המלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום
-
@אביעד כמובן שלא הכוונה שהנזק יהיה גדול פי 16 אלף...
למעשה הקרינה תרד בהתאם לחוקי קפלר (כמדומני שהוא זה שניסח אותם) כלומר שהיא תרד בריבוע המרחק (במרחק של פי 3 הקרינה תרד פי 9 לדוגמה)
וההדף אמור לרדת בשורש שלישי של המרחק אז זה בערך פי 26
מעבר לעובדה (שאני רואה שבדיוק ציינת עכשיו) שהבניה היום הרבה יותר צפופה וחזקה אז ההדף וגם הקרינה ייעצרו הרבה יותר מהרכתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
אז נכון, יש דברים שמשתנים
הוא אשר כתבתי
דיברתי על עוצמה, כאילו ראיתי כאלה שבטוחים שפצצת מימן אחת תשמיד את כל איראן (זה פעם השמיד כבר עיר, לא?)
וכאלה שבטוחים שפצצת אטום מורידה כיום מקסימום שכונה או שתיים (כי הבתים יותר חזקים מפעם)
בעז"ה אני יכתוב על מימדי ההרס
אני רואה שזה נקודה שמאוד מעורפלת (יש לי כבר סקיצה בראש- אני ירחיב אותה בעז"ה) -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה. -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה.@yz522257 אתה רוצה לגנוב לי את מה שאני באמצע לערוך??
אני באמצע לכתוב מדריך מקיף בדיוק על הנושא הזהאם כבר כמה הערות קטנות
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:בקוטר של 4 קילומטר
טעות קטנה- לא קוטר 4 קילומטר אלא רדיוס של 4 קילומטר (לכל צד) מה שאומר בקוטר 8 קילומטר
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה
גם כן, בצר בומבה השתמשו בעיקר בליתיום-דאוטריד (Li-6D), לא בתערובת של דאוטריום-טריטיום.
הטריטיום נוצר במהלך הפיצוץ מתגובה עם ליתיום-6.
ובנוסף, חסר המרכיב הקריטי של פצצות תרמו-גרעיניות -מנגנון Teller-Ulam שזה אומר דחיסה באמצעות קרינת רנטגן.
[השלבים הם: פצצת ביקוע ראשונית, קרינת רנטגן, דחיסה קרינתית של שלב ההיתוך].@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני ,
מניין לך שאיראן לא יכולה להשיג היתוך?
ולא נשכח דבר אחד- הפצצה הזאת מעולם לא היייתה מבצעית אלא יותר הפגנת כח
כיום בכלל לא מייצרים פצצות בעוצמות שמתקרבים לזה בכלל -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה. -
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על בת ים
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץ -
תגובה: הסבר | הסבר מפורט מה זה פצצת אטום
ניתן להגיב כאן.
שאלה קטנה (אך די חשובה לי) עד כמה החומר עצמו ברור ומונגש? (כמו המשוואה של הביקוע)@אביעד כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
איזה נושאים מעניינים אותך עוד במדריך הזה
לפי הפרסומים אירן מפעילה אלפי צנטריפוגות במשך שנים כדי להגיע לחומר מתאים.
לא נראה לי שמדינה כלשהי במזרח התיכון לדוג' שיש לה פ' גרעינית (לפי פרסומים זרים) השקיעה כל כך, וגם אם קנתה מוכן, תמהני אם השקיעו כ"כ? -
@אביעד כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
איזה נושאים מעניינים אותך עוד במדריך הזה
לפי הפרסומים אירן מפעילה אלפי צנטריפוגות במשך שנים כדי להגיע לחומר מתאים.
לא נראה לי שמדינה כלשהי במזרח התיכון לדוג' שיש לה פ' גרעינית (לפי פרסומים זרים) השקיעה כל כך, וגם אם קנתה מוכן, תמהני אם השקיעו כ"כ?@ידיד
ישראל נעזרה בצרפת (שהיא מדינה גרעינית) כך שיכול להיות שקיבלה מוכןובלי להישמע קונספירטור... אף אחד לא מבטיח שישראל באמת גרעינית.
ואל תרוץ ותעתיק לי את הערך בויקפדיה על מרדכי ואנונו. כי גם אם יש לה אטום, לשלוח מרגל לספר את זה זה, ודאי אינטרס ישראלי. אין לישראל מה לעשות עם פצצת אטום אם אף אחד לא יודע מזה,
היא הרי לא תזרוק אותה על אף אחד
זה רק בשביל מאזן אימה ואם אף אחד לא יודע שיש לה אטום, אין מאזן אימה! -
@ידיד
ישראל נעזרה בצרפת (שהיא מדינה גרעינית) כך שיכול להיות שקיבלה מוכןובלי להישמע קונספירטור... אף אחד לא מבטיח שישראל באמת גרעינית.
ואל תרוץ ותעתיק לי את הערך בויקפדיה על מרדכי ואנונו. כי גם אם יש לה אטום, לשלוח מרגל לספר את זה זה, ודאי אינטרס ישראלי. אין לישראל מה לעשות עם פצצת אטום אם אף אחד לא יודע מזה,
היא הרי לא תזרוק אותה על אף אחד
זה רק בשביל מאזן אימה ואם אף אחד לא יודע שיש לה אטום, אין מאזן אימה! -
@אביעד יש לך מושג האם לאיראן יש כל כך הרבה אתרי גרעין האם בגלל שהיא מבזרת את הנכסים שלה שלא יפציצו פעם אחת ודאי,
או בגלל סיבות טכניות,
כי בהרבה מדינות כשבנו כור גרעיני בנו אותו במקום אחד בלבד (סוריה לוב ישראל)
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}