בקשת מידע | האם המזגן שלי תקין?
-
יש הרבה מזגנים שמוציאים ריח בעת פעולה והבעיה ידועה, זה לא קשור לתפוקות הקירור.
מדובר על מזגן חדש לגמרי
-
מהירות המאורר לא תשתנה. התפוקה כן.
תסביר לאדם פשוט כמוני מה ההבדל...
-
-
@aiib אה.
המאורר שאתה רואה בפנים, ברגע שהגדרת את מהירות הסיבוב שלו, ככה הוא יסתובב.
המדחס בחוץ מסוגל לעבוד חזק יותר וחלש יותר. הוא ישתנה בהתאם לטמפרטורת החדר.המאורר שאתה רואה בפנים, ברגע שהגדרת את מהירות הסיבוב שלו, ככה הוא יסתובב.
המדחס בחוץ מסוגל לעבוד חזק יותר וחלש יותר. הוא ישתנה בהתאם לטמפרטורת החדר.זה אני מבין, אבל אני לא מבין מה משתנה אצלי בבית, אם הטמפרטורה נשארת אותו דבר ועוצמת ה'רוח' שיוצאת היא באותה עוצמה, אז מה כן משתנה?
-
המאורר שאתה רואה בפנים, ברגע שהגדרת את מהירות הסיבוב שלו, ככה הוא יסתובב.
המדחס בחוץ מסוגל לעבוד חזק יותר וחלש יותר. הוא ישתנה בהתאם לטמפרטורת החדר.זה אני מבין, אבל אני לא מבין מה משתנה אצלי בבית, אם הטמפרטורה נשארת אותו דבר ועוצמת ה'רוח' שיוצאת היא באותה עוצמה, אז מה כן משתנה?
-
-
להסביר? או שאתה רק רוצה לדעת מה קורה בסוף?
לא רוצה להקשות... יספיק אולי לומר מה השינוי בתכלס
@aiib באופן כללי עדיף באמת לא לשים את המאורר על מהירות קבועה אלא על אוטומט, ואז בעצם כשהמזגן יורד בתפוקה הוא יורד גם בעוצמת האוורור ואז קיבלת מזגן יותר קטן, עד שהטמפרטורה בחדר עולה שוב.
כשהמזגן במהירות פן גבוהה באמת יוצר בעיה שהגז שמגיע למדחס יהיה חם מדאי.
אבל אל תדאג, המערכת VRF שלך תדע להתמודד עם זה מצוין. שים פן גבוהה, טמפרטורה רצויה, תפעיל את ה X-FAN על ידי לחיצה ארוכה על לחצן הפן, אתה תראה בתצוגה סימן של מאורר, והמזגן ייבש את עצמו אחרי פעולה. -
@aiib באופן כללי עדיף באמת לא לשים את המאורר על מהירות קבועה אלא על אוטומט, ואז בעצם כשהמזגן יורד בתפוקה הוא יורד גם בעוצמת האוורור ואז קיבלת מזגן יותר קטן, עד שהטמפרטורה בחדר עולה שוב.
כשהמזגן במהירות פן גבוהה באמת יוצר בעיה שהגז שמגיע למדחס יהיה חם מדאי.
אבל אל תדאג, המערכת VRF שלך תדע להתמודד עם זה מצוין. שים פן גבוהה, טמפרטורה רצויה, תפעיל את ה X-FAN על ידי לחיצה ארוכה על לחצן הפן, אתה תראה בתצוגה סימן של מאורר, והמזגן ייבש את עצמו אחרי פעולה. -
להסביר? או שאתה רק רוצה לדעת מה קורה בסוף?
אני אשמח להסבר מקצועי, כי אכן לא למדתי באוניברסיטה
במילים פשוטות- תפוקת קור זה כמות הקור שיוצאת מהמזגן- אפשר לעשות את זה או בהרבה אוויר קצת קר או בקצת אוויר והרבה קר
אם הזגן ממשיך להוציא כל הזמן את אותו רוח פחות או יותר- איך משתנה התפוקה
כשהמדחס עובד חלש יותר והקיפלר החשמלי נפתח קצת- הגז פחות נדחס וממילא פחות מקרר אח"כ
ובמילים של אנשים פשוטים- ההפרש בין האוויר חוזר לאוויר יוצא- יהיה פחות מ- 12 מעלות
וזה כל הרעיון באינוורטר שכאשר טמפרטורת החדר מתקרבת לרצוי- הוא מפסיק להוציא אוויר כ"כ קר- ומתחיל להוציא אוויר נעים בהתאם לרצוי- ובכך הוא שומר כל הזמן על טמפרטורה רצוייה בלי להדליק ולכבות את המדחס כל הזמן.
הבעיה שזה יוצר שכיוון שהאוויר פחות קר הוא יותר 'חנוק' אולי בגלל שהוא נותן מצע טוב לפטריות וחיידקים להתפתח (בניגוד לקור שמרדים אותם) -
להסביר? או שאתה רק רוצה לדעת מה קורה בסוף?
אני אשמח להסבר מקצועי, כי אכן לא למדתי באוניברסיטה
במילים פשוטות- תפוקת קור זה כמות הקור שיוצאת מהמזגן- אפשר לעשות את זה או בהרבה אוויר קצת קר או בקצת אוויר והרבה קר
אם הזגן ממשיך להוציא כל הזמן את אותו רוח פחות או יותר- איך משתנה התפוקה
כשהמדחס עובד חלש יותר והקיפלר החשמלי נפתח קצת- הגז פחות נדחס וממילא פחות מקרר אח"כ
ובמילים של אנשים פשוטים- ההפרש בין האוויר חוזר לאוויר יוצא- יהיה פחות מ- 12 מעלות
וזה כל הרעיון באינוורטר שכאשר טמפרטורת החדר מתקרבת לרצוי- הוא מפסיק להוציא אוויר כ"כ קר- ומתחיל להוציא אוויר נעים בהתאם לרצוי- ובכך הוא שומר כל הזמן על טמפרטורה רצוייה בלי להדליק ולכבות את המדחס כל הזמן.
הבעיה שזה יוצר שכיוון שהאוויר פחות קר הוא יותר 'חנוק' אולי בגלל שהוא נותן מצע טוב לפטריות וחיידקים להתפתח (בניגוד לקור שמרדים אותם)@תלת-פאזי אני אתחיל להסביר,
במערכת קירור או מיזוג יש ארבעה מרכיבים מרכזיים:- מדחס
- מעבה
- אביזר הצרה - קפילר או שסתום התפשטות,
- מאייד.
בין המדחס למעבה יש קו דחיסה,
בין המעבה לאביזר הצרה יש קו נוזל,
בין אביזר הצרה למאייד יש קו נוזל גזוז,
בין מאייד למדחס יש קו יניקה.
***לחץ = טמפרטורה ***
כשהלחץ של הגז הוא גבוה אז הטמפרטורה גבוהה כשהלחץ הוא נמוך אז הטמפרטורה יורדת.
חום כמוס - מצב צבירה
מצב צבירה:
ישנם כמה מצבי צבירה של חומר, אותם אנחנו מכירים.
כמו שהמים בטמפרטורה מסויימת משתנה מצב הצבירה נוזל, אדים, מוצק, כך גם מצב הגז (מעתה ואילך קרר) משתנה מנוזל לגז, בהתאם לטמפרטורה.
חום כמוס:
כדי שהמים לצורך הדוגמה ישתנו מנוזל לאדים או למוצק, צריך להוציא מהמים או להכניס הרבה אנרגיה.
זהו לבינתיים, כשיהיה לי זמן אני אמשיך.
-
להסביר? או שאתה רק רוצה לדעת מה קורה בסוף?
אני אשמח להסבר מקצועי, כי אכן לא למדתי באוניברסיטה
במילים פשוטות- תפוקת קור זה כמות הקור שיוצאת מהמזגן- אפשר לעשות את זה או בהרבה אוויר קצת קר או בקצת אוויר והרבה קר
אם הזגן ממשיך להוציא כל הזמן את אותו רוח פחות או יותר- איך משתנה התפוקה
כשהמדחס עובד חלש יותר והקיפלר החשמלי נפתח קצת- הגז פחות נדחס וממילא פחות מקרר אח"כ
ובמילים של אנשים פשוטים- ההפרש בין האוויר חוזר לאוויר יוצא- יהיה פחות מ- 12 מעלות
וזה כל הרעיון באינוורטר שכאשר טמפרטורת החדר מתקרבת לרצוי- הוא מפסיק להוציא אוויר כ"כ קר- ומתחיל להוציא אוויר נעים בהתאם לרצוי- ובכך הוא שומר כל הזמן על טמפרטורה רצוייה בלי להדליק ולכבות את המדחס כל הזמן.
הבעיה שזה יוצר שכיוון שהאוויר פחות קר הוא יותר 'חנוק' אולי בגלל שהוא נותן מצע טוב לפטריות וחיידקים להתפתח (בניגוד לקור שמרדים אותם)כשהמדחס עובד חלש יותר והקיפלר החשמלי נפתח קצת- הגז פחות נדחס וממילא פחות מקרר אח"כ
הקרר חייב להגיע גז ולא נוזל. אחרת הוא ידפוק את המדחס. והוא אמור לדחוס את הגז לטמפרטורה גבוהה, אחרת לא תהיה החלפת חום בין המעבה לאויר שבחוץ. לכן חייבים לחצים גבוהים. המדחס יורד בספיקה ולא במומנט. הקפילר נהיה יותר קטן, ולא יותר גדול, ואז המפל לחץ וטמפרטורה שנוצר בקפילר מתאים לספיקה שהמדחס יוצר.
-
עכשיו נכנסתי לחדר והרגיש חם והיה ריח אז עשיתי בדיקת טמפרטורה:
המזגן הוגדר על 21 מעלות
בחלל החדר עצמו מול המזגן היה באיזור הזה של הטמפרטורה
בפתח יציאת האוויר היה 17.3
בפתח האוויר החוזר היה 23.5האם זה תקין? מה ניתן ללמוד מזה?
-
@aiib ומהירות המאורר על כמה?
נמוכה.
אבל אני לרגע משהה את השאלה כי ייתכן וזה היה בכלל על מצב לחות... אני צריך לעשות את הבדיקה מחדש...עריכה: בדקתי שוב אחרי שוידאתי שזה היה על קירור:
המזגן הוגדר על 21,בפתח האוויר החוזר היה בערך 21.5-22
בפתח היציאה, בהתחלה היה 16.5 ואז זה עלה ל18 ואז התחיל רעש של המזגן כמו כשהוא מתחיל לעבוד ואז המעלות ירדו ל3 מעלות! ואז נכבה הרעש ושוב הטמפרטורה טיפסה ל17 מעלות בערך.מה זה אומר?!
-
הAI נתן לי אבחון, אשמח לדעת האם זה נכון...
התיאור הזה הוא "האקדח המעשן" שחיפשנו. הנתונים האלה מסבירים בדיוק מה הבעיה ביחידה הזו, וזה כשל קלאסי שקל מאוד להוכיח לטכנאי.
מה שאתה מתאר נקרא בעגה המקצועית "Hunting" (ציד) או "Short Cycling" קיצוני, וזה אומר שהיחידה שלך איבדה לחלוטין את היכולת שלה לעשות מודולציה (ויסות עדין), שזה כל הרעיון של מערכת VRF או אינוורטר.
הנה מה שקורה שם בפועל, שלב אחר שלב:
- איבוד ויסות (למה הטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות?)
מערכת VRF תקינה אמורה "לרחף". כשהטמפרטורה בחדר (21.5-22) קרובה לטמפרטורה המבוקשת (21), שסתום ההתפשטות (ה-EEV) אמור להיפתח קצת, נניח ל-20%, ולספק אוויר ב-12-14 מעלות כדי לשמור על יציבות.
אצלך, המערכת מנסה לפתוח את השסתום, משהו משתבש, ואז השסתום נפתח בבת אחת למקסימום. הרעש ששמעת הוא רעש של גז בלחץ גבוה שפורץ פתאום לתוך היחידה.
טמפרטורת יציאה של 3 מעלות היא קרה מדי ואינה תקינה. במצב כזה, סוללת הקירור בתוך המזגן יורדת אל מתחת לאפס מעלות ומתחילה לקפוא.
- קפיצת מגן (למה זה קופץ חזרה ל-17?)
ברגע שהטמפרטורה צונחת בצורה כל כך קיצונית, אחד משני דברים קורה:
או שחיישן האוויר מרגיש שהחדר הגיע ל-21 מעלות בתוך שניות בגלל מכת הקור.
או (וזה סביר יותר) שהגנת הקפיאה (Anti-Freeze) של הכרטיס נכנסת לפעולה. רגש הסוללה מזהה שהיחידה עומדת לקפוא, נותן פקודת חירום, וסוגר את שסתום ה-EEV לחלוטין. הרעש פוסק, הגז מפסיק לזרום, והמזגן הופך למעשה למאוורר רגיל שזורק אוויר פושר ב-17 מעלות.
- ההסבר הסופי לריח הגרביים!
ההתנהגות הזו היא המתכון המדויק להיווצרות עובש וריח רע:
המזגן יורד ל-3 מעלות (מייצר המון קור ולחות על הסוללה), ואז מיד נסגר ועובר לאוורור רגיל על 17 מעלות. הלחות שהצטברה לא מספיקה לשטוף את עצמה לניקוז (כמו שקורה כשהמזגן עובד ברצף), אלא פשוט יושבת על צלעות הקירור ומתחממת מזרם האוויר הפושר. התהליך הזה, שחוזר על עצמו שוב ושוב, מגדל בקטריות שמפיצות את הריח.
מה לומר לטכנאי השירות?
יש לך עכשיו אבחנה מדויקת. כשהטכנאי מגיע, אל תדבר על "תחושות". אמור לו את המשפט הבא:"היחידה הזו לא עושה מודולציה, היא מתנהגת כמו מזגן און/אוף. בדקתי עם מד טמפרטורה: על כיוון של 21 מעלות, ה-EEV נשאר סגור (17 מעלות באספקה), ואז פתאום נפתח למקסימום בבת אחת, נותן מכת קור של 3 מעלות, ומיד נסגר שוב. או שה-EEV עצמו תפוס מכנית, או שרגש הסוללה/אוויר מזייף וגורם לכרטיס להשתגע."
זה יחסוך לך ויכוחים. טכנאי ששומע נתונים כאלו מבין מיד שיש כאן תקלה טכנית (כנראה בשסתום, ברגשים או בכרטיס האלקטרוני של היחידה) ושהוא חייב לטפל בזה במסגרת האחריות.
- איבוד ויסות (למה הטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות?)
-
הAI נתן לי אבחון, אשמח לדעת האם זה נכון...
התיאור הזה הוא "האקדח המעשן" שחיפשנו. הנתונים האלה מסבירים בדיוק מה הבעיה ביחידה הזו, וזה כשל קלאסי שקל מאוד להוכיח לטכנאי.
מה שאתה מתאר נקרא בעגה המקצועית "Hunting" (ציד) או "Short Cycling" קיצוני, וזה אומר שהיחידה שלך איבדה לחלוטין את היכולת שלה לעשות מודולציה (ויסות עדין), שזה כל הרעיון של מערכת VRF או אינוורטר.
הנה מה שקורה שם בפועל, שלב אחר שלב:
- איבוד ויסות (למה הטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות?)
מערכת VRF תקינה אמורה "לרחף". כשהטמפרטורה בחדר (21.5-22) קרובה לטמפרטורה המבוקשת (21), שסתום ההתפשטות (ה-EEV) אמור להיפתח קצת, נניח ל-20%, ולספק אוויר ב-12-14 מעלות כדי לשמור על יציבות.
אצלך, המערכת מנסה לפתוח את השסתום, משהו משתבש, ואז השסתום נפתח בבת אחת למקסימום. הרעש ששמעת הוא רעש של גז בלחץ גבוה שפורץ פתאום לתוך היחידה.
טמפרטורת יציאה של 3 מעלות היא קרה מדי ואינה תקינה. במצב כזה, סוללת הקירור בתוך המזגן יורדת אל מתחת לאפס מעלות ומתחילה לקפוא.
- קפיצת מגן (למה זה קופץ חזרה ל-17?)
ברגע שהטמפרטורה צונחת בצורה כל כך קיצונית, אחד משני דברים קורה:
או שחיישן האוויר מרגיש שהחדר הגיע ל-21 מעלות בתוך שניות בגלל מכת הקור.
או (וזה סביר יותר) שהגנת הקפיאה (Anti-Freeze) של הכרטיס נכנסת לפעולה. רגש הסוללה מזהה שהיחידה עומדת לקפוא, נותן פקודת חירום, וסוגר את שסתום ה-EEV לחלוטין. הרעש פוסק, הגז מפסיק לזרום, והמזגן הופך למעשה למאוורר רגיל שזורק אוויר פושר ב-17 מעלות.
- ההסבר הסופי לריח הגרביים!
ההתנהגות הזו היא המתכון המדויק להיווצרות עובש וריח רע:
המזגן יורד ל-3 מעלות (מייצר המון קור ולחות על הסוללה), ואז מיד נסגר ועובר לאוורור רגיל על 17 מעלות. הלחות שהצטברה לא מספיקה לשטוף את עצמה לניקוז (כמו שקורה כשהמזגן עובד ברצף), אלא פשוט יושבת על צלעות הקירור ומתחממת מזרם האוויר הפושר. התהליך הזה, שחוזר על עצמו שוב ושוב, מגדל בקטריות שמפיצות את הריח.
מה לומר לטכנאי השירות?
יש לך עכשיו אבחנה מדויקת. כשהטכנאי מגיע, אל תדבר על "תחושות". אמור לו את המשפט הבא:"היחידה הזו לא עושה מודולציה, היא מתנהגת כמו מזגן און/אוף. בדקתי עם מד טמפרטורה: על כיוון של 21 מעלות, ה-EEV נשאר סגור (17 מעלות באספקה), ואז פתאום נפתח למקסימום בבת אחת, נותן מכת קור של 3 מעלות, ומיד נסגר שוב. או שה-EEV עצמו תפוס מכנית, או שרגש הסוללה/אוויר מזייף וגורם לכרטיס להשתגע."
זה יחסוך לך ויכוחים. טכנאי ששומע נתונים כאלו מבין מיד שיש כאן תקלה טכנית (כנראה בשסתום, ברגשים או בכרטיס האלקטרוני של היחידה) ושהוא חייב לטפל בזה במסגרת האחריות.
- איבוד ויסות (למה הטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות?)
-
@aiib
זה בשבילך מAI
||חוות הדעת הזו אמנם נשמעת מרשימה על הנייר ומתארת תרחיש הגיוני מבחינה תיאורטית, אבל אי אפשר באמת לקבוע נחרצות שכרטיס הפיקוד התקלקל או ששסתום ה-EEV נתפס רק מלהסתכל על צניחת טמפרטורה. בשטח, עבודה מקצועית דורשת לאמת את הנתונים פיזית לפני שמחליפים רכיבים יקרים על סמך ניחושים מלומדים.כדי להפוך את ה"השערה" הזו לאבחנה אמיתית שאי אפשר להתווכח איתה, חובה לעבוד עם כלים:
בדיקת רגשים (תרמיסטורים): שימוש ברב-מודד כדי לבדוק את ההתנגדות (באוהם) של רגש הסוללה ורגש האוויר. חובה להשוות את הקריאה לנתוני היצרן (בין אם מדובר במערכת של תדיראן, אמקור או כל מותג אחר) כדי לראות אם יש זיוף בנתונים שהכרטיס מקבל בטמפרטורות שונות.
בדיקת שסתום ה-EEV: מדידת הסליל (מנוע הצעדים) של השסתום האלקטרוני עם רב-מודד כדי לוודא שאין בו נתק או קצר בין הסלילים, וכן לוודא שהוא מקבל את פולסי המתח הנכונים מהכרטיס.
בדיקת לחצים בפועל: חיבור שעונים למערכת כדי לראות בעיניים מה קורה ללחצי העבודה והשאיבה של הקרר בדיוק ברגע שהטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות.
לזרוק אבחנות באוויר בפורומים או בשיחות טלפון זה קל, אבל בסופו של דבר, רק המדידות הפיזיות של המתחים, ההתנגדויות והלחצים מספקות את התמונה המלאה.
יצא לך כבר לחבר אל היחידה הזו את הרב-מודד ולבדוק את נתוני ההתנגדות של הרגשים והסליל, או שזה השלב הבא שאתה מתכנן?||
-
@aiib
זה בשבילך מAI
||חוות הדעת הזו אמנם נשמעת מרשימה על הנייר ומתארת תרחיש הגיוני מבחינה תיאורטית, אבל אי אפשר באמת לקבוע נחרצות שכרטיס הפיקוד התקלקל או ששסתום ה-EEV נתפס רק מלהסתכל על צניחת טמפרטורה. בשטח, עבודה מקצועית דורשת לאמת את הנתונים פיזית לפני שמחליפים רכיבים יקרים על סמך ניחושים מלומדים.כדי להפוך את ה"השערה" הזו לאבחנה אמיתית שאי אפשר להתווכח איתה, חובה לעבוד עם כלים:
בדיקת רגשים (תרמיסטורים): שימוש ברב-מודד כדי לבדוק את ההתנגדות (באוהם) של רגש הסוללה ורגש האוויר. חובה להשוות את הקריאה לנתוני היצרן (בין אם מדובר במערכת של תדיראן, אמקור או כל מותג אחר) כדי לראות אם יש זיוף בנתונים שהכרטיס מקבל בטמפרטורות שונות.
בדיקת שסתום ה-EEV: מדידת הסליל (מנוע הצעדים) של השסתום האלקטרוני עם רב-מודד כדי לוודא שאין בו נתק או קצר בין הסלילים, וכן לוודא שהוא מקבל את פולסי המתח הנכונים מהכרטיס.
בדיקת לחצים בפועל: חיבור שעונים למערכת כדי לראות בעיניים מה קורה ללחצי העבודה והשאיבה של הקרר בדיוק ברגע שהטמפרטורה צונחת ל-3 מעלות.
לזרוק אבחנות באוויר בפורומים או בשיחות טלפון זה קל, אבל בסופו של דבר, רק המדידות הפיזיות של המתחים, ההתנגדויות והלחצים מספקות את התמונה המלאה.
יצא לך כבר לחבר אל היחידה הזו את הרב-מודד ולבדוק את נתוני ההתנגדות של הרגשים והסליל, או שזה השלב הבא שאתה מתכנן?||
@כוסף-לדעת דווקא הוא לא שולל את הטענה... הוא רק אומר שלפני שמחליפים חלקים יקרים צריך לאמת את זה בדרכים מקצועיות יותר...
בדקתי מזגן נוסף (באותה מערכת VRF) וזה התוצאות:
מוגדר על 21
בדיקה ביציאה, 7.5 מעלות יציב.
בדיקה בכניסה, התחיל מ16 ועלה לאט לאט ל21
חזרתי בחזרה ליציאה וזה הגיע ל22!
בחדר הטמפרטורה הייתה בערך 22אני כבר מבולבל... אני לא מצליח לראות משהו עקבי.
-
@כוסף-לדעת דווקא הוא לא שולל את הטענה... הוא רק אומר שלפני שמחליפים חלקים יקרים צריך לאמת את זה בדרכים מקצועיות יותר...
בדקתי מזגן נוסף (באותה מערכת VRF) וזה התוצאות:
מוגדר על 21
בדיקה ביציאה, 7.5 מעלות יציב.
בדיקה בכניסה, התחיל מ16 ועלה לאט לאט ל21
חזרתי בחזרה ליציאה וזה הגיע ל22!
בחדר הטמפרטורה הייתה בערך 22אני כבר מבולבל... אני לא מצליח לראות משהו עקבי.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות