בקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים - חלק א
-
@ד-י כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
מה זה כל המים
מתי הם נוצרים?מכיוון שהצינורות של הרדיאטור הפנימי הם קרים מאוד, ועובר עליהם האויר החם (חם- לפחות- ביחס לטמפרטורה של הרדיאטור) נוצר אדים, וכשמצטבר הרבה אדים הם מתחילים לנזול.
ולכן עשו להם תעלה מתחת לרדיאטור, שלשם הם נוטפים, ומשם לצינור החוצה -
@יצחק-e כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
בגלל שיש לו מקום להתרווח אז הוא רותח
על זה באתי לחלוק במדריך שלי
זה לא שהגז נהיה קר מאוד וודאי שלא רותח, מכיוון שהוא מאוד התפשט- אז האנרגיה שבו התפשטה לשטח מאוד גדול, והוא נהיה מאוד קר
ובגלל החוק השני של התרמודנמיקה -שהחומרים שואפים להגיע לשוויון אז הוא לוקח את האנרגיות מהאוויר שסביבו, ולכן האויר נהיה קר.אבל זה אתה חידשת לי:
שזה נקרא "לרתוח"- בלי להבין באמת למה....
ושטמפרטורת הרתיחה שלו היא נמוכה מאוד [בעצם, אני בכלל לא חשבתי על זה- אבל אתה מאוד צודק!] -
@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
אבל זה אתה חידשת לי:
שזה נקרא "לרתוח"- בלי להבין באמת למה...כשנוזל הופך לגז הוא רותח כלומר מבחינה פיזיקלית הפיכת נוזל לגז זה רתיחה
הסבר קצת יותר מפורט משאתה מכניס ברזל לאש ואתה מוציא אותו אדום אתה אומר שהברזל רותח אבל מבחינה פיזיקלית הוא קפוא הוא יותך כלומר יפשיר יהפוך לנוזל בערך ב1550 מעלות והוא ירתח בערך ב2800 מעלות ויתאדה ויהפוך לגז@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
זה לא שהגז נהיה קר מאוד וודאי שלא רותח, מכיוון שהוא מאוד התפשט- אז האנרגיה שבו התפשטה לשטח מאוד גדול, והוא נהיה מאוד קר
התהליך של הפיכת נוזל לגז מצריכה אנרגיה בתהליך הזה אתה לוקח אנרגיה של חום והופך אותה לאנרגיה של תנועה (המרה של אנרגיה תרמית לאנרגיה קינטית) בגלל שהתנועה של החלקיקים בגז הרבה יותר גדולה (אני לא חולק על ההסבר שלך "ומה קורה כשלוקחים ליטר חומר בטמפרטורת החדר (נניח 30 מעלות) ודוחסים אותו נניח ל-רבע ליטר, האנרגיה שיש בו (כשמדדנו אתו בטמפרטורה הוא היה לנו- 30 מעלות) וכעת הוא הצטופף מאוד אז נהיה לנו חומר עם אנרגיה בטמפרטורה של- 120 מעלות (חוק שימור אנרגיה, זוכרים?)" אלא שהתהליךשל המרת אנרגיה תרמית לקינטית ואז ביחידה החיצונית עובר תהליך הפוך הוא הרבה יותר משמעותי
לסיכום חום כן נעלם הוא פשוט הופך לאנרגיה מסוג אחר ואז בחוץ הגז חוזר להיות נוזל והאנרגיה של התנועה שוב הפכה לאנרגיה של חום שמתפזר בסביבה בחוץ
אני מקווה שהייתי ברור מספיק אם משהו לא מובן תעירו לי אני יסביר -
@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
שזה נקרא "לרתוח"- בלי להבין באמת למה....
לענ"ד ברגע שלוקחים את הגז שהוא דחוס ובבת אחת משחררים אותו לצינור העבה הוא מגיע לנקודת הרתיחה שלו שזה בסביבות האפס ( ובמקפיאים יש גז שנקודת הרתיחה שלהם היא הרבה מתחת לאפס)
ולכן
מי שיפתח ויוציא גז מהמזגן כשהמזגן לא דולק והלחץ בצינור העבה (ששם השסתום) הוא גדול - הגז מיד יקפא, והוא יכול לקבל כוויית קור
וכן יכולים לקחת מים ולהכניס אותם לוואקום וכשמשחררים אותם זה אמור להגיע לנקודת הרתיחה של המים - בסביבות 100 מעלות -
@תלת-פאזי כתב במדריך:
ומה קורה כשלוקחים ליטר חומר בטמפרטורת החדר (נניח 30 מעלות) ודוחסים אותו נניח ל-רבע ליטר, האנרגיה שיש בו (כשמדדנו אתו בטמפרטורה הוא היה לנו- 30 מעלות) וכעת הוא הצטופף מאוד אז נהיה לנו חומר עם אנרגיה בטמפרטורה של- 120 מעלות (חוק שימור אנרגיה, זוכרים?)
בטמפרטורה זו- הנוזל קירור- הוא כבר לא נוזל- הוא נהפך ל-גז,יש כאן משהו לא מדויק כי אם הנוזל הפך לגז אז הוא ניצל בזה את אנרגיית החום (וכמו שכתב @יצחק-e ) וממילא הוא כבר לא 120 מעלות, אבל באמת זה לא קורה כי הנוזל מוחזק בלחץ בתוך הצנרת ואינו יכול להתפשט ולהפוך לגז ובגלל זה הוא נאלץ לוותר על האנרגיה לטובת שוויון עם סביבתו (ולהכנע לשלטון החוק השני של התרמודינמיקה שכתב @תלת-פאזי )
והאמת היא יותר מזה, כי כשהתחלנו לדחוס את הקרר הוא היה במצב גז (אחרי ששחררנו אותו ביחידה הפנימית ושם הוא גזל אנרגיית חום מהחדר לצורך ההתפשטות) ובחום של 120 מעלות לא נצליח לעולם להפוך אותו לנוזל (אולי על המאדים שם הלחץ האטמוספירי גבוה בהרבה) אבל אנחנו מתחילים לדחוס והטמפרטורה עולה, וככל שהטמפרטורה עולה הוא נאלץ לוותר מהר יותר על עוד ועוד אנרגיית חום וכשהוא מגיע לכ40 מעלות כמש"כ @תלת-פאזי הוא מצליח סוף סוף (תחת הלחץ) להפוך לנוזל.במאמר המוסגר:
לכאורה היה ניתן גם לעשות את כל התהליך האמור גם בלי להפוך את הגז לנוזל (למשל בגז שנקודת הרתיחה שלו נמוכה בהרבה והלחץ של המזגן לא יצליח להנזיל אותו) אלא שאז היה מאוד קשה לשלוט על נקודת ההתפשטות במערכת (קפילר), כי התנועה של הגז הרבה יותר חפשית מנוזל ותעבור בכל חור קטן כמעט ללא קושי ואז הדיוק של גודל החור יהפוך לבלתי אפשרי. -
@שמואל-ש כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
וכן יכולים לקחת מים ולהכניס אותם לוואקום וכשמשחררים אותם זה אמור להגיע לנקודת הרתיחה של המים - בסביבות 100 מעלות
100 מעלות זה באטמוספירה 1 לא בוואקום, בוואקום המים יכולים לרתוח אפילו ב60 מעלות.
שמעתי שלמטפסי הרים שם הלחץ האטמוספירי נמוך מאוד, יש כלי לחץ מיוחדים לבישול כי המים רותחים שם ב70 מעלות.או שאולי לא הבנתי מה כתבת...
-
@נייטרון-חפשי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
בוואקום המים יכולים לרתוח אפילו ב60 מעלות
באטמוספירה 0 המים רותחים בטמפרטורת החדר
ולכן עושים וואקום לצנרת של המזגן- כדי לאייד את הלחות שבצינורות -
@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
באטמוספירה 0 המים רותחים בטמפרטורת החדר
ולכן עושים וואקום לצנרת של המזגן- כדי לאייד את הלחות שבמינורותלא כ"כ קשור למה שכתבתי אבל לגמרי במקום, באמת עד היום לא הבנתי את זה (למה לא אמרת לי )
זה מה שנקרא: 'אפרופו לא קשור'. -
פוסט זה נמחק!
-
@יצחק-e כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
כשנוזל הופך לגז הוא רותח כלומר מבחינה פיזיקלית הפיכת נוזל לגז זה רתיחה
אני לא באמת למדתי פיזיקה- וכל הידע שלי הוא כמו שכבר אמרתי בעיקר מאבא של @יעקב-מ.-פינס
וכן מ- @נייטרון-חפשי וכן מ- @תלת-פאזי (מחשיבה)ולכן אני יכול להתווכח רק במסגרת ההבנה, ולא על נתונים מוכחים מדעית!
אני מבין שכשנוזל הופך לגז זה נקרא 'אידוי' [כשמים רותחים הם 'מתאדים' וכשהמזגן הופך את ה'קרר' לגז הוא נקרא 'מאייד'
זה נכון: כל נוזל בנקודת הרתיחה שלו הוא נהפך לגז והוא מתאייד -
-
@יצחק-e כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
אני מקווה שהייתי ברור מספיק אם משהו לא מובן תעירו לי אני יסביר
@נייטרון-חפשי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
יש כאן משהו לא מדויק
לאחר לימוד הסוגיה וליבונה עם @נייטרון-חפשי ועוד
ולאחר כתיבה-תיקון-מחיקה-תיקון-כתיבה-מחיקה-תיקון-כתיבה-מחיקה-כתיבה- מחיקה-כתיבה-תיקון-מחיקה-כתיבה-תיקון-כתיבה.....ערכתי את המדריך [בעיקר בחלק של ה'נוזל קירור', ובהתאמה בהמשך ב'מדחס' וב'מאייד']
אני מקווה שכתבתי נכון ושהסברתי ברוראשמח לשמוע עוד תיקונים שיפורים ושיפוצים
יישר כוח לכולם@שטיגליץ אני אשמח שתעבור על זה ותעיר לי את הערותיך המחכימות.
-
@תלת-פאזי כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
באטמוספירה 0 המים רותחים בטמפרטורת החדר
ולכן עושים וואקום לצנרת של המזגן- כדי לאייד את הלחות שבצינורותאת הואקום עושים כדי להוציא מהצנורות את האויר (וגם את המים שבו) מפני שרוצים שישאר רק הקרר אשר תכונותיו מתאימות יותר לקרור, שכן את האויר אי אפשר להפוך לנוזל עם מנוע של מזגן, הוא ישאר בצנור ויגרום ללחץ כלשהו שיעכב את התאדות הקרר.
-
@ידיד כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים:
את הואקום עושים כדי להוציא מהצנורות את האויר .......
זה נכון
אבל לא רק,
אם בשביל זה היה מספיק לעשות רק בשיטה של שחרור ע"י לחיצה על הניצרה תוך כדי פתיחת ברזי הגז.משאבת האוויר- עיקרה לאייד את כל הנוזלים, שזה לא כ"כ מספיק השיטה השנייה
[וכמו שכתבתי הרבה מאוד מתקינים 'מקצועיים' טעם תעודות לא עושים וואקום במשאבה.
זה קריטי במיוחד במערכות קירור/ הקפאה- גדולים -
בס"ד, ערב שב"ק בהעלותך פ"ד
ערכתי במדריך למתקדמים את החלק של הקפילר.
הוספתי במדריך הבסיסי איך עובד חימום במזגן.
וכן הוספתי מבנה המזגןאשמח להערות ותיקונים
בקשות ייעוץ והסברים מפורטים -
-
-
@תלת-פאזי כתב במדריך מזגנים חלק א (1) הכרת המזגן | איך המזגן עובד- הסבר בסיסי | מבנה המזגן:
במעבה- אין כרטיס פיקוד חשמל (מלבד מזגני אינוורטר).
אתה מתכוון ברוב המעבים בפרט הקטנים אין כרטיס
נ.ב. במאייד שכחת לפרט על החלק שנקרא ברז התפשטות
@תלת-פאזי כתב במדריך מזגנים חלק א (1) הכרת המזגן | איך המזגן עובד- הסבר בסיסי | מבנה המזגן:
צמוד למדחס יש איזה מיכל- מפריד נוזלים (לא יודע מה תפקידו)
בררתי בשבילך וננסה לפרט מה שקיבלתי
המדחס תפקידו לקבל גז ולהפוך אותו לנוזל המדחס לא מיועד לקבל נוזל ובשביל זה מגיע המפריד נוזלים לדאוג שיכנס גז ולא נוזל.
מה יקרה אם המדחס כן יקבל נוזלים זה תלוי בסוג המדחס יש מדחסים שיכולים למות מזה אבל הם פחות מצויים במדחסים המצויים במזגנים של היום.נפק"מ גדולה במילוי גז כשמניחים את הבלון והברז לכיוון מעלה יוצא גז. כשמחזיקים את הבלון והברז לכיוון מטה יוצא נוזל.
מבחינת בריאות למדחס ברור שעדיף שיקבל גז ולא נוזל אבל זה יקח הרבה הרבה יותר זמן לכן רוב הטכנאים משכיבים את הברז לכיוון מטה.
כשאין ברירה וצריך להזרים נוזל בדוקא למדחס שיכול למות ממנו מזרימים בפולסים קצרים מאוד@גונן כתב במדריך מזגנים חלק ב' איך להתקין מזגן | פירוק מזגן:
רציתי להעיר על פירוק המזגן הערה קריטית - ההדרכה כאן מיועדת רק למזגני on/off אסור בתכלית האיסור לעשות את אגירת הגז בצורה כזו במזגן אינוורטר - המדחס עלול להתפוצץ ולעלות באש, חשוב לכתוב זאת בתוך המאמר בבירור - שאף אחד לא ינסה ויסתכן
שאלתי גם את זה ונאמר לי שאין שום בעיה בטיחותית לדחוס את הגז גם במדחס אינוורטר יש בעיה טכנית שכיון שהמדחס מלא חיישנים הוא עלול לעצור את הדחיסה לפני הסוף כשירגיש שהגז נשאר בפנים (ניתן להתגבר על הבעיה הזו בעזרת תכנות בלחצנים)
-
@מיכאלוש כתב בבקשת מידע | תגובות מדריך מזגנים - חלק א:
אתה מתכוון ברוב המעבים בפרט הקטנים אין כרטיס
אתה מכיר מידיעה?
איזה?נ.ב. במאייד שכחת לפרט על החלק שנקרא ברז התפשטות
נקרא בלע"ז "קפילר" ע"ש בהרחבה
לגבי המפריד, יפה מאוד,
עדיין אין לי זמן לשבת ע"זמעניין מה שאתה אומר, כי זה נפק"מ למילוי- שאומרים להפוך את הבלון- כעת אני באמצע המדריך על מילוי גז וככה כתוב אצלי..... -
@תלת-פאזי יכול להיות, יותר נראה לי בגלל שהפיקוד/דרישה זה בחוט דק אז הוא מפעיל את הכרטיס שהוא מעין קונטקטור ששולט על החוט העבה שבו החשמל עוצר/ממשיך.
לדעתי כשכן יש כרטיס במעבה אני חושב שזה לא סתם קונטקטור אלא כרטיס לכל דבר וענין וצריך תאימות בין הכרטיס של המאייד למעבה, ואם תקח למשל יחידה פנימית 3 כ"ס ויחידה חיצונית 4 כ"ס בדר"כ הכרטיסים שלהם לא יהיו תואמים ולא יעבדו בלי קומבינות (כרטיס אונברסלי או קונטקטור רגיל וכו')