המדריך הבא הוא אולי לא עוד מדריך מהסוג הנפוץ ברשת "איך לכתוב קוד בשפת פייתון" וכדו', אבל למרות זאת או דוקא משום כך - אני חושב שהוא יכול להביא תועלת לכל מי שרוצה להתחיל לכתוב קודים בשפת פייתון, ובכלל למי שרוצה להיכנס לעולם התכנות בלמידה עצמית.

אז קודם כל - איך בכלל מתבצע התכנות בפייתון?

שפת התכנות מבוססת על קובץ טקסט מסויים, ופרשן (interperter) שיודע לפענח את מה שכתבנו. למעשה המחשב לא יידע להריץ את מה שכתבנו, אלא רק לאחר ה"תיווך" של הפרשן שקורא אותו שורה אחר שורה והופך את הטקסט לקוד בר - הרצה.
חשוב מאוד לדעת להפריד בין שני החלקים הללו - כתיבת הקוד והפרשן, שזה דבר שגורם בלבול להרבה מתחילים. כדי לכתוב נכון את הקוד ובשביל לא להיתקל בשגיאות בעת ההרצה יש כלים מיוחדים (סביבות עבודה - IDE) שמסמנים כבר בשעת הכתיבה טעויות או שגיאות. אך גם לאחר התקנת סביבת העבודה שתעזור לנו בכתיבה עדיין לא תהיה בכך כל תועלת עד שנתקין את הפרשן - הפייתון עצמו שמריץ את הקוד שכתבנו.

הקוד עצמו - התחביר

אז איך נראה קובץ פייתון? מדובר בקובץ טקסט עם סיומת py, אך מלבד הסיומת שבאמצעותה יודע הפרשן שמדובר בקובץ פייתון - אין שום שינוי מקובץ טקסט רגיל.
התחביר (סגנון הכתיבה) בפייתון הינו פשוט ביותר, כמעט כמו שפת אנוש.
חשבו למשל על המשמעות של ההוראה הבאה:
כל זמן שהרמזור ירוק - בצע את התרגיל 100 + 10 והדפס למסך את התוצאה.
מסובך? בכלל לא, נכון? אז זהו , כך נראה קוד פייתון! רק נתרגם את זה לאנגלית ונשמור על הזחה נכונה באמצעות שימוש במקש 'טאב' ופייתון ידע לפענח את מה שכתבנו.
ה'רמזור' חייב להיות משהו שהגדרנו מראש, כלומר - משתנה שמכיל מידע מסויים. אבל גם זה פשוט מאוד, נכתוב את זה כך:
רמזור = 'ירוק'
וזהו!
אילו שפת פייתון הייתה מבוססת עברית כך היה נראה הקוד המלא:
רמזור = 'ירוק'
בזמן שהרמזור ירוק:
הדפס(100 + 10)

אלא שאז התוכנית לא הייתה נגמרת לעולם, כיון שהרמזור תמיד ירוק - אין מה שישנה אותו...
לכן אם נרצה שזה יפסיק פשוט נוסיף שורה אחת:
רמזור = 'ירוק'
בזמן שהרמזור ירוק:
הדפס(100 + 10)
רמזור = 'אדום'
כעת לאחר שיודפס פעם אחד תוצאת התרגיל הפרשן יגיע להוראה לשנות את הרמזור מירוק לאדום, ובכך תסתיים הריצה.
מי שרוצה לראות בעצמו איך זה עובד יכול להעתיק את הקוד הבא שהוא בדיוק מה שכתבנו לעיל רק באנגלית ולהריץ אותו באחד האתרים החינמיים שידידנו @מדריך-html הביא במדריך שלו.

Traffic_light = 'green'
 while Traffic_light == 'green':
    print(100 + 10)
    Traffic_light  = 'red'

עד כאן ראינו על קצה המזלג את צורת הכתיבה בפייתון, והמחשנו עד כמה היא ברורה ומובנת.
אז זה הכל? לא, ממש לא... צריך עוד להסביר מהו 'משתנה' מהו 'תנאי' ומהי 'לולאה' כדי להעמיק יותר, אבל זה בהחלט לא יותר מסובך ממה שראינו עד עכשיו, ואם הבנתם את זה - אתם בהחלט יכולים להיות מתכנתים יום אחד:)

טוב, אז לאחר שראינו במדריך הקודם טעימה מעקרונות התחביר של שפת פייתון, נראה כעת שלושה מושגי יסוד בסיסיים: משתנים תנאים ולולאות.

משתנה

משתנה הוא בעצם אזור מוגדר בזיכרון המחשב המכיל נתון בודד או מאגר נתונים, עם כינוי ייחודי. הסיבה שהוא נקרא 'משתנה' היא שיש לו גם אח מקביל - ה'קבוע', אודותיו נרחיב בהמשך אי"ה.
כדי לשמור נתון כל שהוא בזיכרון המחשב באופן שנוכל אחר כך להשתמש בו אנחנו חייבים לתת לו כינוי ייחודי, כך שנוכל אחר כך למצוא אותו לפי הכינוי. לדוגמא - נניח לצורך העניין שאני מלמד בתלמוד תורה, וכתבתי למחשב שיש לי 30 תלמידים בכיתה. כעת נוספו לי עוד שני ילדים, איך אני מעדכן בזיכרון המחשב את מספר התלמידים? הדרך תהיה פשוטה ביותר אם בתחילה שמרתי את מספר הילדים תחת הכינוי "מספר התלמידים", במקרה כזה מספיק שאכתוב עכשיו "הוסף 2 ל 'מספר התלמידים'", והמחשב כבר ימצא בזיכרון את הערך שאליו הצמדנו את הכינוי 'מספר התלמידים' ויעדכן אותו.
מסיבה זו לא יכולים להיות שני משתנים בעלי אותו שם. אם נכתוב פעם אחת: מספר התלמידים = 1, ואחר כך נכתוב: מספר התלמידים = 2 המחשב לא יצור משתנה חדש אלא יעדכן את ערך המשתנה מ1 ל 2.
איך זה נראה בפועל - איך מגדירים משתנה בפייתון? פשוט ביותר. כותבים שם משתנה, רווח, הסימן '=', שוב רווח, ואז את הערך של המשתנה, שהוא הנתון שאותו אנחנו שומרים כעת בזיכרון.
לדוגמא:
א = 1
ב = 2
ג = 3
ד = 4
כעת אפשר לכתוב א + ב, ופייתון יתייחס לזה כ 1 + 2, כי אלה הם הערכים המוגדרים במשתנים אלו. כמובן שאי אפשר לפנות למשתנה שאינו קיים, לדוגמא אם נכתוב א + ה נקבל הודעת שגיאה.
שם משתנה חייב להתחיל באות אנגלית קטנה או גדולה, ויכול להכיל גם מספרים וקו תחתון. אין אפשרות להשתמש ברווח בין מילים, במקום זאת נהוג להשתמש בקו תחתון, לדוגמא - מספר_התלמידים. כאן המקום להדגיש שבפייתון יש הבדל בין אותיות קטנות לגדולות, כך שאם נגדיר משתנה בשם A ונבקש אחר כך את a - פייתון לא יזהה אותו, ויכתוב לנו ש a לא קיים. חשוב לזכור זאת.
עד עכשיו ראינו משתנים שמכילים מספרים כערכים, אך ישנם עוד כמה סוגי טיפוסים של משתנים.
משתנה מסוג מחרוזת - משתנה שהערך שלו הוא אותיות או מילים. במקרה כזה יש להקיף את הערך במרכאות, כך:
א = "משה"
ניתן גם להשתמש במרכאות בודדות, מה שחשוב שלפני ואחרי המילה נשתמש באותו סימן, כמו 'משה' או "משה" ולא 'משה".
מה יקרה אם נקיף מספרים במרכאות, כמו - "1234"? זה תקין ולא תתקבל שגיאה, אבל לא יהיה למספר ערך מספרי אלא הוא ייחשב כמחרוזת, כך שלא נוכל לעשות עליו פעולות חשבוניות, לדוגמא אם נרצה לעשות "1" + 2 נקבל שגיאה.
חשוב לציין שאפשר גם לכתוב מילים בעברית בתור מחרוזת.
טיפוס נוסף הוא שבר עשרוני - בדיוק כמו מספר אבל עם נקודה עשרונית. נכתב כך:
א = 1.0
עוד טיפוס הוא משתנה בוליאני, שמכיל אמת או שקר. True - אמת, False - שקר. שימו לב שהאות הראשונה גדולה, אחרת כאמור פייתון לא יזהה את המילה.
משתנה בוליאני משמש כעין מתג בעל שני מצבים, לדוגמא אם נניח שיש לי בכיתה (אני מלמד, זוכרים?) ילד בשם דוד עם משקפיים אני אכתוב:
לדוד_יש_משקפיים = True (אמת)
ואז אם יום אחד אני ארצה להיזכר אם יש לדוד משקפיים או לא - פשוט אבקש מהמחשב לשלוף את הנתון הזה -"לדוד_יש_משקפיים", ואראה שזה אמת, אכן יש לו משקפיים. בקוד אמיתי יש שימוש רב למשתנים בוליאנים, כפי שבעז"ה נראה בהמשך.

פעולות על משתנים - יש מגוון רחב של פעולות שימושיות שאפשר לעשות עם משתנים על ידי שימוש בפונקציות, ועוד נגיע גם לזה אי"ה. כעת נראה רק את הפעולות הבסיסיות שאפשר לבצע:
במשתנה מסוג מספר אפשר לעשות כל פעולה חשבונית: + (חיבור), - (חיסור), * (כפל), / (חילוק) או // (חילוק ללא מספר עשרוני, כלומר נותן מספר שלם בלי נקודה עשרונית), ** (חזקה), % (מודולו).
אם יש לנו משתנה שמכיל מספר, לדוגמא -
א = 1
יהיה חוקי גם לכתוב א + א, וגם א + 2.
אותו דבר גם במשתנה מסוג שבר עשרוני.
במשתנה מסוג מחרוזת אפשר להשתמש ב + (חיבור), ולקבל חיבור של שתי המילים או האותיות. לדוגמא:
א = "משה"
ב = "דוד"
א + ב
"משהדוד"
משתנה בוליאני הוא כמו מספר, כשאמת (True) זה 1, ושקר (False) זה 0. לדוגמא:
א = True
ב = True
א + ב
2

נסו את זה!
(רק אל תשכחו לכתוב באנגלית...:)

תנאי

התנאי הוא מושג חשוב מאוד בתכנות. באמצעות תנאי אנחנו מגדירים פעולה או סדרה של פעולות שיתבצעו אך ורק אם התנאי יתקיים. נתחיל אם מילת התנאי "אם" (באנגלית - if), נניח שאני כותב:
"אם מספר התלמידים הוא שלושים - הוסף תלמיד אחד, והדפס את מספר התלמידים המעודכן".
זה מובן, נכון? אז כך כותבים את זה בפייתון:

students = 30
if students == 30:
    students += 1
    print(students)

מה עשינו כאן? ראשית הגדרנו משתנה בשם students (תלמידים) שהערך שלו הוא 30.
לאחר מכן כתבנו תנאי - אם הערך של תלמידים שווה 30, ולסיום שורת התנאי מוסיפים נקודתיים :
ואז כתבנו את הפעולות שיתבצעו במידה והתנאי מתקיים - הוסף 1 למשתנה students , והדפס למסך את הערך המעודכן של students.
כפי ששמתם לב, הסימן == (פעמיים '=') בודק אם יש שוויון בין שני ערכים. ובמקרה שלנו אכן יש שוויון, כי הערך של students הוא אכן 30.
הסימן += לאחר שם המשתנה גורם להוסיף לערך הקיים את המספר הרצוי, במקרה שלנו 1.
רק להזכיר - אם היינו רושמים כך:
students = 1
הערך של students היה הופך ל 1 ולא ל 31 כמו שרצינו, לכן צריך לכתוב כך:
students += 1
כנ"ל אם נרצה להפחית מהערך הנוכחי נכתוב כך:
students -= 1

כלל נוסף חשוב ביותר - בשורות הקוד שאחרי שורת תנאי, חייבים להוסיף רווח בתחילת השורה לפני כל שורה שנרצה שתתבצע בכפוף לתנאי. (בכדי שהקוד יהיה קריא וברור מקובל להשתמש ברווח גדול באמצעות שימוש במקש טאב).
רק מה שנמצא לאחר רווח יהיה תלוי בתנאי, אבל אם נכתוב לדוגמא:

if students == 30:
    students += 1
print(students)

השורה השלישית תתבצע בין אם התנאי יתקיים ובין אם לא, משום שיצאנו מה'בלוק' של התנאי.

מומלץ לנסות גם את זה לפני שממשיכים הלאה...

לולאה

זוהי דרך נוחה מאוד לבצע פעולה מסוימת פעמים רבות בלי לכתוב אותה שוב ושוב.
ישנם שני סוגים של לולאות בפייתון האחת נקראת while (בזמן ש-), והשניה for (עבור).
הלולאה נקראת כך משום שהיא גורמת לפייתון לחזור שוב ושוב על אותה פקודה או סדרת פקודות, עד שהיא מסתיימת.
ניתן דוגמא תחביר של לולאת while:
"כל זמן שמספר התלמידים שווה ל 30 הוסף למספר התלמידים 1".
ובקוד אמיתי:

students = 30
while students == 30:
    students += 1

(גם כאן כמו שראינו בתנאי - חייבים להוסיף טאב בתחילת השורה שתתבצע בלולאה.)
נסביר מה כתבנו:
ראשית את המילה while, ולאחריה תנאי שכל זמן שהוא מתקיים הלולאה ממשיכה לרוץ. במקרה שלנו - כל זמן שהערך של students הוא 30.
בשורה שלאחר מכן כתבנו פקודה שתתבצע, והיא - להוסיף 1 ל students.
חשבו - כמה פעמים תתבצע הפקודה?
תשובה - פעם אחת בלבד. מדוע? כי בתחילה פייתון רואה את התנאי שכתבנו, ובודק האם students שווה 30. הוא רואה שאכן כך, ולכן ממשיך לשורה הבאה שמורה לו להוסיף 1 ל students. כעת פייתון חוזר שוב לתחילת הלולאה ובודק שוב האם התנאי מתקיים, אך כעת הערך של students הוא כבר 31, כלומר התנאי לא התקיים. בכך תסתיים ריצת הלולאה והתוכנית תגיע לסיומה.
כעת נכתוב לולאה שתרוץ כמה וכמה פעמים, ונכיר את הסימן '>' שמשמעותו 'קטן מ', ובאותה מידה '<' שווה 'גדול מ'.

students = 0
while students < 30:
    students += 1
    print(students)

מה יקרה עכשיו? התנאי שאנחנו בודקים בתחילה הוא האם ערכו של המשתנה students קטן מ 30, ואם כן - אנחנו מוסיפים לו 1. אם כן הלולאה תרוץ 30 פעמים עד ש students יהיה שווה 30 והתנאי יפסיק להתקיים, ואז הריצה תיגמר.
זהירות! היזהרו מלולאות כאלו - הם יכולות להיות אין סופיות. אם נכתוב תנאי שתמיד מתקיים - לדוגמא:

students = 2
while students > 1:
    students += 1

היות שהערך של students הוא 2, והתנאי הוא האם students גדול מ 1 - הלולאה תרוץ שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ולעולם לא תפסיק, עד שהמחשב יקרוס. לכן שימו לב לכך, ואם בטעות קרה והפעלתם לולאה אין סופית - אם אתם מריצים את הקוד משורת הפקודה או מ idle לחיצה על ctrl + c תגרום לעצירת הריצה, ואם אתם עובדים עם סביבת עבודה כל שהיא כגון pycharm לחצו על סמל העצירה - לחצן עם ריבוע אדום קטן.

הלולאה השניה היא לולאת for, זוהי לולאה שרצה על רשימה של פריטים מספר פעמים מוגדר. אך כדי להבין היטב את פעולתה יש ללמוד קודם כל על רשימות ומערכים, בעז"ה במדריך הבא....

וואו, המון חומר! זה בהחלט יסודות משמעותיים בפייתון, שאחרי שיודעים אותם ומתרגלים את השימוש בהם כבר נמצאים עמוק בתוך עולם התכנות...
מקווה שהכל מובן, אם יש שאלות אפשר כמובן לשאול כאן. בהמשך בעז"ה אעלה לפה כמה דברים נחמדים שאפשר כבר לבצע בפייתון עם הידע שצברנו עד לכאן.

@MGM-IVR שאלת תם:
א. האם מחשב איכותי כן שווה יותר מC2? ועל מה סומכים כשנעזרים פה בפורום על מחשבים כאלה?
ב. את הטענה לגבי המוניטין אפשר לומר גם על אלוף במכשירי חשמל שיתן עצות בנוגע לצריבת גרסה במכשיר אנדרואיד, כשאין לו שום התמחות בענין.

@מאן-דאמר-5 מצו"ב תרגיל למתחילים בפייתון, מי שקרא את המדריך הזה יידע לפתור אותו....

הדפיסו למסך סדרת מספרים מ 0 ל 100 בדלוגים כדלהלן: 0, 1, 3, 6 וכו'. כלומר כל פעם להוסיף למספר הקודם מספר הגדול ב 1 מהמספר הקודם שהוספנו. דהיינו - 0 + 0 = 0, 0 + 1 = 1, 1 + 2 = 3, 3 + 3 = 6, 6 + 4 = 10, וכן הלאה עד 100.
ההדפסה למסך היא באמצעות הפונקציה ()print, כאשר לתוך הסוגרים אפשר להכניס ערך כל שהוא, או משתנה, או תרגיל.
פתרון יפה יהיה באורך 6 שורות.

@MGM-IVR כתב בהצעת ייעול | (+ סקר) הצעת ייעול... קטגוריית רכבים!!!!:

אבל אתה בהחלט צודק בהערות שלך..

תודה על הפרגון!

אני חושב עכשיו שההבדל הוא בענין אחר - ברכב תקלה עלולה לעלות חלילה בחיי אדם, משא"כ מחשב, יקר ככל שיהיה

@יאיר-שי בסביבת העבודה שאתה משתמש בה - pycharm באופן אוטומטי כשאתה לוחץ 'אנטר' הוא משאיר אותך בתוך הבלוק שאתה נמצא בו, זאת אומרת שאם אתה בתוך פונקציה אתה נשאר בה. לכן כשאתה מסיים לכתוב פונקציה / תנאי / וכדו' אתה צריך לתקן את זה ולמחוק את ההזחות (טאבים) מיותרים.
אגב טיפ גם למשתמשים ותיקים - כדי להזיז קטע שלם קדימה מסמנים את כל הקטע הרצוי ולוחצים על טאב, וכדי לבטל הזחה של קטע שלם מסמנים את הקטע הרצוי ולוחצים על shift + טאב.

לתועלת המתחילים שקצת מסתבכים בנושא, כמו שאפשר לראות מדי פעם בפוסטים, אסביר בקצרה על אופן השימוש בכלי השימושי ביותר בפייתון, הלא הוא מנהל החבילות הקרוי pip.
ראשית יש לדעת שההפעלה של הכלי, וכמו הפעלת כל תוכנה אחרת מתבצעת ישירות מחלון שורת הפקודה, מה שנקרא cmd ולא מתוך פייתון! מדי הרבה טועים בזה... זו אמנם תוכנה ייעודית לפייתון אך היא מופעלת באופן עצמאי.
בנוסף, כל תוכנה שאנחנו מפעילים על המחשב אפשר להפעיל בשני מצבים, או עם פרמטרים (תכף נסביר), או ללא פרמטרים. לדוגמא תוכנת וורד - כאשר אנחנו מפעילים קובץ וורד מסויים המחשב בעצם מריץ את תוכנת וורד, ומעביר אליה כפרמטר באופן אוטומטי את הקובץ הספיציפי שאותו ביקשנו לפתוח, והתוכנה יודעת איזה מסמך להציג מיד עם הפעלתה. מה יקרה אם נפעיל את וורד ללא העברת פרמטרים, דהיינו מתפריט התחל למשל? ייפתח דף הבית של התוכנה, שם נוכל לבחור בשלל אופציות כגון יצירת מסמך חדש, גישה למסמך קיים, שינוי הגדרות, וכו' וכו'.
אותו הדבר בדיוק בהפעלה משורת הפקודה. כאשר אנחנו כותבים את המילה pip (או כל תוכנה אחרת) - התוכנה תרוץ. כאשר נריץ את pip ללא פרמטרים נקבל כברירת מחדל רשימה של כל הפקודות האפשריות, לצד הסבר קצר על כל פקודה.
נראה למשל את הפקודה השימושית ביותר - install - פקודת התקנה. כדי להשתמש בה, זאת אומרת להפעיל את pip במיוחד בשביל התקנה אנחנו צריכים כבר בשלב הפעלת ה pip להעביר לתוכנה כפרמטר את הפקודה install, ולאחריה את שם הקובץ אותו אנחנו רוצים להתקין.
לדוגמא:
pip install pygame
אגב, אותו דבר לגבי הפעלת פייתון עצמו, אנחנו יכולים לכתוב רק python כדי להפעיל את פייתון בתוך ה cmd ולכתוב לו פקודות בזו אחר זו, ואנחנו גם יכולים לתת לו כפרמטר שם של קובץ פייתון אותו הוא יריץ מיד עם ההפעלה, לדוגמא:
python 123.py
בדרך כלל לא צריך יותר מזה. אלא שלפעמים מוחזרת שגיאה, והסיבה היא ש pip אינו מותקן על המחשב, שאז ברור שאי אפשר להריץ אותו....
במקרה כזה יש לפעול על פי ההוראות כאן
מקוה שמובן, אולי בהזדמנות כשיהיה יותר זמן נרחיב יותר...

@מיכל-c כתב בעזרה | תבנית של קורות חיים:

איך אני יכולה להוריד את התבנית?

(לא) לנסות ממחשב לא מסונן....

@פלדה אתה צריך לשנות את הסיומת של הקובץ ל py, ולא את השם. הסיומת היא זו שמצהירה על הקובץ מאיזה סוג הוא, השם לא משנה. כרגע הסיומת של הקובץ שלך היא txt, מה שאומר קובץ טקסט. פייתון לא יודע מה לעשות איתו.
השם של הקובץ מופרד מהסיומת באמצעות נקודה, אם אתה לא רואה את זה בסייר הקבצים בחר בתצוגה - סמן וי באפשרות "סיומות שמות של קבצים".

אם אפשר להוסיף מילה על דברי המומחים,
לדעתי העזרה הגדולה של הבינה היא לא למי שרוצה לקצר הליכים ולבקש שהיא תכתוב עבורו קודים שלמים,
אלא דוקא לחלץ את הבסיס והעיקרון ולפי זה להתקדם, במקום לנבור בחיפושים שונים באינטרנט אחרי דברים דומים או כמעט דומים או לא דומים בכלל.
אני למשל נעזרתי ב GPT בפרוייקט גדול של ראיה ממוחשבת (openCV) בפייתון, לצד חיפושים ב stack
ואמנם אי אפשר לומר שהוא כתב במקומי, אבל נעזרתי רבות ברעיונות שהוא נתן איך לבנות את הלוגיקה של הקוד ואיך לייעל את התהליכים. אפשר לעשות את זה גם בחיפושים ב stack אבל זה הרבה יותר מייגע וארוך ולפעמים גם שם אין פתרון.
מוגש כנקודה למחשבה ואשמח לחוו"דכם.

@דודי-ענהאל לי עולה האינטרנט 50 ש"ח ל 100 ג'יגה, ואני ב 019 טלזר.

@לשם-שמיים-0 כתב בבקשה | התקנת אפליקציית מפות גוגל ללא google play:

בא נשאל עקרונית למה אתה לא מנסה חד פעמי להתחבר דרך רשת רגילה רק להורדה של גוגל מפות

א. מפחד על עצמי
ב. לא תמיד כ"כ קל למצוא רשת פתוחה באזור שלי

@רנדומלי אתה יכול לעשות חיפוש באתר pypi של החבילה שאתה רוצה, להוריד קובץ הפצה בנויה (עם סיומת whl)
ולהתקין עם pip במצב אופליין, בצורה כזו:

pip install <שם הקובץ המלא, כולל הסיומת>

כמובן ללא הסוגריים.
יתכן שצריך גם לנווט לתיקייה ששם שמת את הקובץ, לא בטוח.

@NH-LOCAL כתב בבעיה | המשתנה האוטומטי קו תחתון:

זה לא נכון. זה בהחלט עובד. הטעות שלו היא שעליו לסגור את שרשור הפקודות ורק אחר כך להכניס את הקלט.

אתה צודק. אם יש () אחרי הפונקציה הוא קורא לה גם בתוך תנאי.

@פלדה כתב בבעיה | המשתנה האוטומטי קו תחתון:

רק הרצתי את הקוד וזו התוצאה:

אתה לא יכול להכניס הכל בשורה אחת עם פסיקים באמצע...

בקיצור עיין היטב בקוד הבא:

name = input('הקלד כעת את שמך')
print('שלום' + name)

זה לא בדיוק הצורה הנכונה, כי אם המשתמש מכניס מספר זה יחזיר שגיאה ויש דרכים יותר טובות לכתוב, אבל בינתיים זה מספיק.

@פלדה
א. לא אמור להיות רווח בין הנתיב לשם הקובץ, אלא עוד קו נטוי.
ב. איך הגעת לקובץ exe? אתה אמור להריץ קובץ py. יתכן שאתה מנסה להריץ את קובץ התוכנה עצמו, ולא את קובץ הפייתון שאתה יצרת. בדוק זאת.

@בן-מאיר שמע, לדעתי אתה ענק!

@nte כתב בבקשה | דרייברים IRST אינטל:

לא נראה לי שאתה צריך irst אם כתבת שהתקנת מערכת הפעלה

דוקא במהלך ההתקנה הוא כתב לי שחסר מנהל התקן, ואז העתקתי מנהל מסוים של IRST וזה עבד.
עכשיו אני מחפש דרייברים לכל שאר רכיבי החומרה והרשת, אותם לא הצלחתי למצוא.

סליחה מהמנהלים על איזכור נושא שנמחק, אבל יתכן שיש כאן תועלת
לגבי הבירור כסף מפרסומות - האם אכן מדובר בהונאה? @3157686 (מתייג אותך כתבת את אחד הפוסטים שם...)