בקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!
-
@concritical כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
אני לא גובה על זה שום כסף, ואני בעצמי משלם על המשאבים. אני מתייחס לזה כפרויקט מחקרי. לכן הניסוי כאן יהיה מוגבל, אז כל הקודם זוכה! ברגע שיסומן כמוצלח, אוכל להתחיל לקבל יותר מסמכים ויותר דפים, בתשלום.
אבל אחרי תקופת ההרצה, אתה מתכנן לעשות מוצר מוגמר בתשלום?
אכן, מוצר מוגמר (אתר), בתשלום.
תוכל להעלות לשם את הקבצים שלך, ולקבל תוצאה.
זה יהיה על בסיס קרדיטים -> קונים קרדיטים ומשתמשים בהם. -
אכן, מוצר מוגמר (אתר), בתשלום.
תוכל להעלות לשם את הקבצים שלך, ולקבל תוצאה.
זה יהיה על בסיס קרדיטים -> קונים קרדיטים ומשתמשים בהם.@concritical
טוב מאד!
ככה יהיה מתחרה טוב לכתב AI
זה יגרום לשניכם להשתפר לטובת כל הציבור -
אגב, בדקתי לפני כמה ימים בGPT 5.5 במצב חשיבה - תוצאות די טובות, בלי שום הוראות או דוגמאות..
-
@אברהם-0 כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
@י.-פל. חינמי?
לא יודע.
לי יש בתשלום. -
@י.-פל. כן גם בחינמי.
המודלים של היום מספיק מתקדמים כדי להבין ארמית ועברית רבנית טוב.
לא יודע מה המגבלה של מודל מולטי מודיאלי. -
אגב, בדקתי לפני כמה ימים בGPT 5.5 במצב חשיבה - תוצאות די טובות, בלי שום הוראות או דוגמאות..
-
@דאנציג כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
גם של כתב יד?
בדקתי בכתב יד (גילוי נאות: כתב יד יחסית מסודר, לא שלי... על שלי אני לא מנסה אפילו...)
קטע מהעמוד:

שימו לב שיש סימנים מהצד השני של הדף, לדעתי זה חלק מהבעיה...
הנחיה:
פענח את הטקסט הכתוב, אל תוסיף שום מילה מדעתך, אם אתה לא בטוח, כתוב "?", אך אל תוסיף מעצמך כלום. שים לב שיש בדף 2 טורים.פלט:
AI STUDIO:כותרות בראש הדף: בעזרת השם פרשת בראשית טור ימין (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה (בעיפרון) 1) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו (ב, ב) ובפרש"י: מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה 3 ובאוה"ח: קבע המנוחה והקדושה ביום זה וזוהי המלאכה ובזה יתפרש דגם בלא עשיית מלאכה שייך כילוי, שקבע קדושה ומנוחה ביום זה, וזהו כילוי המלאכה ובכלי יקר: וכי בשביל ששבת ולא עשה מלאכה יקרא מלאכתו? אלא קנין המנוחה בעולם היא המלאכה ועם זה יובנו דברי רש"י (ד"ה וישבות): דהשביתה עצמה היא העשיה, כמו שכתב (בפרשת יתרו) על "לא תעשה כל מלאכה": שהיא חיוב, וכי ההימנעות מעבודה היא כמו "שמירה" וזה "עשיה". ובזה מיושב "לקדשו", שע"י השביתה יושב השכל לקדש, ובמה שנח מכל מלאכה, הוא השלים את נפשו ומחשבתו בזה, ובזה נשלם הבריאה. וזה "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". דברים אלו ? טור שמאל (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי (בעיפרון) ובפרש"י בפי' א': נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום ובספורנו: שנכנס בו כחוט השערה ברגע בלתי מתחלק של ראשית הזמן העתיד ובתפארת ישראל: שהשבת משלימה את העולם וכדוגמת חותם לטבעת, שהיא הגמר והשלמות. ובזה יובן 'ויכל' שהוא מלשון כלילה ועטרה, שהשבת היא כלילה ועטרה לשאר הימים. וא"כ השביתה מורה על התכלית והגמר, ולכך שבת בו. ובפסוק ג': כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות. ובפרש"י: 'לעשות' - המלאכה שהייתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי. פירוש, שהקב"ה הניח כלי מלאכתו מבעוד יום מיום ששי, ולא רצה לעשות בה בשבת, והיא בחינת שביתה, שלא יעשה בה בשבת, והיא השביתה הגמורה. וכן בכלי יקר: שהשביתה היא מבריאת 'יש מאין', אבל מבריאת 'יש מיש' לא שבת, שהרי צומח וגודל בשבת. וכן הוא לשון 'לעשות' - שבראם כדי לעשות בהם ולפעול בהם 'יש מיש', ובזה יתפרש 'אשר ברא אלקים לעשות' - שבראם כדי לעשות מהם יש מיש. מה קרה עם המלאכה שהיה ראוי לעשות בשבת ?GPT:
בסיעתא דשמיא פרשת בראשית ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו (ב ב) והקשה מה היה העולם חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה זה והיינו לשון הרי משמע דבשבת פסק המלאכה וסיים בה ? דבאמת ? באה מנוחה ובזה פסק ונגמרה המלאכה ועי' ? מנוחה אינו כן ? כי אם ? דכל האדם לית לה ? יש ? לעשות מלאכה מיד בשבת הרי הוא כאלו ומה שאמרו ויכלו ? הכל ובזה לזה לא ? לאו ? ? אם לא יצטרכו מה לו היא עולם מנוחה הדין היו לחינם ? ? לנו מן ? שכך הקב"ה את השבת מכל המנוחה ורק ? מעתיד, ולזה ? מה דאיתא בפרק ? התחיל לברוא נבראים ? וכדי לכלות עולם וברא שבת לזה דהיינו בעולם המנוחה ? ? לבראות את הרי הם וצריכים לעולם והוי כל הבריאה שבה הקב"ה ? ולענין מה בו שבת ? כי באופן ? לא ? בלצד פני ? עד ? ? המלאכה ששה וכד' הוא ? וקבה ? אין לומר ויכל היא ? לענות על דרך הנון ? וזה כל ? ? שכל מלאכה שהוא לבראות מנוחה ? ? (היה מה) נכתב ? אות ? כנ"ל. דברים ? ? וינחם ה' כי עשה את האדם (ו ו) ובפרש"י נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין ונהפך ? רחמים שם הויה ומבואר דמידת רחמים שלו הוא הטובה כן ועי' להלן ויזכור אלוקים את נח (ח א) ויזכר אלוקים את נח וגו' זה השם מדת הדין מתהפך לרחמים והיינו ? הדין אומרת רחמים ונמצא שם הויה מתהפכת ויש ? על ? רכו. הלא אם תיטב שאת וזה ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו (ד ז) ובתרגום הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא ? ועתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך עד ומבואר בתרגום דביא ב במשנה וקאי על יצר ולא עוד אלא בקרא מלשון לחוך ישתביק לך ויצר הרעים ונראה דקאי בזה ? שאני מעביר הסון האופן אחר הכא כיון ? אין נמשך ? זכרו חטאת מחשב כתיבנא (לענ"ד שם התרגום אי מנצל לרחם וכפה ליה התרגום כאם יצר למשוך לבבו אור מכל וכל היסון ואם לא שוב מעון לבבו עם אחר למדת הטובה ? לוג'מיני 3.5, מצב חשיבה מורחב:
**טור ימין:** חומש בראשית פרשת בראשית 1. העולם נברא בששת ימים (ב, א) והשביעי היה יום מנוחה כמו שכתוב ויכל אלוקים ביום השביעי (ב, ב) 2. אדם וחוה בגן עדן ובתוך הגן היה עץ החיים ועץ הדעת (ב, ט) 3. ומהנהר יצאו ארבעה נהרות פישון גיחון חדקל ופרת (ב, י-יד) ואז ציווה ה' על האדם ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל (ב, טז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (ב, יז) 4. הנחש פיתה את האשה לאכול מעץ הדעת והיא אכלה ונתנה גם לאישה ויאכל (ג, ו) 5. ה' העניש את הנחש שילך על גחונו ועפר יאכל כל ימי חייו (ג, יד) ואת האשה בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך (ג, טז) ואת האדם בזיעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה (ג, יט) 6. קין והבל היו בני אדם וחוה קין היה עובד אדמה והבל היה רועה צאן (ד, ב) 7. שניהם הביאו קורבן לה' ה' קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחת קין (ד, ד-ה) קין כעס והרג את הבל (ד, ח) ה' העניש את קין וגזר עליו להיות נע ונד בארץ (ד, יב) 8. שת נולד לאדם וחוה אחרי מות הבל (ד, כה) 9. חנוך היה צדיק וה' לקח אותו (ה, כד) 10. מתושלח חי 969 שנה והוא האיש שחי הכי הרבה שנים (ה, כז) 11. למך היה אבא של נח (ה, כח-כט) --- **טור שמאל:** פרשת נח 12) אלוקים ראה כי רבה רעת האדם (ו, ה) ובגלל זה החליט להביא מבול על הארץ ולמחות את כל החיים מעל הארץ אך נח מצא חן בעיני ה' (ו, ח) נח היה איש צדיק תמים בדורותיו את האלוקים התהלך נח (ו, ט) 3 בניו של נח הם שם חם ויפת (ו, י) אלוקים ציווה את נח לבנות תיבה כדי להציל אותו ואת משפחתו מהמבול ואמר לו לעשות את התיבה מעצי גופר (ו, יד) ולכסות אותה בכופר מבית ומחוץ את התיבה יעשה באורך 300 אמה ברוחב 50 אמה ובקומה 30 אמה (ו, טו) צוהר תעשה לתיבה (ו, טז) 13) נח נכנס אל התיבה עם אשתו ובניו ונשות בניו (ז, ז) ומכל החי הטהור לקח שבעה שבעה ומכל החי אשר לא טהור לקח שנים שנים (ז, ב) המבול התחיל בשנת שש מאות שנה לחיי נח (ז, יא) הגשם ירד על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה (ז, יב) המים גברו על הארץ מאה וחמישים יום (ז, כד) ומחה ה' את כל היקום אשר על פני האדמה (ז, כג) 14) התיבה נחה על הרי אררט (ח, ד) נח שלח את העורב לראות הקלו המים (ח, ז) ואחר כך שלח את היונה והיונה לא מצאה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה (ח, ט) נח חיכה שבעה ימים ושלח שוב את היונה והיונה חזרה אליו בערב והנה עלה זית טרף בפיה (ח, י-יא) נח חיכה עוד שבעה ימים ושלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד (ח, יב) 15) ה' אמר לנח לצאת מהתיבה (ח, טז) ונח בנה מזבח לה' והעלה עולות (ח, כ) ה' הבטיח שלא יביא עוד מבול לשחת הארץ (ט, יא) והאות היא הקשת בענן (ט, יג) -
@דאנציג כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
גם של כתב יד?
בדקתי בכתב יד (גילוי נאות: כתב יד יחסית מסודר, לא שלי... על שלי אני לא מנסה אפילו...)
קטע מהעמוד:

שימו לב שיש סימנים מהצד השני של הדף, לדעתי זה חלק מהבעיה...
הנחיה:
פענח את הטקסט הכתוב, אל תוסיף שום מילה מדעתך, אם אתה לא בטוח, כתוב "?", אך אל תוסיף מעצמך כלום. שים לב שיש בדף 2 טורים.פלט:
AI STUDIO:כותרות בראש הדף: בעזרת השם פרשת בראשית טור ימין (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה (בעיפרון) 1) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו (ב, ב) ובפרש"י: מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה 3 ובאוה"ח: קבע המנוחה והקדושה ביום זה וזוהי המלאכה ובזה יתפרש דגם בלא עשיית מלאכה שייך כילוי, שקבע קדושה ומנוחה ביום זה, וזהו כילוי המלאכה ובכלי יקר: וכי בשביל ששבת ולא עשה מלאכה יקרא מלאכתו? אלא קנין המנוחה בעולם היא המלאכה ועם זה יובנו דברי רש"י (ד"ה וישבות): דהשביתה עצמה היא העשיה, כמו שכתב (בפרשת יתרו) על "לא תעשה כל מלאכה": שהיא חיוב, וכי ההימנעות מעבודה היא כמו "שמירה" וזה "עשיה". ובזה מיושב "לקדשו", שע"י השביתה יושב השכל לקדש, ובמה שנח מכל מלאכה, הוא השלים את נפשו ומחשבתו בזה, ובזה נשלם הבריאה. וזה "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". דברים אלו ? טור שמאל (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי (בעיפרון) ובפרש"י בפי' א': נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום ובספורנו: שנכנס בו כחוט השערה ברגע בלתי מתחלק של ראשית הזמן העתיד ובתפארת ישראל: שהשבת משלימה את העולם וכדוגמת חותם לטבעת, שהיא הגמר והשלמות. ובזה יובן 'ויכל' שהוא מלשון כלילה ועטרה, שהשבת היא כלילה ועטרה לשאר הימים. וא"כ השביתה מורה על התכלית והגמר, ולכך שבת בו. ובפסוק ג': כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות. ובפרש"י: 'לעשות' - המלאכה שהייתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי. פירוש, שהקב"ה הניח כלי מלאכתו מבעוד יום מיום ששי, ולא רצה לעשות בה בשבת, והיא בחינת שביתה, שלא יעשה בה בשבת, והיא השביתה הגמורה. וכן בכלי יקר: שהשביתה היא מבריאת 'יש מאין', אבל מבריאת 'יש מיש' לא שבת, שהרי צומח וגודל בשבת. וכן הוא לשון 'לעשות' - שבראם כדי לעשות בהם ולפעול בהם 'יש מיש', ובזה יתפרש 'אשר ברא אלקים לעשות' - שבראם כדי לעשות מהם יש מיש. מה קרה עם המלאכה שהיה ראוי לעשות בשבת ?GPT:
בסיעתא דשמיא פרשת בראשית ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו (ב ב) והקשה מה היה העולם חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה זה והיינו לשון הרי משמע דבשבת פסק המלאכה וסיים בה ? דבאמת ? באה מנוחה ובזה פסק ונגמרה המלאכה ועי' ? מנוחה אינו כן ? כי אם ? דכל האדם לית לה ? יש ? לעשות מלאכה מיד בשבת הרי הוא כאלו ומה שאמרו ויכלו ? הכל ובזה לזה לא ? לאו ? ? אם לא יצטרכו מה לו היא עולם מנוחה הדין היו לחינם ? ? לנו מן ? שכך הקב"ה את השבת מכל המנוחה ורק ? מעתיד, ולזה ? מה דאיתא בפרק ? התחיל לברוא נבראים ? וכדי לכלות עולם וברא שבת לזה דהיינו בעולם המנוחה ? ? לבראות את הרי הם וצריכים לעולם והוי כל הבריאה שבה הקב"ה ? ולענין מה בו שבת ? כי באופן ? לא ? בלצד פני ? עד ? ? המלאכה ששה וכד' הוא ? וקבה ? אין לומר ויכל היא ? לענות על דרך הנון ? וזה כל ? ? שכל מלאכה שהוא לבראות מנוחה ? ? (היה מה) נכתב ? אות ? כנ"ל. דברים ? ? וינחם ה' כי עשה את האדם (ו ו) ובפרש"י נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין ונהפך ? רחמים שם הויה ומבואר דמידת רחמים שלו הוא הטובה כן ועי' להלן ויזכור אלוקים את נח (ח א) ויזכר אלוקים את נח וגו' זה השם מדת הדין מתהפך לרחמים והיינו ? הדין אומרת רחמים ונמצא שם הויה מתהפכת ויש ? על ? רכו. הלא אם תיטב שאת וזה ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו (ד ז) ובתרגום הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא ? ועתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך עד ומבואר בתרגום דביא ב במשנה וקאי על יצר ולא עוד אלא בקרא מלשון לחוך ישתביק לך ויצר הרעים ונראה דקאי בזה ? שאני מעביר הסון האופן אחר הכא כיון ? אין נמשך ? זכרו חטאת מחשב כתיבנא (לענ"ד שם התרגום אי מנצל לרחם וכפה ליה התרגום כאם יצר למשוך לבבו אור מכל וכל היסון ואם לא שוב מעון לבבו עם אחר למדת הטובה ? לוג'מיני 3.5, מצב חשיבה מורחב:
**טור ימין:** חומש בראשית פרשת בראשית 1. העולם נברא בששת ימים (ב, א) והשביעי היה יום מנוחה כמו שכתוב ויכל אלוקים ביום השביעי (ב, ב) 2. אדם וחוה בגן עדן ובתוך הגן היה עץ החיים ועץ הדעת (ב, ט) 3. ומהנהר יצאו ארבעה נהרות פישון גיחון חדקל ופרת (ב, י-יד) ואז ציווה ה' על האדם ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל (ב, טז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (ב, יז) 4. הנחש פיתה את האשה לאכול מעץ הדעת והיא אכלה ונתנה גם לאישה ויאכל (ג, ו) 5. ה' העניש את הנחש שילך על גחונו ועפר יאכל כל ימי חייו (ג, יד) ואת האשה בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך (ג, טז) ואת האדם בזיעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה (ג, יט) 6. קין והבל היו בני אדם וחוה קין היה עובד אדמה והבל היה רועה צאן (ד, ב) 7. שניהם הביאו קורבן לה' ה' קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחת קין (ד, ד-ה) קין כעס והרג את הבל (ד, ח) ה' העניש את קין וגזר עליו להיות נע ונד בארץ (ד, יב) 8. שת נולד לאדם וחוה אחרי מות הבל (ד, כה) 9. חנוך היה צדיק וה' לקח אותו (ה, כד) 10. מתושלח חי 969 שנה והוא האיש שחי הכי הרבה שנים (ה, כז) 11. למך היה אבא של נח (ה, כח-כט) --- **טור שמאל:** פרשת נח 12) אלוקים ראה כי רבה רעת האדם (ו, ה) ובגלל זה החליט להביא מבול על הארץ ולמחות את כל החיים מעל הארץ אך נח מצא חן בעיני ה' (ו, ח) נח היה איש צדיק תמים בדורותיו את האלוקים התהלך נח (ו, ט) 3 בניו של נח הם שם חם ויפת (ו, י) אלוקים ציווה את נח לבנות תיבה כדי להציל אותו ואת משפחתו מהמבול ואמר לו לעשות את התיבה מעצי גופר (ו, יד) ולכסות אותה בכופר מבית ומחוץ את התיבה יעשה באורך 300 אמה ברוחב 50 אמה ובקומה 30 אמה (ו, טו) צוהר תעשה לתיבה (ו, טז) 13) נח נכנס אל התיבה עם אשתו ובניו ונשות בניו (ז, ז) ומכל החי הטהור לקח שבעה שבעה ומכל החי אשר לא טהור לקח שנים שנים (ז, ב) המבול התחיל בשנת שש מאות שנה לחיי נח (ז, יא) הגשם ירד על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה (ז, יב) המים גברו על הארץ מאה וחמישים יום (ז, כד) ומחה ה' את כל היקום אשר על פני האדמה (ז, כג) 14) התיבה נחה על הרי אררט (ח, ד) נח שלח את העורב לראות הקלו המים (ח, ז) ואחר כך שלח את היונה והיונה לא מצאה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה (ח, ט) נח חיכה שבעה ימים ושלח שוב את היונה והיונה חזרה אליו בערב והנה עלה זית טרף בפיה (ח, י-יא) נח חיכה עוד שבעה ימים ושלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד (ח, יב) 15) ה' אמר לנח לצאת מהתיבה (ח, טז) ונח בנה מזבח לה' והעלה עולות (ח, כ) ה' הבטיח שלא יביא עוד מבול לשחת הארץ (ט, יא) והאות היא הקשת בענן (ט, יג)@י.-פל. כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
AI STUDIO:
החצוף הזה שינה מ'בסיעתא דשמיא' ל'בעזרת השם'.
אגב, ג'מיני אצלי התחיל לענות לי 'ברוך השם' כחלק מהתגובה.
מישהו כבר כתב על זה לאחרונה.
זה כנראה רק חלק מההתאמה האישית שלו לפי ההיסטוריה שלך -
@דאנציג כתב בבקשה | פיתוח זיהוי כתב יד בעברית יוצא לדרך! בואו והצטרפו!:
גם של כתב יד?
בדקתי בכתב יד (גילוי נאות: כתב יד יחסית מסודר, לא שלי... על שלי אני לא מנסה אפילו...)
קטע מהעמוד:

שימו לב שיש סימנים מהצד השני של הדף, לדעתי זה חלק מהבעיה...
הנחיה:
פענח את הטקסט הכתוב, אל תוסיף שום מילה מדעתך, אם אתה לא בטוח, כתוב "?", אך אל תוסיף מעצמך כלום. שים לב שיש בדף 2 טורים.פלט:
AI STUDIO:כותרות בראש הדף: בעזרת השם פרשת בראשית טור ימין (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה (בעיפרון) 1) ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו (ב, ב) ובפרש"י: מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה 3 ובאוה"ח: קבע המנוחה והקדושה ביום זה וזוהי המלאכה ובזה יתפרש דגם בלא עשיית מלאכה שייך כילוי, שקבע קדושה ומנוחה ביום זה, וזהו כילוי המלאכה ובכלי יקר: וכי בשביל ששבת ולא עשה מלאכה יקרא מלאכתו? אלא קנין המנוחה בעולם היא המלאכה ועם זה יובנו דברי רש"י (ד"ה וישבות): דהשביתה עצמה היא העשיה, כמו שכתב (בפרשת יתרו) על "לא תעשה כל מלאכה": שהיא חיוב, וכי ההימנעות מעבודה היא כמו "שמירה" וזה "עשיה". ובזה מיושב "לקדשו", שע"י השביתה יושב השכל לקדש, ובמה שנח מכל מלאכה, הוא השלים את נפשו ומחשבתו בזה, ובזה נשלם הבריאה. וזה "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". דברים אלו ? טור שמאל (ב, ב) ויכל אלקים ביום השביעי (בעיפרון) ובפרש"י בפי' א': נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום ובספורנו: שנכנס בו כחוט השערה ברגע בלתי מתחלק של ראשית הזמן העתיד ובתפארת ישראל: שהשבת משלימה את העולם וכדוגמת חותם לטבעת, שהיא הגמר והשלמות. ובזה יובן 'ויכל' שהוא מלשון כלילה ועטרה, שהשבת היא כלילה ועטרה לשאר הימים. וא"כ השביתה מורה על התכלית והגמר, ולכך שבת בו. ובפסוק ג': כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות. ובפרש"י: 'לעשות' - המלאכה שהייתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי. פירוש, שהקב"ה הניח כלי מלאכתו מבעוד יום מיום ששי, ולא רצה לעשות בה בשבת, והיא בחינת שביתה, שלא יעשה בה בשבת, והיא השביתה הגמורה. וכן בכלי יקר: שהשביתה היא מבריאת 'יש מאין', אבל מבריאת 'יש מיש' לא שבת, שהרי צומח וגודל בשבת. וכן הוא לשון 'לעשות' - שבראם כדי לעשות בהם ולפעול בהם 'יש מיש', ובזה יתפרש 'אשר ברא אלקים לעשות' - שבראם כדי לעשות מהם יש מיש. מה קרה עם המלאכה שהיה ראוי לעשות בשבת ?GPT:
בסיעתא דשמיא פרשת בראשית ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו (ב ב) והקשה מה היה העולם חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה זה והיינו לשון הרי משמע דבשבת פסק המלאכה וסיים בה ? דבאמת ? באה מנוחה ובזה פסק ונגמרה המלאכה ועי' ? מנוחה אינו כן ? כי אם ? דכל האדם לית לה ? יש ? לעשות מלאכה מיד בשבת הרי הוא כאלו ומה שאמרו ויכלו ? הכל ובזה לזה לא ? לאו ? ? אם לא יצטרכו מה לו היא עולם מנוחה הדין היו לחינם ? ? לנו מן ? שכך הקב"ה את השבת מכל המנוחה ורק ? מעתיד, ולזה ? מה דאיתא בפרק ? התחיל לברוא נבראים ? וכדי לכלות עולם וברא שבת לזה דהיינו בעולם המנוחה ? ? לבראות את הרי הם וצריכים לעולם והוי כל הבריאה שבה הקב"ה ? ולענין מה בו שבת ? כי באופן ? לא ? בלצד פני ? עד ? ? המלאכה ששה וכד' הוא ? וקבה ? אין לומר ויכל היא ? לענות על דרך הנון ? וזה כל ? ? שכל מלאכה שהוא לבראות מנוחה ? ? (היה מה) נכתב ? אות ? כנ"ל. דברים ? ? וינחם ה' כי עשה את האדם (ו ו) ובפרש"י נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין ונהפך ? רחמים שם הויה ומבואר דמידת רחמים שלו הוא הטובה כן ועי' להלן ויזכור אלוקים את נח (ח א) ויזכר אלוקים את נח וגו' זה השם מדת הדין מתהפך לרחמים והיינו ? הדין אומרת רחמים ונמצא שם הויה מתהפכת ויש ? על ? רכו. הלא אם תיטב שאת וזה ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו (ד ז) ובתרגום הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא ? ועתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך עד ומבואר בתרגום דביא ב במשנה וקאי על יצר ולא עוד אלא בקרא מלשון לחוך ישתביק לך ויצר הרעים ונראה דקאי בזה ? שאני מעביר הסון האופן אחר הכא כיון ? אין נמשך ? זכרו חטאת מחשב כתיבנא (לענ"ד שם התרגום אי מנצל לרחם וכפה ליה התרגום כאם יצר למשוך לבבו אור מכל וכל היסון ואם לא שוב מעון לבבו עם אחר למדת הטובה ? לוג'מיני 3.5, מצב חשיבה מורחב:
**טור ימין:** חומש בראשית פרשת בראשית 1. העולם נברא בששת ימים (ב, א) והשביעי היה יום מנוחה כמו שכתוב ויכל אלוקים ביום השביעי (ב, ב) 2. אדם וחוה בגן עדן ובתוך הגן היה עץ החיים ועץ הדעת (ב, ט) 3. ומהנהר יצאו ארבעה נהרות פישון גיחון חדקל ופרת (ב, י-יד) ואז ציווה ה' על האדם ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל (ב, טז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (ב, יז) 4. הנחש פיתה את האשה לאכול מעץ הדעת והיא אכלה ונתנה גם לאישה ויאכל (ג, ו) 5. ה' העניש את הנחש שילך על גחונו ועפר יאכל כל ימי חייו (ג, יד) ואת האשה בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך (ג, טז) ואת האדם בזיעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה (ג, יט) 6. קין והבל היו בני אדם וחוה קין היה עובד אדמה והבל היה רועה צאן (ד, ב) 7. שניהם הביאו קורבן לה' ה' קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחת קין (ד, ד-ה) קין כעס והרג את הבל (ד, ח) ה' העניש את קין וגזר עליו להיות נע ונד בארץ (ד, יב) 8. שת נולד לאדם וחוה אחרי מות הבל (ד, כה) 9. חנוך היה צדיק וה' לקח אותו (ה, כד) 10. מתושלח חי 969 שנה והוא האיש שחי הכי הרבה שנים (ה, כז) 11. למך היה אבא של נח (ה, כח-כט) --- **טור שמאל:** פרשת נח 12) אלוקים ראה כי רבה רעת האדם (ו, ה) ובגלל זה החליט להביא מבול על הארץ ולמחות את כל החיים מעל הארץ אך נח מצא חן בעיני ה' (ו, ח) נח היה איש צדיק תמים בדורותיו את האלוקים התהלך נח (ו, ט) 3 בניו של נח הם שם חם ויפת (ו, י) אלוקים ציווה את נח לבנות תיבה כדי להציל אותו ואת משפחתו מהמבול ואמר לו לעשות את התיבה מעצי גופר (ו, יד) ולכסות אותה בכופר מבית ומחוץ את התיבה יעשה באורך 300 אמה ברוחב 50 אמה ובקומה 30 אמה (ו, טו) צוהר תעשה לתיבה (ו, טז) 13) נח נכנס אל התיבה עם אשתו ובניו ונשות בניו (ז, ז) ומכל החי הטהור לקח שבעה שבעה ומכל החי אשר לא טהור לקח שנים שנים (ז, ב) המבול התחיל בשנת שש מאות שנה לחיי נח (ז, יא) הגשם ירד על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה (ז, יב) המים גברו על הארץ מאה וחמישים יום (ז, כד) ומחה ה' את כל היקום אשר על פני האדמה (ז, כג) 14) התיבה נחה על הרי אררט (ח, ד) נח שלח את העורב לראות הקלו המים (ח, ז) ואחר כך שלח את היונה והיונה לא מצאה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה (ח, ט) נח חיכה שבעה ימים ושלח שוב את היונה והיונה חזרה אליו בערב והנה עלה זית טרף בפיה (ח, י-יא) נח חיכה עוד שבעה ימים ושלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד (ח, יב) 15) ה' אמר לנח לצאת מהתיבה (ח, טז) ונח בנה מזבח לה' והעלה עולות (ח, כ) ה' הבטיח שלא יביא עוד מבול לשחת הארץ (ט, יא) והאות היא הקשת בענן (ט, יג)
