרטון אמורה להתבזבז (לדעתי מהר הרבה יותר מהמפיע שם, אבל אין שאלה על הסרטים). גם אם תיעשה באופן החסכני ביותר, באצעות מערכות מדויקות מאד שיש בהם מינימום של חיכוך ובזבוז בכח המשיכה. עדיין גם המטוטלת החלקלה ביותר תיעצר לבסוף.
ובטח ובטח אם תוך כדי 'מופעלים' על ידה מכשירים שונים. -
@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
טוז אז למסכנה המכשיר יעצר בסוף אז כל פעם צריך להניע אותו מחדש לפי מה שאתם אומרים השאלה איך אפשר לדעת מתי הוא יעצר והאם אפשר להפעיל איתו משק בית שלם בין סיבוב לסיבוב כמו מייבש מכונת כביסה וכוליי
-
@מוישיי-24 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
טוז אז למסכנה המכשיר יעצר בסוף אז כל פעם צריך להניע אותו מחדש לפי מה שאתם אומרים השאלה איך אפשר לדעת מתי הוא יעצר והאם אפשר להפעיל איתו משק בית שלם בין סיבוב לסיבוב כמו מייבש מכונת כביסה וכוליי
הוא יעצר תוך סיבוב או שניים מה עוד שכדי להפעיל מכונת כביסה אתה יצריך להזיז את המשקל שהיא מזיזה (שישים ק"ג)
-
@mirol כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש בדיחה ידועה.... אם פרוסת לחם תמיד תפול על הצד עם הממרח... וחתול תמיד נופל על הרגליים... בוא נמרח את הגב של החתול בממרח והוא יסתובב בלי סוף...
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)הסבר מדעי
המשוואות השולטות בתנועהחוקי הפיזיקה השולטים בתופעה אינם חוקי אווירודינמיקה אלא משוואות קינמטיקה.
נניח כי הפרוסה מתחילה את דרכה ממצב התחלתי מאוזן, כשהחמאה מרוחה כלפי מעלה. כדי לחשב האם הפרוסה תיפול על הצד המרוח, יש צורך בשלושה נתונים:
המהירות הזוויתית של הפרוסה ω {\displaystyle \omega }
המהירות האנכית ההתחלתית שלה v {\displaystyle v}
הגובה ההתחלתי (הגובה של השולחן, הצלחת או היד בטרם הנפילה) h {\displaystyle h}את סך הזווית θ {\displaystyle \theta } שצברה הפרוסה כשהתגלגלה באוויר במהלך נפילתה נחשב באמצעות אינטגרציה על המהירות הזוויתית ω {\displaystyle \omega } לאורך זמן הנפילה:
θ = ∫ 0 T ω d t {\displaystyle \theta =\int _{0}^{T}{\omega }dt}
בהנחת מהירות זוויתית קבועה, ניתן להמיר את האינטגרל במכפלה:
θ = ω T {\displaystyle \theta =\omega T}
את הזמן T נחלץ מן הנוסחה לתנועה בתאוצה קבועה:
h = v T + g T 2 2 {\displaystyle h=vT+{\frac {gT^{2}}{2}}}
כדי שהפרוסה לא תיפול על הצד המרוח, הזווית θ {\displaystyle \theta } צריכה לקיים:
2 k π − π 2 < θ < 2 k π + π 2 | k ∈ N {\displaystyle 2k\pi -{\frac {\pi }{2}}<\theta \ <2k\pi +{\frac {\pi }{2}}\quad |\quad k\in \mathbb {N} }
בתנאים טבעיים, המהירות הזוויתית בה מתחילות פרוסות ליפול קטנה יחסית לגובה מהן הן נופלות. ברוב המקרים, הזווית שהפרוסה מספיקה לעבור גדולה מ-90 מעלות, אך קטנה מ-270.
מצבים בהם הכלל לא יתקייםכיוון שהנפילה על הצד המרוח בחמאה נובעת מטווח הפרמטרים הסטנדרטי של גובה, מהירות אנכית ומהירות זוויתית, שינוי של כל אחד מהפרמטרים יכול להפר את הכלל ולהביא למצב בו רק מעט פרוסות אכן יפלו על הצד המרוח.
בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "מדע משוגע" של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נערך ניסוי, בו מכונה הפילה 100 טוסטים משולחן מגובה 76 סנטימטרים, מתוכם 89 נפלו על הצד המרוח בחמאה. בשולחן בגובה כפול התוצאה ירדה ל-19. רוברט מת'יוס זכה בשנת 1996 בפרס איג נובל על עבודתו זו.
ניתן לשנות את המהירות האנכית של הנפילה. דחיפת הפרוסה כלפי מטה בעת הנפילה תיתן לה זמן קצר יותר להסתובב, ואז אולי לא תספיק לעבור את 90 המעלות הראשונות. דחיפת הפרוסה כלפי מעלה תעניק לפרוסה זמן רב יותר להסתובב, ואז קיים סיכוי שהפרוסה תצליח לעבור 270 מעלות. דחיפה חזקה מדי כלפי מעלה עשויה להביא את הפרוסה לעבור 360 מעלות ועוד 90 מעלות, ושוב ליפול על הצד המרוח. דחיפה חזקה עוד יותר עלולה להסתיים בפגיעת הצד המרוח בתקרה, וכמובן בתוצאה לא רצויה.
ניתן לשנות את המהירות הזוויתית של הפרוסה, כדי לנסות לגרום לה להסתובב לאט או מהר יותר, ובכך לחרוג מן התחום המסוכן. -
האם מישהו מהמיייבייינייים כאן יודע האם יש מכשיר שמווסת בין פנלים סולאריים לחשמל שמגיע מחברת החשמל.
דהיינו שכשהפנלים מייצרים חשמל ויש חשמל מספיק במצברים אז הוא ישתמש במצברים, ואם אין אז הוא יקח חשמל מחברת החשמל, וחוזר חלילה שכשהמצבר שוב מתמלא הוא יעבור לקחת ממנו כו'.
בדומה למכוניות משולבות. -
@יענקל-ה-הצדיק בודאי שיש, אבל מערכת אגירה מייקרת את העסק ולא תמיד משתלם, אז כדאי לבדוק עלויות מול תועלת.
-
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
-
@מוישיי-24 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@פלורידה רבותיי היקרים למסכנה
המכשיר אמיתי החשמל חינם האם אני צודק ? או לא ממתין לתשובה
כי אני רוצה להתחיל בבנייהאין ארוחות חינם, אם קראת עד כאן ועוד לא הבנת.
אתה יכול לסובב עם היד שלך מכשיר הכי משוכלל בעולם, זה לא יתן יותר כח מפנס קטן של לד. נקודה. -
@יענקל-ה-הצדיק כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש לי כבר מערכת פנלים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
-
@יענקל-ה-הצדיק כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
יש דברים אוטומטיים פשוטים כמו שיש לגנרטור לאנשים מסויימים, ויש גם מערכות חכמות עם מחשב.
-
@פלורידה כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
@פלורידה כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)
אמממ
-
@מוישיי-24 נגיד ככה:
נניח שאתה רוצה להפעיל מנוע שמסתובב 10 פעמים בשנייה,
יש לך 2 אפשרויות איך לבצע את זה ידנית -
לסובב ידנית - האפשרות הכי יעילה מבחינת ניצול האנרגיה. אתה תסובב בעצמך את המנוע 10 פעמים בשנייה כדי להגיע ל10 פעמים שהמנוע מסתובב.אם הרעיון שלך הוא לבצע את זה על ידי סיבוב של מגנט - אתה יכול לעצור כאן, זה הפתרון הכי יעיל והכי קל, המגנט רק מבזבז יותר אנרגיה ומורכב יותר להרכבה עצמית, פשוט תסובב את מה שאתה רוצה בעצמך ותגיע לתוצאות הכי טובות במינימום עלות הרכבה.
אבל אם אתה רוצה בדווקא לעשות את זה באמצעות מגנט, אז אתה מסובב את המגנט פעם אחת בתוך הסליל - וגורם לייצור חשמל שיכול להניע את המנוע חצי סיבוב (וזה בהנחה ואתה רוצה שהוא יסובב משהו במשקל מקביל לשל המגנט) כלומר אתה תצטרך לסובב את המגנט 20 פעמים בשנייה בשביל שתוכל לסובב את החתיכת מתכת שמחוברת למנוע 10 פעמים בשנייה (בהערכה גסה), אם המנוע צריך לסובב משהו כבד יותר, אתה תצטרך לסובב ידנית את המגנט 1000 פעמים בשנייה כדי להגיע ל10 סיבובים בשנייה של המנוע.