בקשת מידע | האם המזגן שלי תקין?
-
אם אתה אומר שאתה לא מרוצה יכול להיות שיבואו לבדוק אבל בפועל הטכנאי יגיד הכל תקין, הנה תראה, יוצא אוויר קר, מה הבעיה.
אין לי עניין לחכות לטכנאי ולבזבז איתו כמה דקות בבית כדי שיחזיר אותי לאותו מצב שאני לא יודע כלום...
אם אני אצליח להוכיח שיש תקלה ומשהו לא עובד כמצופה יטפלו, אם לא ימרחו...תדיראן הם מאוד אנושיים
יש להם שירות נפלא,
תסביר להם בצורה ברורה שהמזגן מתנהג לא יציב, והטמפרטורה עולה ויורדת מידי הרבה -
-
-
@aiib זה ודאי לא תקין
אחרי שאתה רואה שבחדרים אחרים זה לא כך
ובבדיקות מד טמפרטורה- אתה רואה את השינויים הדרסטייםזה נקרא לא תקין!!
אמנם חברות לא אוהבות להתעסק עם תקלות שלא נרות בעין, אבל כאשר יש לך מספרים ביד- אתה יכול לנסות -
-
@תלת-פאזי אני אתחיל להסביר,
במערכת קירור או מיזוג יש ארבעה מרכיבים מרכזיים:- מדחס
- מעבה
- אביזר הצרה - קפילר או שסתום התפשטות,
- מאייד.
בין המדחס למעבה יש קו דחיסה,
בין המעבה לאביזר הצרה יש קו נוזל,
בין אביזר הצרה למאייד יש קו נוזל גזוז,
בין מאייד למדחס יש קו יניקה.
***לחץ = טמפרטורה ***
כשהלחץ של הגז הוא גבוה אז הטמפרטורה גבוהה כשהלחץ הוא נמוך אז הטמפרטורה יורדת.
חום כמוס - מצב צבירה
מצב צבירה:
ישנם כמה מצבי צבירה של חומר, אותם אנחנו מכירים.
כמו שהמים בטמפרטורה מסויימת משתנה מצב הצבירה נוזל, אדים, מוצק, כך גם מצב הגז (מעתה ואילך קרר) משתנה מנוזל לגז, בהתאם לטמפרטורה.
חום כמוס:
כדי שהמים לצורך הדוגמה ישתנו מנוזל לאדים או למוצק, צריך להוציא מהמים או להכניס הרבה אנרגיה.
זהו לבינתיים, כשיהיה לי זמן אני אמשיך.
-
אמנם זה למזגנים רגילים (ON/OFF) ולא לאינוורטר
העיקרון הוא אותו עיקרון פיזיקלי.
אז תוכל להחכים אותנו כאן
בעזרת השם בלי נדר, עכשיו אני על המחשב בגלל דלקת גרון....
נראה לי חסר
חום כמוס
דיאגרמת מולייר
נקודת הטל
ודרך אגב כל הכבוד לך, לי לא בטוח שהיה עצבים לערוך כזה מאמר מסודר. -
אמנם זה למזגנים רגילים (ON/OFF) ולא לאינוורטר
העיקרון הוא אותו עיקרון פיזיקלי.
אז תוכל להחכים אותנו כאן
בעזרת השם בלי נדר, עכשיו אני על המחשב בגלל דלקת גרון....
נראה לי חסר
חום כמוס
דיאגרמת מולייר
נקודת הטל
ודרך אגב כל הכבוד לך, לי לא בטוח שהיה עצבים לערוך כזה מאמר מסודר. -
@כוסף-לדעת אשמח שלא יסטו מהנושא וההרחבה המחכימה שלך תהיה כהמשך למאמר של @תלת-פאזי וכאן ינסו להנחות אותי באבחון הבעיה או לא הבעיה..
-
-
תדליק את המזגן על מינימום טמפרטורה ותבדו אויר בכניסה וביציאה.
בדקתי כבר לפני כמה ימים:

אבל אני מסתפק האם יש בעיה בטמפרטורה גבוהה יותר
-
מה שלחת בתמונה?
זה מה שכתבתי לפני כמה ימים:
שמתי את המזגן על 16 למשך כמה דקות, עשיתי בדיקה של טמפרטורה (עם המכשיר שהבאתי למעלה) הנחתי אותו על הכנף בכניסה, קיבלתי 5.2 מעלות, הנחתי על הרשת למעלה בכניסה של האוויר החוזר וקיבלתי לפחות 20.5
האם זה אומר שזה תקין ואני רק מדמיין? או שייתכן ובהגדרת טמפרטורה אחרת יש כן בעיה? -
תדליק את המזגן על מינימום טמפרטורה ותבדו אויר בכניסה וביציאה.
בדקתי כבר לפני כמה ימים:

אבל אני מסתפק האם יש בעיה בטמפרטורה גבוהה יותר
-
-
זה מספיק לדעתי שתגיד שהמזגן לא מקרר כמו שצריך .
אני חושש שיבוא טכנאי ויראה לי- הנה תראה, יוצא 5 מעלות...
-
@aiib
ואז מה תפסיד?
תהיה עקשן. תגיד לו שזה לא הוכחה שהמזגן מתפקד, כי יכול להיות שרגש אויר חוזר לא נותן את ההתנגדות הנכונה ורק בטמפרטורה נמוכה הוא נותן תפוקה.ואז מה תפסיד?
אם יתקנו אז אני לא אפסיד, אבל אם לא יתקנו אז סתם חבל על הזמן...
תהיה עקשן.
אפשר להיות עקשן אבל עם נתון, לומר המזגן לא מקרר והוא ישים את המזגן על 16 והחדר יהיה קר או ישים על 21 והחדר יגיע ל21 מה אוכל לומר לו? שהתהליך שהמזגן עובר כדי להגיע לתוצאה לא נכונה? הוא ירצה הסבר למה אני חושב ככה...
-
ואז מה תפסיד?
אם יתקנו אז אני לא אפסיד, אבל אם לא יתקנו אז סתם חבל על הזמן...
תהיה עקשן.
אפשר להיות עקשן אבל עם נתון, לומר המזגן לא מקרר והוא ישים את המזגן על 16 והחדר יהיה קר או ישים על 21 והחדר יגיע ל21 מה אוכל לומר לו? שהתהליך שהמזגן עובר כדי להגיע לתוצאה לא נכונה? הוא ירצה הסבר למה אני חושב ככה...
@aiib כשאתה שם על 21 החדר מגיע ל 21?
יש מצב בתצוגה של תדיראן שהמזגן מראה כמה הוא חושב שיש טמפרטורה בחדר. הלחצן TEMP תלחץ עליו כמה פעמים עד שתראה את הנתון על התצוגה של המזגן.
תשים את המודד שלך בפתח האויר חוזר. אם ההפרש הוא לא הגיוני, כנראה שהרגש מזייף, או שהכרטיס לא קורא את הנתון נכון. -
@aiib כשאתה שם על 21 החדר מגיע ל 21?
יש מצב בתצוגה של תדיראן שהמזגן מראה כמה הוא חושב שיש טמפרטורה בחדר. הלחצן TEMP תלחץ עליו כמה פעמים עד שתראה את הנתון על התצוגה של המזגן.
תשים את המודד שלך בפתח האויר חוזר. אם ההפרש הוא לא הגיוני, כנראה שהרגש מזייף, או שהכרטיס לא קורא את הנתון נכון.כשאתה שם על 21 החדר מגיע ל 21?
פחות או יותר
יש מצב בתצוגה של תדיראן שהמזגן מראה כמה הוא חושב שיש טמפרטורה בחדר. הלחצן TEMP תלחץ עליו כמה פעמים עד שתראה את הנתון על התצוגה של המזגן.
הוא לא מציג את מה שאני מגדיר? כי בשלט כתוב לי 21 וזה ההגדרה של מה שאני רוצה שיהיה
תשים את המודד שלך בפתח האויר חוזר. אם ההפרש הוא לא הגיוני, כנראה שהרגש מזייף, או שהכרטיס לא קורא את הנתון נכון.
ההפרש בין מה למה? בין האוויר החוזר לבין מה שכתוב על המסך?
-
@aiib כשאתה שם על 21 החדר מגיע ל 21?
יש מצב בתצוגה של תדיראן שהמזגן מראה כמה הוא חושב שיש טמפרטורה בחדר. הלחצן TEMP תלחץ עליו כמה פעמים עד שתראה את הנתון על התצוגה של המזגן.
תשים את המודד שלך בפתח האויר חוזר. אם ההפרש הוא לא הגיוני, כנראה שהרגש מזייף, או שהכרטיס לא קורא את הנתון נכון.זה כנראה התשובה לשאלה איך מסתדר דיאגרמת מולייר עם תפוקות קטנות, ומה אמור להיות ההפרש טמפרטורה בין האויר חוזר ליוצא.
הסבר: כיצד הפרש טמפרטורה נמוך באוויר (4°C - 8°C) בתפוקה חלקית מסתדר עם דיאגרמת מולייר (p-h)כשמדחס האינוורטר מוריד תדר (תפוקה), מתרחש השינוי הבא במעגל הקירור:
- השינוי המרכזי: ירידה בספיקת המסות (m)
תפוקת הקירור הכוללת של המזגן מוגדרת על ידי הנוסחה:
Q = m * Δh_evap- Q: תפוקת הקירור (kW או BTU/h)
- m: ספיקת המסה של הקרר (ק"ג/שנייה)
- Δh_evap: שינוי האנתלפיה במאייד (הרוחב האופקי של קו האידוי בדיאגרמת מולייר)
כשהאינוורטר מוריד תדר, נפח הגז שהמדחס דוחס בכל שנייה קטן — כלומר ספיקת המסה (m) יורדת משמעותית.
- מה קורה בדיאגרמת מולייר בתפוקה חלקית?
כשאותה סוללת מאייד פיזית מקבלת כמות קטנה בהרבה של קרר, המאייד הופך להיות "מוגדל" (Oversized) ביחס לעומס הקרר שזורם בתוכו. כתוצאה מכך:
-
לחץ האידוי (P_evap) עולה:
בדיאגרמת מולייר, הקו האופקי של האידוי זז למעלה ללחץ גבוה יותר. -
טמפרטורת האידוי (T_evap) עולה:
מכיוון שהלחץ עלה, גם טמפרטורת הרוויה (האידוי) של הקרר עולה. אם בתפוקה מלאה הקרר רתח ב-5°C, בתפוקה חלקית הוא ירתח ב-10°C ואף 12°C. -
יחס הדחיסה קטן:
המרחק האנכי בין לחץ האידוי ללחץ הניזול בדיאגרמה קטן, מה שמפחית את העבודה שהמדחס משקיע (w = h2 - h1). -
איך זה משפיע על האוויר בחדר?
מעבר החום מהאוויר לקרר מוגדר לפי:
Q = U * A * ΔTmמשווים את זה לנוסחת האוויר:
Q = m_air * Cp * ΔT_air- הפרש המנוע התרמי (TD) קטן: מכיוון שטמפרטורת האידוי עלתה בדיאגרמה (למשל מ-5°C ל-12°C), ההפרש בין טמפרטורת החדר (24°C) לקרר נהיה קטן יותר.
- ספיקת האוויר נשארת כמעט קבועה: אפילו אם המאוורר הפנימי מוריד מהירות, הוא לא מוריד אותה באותו יחס שבו המדחס הורד.
- התוצאה: מכיוון שסך מעבר החום Q ירד משמעותית (בגלל הירידה בספיקת הקרר m), והאוויר עובר במהירות דרך סוללה "חמה יותר", האוויר מספיק להתקרר פחות בכל מעבר.
טבלת סיכום השוואתית:
פרמטר בדיאגרמת מולייר | תפוקה מלאה (Full Load) | תפוקה חלקית (Part Load)
לחץ/טמפ' אידוי (T_evap) | נמוך (3°C עד 6°C) | גבוה (9°C עד 13°C)
ספיקת קרר (m) | מקסימלית | נמוכה
הפרש סוללה/אוויר (TD) | גדול (~18°C) | קטן (~11°C)
הפרש אוויר חוזר/יוצא (ΔT_air) | 10°C עד 15°C | 4°C עד 8°Cסיכום:
בתפוקה חלקית המזגן משמר טמפרטורה ביעילות אנרגטית גבוהה מאוד: הוא עובד בלחץ אידוי גבוה יותר, מה שמעלה את מקדם היעילות (COP) ומוריד את צריכת החשמל. -
זה כנראה התשובה לשאלה איך מסתדר דיאגרמת מולייר עם תפוקות קטנות, ומה אמור להיות ההפרש טמפרטורה בין האויר חוזר ליוצא.
הסבר: כיצד הפרש טמפרטורה נמוך באוויר (4°C - 8°C) בתפוקה חלקית מסתדר עם דיאגרמת מולייר (p-h)כשמדחס האינוורטר מוריד תדר (תפוקה), מתרחש השינוי הבא במעגל הקירור:
- השינוי המרכזי: ירידה בספיקת המסות (m)
תפוקת הקירור הכוללת של המזגן מוגדרת על ידי הנוסחה:
Q = m * Δh_evap- Q: תפוקת הקירור (kW או BTU/h)
- m: ספיקת המסה של הקרר (ק"ג/שנייה)
- Δh_evap: שינוי האנתלפיה במאייד (הרוחב האופקי של קו האידוי בדיאגרמת מולייר)
כשהאינוורטר מוריד תדר, נפח הגז שהמדחס דוחס בכל שנייה קטן — כלומר ספיקת המסה (m) יורדת משמעותית.
- מה קורה בדיאגרמת מולייר בתפוקה חלקית?
כשאותה סוללת מאייד פיזית מקבלת כמות קטנה בהרבה של קרר, המאייד הופך להיות "מוגדל" (Oversized) ביחס לעומס הקרר שזורם בתוכו. כתוצאה מכך:
-
לחץ האידוי (P_evap) עולה:
בדיאגרמת מולייר, הקו האופקי של האידוי זז למעלה ללחץ גבוה יותר. -
טמפרטורת האידוי (T_evap) עולה:
מכיוון שהלחץ עלה, גם טמפרטורת הרוויה (האידוי) של הקרר עולה. אם בתפוקה מלאה הקרר רתח ב-5°C, בתפוקה חלקית הוא ירתח ב-10°C ואף 12°C. -
יחס הדחיסה קטן:
המרחק האנכי בין לחץ האידוי ללחץ הניזול בדיאגרמה קטן, מה שמפחית את העבודה שהמדחס משקיע (w = h2 - h1). -
איך זה משפיע על האוויר בחדר?
מעבר החום מהאוויר לקרר מוגדר לפי:
Q = U * A * ΔTmמשווים את זה לנוסחת האוויר:
Q = m_air * Cp * ΔT_air- הפרש המנוע התרמי (TD) קטן: מכיוון שטמפרטורת האידוי עלתה בדיאגרמה (למשל מ-5°C ל-12°C), ההפרש בין טמפרטורת החדר (24°C) לקרר נהיה קטן יותר.
- ספיקת האוויר נשארת כמעט קבועה: אפילו אם המאוורר הפנימי מוריד מהירות, הוא לא מוריד אותה באותו יחס שבו המדחס הורד.
- התוצאה: מכיוון שסך מעבר החום Q ירד משמעותית (בגלל הירידה בספיקת הקרר m), והאוויר עובר במהירות דרך סוללה "חמה יותר", האוויר מספיק להתקרר פחות בכל מעבר.
טבלת סיכום השוואתית:
פרמטר בדיאגרמת מולייר | תפוקה מלאה (Full Load) | תפוקה חלקית (Part Load)
לחץ/טמפ' אידוי (T_evap) | נמוך (3°C עד 6°C) | גבוה (9°C עד 13°C)
ספיקת קרר (m) | מקסימלית | נמוכה
הפרש סוללה/אוויר (TD) | גדול (~18°C) | קטן (~11°C)
הפרש אוויר חוזר/יוצא (ΔT_air) | 10°C עד 15°C | 4°C עד 8°Cסיכום:
בתפוקה חלקית המזגן משמר טמפרטורה ביעילות אנרגטית גבוהה מאוד: הוא עובד בלחץ אידוי גבוה יותר, מה שמעלה את מקדם היעילות (COP) ומוריד את צריכת החשמל.@כוסף-לדעת אתה מוכן לדבר נורמלי?!...

שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות