המלצה | חדש יצרתי בNotebooklm AI תורני *עודכן*

[צבי דורש ציון]

@yehokarpel כתב בהמלצה | חדש יצרתי בNotebooklm AI תורני:

הנה למשל מה ששאלתי אותו על האם מותר לישון בבית הכנסת

Spoiler

°להלן המקורות מן הגמרא, הזוהר והפוסקים לדינים שהוזכרו בנושא שינה, כפי שהם מופיעים במקורות:
הנהגות השינה וברכותיה
• שיתין נשמי וטעם מיתה: המקור לכך שדוד המלך לא היה ישן יותר מ**"שיתין נשמי"** (60 נשימות) כדי שלא לטעום טעם מיתה נמצא במסכת סוכה (דף כו ע"ב),. בזוהר (פרשת ויגש) מוסבר כי השינה היא אחד משישים במיתה, ומי שישן יותר משיעור זה, שורה עליו רוח טומאה.
• שיעור הנשימות: בביאור הלכה מובאות דעות שונות לגבי שיעור זה: יש האומרים ג' שעות (על פי האר"י), יש האומרים חצי שעה, ויש האומרים מעט יותר מ-3 דקות.
• ברכת המפיל: במסכת ברכות (דף ס ע"ב) נקבע כי הנכנס לישן בלילה מברך את ברכת "המפיל חבלי שינה",.
• תנוחת השינה (פרקדן): האיסור לישן "פרקדן" (על הגב או על הבטן) מובא במסכת ברכות (דף יג ע"ב), שם נאמר שמי שישן כך "לייט עליה" (מקוּלל). בשולחן ערוך נפסק שיש להרגיל את עצמו לישן על צידו.
• שנת שחרית: בפרקי אבות (פרק ב) נאמר ששנת שחרית מוציאה את האדם מן העולם. במסכת דרך ארץ מוסבר שהכוונה היא למי שישן עד שעובר זמן קריאת שמע.
• לימוד בלילה: במדרש רבה (שיר השירים) וברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"ג) מובא שאין רינה של תורה אלא בלילה. בשולחן ערוך נפסק שאם אדם היה טרוד ביום, עליו להשלים את חוק לימודו בלילה.
שינה בתפילין ובבית המדרש
• תפילין: הדין האוסר לישן בתפילין מופיע במסכת סוכה (דף כו ע"א). שם מבואר שאסור לישן בהם שינת קבע, ושינת עראי מותרת רק בתנאים מסוימים: כשהם מונחים בראשו, הוא מניח עליהם סודר, ואין אשתו עמו,,.
• הגדרת שינת עראי: במסכת סוכה (דף כו ע"א) הגמרא מגדירה שינת עראי כשיעור של הילוך מאה אמה,.
• בית כנסת ובית מדרש: האיסור לישן בבית כנסת מופיע במסכת מגילה (דף כח). בשולחן ערוך נפסק שבבית המדרש מותר לישן לצורך, אך ביורה דעה מובא שחכמתו של המתנמנם שם נעשית קרעים.
שינה בסוכה
• איסור שינה חוץ לסוכה: במסכת סוכה (דף כו ע"א) מובאת הברייתא: "אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנין שינת עראי חוץ לסוכה",. הטעם לכך הוא ש**"אין קבע לשינה", וגם נמנום קצר נחשב לקבע בסוכה,.
• שינה תחת המיטה: במסכת סוכה (דף כ ע"ב) נאמר שהישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו, ובגמרא הועמד הדין במיטה שגבוהה עשרה טפחים,.
• פטור מצטער: במסכת סוכה (דף כו ע"א) נקבע הכלל ש"מצטער פטור מן הסוכה"**,. במרדכי מובא שסומכים על כך במקומות הקרים מחמת הצינה,.
דינים נוספים
• אבלות ונישואין: במסכת כתובות (דף ד ע"א) ובמסכת מועד קטן (דף כד ע"ב) מובא הדין שהאבל (בתוך שבעה) והחתן (בתוך שבעת ימי המשתה) ישנים בין האנשים (והכלה בין הנשים) כדי למנוע יחוד ותשמיש,,.
• כלאיים: במסכת שבת (דף מו ע"ב) ובירושלמי (כלאיים) מבואר שאין לישן על מצעות של כלאיים, ואפילו כשיש הפסק תחתיו, מחמת החשש שתיכרך נימא על בשרו,.
• יום הכיפורים: במסכת יומא (דף פח ע"א) מובא הדין האוסר לישן עם אשתו במטה אחת בליל יום הכיפורים. בהגהות מרדכי הדין הושווה לדין תשעה באב.
לסיכום: רוב דיני השינה יסודם במסכתות סוכה (פרק הישן), ברכות ומועד קטן (לענייני אבלות), והם נפסקו בשולחן ערוך באורח חיים (סימנים א, תרל"ט, מ"ד) וביורה דעה,,,.
°(טקסט מידע)

בתוך האתר זה נראה ככה שכאשר מסמנים את המספר עם העכבר שמרחפים עליו זה מראה את המקור מבפנים וכמובן שאפשר לבקש ממנו שיכתוב את המקור

דבר ראשון יישר כח! זה חסום לי אז לא בדקתי אותו, אבל עברתי על התגובה הספציפית הזו והוא טעון שיפור ענק...

[yehokarpel]

פוסט זה נמחק!

[yehokarpel]

אוקיי ברוך השם הוספתי עוד מלא ספרים והגעתי למגבלה של 300 מקורות אולי אפשר לחשוב מה לא חייב ממה שהוספתי אבל הנה הרשימה בתוך הספויילר של המון המון ספרים שנוספו: הקישור העדכני לAI בחדש עם הספרים הוא https://notebooklm.google.com/notebook/de931f3c-205b-4beb-b6e0-1d7be0a93f4e

סוף סוף יש AI אמיתי שיודע את רוב התורה ב"ה

Spoiler

תנ"ך ומפרשיו:
• תנ"ך: (כולל תורה, נביאים וכתובים).
• תרגומים: אונקלוס,,,, תרגום יונתן,,,,, ותרגום ירושלמי.
• רש"י: פירוש על התורה (שמות, דברים) ועל המגילות (אסתר, קהלת),,,.
• רמב"ן: פירוש על התורה (ויקרא, דברים),, ופירוש על איוב.
• רד"ק: פירוש על בראשית ועל נביאים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, דברי הימים),,,,,,,,,.
• אברבנאל: פירוש על התורה ועל נביאים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר),,,,,,,,,,,,,.
• רס"ג (רב סעדיה גאון): פירוש על התורה (בראשית, שמות, דברים) ועל נ"ך (עזרא, נחמיה),,,,,,.
• רבינו חננאל: על התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר),,,.
• מפרשים נוספים: חזקוני, הדר זקנים, דעת זקנים, ספורנו (דברים), רלב"ג (ביאור המילות על התורה), אדרת אליהו, עזרא בן שלמה (על שיר השירים), גביע כסף, שפתי כהן על התורה.
משנה, תלמוד ומפרשים:
• משנה: (מסכתות אבות, מידות, קינים).
• תלמוד בבלי: (כל המסכתות).
• תלמוד ירושלמי: (סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין),,,,,.
• מסכתות קטנות: אבות דרבי נתן, מסכת סופרים, מסכת שמחות, מסכת כלה רבתי, מסכת דרך ארץ, מסכת ספר תורה ומזוזה.
• רי"ף: (על מסכתות קידושין, מכות, מגילה, מועד קטן, נדרים),,,.
• רש"י על הש"ס: (כולל כתב יד רש"י) עד.
• תוספות: על כל הש"ס עד.
• רא"ש: פירוש על נדרים, נזיר ותמיד,,.
• רמב"ם: פירוש המשניות (ראש השנה).
• רשב"א: חידושים (בבא קמא, גיטין, כתובות, מגילה, מנחות),,,,.
• רמב"ן: חידושים (שבת, עירובין, יומא, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, סוטה, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה, נזיר, נידה),,,,,,,,,,,.
• רשב"ם: על בבא בתרא, פסחים, מנחות,,.
• ר"ן: על יומא, עבודה זרה,.
• ר"י מיגאש: תשובות.
• מפרשים נוספים: גבורת ארי (יומא, תענית, מכות, נזיר),,, צל"ח (בתוך נודע ביהודה), יד מלאכי (בתוך שם הגדולים), אוצר לעזי רש"י.
הלכה ופוסקים:
• רמב"ם (משנה תורה): ספר המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, נזיקין, קנין, משפטים, שופטים,,,,,,,,,.
• טור ובית יוסף: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט.
• שולחן ערוך ונושאי כלים: כולל ביאור הגר"א,,,, שולחן ערוך הרב (וקונטרס אחרון),, משנה ברורה (וביאור הלכה),, פרי מגדים, ברכי יוסף (מוזכר), חיי אדם, חכמת אדם, ערוך השולחן העתיד, בן איש חי.
• ספרי הלכה ראשונים: הלכות גדולות, שאילתות דרב אחאי, ספר החינוך (ומנחת חינוך),, סמ"ק (ספר מצוות קטן), ספר יראים, אור זרוע, שבלי הלקט, אבודרהם, האגור, בעלי הנפש (לראב"ד), הלכות הרא"ה (בדק הבית), תורת האדם לרמב"ן.
שאלות ותשובות (שו"ת):
• ראשונים: תשובות הגאונים (שערי צדק), איגרת רב שרירא גאון, תשובות הרמב"ם (ופאר הדור),, תשובות הרא"ש, תשובות הרשב"א,,,,, תשובות הריב"ש, תשובות מהר"ם מרוטנבורג, תשובות מהרי"ק, תשובות מהרי"ל, תשובות מהרי"ו, תשובות מהר"י ברונא, תרומת הדשן, תשב"ץ (רשב"ץ), תשובות הריטב"א.
• אחרונים: שו"ת רמ"א, שו"ת ב"ח (בית חדש), שו"ת הרדב"ז,,,,,, שו"ת מהרש"ל, חוות יאיר, חכם צבי, שאילת יעבץ, נודע ביהודה,, חתם סופר, רבי עקיבא איגר, שואל ומשיב,,, מהרש"ם,,, רב פעלים, מהרשד"ם, הלכות קטנות, שאגת אריה החדשות, משיב דבר, תשובה מאהבה, אבקת רוכל, באר שבע, הר הכרמל, מים רבים, שבות יעקב, פני יהושע (בתוך שם הגדולים).
קבלה, מוסר ומחשבה:
• קבלה: ספר הזוהר ותיקוני זוהר,, תניא (ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה), תורה אור, ליקוטי תורה, נפש דוד (על הזוהר), ביאור הגר"א לספרא דצניעותא.
• מוסר ומחשבה: חובות הלבבות, ספר חסידים, מסילת ישרים, נפש החיים, ספר חרדים,, שערי תשובה (לרבינו יונה), חשבון הנפש, יסוד ושורש העבודה, אור ישראל, דבש לפי, בנין עולם, ספר הישר (מיוחס לר"ת), שער הגמול (רמב"ן).
ביבליוגרפיה וכללים:
• שם הגדולים (להחיד"א) - אנציקלופדיה ביבליוגרפית מקיפה.
• כללי הש"ס והפוסקים: שב שמעתתא, כללי התלמוד (בתוך המקורות).
• סידורים: סידור אשכנז, סידור עדות המזרח, סידור רש"י, סידור ספרד.

[yehokarpel]

תנ"ך ומפרשיו:
• תנ"ך: (כולל תורה, נביאים וכתובים).
• תרגומים: אונקלוס,,,, תרגום יונתן,,,,, ותרגום ירושלמי.
• רש"י: פירוש על התורה (שמות, דברים) ועל המגילות (אסתר, קהלת),,,.
• רמב"ן: פירוש על התורה (ויקרא, דברים),, ופירוש על איוב.
• רד"ק: פירוש על בראשית ועל נביאים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, דברי הימים),,,,,,,,,.
• אברבנאל: פירוש על התורה ועל נביאים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר),,,,,,,,,,,,,.
• רס"ג (רב סעדיה גאון): פירוש על התורה (בראשית, שמות, דברים) ועל נ"ך (עזרא, נחמיה),,,,,,.
• רבינו חננאל: על התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר),,,.
• מפרשים נוספים: חזקוני, הדר זקנים, דעת זקנים, ספורנו (דברים), רלב"ג (ביאור המילות על התורה), אדרת אליהו, עזרא בן שלמה (על שיר השירים), גביע כסף, שפתי כהן על התורה.

משנה, תלמוד ומפרשים:
• משנה: (מסכתות אבות, מידות, קינים).
• תלמוד בבלי: (כל המסכתות).
• תלמוד ירושלמי: (סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין),,,,,.
• מסכתות קטנות: אבות דרבי נתן, מסכת סופרים, מסכת שמחות, מסכת כלה רבתי, מסכת דרך ארץ, מסכת ספר תורה ומזוזה.
• רי"ף: (על מסכתות קידושין, מכות, מגילה, מועד קטן, נדרים),,,.
• רש"י על הש"ס: (כולל כתב יד רש"י) עד.
• תוספות: על כל הש"ס עד.
• רא"ש: פירוש על נדרים, נזיר ותמיד,,.
• רמב"ם: פירוש המשניות (ראש השנה).
• רשב"א: חידושים (בבא קמא, גיטין, כתובות, מגילה, מנחות),,,,.
• רמב"ן: חידושים (שבת, עירובין, יומא, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, סוטה, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה, נזיר, נידה),,,,,,,,,,,.
• רשב"ם: על בבא בתרא, פסחים, מנחות,,.
• ר"ן: על יומא, עבודה זרה,.
• ר"י מיגאש: תשובות.
• מפרשים נוספים: גבורת ארי (יומא, תענית, מכות, נזיר),,, צל"ח (בתוך נודע ביהודה), יד מלאכי (בתוך שם הגדולים), אוצר לעזי רש"י.

הלכה ופוסקים:
• רמב"ם (משנה תורה): ספר המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, נזיקין, קנין, משפטים, שופטים,,,,,,,,,.
• טור ובית יוסף: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט.
• שולחן ערוך ונושאי כלים: כולל ביאור הגר"א,,,, שולחן ערוך הרב (וקונטרס אחרון),, משנה ברורה (וביאור הלכה),, פרי מגדים, ברכי יוסף (מוזכר), חיי אדם, חכמת אדם, ערוך השולחן העתיד, בן איש חי.
• ספרי הלכה ראשונים: הלכות גדולות, שאילתות דרב אחאי, ספר החינוך (ומנחת חינוך),, סמ"ק (ספר מצוות קטן), ספר יראים, אור זרוע, שבלי הלקט, אבודרהם, האגור, בעלי הנפש (לראב"ד), הלכות הרא"ה (בדק הבית), תורת האדם לרמב"ן.
שאלות ותשובות (שו"ת):
• ראשונים: תשובות הגאונים (שערי צדק), איגרת רב שרירא גאון, תשובות הרמב"ם (ופאר הדור),, תשובות הרא"ש, תשובות הרשב"א,,,,, תשובות הריב"ש, תשובות מהר"ם מרוטנבורג, תשובות מהרי"ק, תשובות מהרי"ל, תשובות מהרי"ו, תשובות מהר"י ברונא, תרומת הדשן, תשב"ץ (רשב"ץ), תשובות הריטב"א.
• אחרונים: שו"ת רמ"א, שו"ת ב"ח (בית חדש), שו"ת הרדב"ז,,,,,, שו"ת מהרש"ל, חוות יאיר, חכם צבי, שאילת יעבץ, נודע ביהודה,, חתם סופר, רבי עקיבא איגר, שואל ומשיב,,, מהרש"ם,,, רב פעלים, מהרשד"ם, הלכות קטנות, שאגת אריה החדשות, משיב דבר, תשובה מאהבה, אבקת רוכל, באר שבע, הר הכרמל, מים רבים, שבות יעקב, פני יהושע
(בתוך שם הגדולים).

קבלה, מוסר ומחשבה:
• קבלה: ספר הזוהר ותיקוני זוהר,, תניא (ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה), תורה אור, ליקוטי תורה, נפש דוד (על הזוהר), ביאור הגר"א לספרא דצניעותא.
• מוסר ומחשבה: חובות הלבבות, ספר חסידים, מסילת ישרים, נפש החיים, ספר חרדים,, שערי תשובה (לרבינו יונה), חשבון הנפש, יסוד ושורש העבודה, אור ישראל, דבש לפי, בנין עולם, ספר הישר (מיוחס לר"ת), שער הגמול (רמב"ן).
ביבליוגרפיה וכללים:
• שם הגדולים (להחיד"א) - אנציקלופדיה ביבליוגרפית מקיפה.
• כללי הש"ס והפוסקים: שב שמעתתא, כללי התלמוד (בתוך המקורות).
• סידורים: סידור אשכנז, סידור עדות המזרח, סידור רש"י, סידור ספרד.

[קוקר]

@yehokarpel הזוי!!!
בדקתי האם מתבלבל ומפנטז כמו שאר ה'בינות'
הוא החזיק חזק 🦾

שאלה: האם מותר להדליק נרות שבת בכירה שאינה גרופה וקטומה כשחל במוצאי פסח שאחר הקרבת התמיד

Spoiler

השאלה ששאלת משלבת כמה תחומים הלכתיים: דיני הקרבנות במקדש (סדר הקרבת התמיד), דיני השהיית תבשיל על גבי כירה בשבת (גרופה וקטומה), והדלקת נרות שבת. על פי המקורות, ניתן להשיב על רכיבי השאלה באופן הבא:

סדר הקרבת התמיד וכלל "השלמה"

במקדש קיים כלל הנלמד מהפסוק "וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים", שפירושו: על עולת התמיד של שחר השלם את כל הקרבנות כולם. מכאן למדו שאין להקריב שום קרבן לאחר תמיד של בין הערביים.

• החריג היחיד: קרבן הפסח הוא הקרבן היחיד שקרב לאחר תמיד של בין הערביים.
• זמנים מיוחדים: בערב פסח (י"ד בניסן), כדי לאפשר את הקרבת הפסח לכל עם ישראל, היו מקדימים את שחיטת התמיד לשעה שבע ומחצה (במקום תשע ומחצה) ואת הקרבתו לשמונה ומחצה.

דין כירה שאינה גרופה וקטומה

דיני כירה "גרופה" (שפינו ממנה את הגחלים) או "קטומה" (שכיסו את גחליה באפר) נועדו למנוע מצב שבו אדם יחתה בגחלים בשבת כדי להגביר את החום.

• שהייה: מותר להשהות תבשיל על כירה שאינה גרופה וקטומה אם התבשיל הגיע למצב של "מאכל בן דרוסאי" (מבושל כדי שליש או חצי) לפני כניסת השבת.
• במקדש: חשוב לציין שבבית המקדש לא חלו גזרות אלו (דין "אין שבות במקדש") משום ש"כהנים זריזים הם" ואין חשש שיבואו לחתות בגחלים.

הדלקת נרות שבת במוצאי פסח (בערב שבת)

כאשר פסח חל ביום חמישי, מוצאי החג (יום שישי) הוא ערב שבת. במקרה זה, דיני הדלקת הנרות והכנת האוכל הם כבכל ערב שבת רגיל:

1. זמן ההדלקה: יש להדליק נרות שבת לפני שקיעת החמה.
2. הכירה: לגבי הכנת האוכל על הכירה בערב שבת (שהוא מוצאי החג במקדש), אם התבשיל מבושל כמאכל בן דרוסאי, מותר להשהותו על כירה שאינה גרופה וקטומה.
3. הדלקה לאחר התמיד: אין קשר הלכתי בין סיום הקרבת התמיד במקדש לבין האיסור או ההיתר להדליק נרות שבת בבית. הדלקת נרות שבת היא חובה אישית וביתית מדין "עונג שבת" ו"שלום בית".

סיכום התנאים להיתר

• במישור המקדשי: לאחר הקרבת התמיד וקרבן הפסח בערב הפסח, לא מקריבים יותר קרבנות (מלבד הקטרת איברים ופדרים שנמשכת כל הלילה).
• במישור הביתי: אם מדובר בערב שבת רגיל (או מוצאי פסח שחל ביום שישי), מותר להדליק נרות שבת כרגיל. לגבי הכירה – אם האוכל מבושל כמאכל בן דרוסאי, אין חובה שהכירה תהיה גרופה וקטומה כדי להשהות עליה את התבשיל.

דימוי להמחשה: זריזות הכהנים במקדש היא כמו מערכת בקרה מקצועית שאינה זקוקה למנעולים וסייגים פיזיים (כמו גריפת הכירה); לעומת זאת, בבית הפרטי, הגדרות ההלכתיות של "גרופה וקטומה" הן "מנעולי הבטיחות" המגנים עלינו מפני טעויות בשבת.||האם מותר להדליק נרות שבת בכירה שאינה גרופה וקטומה כשחל במוצאי פסח שאחר הקרבת התמיד

[yehokarpel]

@קוקר תודה רבה אתה יכול לבקש ממנו מקורת מדוייקים לכל מה שהוא אמר לך בנוסף

Spoiler

יש לי בעייה שהוא לא מקשיב לי בהנחיות שאני אומר לו ברירת מחדל שיתן מקורות לכל דבר שהוא כותב שזה יראה טוב יותר...

[קוקר]

@yehokarpel כתב בהמלצה | חדש יצרתי בNotebooklm AI תורני *עודכן*:

@קוקר תודה רבה אתה יכול לבקש ממנו מקורת מדוייקים לכל מה שהוא אמר לך בנוסף

Spoiler

יש לי בעייה שהוא לא מקשיב לי בהנחיות שאני אומר לו ברירת מחדל שיתן מקורות לכל דבר שהוא כותב שזה יראה טוב יותר...

הוא נותן מקורות בעיגולים

לגבי מגבלת מקורות, אפשר לצרף כמה קבצי טקסט יחד, אני חושב שהמגבלה היא על מספר הקבצים ולא הגודל שלהם, או שהגודל גדול.

[yehokarpel]

@קוקר לא הבנת אני מנסה שאחרי כל דבר שהוא כותב יציין את המקור שלו משל ציטט גמרא מקידושין שחצחחן את המקור שלה למשל קידושין דף מא עמוד ב אבל הוא לא מקשיב להנחייה הזאת

[yehokarpel]

@קוקר המגבלה זה 500000מילים לכל קובץ

[yehokarpel]

@קוקר אולי אני יצור תוסף שבצורה אוטומטית מראה את המקור