פלטפורמת ה-Vibe Coding הישראלית שבבעלות Wix עושה מה שהמתחרים לא עושים ומציגה את Base1 - מודל חדש שירוץ בתוך הפלטפורמה שלה

כלי ה-Vibe Coding הפופולריים כמו בייס44 הישראלית, Lovable ואחרים מציעים לכם לפתח אפליקציות ואתרים בקלות בשפה טבעית – אבל בפועל, מאחורי הקלעים, הם נעזרים במודלים של חברות ה-AI הגדולות כמו אנת'רופיק או גוגל כדי להפעיל את הכלים שלהם. המשמעות היא שאם המודלים האלו עמוסים ופועלים לאט, או שממשלת ארצות הברית מאלצת חברה מסוימת לחסום את הגישה (היי, Fable ו-Mythos) – הכלים הללו עלולים להיפגע בהתאם. כעת, Base44 הישראלית, שנרכשה על ידי Wix, עושה מהלך חריג בענף ומשיקה מודל ייעודי לפלטפורמה שלה.

החברה חושפת מודל ראשון בשם Base1, שאותו היא משלבת כחלק מהפלטפורמה. "יצאנו להרפתקה הזאת לפני כמה חודשים, כשהיה סימן שאלה גדול האם נצליח להביא משהו שקרוב למודלים הגדולים של המעבדות כיום", מספר בשיחה עם גיקטיים מאור שלמה, מייסד ומנכ"ל Base44. "אבל ידענו שאם נצליח זה יהיה מעולה למשתמשים שלנו, ליכולת שלנו לשלוט בכל שרשרת האספקה של התוכנה שלנו ולעשות שם אופטימיזציות קצה לקצה".

"מאמץ אסטרטגי שיימשך לנצח"
המודל החדש מוגדר על ידי החברה כמודל בפיתוח עצמי, אך בשיחה עם גיקטיים חושף שלמה כי אחת הסיבות שהם הצליחו להוציא מודל חדש תוך חודשים ספורים היא שהם התבססו על מודל קיים בקוד פתוח. את המודל הזה הם העבירו תהליך של fine tuning על הררי המידע שנאספו ממשתמשי הפלטפורמה בשנה וחצי שעברה מאז שעלתה לאוויר. שלמה לא חושף בשלב זה באיזה מודל מדובר, ומציין כי בשבועות הקרובים יפורסם בלוג טכני שבו ייחשף המודל שעליו התבססו.

כשאנחנו שואלים את שלמה מדוע בעצם להגדיר את המודל כ"קנייני" אם הוא מתבסס על קוד פתוח של חברה אחרת, השיב שלמה: "גם כשעושים fine tuning התוצר הסופי הוא בבעלות מי שעשה את התהליך, והמודל לא נשאר open source לאחר מכן – וזה הסטנדרט בשוק. מדובר במיליוני data points שבייס השתמשה בהם כדי להבטיח שהמודל הזה יהיה מדויק ובנוי בדיוק עבור הלקוחות שלנו".

לדבריו, לצד הזינוק ביכולות של מודלי קוד פתוח, הצוות הגיע לשורה של פיתוחים משמעותיים בזמן קצר שאיפשרו את ההשקה הנוכחית. "זה הולך להיות מאמץ אסטרטגי שלדעתי נמשיך לנצח. לבצע איטרציות על המודל, לראות איזה טעויות הוא עושה עם משתמשים שלנו ולשפר את זה", אומר שלמה. המטרה, לדבריו, היא לא בהכרח לייצר מודל שהוא מומחה בכתיבת קוד מצוין, אלא מומחה מוצר שיסייע למשתמשים לקבל החלטות נכונות לגבי האפליקציה – כמו איזה פיצ'רים לבנות ומה יהיה הסגנון העיצובי. "ההימור שאנחנו לוקחים פה זה שליוסקייס הספציפי של בייס, יש לנו סיכוי ליצור בסוף את המודל הכי חזק בתוך הפלטפורמה הכי חזקה בעולם. זו הולכת להיות הרפתקה ותהליך, זה לא יקרה ביום הראשון, אבל לשם אנחנו מכוונים".

איך זה יעבוד?
המודל מושק רשמית, אך יגיע למשתמשים בהדרגה במהלך השבועות הקרובים. לפי שלמה, המודל יהיה זמין תחילה דרך ה-Model Picker, שבו המשתמשים יוכלו לבחור באופן ידני אם הם רוצים להשתמש בו על פני Opus 4.8, ג'מיני 3.5 פלאש או מודלים אחרים בפלטפורמה. ההחלטה נועדה לאפשר לחברה לשפר את המודל בזמן אמת. בהמשך, כשיזהו תוצאות טובות ועקביות, הוא יוטמע גם במצב הפיתוח האוטומטי, שבו נתב פנימי בוחר באופן אוטומטי מודלים שונים למשימות שונות. "ככל שנזרים אליו יותר טראפיק, יש לנו יותר יכולת לשפר אותו. בעצם ככל שהוא יראה יותר משתמשים ככה הוא ישתפר יותר. אבל אנחנו נעשה את זה רק אחרי שנראה שהוא באמת עומד בקריטריונים של האיכות שאנחנו רוצים לתת למשתמשים שלנו", מסביר שלמה.

בבייס44 מציינים כי המודל החדש יכול לחסוך למשתמשים עד 90% מהעלויות במקרים מסוימים, בהשוואה לשימוש ב-APIs של מודלים חיצוניים כמו קלוד או GPT. כשאנחנו מתעניינים האם בייס תציע מדרגת מינוי מוזלת למי שישתמש רק ב-Base1, השיב שלמה: "כבר היום המינויים של בייס הם לא מאוד יקרים. מה שכנראה שיקרה זה שהמודל יצרוך פחות קרדיטים ממה שאופוס לוקח כשמשתמשים בו בבייס, ואז בעצם ב-20 דולרים אתה תוכל להשתמש הרבה יותר".

שלמה מוסיף כי הם מרגישים היטב את יתרון המהירות של המודל החדש לעומת המתחרים הגדולים, דבר שמשפיע לטובה על תהליך הפיתוח. יחד עם זאת, הוא מדגיש שבעתיד הפלטפורמה לא תתבסס על מודל יחיד, מכיוון שמודלים שונים מצטיינים במשימות שונות, והסוד טמון בשילוב נכון ביניהם.

מבחינת בנצ'מרקים, יש לכם השוואה למודלים של המתחרים – איפה הוא מצליח יותר, איפה פחות?

שלמה: "אצלנו בפלטפורמה יש מדד שנקרא Basebench, שהוא לא בנצ'מרק על איזה אוסף סגור של משימות, הוא פשוט ניתוח של הפידבק של משתמשים בפלטפורמה של בייס. אתה יכול לחשב נגיד את הסנטימנט של בילדרים בבייס בין מודל למודל. אתה נגיד יכול לראות שאופוס מייצר סנטימנט יותר טוב מסונט ויותר טוב מג'מיני – זה נורא קל לראות את זה אצלנו. זאת הדרך הכי טובה שלנו לבחון אותו. אני לא חושב שזה יהיה ככה ביום הראשון, זאת אומרת, אני חושב שאנחנו נותנים, אנחנו נותנים פייט למודלים הכי טובים, אבל לאט לאט, ככל שהוא יראה יותר טראפיק, ונאפטם אותו, אני מקווה שהוא באמת יהיה המודל שאנחנו נראה אליו את הסנטימנט הכי חיובי".

קרדיט

צוות METR ניסה למדוד את היכולות של המודל החדש GPT-5.6 Sol, אבל נאלץ לעצור את הבדיקות בגלל רמת ערמומיות חריגה מצד המודל הנבדק.

המודל לא סתם טעה — הוא באופן מודע חיפש חולשות בסביבת הבדיקה כדי לחלץ משם את התשובות הנכונות, ואז ניסה בזהירות לטשטש את עקבות הפריצה שלו.

בגלל ההונאה האינטלקטואלית הזו, לא באמת היה אפשר להעריך בצורה אובייקטיבית את הפוטנציאל של האלגוריתם. עם זאת, החוקרים עצמם דווקא מרוצים באופן פרדוקסלי מהתוצאה.

לדבריהם, עצם העובדה שאנחנו עדיין מסוגלים לתפוס בינה מלאכותית “על חם” כשהיא מנסה להסתיר את המניעים האמיתיים שלה — היא בשורה מצוינת. הבעיות האמיתיות יתחילו ביום שבו מודלי בינה מלאכותית ילמדו לשקר בלי להשאיר שום עקבות...

‏OpenAI השיקה את GPT-5.6, אבל הרשויות בארה״ב מעכבות את הגישה למודל החדש

ממשל טראמפ הורה ל-OpenAI “למתוח” את ההשקה של מודל הדגל החדש GPT-5.6, בטענה לסיכוני סייבר ואבטחת מידע.

במקום השקה רחבה כרגיל, המודל ייצא במתכונת של תצוגה מקדימה מוגבלת — רק לקבוצה קטנה של שותפים שאושרו על ידי הממשלה. ‍♀️

הפרט המרכזי הוא שבתקופה הזו הגישה תאושר בנפרד לכל לקוח, ומי שיחליט בפועל מי יקבל את המודל ראשון יהיה וושינגטון — לא צוות המכירות של OpenAI.

מנכ״ל OpenAI, סם אלטמן, יישר קו לגמרי עם הממשל, כינה את הגישה המדורגת “הדרך המהירה ביותר להשקה רחבה”, והדגיש ש-OpenAI מתכוונת לגבש יחד עם הממשלה מודל יציב יותר להשקות עתידיות.

‏GPT-5.6 עצמה תוכננה כמודל “סוכני” מהדור החדש: דגש על משימות ארוכות ורב־שלביות, עבודה אוטונומית של סוכני AI, חלון הקשר מורחב ושיפור ביכולות קידוד סוכן.

כל זה קורה בזמן ש-OpenAI נערכת לאפשרות של הנפקה ראשונית לציבור, לפי שווי של כ-3.6 טריליון ש״ח — לאחר שהחברה הגישה מסמכים ל-SEC כבר בסוף מאי.

אתם מבינים את הבלגן שזה יכול לגרום?
את האפשרויות שתוקפים יכולים לנצל?

מספיק שאתם נמצאים בקבוצה שיש שם אייג'נט של קלוד עם הרשאות מתאימות ואתם חשופים לכל המקומות אליהם האייג'נט חשוף, עם ההרשאות של האייג'נט, רק תבקשו.
זה למעשה יכול להפוך להרשאה עקיפה לכל המערכות שאליהן קלוד מחובר, ולכן בקרות הגישה שלכם כבר לא צריכות להסתכם במה מותר/אסור למשתמש, אלא גם מה אסור לאייג'נט בקבוצה, ההבנה שזה מחלחל לכל המשתמשים בקבוצה, וכפועל יוצא מזה גם הבקרה של צירוף משתמשים לקבוצות בסלאק.

למשתמשי אנטרפרייס יש אפשרות להגדיר הרשאות פר משתמש ברמה של "מי יכול לקרוא לקלוד ומי לא" אבל אין עדיין חיבור בין ההרשאות של המשתמש להרשאות של קלוד.

אנת'רופיק טוענת שהיא מתכננת להוסיף בדיקה שמשלבת בין הרשאות של האייג'נט בערוץ לבין ההרשאות האישיות של המשתמש, אבל נראה שבשביל זה תצטרכו לדחוף את אנת'רופיק למקומות נוספים בארגון שלכם...