בירור | חשמל חינם האם זה אמיתי
-
@רפאל-0 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@צבי-דורש-ציון כמו אופניים?
בוודאי שעושים את זה. קוראים לזה "תמסורת". כאילו עם סיבוב אחד של X, מקבלים כמה סיבובים ב Y. ככה שומרים על מהירות יציבה יותר, על קבלת סיבובים מהירים יותר וכו' וכו'.א. למה לא עושים את זה לבתים?
ב. וכנ"ל אפילו אם יעשו שצריך בידיים סיבוב פעם ביום נניח ושומר את החשמל במצבר, זה שוה@צבי-דורש-ציון
אז כנראה שעדיין לא הבנת איך עובד חוק שימור האנרגיה.
נניח שאני רוצה לסובב פעם ביום, אני משתמש בקפיץ שמחובר לגלגל שיניים קטן, ואני מחבר אליו גלגל שיניים גדול עם ידית. אני מסובב את הידית פעם אחת, וזה מסובב את הקפיץ לצורך העניין 1000 פעמים. אבל האנרגיה שהשקעתי בסיבוב אחד של הקפיץ הגדול מקבילה לאנרגיה שהייתי משקיע בסיבוב הקפיץ הקטן 1000 פעמים.
אם אני רוצה שסיבוב אחד יספק לי אנרגיה לכל היום - אני צריך גלגל שיניים כזה שרק בשביל להזיז אותו סיבוב אחד, אני צריך להביא משאית, כדי שהאנרגיה המושקעת הזו תישמר בקפיץ.עכשיו תניח שבשביל תאורה אתה צריך לדווש באופניים ללא הרף, ברגע שאתה מפסיק כבר נגמר הכוח לתאורה, עכשיו תדמיין כמה אנרגיה אתה משקיע רק בשביל תאורה במשך יום שלם, תמיר את זה לאנרגיה לבית שלם למשך יום שלם בסיבוב אחד. זה פשוט יהיה בלתי אפשרי, במקרה הטוב אתה תוכל להזיז את הידית באותה מהירות שייקח לך לדווש, ואחרי יום שלם תצליח להגיע לסיבוב שלם.
ככה עובדים הדברים האלה, כמו גם הילוכים באופניים, ההילוך הנמוך נותן מעט "כוח" באמצעות הרבה סיבובי גלגל, וההילוך הגבוה נותן הרבה כוח במעט סיבובי גלגל, אבל לסובב את הגלגל בהילוך הגבוה קשה משמעותית הרבה יותר מאשר לסובב אותו בהילוך הנמוך.
-
@צבי-דורש-ציון
אז כנראה שעדיין לא הבנת איך עובד חוק שימור האנרגיה.
נניח שאני רוצה לסובב פעם ביום, אני משתמש בקפיץ שמחובר לגלגל שיניים קטן, ואני מחבר אליו גלגל שיניים גדול עם ידית. אני מסובב את הידית פעם אחת, וזה מסובב את הקפיץ לצורך העניין 1000 פעמים. אבל האנרגיה שהשקעתי בסיבוב אחד של הקפיץ הגדול מקבילה לאנרגיה שהייתי משקיע בסיבוב הקפיץ הקטן 1000 פעמים.
אם אני רוצה שסיבוב אחד יספק לי אנרגיה לכל היום - אני צריך גלגל שיניים כזה שרק בשביל להזיז אותו סיבוב אחד, אני צריך להביא משאית, כדי שהאנרגיה המושקעת הזו תישמר בקפיץ.עכשיו תניח שבשביל תאורה אתה צריך לדווש באופניים ללא הרף, ברגע שאתה מפסיק כבר נגמר הכוח לתאורה, עכשיו תדמיין כמה אנרגיה אתה משקיע רק בשביל תאורה במשך יום שלם, תמיר את זה לאנרגיה לבית שלם למשך יום שלם בסיבוב אחד. זה פשוט יהיה בלתי אפשרי, במקרה הטוב אתה תוכל להזיז את הידית באותה מהירות שייקח לך לדווש, ואחרי יום שלם תצליח להגיע לסיבוב שלם.
ככה עובדים הדברים האלה, כמו גם הילוכים באופניים, ההילוך הנמוך נותן מעט "כוח" באמצעות הרבה סיבובי גלגל, וההילוך הגבוה נותן הרבה כוח במעט סיבובי גלגל, אבל לסובב את הגלגל בהילוך הגבוה קשה משמעותית הרבה יותר מאשר לסובב אותו בהילוך הנמוך.
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
כמובן שגם זה דורש הרבה מאד אנרגיה, אבל אפשר לעשות את קלות הסיבוב שתהיה יותר קלה וכן המשקל שלהם, כך שעם מעט אנרגיה יסובבו הרבה
@Wild כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
נניח שאני רוצה לסובב פעם ביום, אני משתמש בקפיץ שמחובר לגלגל שיניים קטן, ואני מחבר אליו גלגל שיניים גדול עם ידית. אני מסובב את הידית פעם אחת, וזה מסובב את הקפיץ לצורך העניין 1000 פעמים. אבל האנרגיה שהשקעתי בסיבוב אחד של הקפיץ הגדול מקבילה לאנרגיה שהייתי משקיע בסיבוב הקפיץ הקטן 1000 פעמים.
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
או שאם הם קלים וכו' הם גם מייצרים פחות?
ומלבד הנ"ל, אתה גם מודה שאפשר להוציא יחסית פחות אנרגיה בסיבוב הראשון, זה לא יגיע בסוף לכמות גדולה יותר?
(וחוק שימור האנרגיה עד כמה שאני מבין מהכותבים (בין היתר) לא שייך פה, כי גם חברת החשמל מייצרת חשמל עם יותר אנרגיה ממה שמוציאה, רק שבסוף זה הולך לאיזה מקום) -
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
כמובן שגם זה דורש הרבה מאד אנרגיה, אבל אפשר לעשות את קלות הסיבוב שתהיה יותר קלה וכן המשקל שלהם, כך שעם מעט אנרגיה יסובבו הרבה
@Wild כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
נניח שאני רוצה לסובב פעם ביום, אני משתמש בקפיץ שמחובר לגלגל שיניים קטן, ואני מחבר אליו גלגל שיניים גדול עם ידית. אני מסובב את הידית פעם אחת, וזה מסובב את הקפיץ לצורך העניין 1000 פעמים. אבל האנרגיה שהשקעתי בסיבוב אחד של הקפיץ הגדול מקבילה לאנרגיה שהייתי משקיע בסיבוב הקפיץ הקטן 1000 פעמים.
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
או שאם הם קלים וכו' הם גם מייצרים פחות?
ומלבד הנ"ל, אתה גם מודה שאפשר להוציא יחסית פחות אנרגיה בסיבוב הראשון, זה לא יגיע בסוף לכמות גדולה יותר?
(וחוק שימור האנרגיה עד כמה שאני מבין מהכותבים (בין היתר) לא שייך פה, כי גם חברת החשמל מייצרת חשמל עם יותר אנרגיה ממה שמוציאה, רק שבסוף זה הולך לאיזה מקום)@צבי-דורש-ציון אתה יכול לפרוט 100 שקל למאה שקלים
ומאה שקלים ל100 שקל
אבל אתה לא יכול לפרוט 100 שקל ל110 שקלים. נקודה
כשאתה מסובב גלגל אחד סיבוב אחד שיסובב גלגל אחר 100 סיבובים
מה שחסכת הוא איבוד אנרגיה של סיבוב היד
בכל המרה של אנרגיה אתה מפסיד חלק מהאנרגיה (הוא משתמר אבל לא לצרכים שלך) ולפעמים אפשר לייעל את זה כדי לאבד פחות
זה כמו צ'יינג' יקר וצ'יינג' זולעדיף להישאר בשקט ולהיחשב כטיפש, מאשר לדבר ולהסיר כל ספק
(כנ"ל בפורום) -
@צבי-דורש-ציון אתה יכול לפרוט 100 שקל למאה שקלים
ומאה שקלים ל100 שקל
אבל אתה לא יכול לפרוט 100 שקל ל110 שקלים. נקודה
כשאתה מסובב גלגל אחד סיבוב אחד שיסובב גלגל אחר 100 סיבובים
מה שחסכת הוא איבוד אנרגיה של סיבוב היד
בכל המרה של אנרגיה אתה מפסיד חלק מהאנרגיה (הוא משתמר אבל לא לצרכים שלך) ולפעמים אפשר לייעל את זה כדי לאבד פחות
זה כמו צ'יינג' יקר וצ'יינג' זול -
@sivan22 @רפאל-0
אני גם לא מאמין בסרטון, מסיבה פשוטה, שאם זה נכון, הוא לא אמור למכור את הסרטון ב 10 שח אלא ב מאה אלף שח!!!
ויותר מזה, עדיף לו למכור את המכשיר עצמו, וכמו שכבר כתבו פה, עברתי על חלק מהתגובות.אבל לכאו' מה שאתם כותבים על חוק שימור האנרגי' וכו' לא קשור לכאן, שמה מדובר על מכשיר שדולק ע"י חשמל לדוג' וזה מקור האנרגי' שלו, אז הוא לא יכול להוציא עי"ז יותר כח ממה שנכנס.
אבל כאן מדובר על אנרגי' טבעית, כמו כח המגנט או השמש או האטום, וכו' וכו' בכל הנ"ל וודאי לא שייך חוק זה, כי מקור האנרגי' הוא לא מוגבל וקיים תמיד ולא מתבזבז, וממילא אם נניח שהמציאות היא שאם שמים כמה מגנטים במיקומים מסוימים אז הברזל שביניהם יסתובב כל הזמן, אז אין שום סיבה שזה לא יספק חשמל בלי הגבלה.
זאת אומרת יש לו את הגבול שהוא יכול לספק, [מוזר שאצלו זה יצא בדיוק 230], אבל את אותה כמות הוא יוכל לספק בלי הגבלה.
ומה שייך כאן החוק של שימור האנרגי', איזה אנרגי' אתה רוצה שהוא ישמור? הוא עובד על מגנטים שלא נגמרים לעולם.
דרך אגב, עיין שוב היטיב במחקר הנ"ל, וגם בו מבואר כך.
אני כותב מסברא בלבד.@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
התשובה היא פשוטה
@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:וממילא אם נניח שהמציאות היא שאם שמים כמה מגנטים במיקומים מסוימים אז הברזל שביניהם יסתובב כל הזמן,
אבל המציאות היא לא ככה
המציאות היא שאם תשים מגנטים במיקומים סימטריים המגנט השני יתקבע על מקום אחד שהוא בין כל המגנטים שמרחיקים אותובדיוק באמצע -
@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
התשובה היא פשוטה
@יום-חדש-מתחיל כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:וממילא אם נניח שהמציאות היא שאם שמים כמה מגנטים במיקומים מסוימים אז הברזל שביניהם יסתובב כל הזמן,
אבל המציאות היא לא ככה
המציאות היא שאם תשים מגנטים במיקומים סימטריים המגנט השני יתקבע על מקום אחד שהוא בין כל המגנטים שמרחיקים אותובדיוק באמצע -
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
כמובן שגם זה דורש הרבה מאד אנרגיה, אבל אפשר לעשות את קלות הסיבוב שתהיה יותר קלה וכן המשקל שלהם, כך שעם מעט אנרגיה יסובבו הרבה
@Wild כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
נניח שאני רוצה לסובב פעם ביום, אני משתמש בקפיץ שמחובר לגלגל שיניים קטן, ואני מחבר אליו גלגל שיניים גדול עם ידית. אני מסובב את הידית פעם אחת, וזה מסובב את הקפיץ לצורך העניין 1000 פעמים. אבל האנרגיה שהשקעתי בסיבוב אחד של הקפיץ הגדול מקבילה לאנרגיה שהייתי משקיע בסיבוב הקפיץ הקטן 1000 פעמים.
@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
או שאם הם קלים וכו' הם גם מייצרים פחות?
ומלבד הנ"ל, אתה גם מודה שאפשר להוציא יחסית פחות אנרגיה בסיבוב הראשון, זה לא יגיע בסוף לכמות גדולה יותר?
(וחוק שימור האנרגיה עד כמה שאני מבין מהכותבים (בין היתר) לא שייך פה, כי גם חברת החשמל מייצרת חשמל עם יותר אנרגיה ממה שמוציאה, רק שבסוף זה הולך לאיזה מקום)@צבי-דורש-ציון כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ומלבד הנ"ל, אתה גם מודה שאפשר להוציא יחסית פחות אנרגיה בסיבוב הראשון, זה לא יגיע בסוף לכמות גדולה יותר?
(וחוק שימור האנרגיה עד כמה שאני מבין מהכותבים (בין היתר) לא שייך פה, כי גם חברת החשמל מייצרת חשמל עם יותר אנרגיה ממה שמוציאה, רק שבסוף זה הולך לאיזה מקום)הסבירו כבר שהאנרגיה זה לא 'כמות הסיבובים' שהגלגל מסתובב, אלא כמות 'כוח' הדרושה לסובב אותו. ולכן גלגל שיניים גדול המסובב גלגל קטן, או גלגל כבר המסובב גלגל קל צורכים בדיוק אותו אנרגיה כמו זו המופקת.
חברת חשמל 'מיצרת חשמל' - לפי ההסבר שנתנו כאן - הוא לא 'שמיצרת' אנרגיה יש מאין, כי זה אין בעולם. אלא היא ממירה אנרגיה מצורה סיבובית לצורה חשמלית!
(קוראים לזה מיצרת חשמל! כמו בית חרושת שלוקח ברזל ומיצר למשל סטנדרים.)הגלגל של הטורבינה בחברת חשמל מסתובב על ידי אנרגיות פשוטות של חום, ובאמצעות הטורבינה ומערכת המגנטים הוא מומר לחשמל אלקטרוני.
אילולי היו המגנטים בטורבינה היה קל לסובב אותה בקלות רבה יותר, אלא שההתנגדות למגנטים דורשת יותר אנרגיה ופחמים וחום, אשר אנרגיה זו מומרת ישירות לזרם אלקטרוני.המכשיר הנראה בסרטון מוכיח שממש כך הם פני הדברים.
העיגול הברזלי שמסתובב מסתובב ביתר קושי בגלל המגנטים שמקבעים אותו במקום. ולכן מאד קשה לסובב אותו, עד שהוא נצרך לחוט על מנת ליצור לו תנופת סיבוב.
אם כן מדוע שלא יעצר בתום התנופה?
אלא אם המנוע השני מוזיז אותו בחזרה, וא"כ זה בעצם שני מנועים פשוטים מחוברים זה מול זה, והחשמל זורם מאחד לשני בקצב מתחלף, רגע הוא מזיז את חברו ורגע חברו מזיז אותו.
סופו של תהליך כזה דומה לנדנדה.
האנרגיה בירידה מימין 'ממלאת' את העליה לשמאל, והאנרגיה מהירידה בשמאל 'ממלאת' את העליה לימין. את סופה של הנדנדה כולנו מכירים. היא נעצרת. מדוע?
משום שבזמן המעבר יש כמה מבזבזי אנרגיה היונקים מהמערכת. א. חיכוך. ב. כח המשיכה.
גם מערכת זו שבסרטון אמורה להתבזבז (לדעתי מהר הרבה יותר מהמפיע שם, אבל אין שאלה על הסרטים). גם אם תיעשה באופן החסכני ביותר, באצעות מערכות מדויקות מאד שיש בהם מינימום של חיכוך ובזבוז בכח המשיכה. עדיין גם המטוטלת החלקלה ביותר תיעצר לבסוף.
ובטח ובטח אם תוך כדי 'מופעלים' על ידה מכשירים שונים. -
@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
אבל המציאות היא לא ככה
יש לך רעיה לזה כי בסרטון זה רעיה שזה כן ככה
@מוישיי-24 תקח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
המטבע ישאר באמצע ולא יזוז מילימטר -
@מוישיי-24 תקח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
המטבע ישאר באמצע ולא יזוז מילימטר@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
טוז אז למסכנה המכשיר יעצר בסוף אז כל פעם צריך להניע אותו מחדש לפי מה שאתם אומרים השאלה איך אפשר לדעת מתי הוא יעצר והאם אפשר להפעיל איתו משק בית שלם בין סיבוב לסיבוב כמו מייבש מכונת כביסה וכוליי
-
@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
טוז אז למסכנה המכשיר יעצר בסוף אז כל פעם צריך להניע אותו מחדש לפי מה שאתם אומרים השאלה איך אפשר לדעת מתי הוא יעצר והאם אפשר להפעיל איתו משק בית שלם בין סיבוב לסיבוב כמו מייבש מכונת כביסה וכוליי
@מוישיי-24 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@מוטי-זהב כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
ח שתי מגנטים אחד מול השני ומטבע באמצע באופן מדויק
טוז אז למסכנה המכשיר יעצר בסוף אז כל פעם צריך להניע אותו מחדש לפי מה שאתם אומרים השאלה איך אפשר לדעת מתי הוא יעצר והאם אפשר להפעיל איתו משק בית שלם בין סיבוב לסיבוב כמו מייבש מכונת כביסה וכוליי
הוא יעצר תוך סיבוב או שניים מה עוד שכדי להפעיל מכונת כביסה אתה יצריך להזיז את המשקל שהיא מזיזה (שישים ק"ג)
-
יש בדיחה ידועה.... אם פרוסת לחם תמיד תפול על הצד עם הממרח... וחתול תמיד נופל על הרגליים... בוא נמרח את הגב של החתול בממרח והוא יסתובב בלי סוף...
כרגע ע"פ חוקי הטבע כמו שצויין. אין חשמל בחינם. (בלי להיכנס לניסויים של ניקולא טסלה)... אם כבר הכי קרוב לחשמל בחינם זה פאנליים סולריים/טורבינות עם אגירה במצברים...@mirol כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש בדיחה ידועה.... אם פרוסת לחם תמיד תפול על הצד עם הממרח... וחתול תמיד נופל על הרגליים... בוא נמרח את הגב של החתול בממרח והוא יסתובב בלי סוף...
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)הסבר מדעי
המשוואות השולטות בתנועהחוקי הפיזיקה השולטים בתופעה אינם חוקי אווירודינמיקה אלא משוואות קינמטיקה.
נניח כי הפרוסה מתחילה את דרכה ממצב התחלתי מאוזן, כשהחמאה מרוחה כלפי מעלה. כדי לחשב האם הפרוסה תיפול על הצד המרוח, יש צורך בשלושה נתונים:
המהירות הזוויתית של הפרוסה ω {\displaystyle \omega }
המהירות האנכית ההתחלתית שלה v {\displaystyle v}
הגובה ההתחלתי (הגובה של השולחן, הצלחת או היד בטרם הנפילה) h {\displaystyle h}את סך הזווית θ {\displaystyle \theta } שצברה הפרוסה כשהתגלגלה באוויר במהלך נפילתה נחשב באמצעות אינטגרציה על המהירות הזוויתית ω {\displaystyle \omega } לאורך זמן הנפילה:
θ = ∫ 0 T ω d t {\displaystyle \theta =\int _{0}^{T}{\omega }dt}
בהנחת מהירות זוויתית קבועה, ניתן להמיר את האינטגרל במכפלה:
θ = ω T {\displaystyle \theta =\omega T}
את הזמן T נחלץ מן הנוסחה לתנועה בתאוצה קבועה:
h = v T + g T 2 2 {\displaystyle h=vT+{\frac {gT^{2}}{2}}}
כדי שהפרוסה לא תיפול על הצד המרוח, הזווית θ {\displaystyle \theta } צריכה לקיים:
2 k π − π 2 < θ < 2 k π + π 2 | k ∈ N {\displaystyle 2k\pi -{\frac {\pi }{2}}<\theta \ <2k\pi +{\frac {\pi }{2}}\quad |\quad k\in \mathbb {N} }
בתנאים טבעיים, המהירות הזוויתית בה מתחילות פרוסות ליפול קטנה יחסית לגובה מהן הן נופלות. ברוב המקרים, הזווית שהפרוסה מספיקה לעבור גדולה מ-90 מעלות, אך קטנה מ-270.
מצבים בהם הכלל לא יתקייםכיוון שהנפילה על הצד המרוח בחמאה נובעת מטווח הפרמטרים הסטנדרטי של גובה, מהירות אנכית ומהירות זוויתית, שינוי של כל אחד מהפרמטרים יכול להפר את הכלל ולהביא למצב בו רק מעט פרוסות אכן יפלו על הצד המרוח.
בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "מדע משוגע" של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נערך ניסוי, בו מכונה הפילה 100 טוסטים משולחן מגובה 76 סנטימטרים, מתוכם 89 נפלו על הצד המרוח בחמאה. בשולחן בגובה כפול התוצאה ירדה ל-19. רוברט מת'יוס זכה בשנת 1996 בפרס איג נובל על עבודתו זו.
ניתן לשנות את המהירות האנכית של הנפילה. דחיפת הפרוסה כלפי מטה בעת הנפילה תיתן לה זמן קצר יותר להסתובב, ואז אולי לא תספיק לעבור את 90 המעלות הראשונות. דחיפת הפרוסה כלפי מעלה תעניק לפרוסה זמן רב יותר להסתובב, ואז קיים סיכוי שהפרוסה תצליח לעבור 270 מעלות. דחיפה חזקה מדי כלפי מעלה עשויה להביא את הפרוסה לעבור 360 מעלות ועוד 90 מעלות, ושוב ליפול על הצד המרוח. דחיפה חזקה עוד יותר עלולה להסתיים בפגיעת הצד המרוח בתקרה, וכמובן בתוצאה לא רצויה.
ניתן לשנות את המהירות הזוויתית של הפרוסה, כדי לנסות לגרום לה להסתובב לאט או מהר יותר, ובכך לחרוג מן התחום המסוכן. -
@mirol כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש בדיחה ידועה.... אם פרוסת לחם תמיד תפול על הצד עם הממרח... וחתול תמיד נופל על הרגליים... בוא נמרח את הגב של החתול בממרח והוא יסתובב בלי סוף...
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)הסבר מדעי
המשוואות השולטות בתנועהחוקי הפיזיקה השולטים בתופעה אינם חוקי אווירודינמיקה אלא משוואות קינמטיקה.
נניח כי הפרוסה מתחילה את דרכה ממצב התחלתי מאוזן, כשהחמאה מרוחה כלפי מעלה. כדי לחשב האם הפרוסה תיפול על הצד המרוח, יש צורך בשלושה נתונים:
המהירות הזוויתית של הפרוסה ω {\displaystyle \omega }
המהירות האנכית ההתחלתית שלה v {\displaystyle v}
הגובה ההתחלתי (הגובה של השולחן, הצלחת או היד בטרם הנפילה) h {\displaystyle h}את סך הזווית θ {\displaystyle \theta } שצברה הפרוסה כשהתגלגלה באוויר במהלך נפילתה נחשב באמצעות אינטגרציה על המהירות הזוויתית ω {\displaystyle \omega } לאורך זמן הנפילה:
θ = ∫ 0 T ω d t {\displaystyle \theta =\int _{0}^{T}{\omega }dt}
בהנחת מהירות זוויתית קבועה, ניתן להמיר את האינטגרל במכפלה:
θ = ω T {\displaystyle \theta =\omega T}
את הזמן T נחלץ מן הנוסחה לתנועה בתאוצה קבועה:
h = v T + g T 2 2 {\displaystyle h=vT+{\frac {gT^{2}}{2}}}
כדי שהפרוסה לא תיפול על הצד המרוח, הזווית θ {\displaystyle \theta } צריכה לקיים:
2 k π − π 2 < θ < 2 k π + π 2 | k ∈ N {\displaystyle 2k\pi -{\frac {\pi }{2}}<\theta \ <2k\pi +{\frac {\pi }{2}}\quad |\quad k\in \mathbb {N} }
בתנאים טבעיים, המהירות הזוויתית בה מתחילות פרוסות ליפול קטנה יחסית לגובה מהן הן נופלות. ברוב המקרים, הזווית שהפרוסה מספיקה לעבור גדולה מ-90 מעלות, אך קטנה מ-270.
מצבים בהם הכלל לא יתקייםכיוון שהנפילה על הצד המרוח בחמאה נובעת מטווח הפרמטרים הסטנדרטי של גובה, מהירות אנכית ומהירות זוויתית, שינוי של כל אחד מהפרמטרים יכול להפר את הכלל ולהביא למצב בו רק מעט פרוסות אכן יפלו על הצד המרוח.
בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "מדע משוגע" של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נערך ניסוי, בו מכונה הפילה 100 טוסטים משולחן מגובה 76 סנטימטרים, מתוכם 89 נפלו על הצד המרוח בחמאה. בשולחן בגובה כפול התוצאה ירדה ל-19. רוברט מת'יוס זכה בשנת 1996 בפרס איג נובל על עבודתו זו.
ניתן לשנות את המהירות האנכית של הנפילה. דחיפת הפרוסה כלפי מטה בעת הנפילה תיתן לה זמן קצר יותר להסתובב, ואז אולי לא תספיק לעבור את 90 המעלות הראשונות. דחיפת הפרוסה כלפי מעלה תעניק לפרוסה זמן רב יותר להסתובב, ואז קיים סיכוי שהפרוסה תצליח לעבור 270 מעלות. דחיפה חזקה מדי כלפי מעלה עשויה להביא את הפרוסה לעבור 360 מעלות ועוד 90 מעלות, ושוב ליפול על הצד המרוח. דחיפה חזקה עוד יותר עלולה להסתיים בפגיעת הצד המרוח בתקרה, וכמובן בתוצאה לא רצויה.
ניתן לשנות את המהירות הזוויתית של הפרוסה, כדי לנסות לגרום לה להסתובב לאט או מהר יותר, ובכך לחרוג מן התחום המסוכן. -
האם מישהו מהמיייבייינייים כאן יודע האם יש מכשיר שמווסת בין פנלים סולאריים לחשמל שמגיע מחברת החשמל.
דהיינו שכשהפנלים מייצרים חשמל ויש חשמל מספיק במצברים אז הוא ישתמש במצברים, ואם אין אז הוא יקח חשמל מחברת החשמל, וחוזר חלילה שכשהמצבר שוב מתמלא הוא יעבור לקחת ממנו כו'.
בדומה למכוניות משולבות. -
האם מישהו מהמיייבייינייים כאן יודע האם יש מכשיר שמווסת בין פנלים סולאריים לחשמל שמגיע מחברת החשמל.
דהיינו שכשהפנלים מייצרים חשמל ויש חשמל מספיק במצברים אז הוא ישתמש במצברים, ואם אין אז הוא יקח חשמל מחברת החשמל, וחוזר חלילה שכשהמצבר שוב מתמלא הוא יעבור לקחת ממנו כו'.
בדומה למכוניות משולבות.@יענקל-ה-הצדיק בודאי שיש, אבל מערכת אגירה מייקרת את העסק ולא תמיד משתלם, אז כדאי לבדוק עלויות מול תועלת.
-
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
-
@פלורידה רבותיי היקרים למסכנה
המכשיר אמיתי החשמל חינם האם אני צודק ? או לא ממתין לתשובה
כי אני רוצה להתחיל בבנייה@מוישיי-24 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@פלורידה רבותיי היקרים למסכנה
המכשיר אמיתי החשמל חינם האם אני צודק ? או לא ממתין לתשובה
כי אני רוצה להתחיל בבנייהאין ארוחות חינם, אם קראת עד כאן ועוד לא הבנת.
אתה יכול לסובב עם היד שלך מכשיר הכי משוכלל בעולם, זה לא יתן יותר כח מפנס קטן של לד. נקודה. -
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
@יענקל-ה-הצדיק כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש לי כבר מערכת פנלים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
-
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
@יענקל-ה-הצדיק כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש לי כבר מערכת פנים עם מערכת אגירה, וכשהאגירה מתרוקן אזי אני צריך להעביר את הבורר ידנית, ואני מחפש משהו שעושה את זה אוטומטי
יש דברים אוטומטיים פשוטים כמו שיש לגנרטור לאנשים מסויימים, ויש גם מערכות חכמות עם מחשב.
-
@מוישיי-24 כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
@פלורידה רבותיי היקרים למסכנה
המכשיר אמיתי החשמל חינם האם אני צודק ? או לא ממתין לתשובה
כי אני רוצה להתחיל בבנייהאין ארוחות חינם, אם קראת עד כאן ועוד לא הבנת.
אתה יכול לסובב עם היד שלך מכשיר הכי משוכלל בעולם, זה לא יתן יותר כח מפנס קטן של לד. נקודה. -
@mirol כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
יש בדיחה ידועה.... אם פרוסת לחם תמיד תפול על הצד עם הממרח... וחתול תמיד נופל על הרגליים... בוא נמרח את הגב של החתול בממרח והוא יסתובב בלי סוף...
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)הסבר מדעי
המשוואות השולטות בתנועהחוקי הפיזיקה השולטים בתופעה אינם חוקי אווירודינמיקה אלא משוואות קינמטיקה.
נניח כי הפרוסה מתחילה את דרכה ממצב התחלתי מאוזן, כשהחמאה מרוחה כלפי מעלה. כדי לחשב האם הפרוסה תיפול על הצד המרוח, יש צורך בשלושה נתונים:
המהירות הזוויתית של הפרוסה ω {\displaystyle \omega }
המהירות האנכית ההתחלתית שלה v {\displaystyle v}
הגובה ההתחלתי (הגובה של השולחן, הצלחת או היד בטרם הנפילה) h {\displaystyle h}את סך הזווית θ {\displaystyle \theta } שצברה הפרוסה כשהתגלגלה באוויר במהלך נפילתה נחשב באמצעות אינטגרציה על המהירות הזוויתית ω {\displaystyle \omega } לאורך זמן הנפילה:
θ = ∫ 0 T ω d t {\displaystyle \theta =\int _{0}^{T}{\omega }dt}
בהנחת מהירות זוויתית קבועה, ניתן להמיר את האינטגרל במכפלה:
θ = ω T {\displaystyle \theta =\omega T}
את הזמן T נחלץ מן הנוסחה לתנועה בתאוצה קבועה:
h = v T + g T 2 2 {\displaystyle h=vT+{\frac {gT^{2}}{2}}}
כדי שהפרוסה לא תיפול על הצד המרוח, הזווית θ {\displaystyle \theta } צריכה לקיים:
2 k π − π 2 < θ < 2 k π + π 2 | k ∈ N {\displaystyle 2k\pi -{\frac {\pi }{2}}<\theta \ <2k\pi +{\frac {\pi }{2}}\quad |\quad k\in \mathbb {N} }
בתנאים טבעיים, המהירות הזוויתית בה מתחילות פרוסות ליפול קטנה יחסית לגובה מהן הן נופלות. ברוב המקרים, הזווית שהפרוסה מספיקה לעבור גדולה מ-90 מעלות, אך קטנה מ-270.
מצבים בהם הכלל לא יתקייםכיוון שהנפילה על הצד המרוח בחמאה נובעת מטווח הפרמטרים הסטנדרטי של גובה, מהירות אנכית ומהירות זוויתית, שינוי של כל אחד מהפרמטרים יכול להפר את הכלל ולהביא למצב בו רק מעט פרוסות אכן יפלו על הצד המרוח.
בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "מדע משוגע" של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נערך ניסוי, בו מכונה הפילה 100 טוסטים משולחן מגובה 76 סנטימטרים, מתוכם 89 נפלו על הצד המרוח בחמאה. בשולחן בגובה כפול התוצאה ירדה ל-19. רוברט מת'יוס זכה בשנת 1996 בפרס איג נובל על עבודתו זו.
ניתן לשנות את המהירות האנכית של הנפילה. דחיפת הפרוסה כלפי מטה בעת הנפילה תיתן לה זמן קצר יותר להסתובב, ואז אולי לא תספיק לעבור את 90 המעלות הראשונות. דחיפת הפרוסה כלפי מעלה תעניק לפרוסה זמן רב יותר להסתובב, ואז קיים סיכוי שהפרוסה תצליח לעבור 270 מעלות. דחיפה חזקה מדי כלפי מעלה עשויה להביא את הפרוסה לעבור 360 מעלות ועוד 90 מעלות, ושוב ליפול על הצד המרוח. דחיפה חזקה עוד יותר עלולה להסתיים בפגיעת הצד המרוח בתקרה, וכמובן בתוצאה לא רצויה.
ניתן לשנות את המהירות הזוויתית של הפרוסה, כדי לנסות לגרום לה להסתובב לאט או מהר יותר, ובכך לחרוג מן התחום המסוכן.@פלורידה כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
אגב: זו לא בדיחה זה מחקר!
@פלורידה כתב בבירור | חשמל חינם האם זה אמיתי:
(אפילו זכה בפרס איג נובל לפיזיקה בשנת 1996!)
אמממ
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:{bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}})();};){kind=link}