המלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום
-
@אביעד כתבת שם שהופכים את האורניום לאבקה צהובה או משהו כזה ואותו איך שהוא ממירים לגז שאת הגז מסובבים בצנטריפוגה ואח"כ את האורניום 235 ממירים חזרה למתכת.
מעניין אותי הדרך להפוך את האורניום לגז ולהיפך זה נשמע מהמאמר שיש בזה איזו שהיא "תורה" כתבת שם "גז שמתאים להעשרה. זה נעשה בתהליך כימי מורכב, כי פלואורין (F) עוזר בהפרדה ללא השפעה על המסה." ומזה היה נשמע לי שיש כאן משהו בעייתי עם המעבר לגז וכו'.
חוץ מזה הבנתי שיש שתי יותר מסוג אחד של העשרה ובאיראן בנו על צנטריפוגות אבל במקומות אחרים עושים טכניקות אחרות אשמח לשמוע גם על האפשרויות האחרות ( אני רוצה לבנות פצצת אטום בצורה היעילה ביותר:) ) -
@אביעד כתבת שם שהופכים את האורניום לאבקה צהובה או משהו כזה ואותו איך שהוא ממירים לגז שאת הגז מסובבים בצנטריפוגה ואח"כ את האורניום 235 ממירים חזרה למתכת.
מעניין אותי הדרך להפוך את האורניום לגז ולהיפך זה נשמע מהמאמר שיש בזה איזו שהיא "תורה" כתבת שם "גז שמתאים להעשרה. זה נעשה בתהליך כימי מורכב, כי פלואורין (F) עוזר בהפרדה ללא השפעה על המסה." ומזה היה נשמע לי שיש כאן משהו בעייתי עם המעבר לגז וכו'.
חוץ מזה הבנתי שיש שתי יותר מסוג אחד של העשרה ובאיראן בנו על צנטריפוגות אבל במקומות אחרים עושים טכניקות אחרות אשמח לשמוע גם על האפשרויות האחרות ( אני רוצה לבנות פצצת אטום בצורה היעילה ביותר:) )@JKR כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
מעניין אותי הדרך להפוך את האורניום לגז ולהיפך זה נשמע מהמאמר שיש בזה איזו שהיא "תורה" כתבת שם "גז שמתאים להעשרה. זה נעשה בתהליך כימי מורכב, כי פלואורין (F) עוזר בהפרדה ללא השפעה על המסה." ומזה היה נשמע לי שיש כאן משהו בעייתי עם המעבר לגז וכו'.
כתבתי,
יתעדכן עוד מעט.@JKR כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
חוץ מזה הבנתי שיש שתי יותר מסוג אחד של העשרה ובאיראן בנו על צנטריפוגות אבל במקומות אחרים עושים טכניקות אחרות אשמח לשמוע גם על האפשרויות האחרות ( אני רוצה לבנות פצצת אטום בצורה היעילה ביותר:) )
זה הדרך המקובלת כיום (כפי שידוע לי) שאר השיטות פחות מקובלות -דיפוזיה גזית-הפרדה אלקטרומגנטית-הפרדת לייזר
ראיתי עליהם כמה מאמרים, אני לא חושב שצריך לפרט אותם זה יכול סתם להפריע לרצף- אם זה מעניין מישהו שיגיד -
משום מה יש בעייה בעיצוב של
@אביעד כתב בהסבר | הסבר מפורט מה זה פצצת אטום:
!!! info [MitmachimTop]: לדוגמא: נדמיין שאנחנו מנסים לשקול ילדים (אטומי אורניום) כשהם מחזיקים תיקים (אטומי פלואור). אם לכל ילד היה תיק במשקל שונה, לא היינו יודעים אם הילד כבד או שהתיק כבד.
הקושי הגדול הוא שגז הפלואור וה-UF6 הם חומרים קורוזיביים (מאכלים) בצורה קיצונית. הם תוקפים כמעט כל מתכת, גומי או שמן סיכוך, וזה מחייב שימוש בסגסוגות מיוחדות (כמו ניקל או אלומיניום מצופה). וכן שכל טיפה של לחות שחודרת למערכת מגיבה עם הגז ויוצרת חומצה קטלנית שסותמת את הצינורות.אגב לא כ"כ פירטת מה ההבדל בין פצצת אטום/מימן/גרעין
-
משום מה יש בעייה בעיצוב של
@אביעד כתב בהסבר | הסבר מפורט מה זה פצצת אטום:
!!! info [MitmachimTop]: לדוגמא: נדמיין שאנחנו מנסים לשקול ילדים (אטומי אורניום) כשהם מחזיקים תיקים (אטומי פלואור). אם לכל ילד היה תיק במשקל שונה, לא היינו יודעים אם הילד כבד או שהתיק כבד.
הקושי הגדול הוא שגז הפלואור וה-UF6 הם חומרים קורוזיביים (מאכלים) בצורה קיצונית. הם תוקפים כמעט כל מתכת, גומי או שמן סיכוך, וזה מחייב שימוש בסגסוגות מיוחדות (כמו ניקל או אלומיניום מצופה). וכן שכל טיפה של לחות שחודרת למערכת מגיבה עם הגז ויוצרת חומצה קטלנית שסותמת את הצינורות.אגב לא כ"כ פירטת מה ההבדל בין פצצת אטום/מימן/גרעין
@מיכאלוש כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
אגב לא כ"כ פירטת מה ההבדל בין פצצת אטום/מימן/גרעין
אממ
בין פצצת אטום למימן- כבר כתבתי שאני יכתוב בהמשך
למה כבודו מתכוון שהוא אומר 'גרעין'?@מיכאלוש כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
משום מה יש בעייה בעיצוב של
סודר
-
@2580 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
לפרוייקט הבא... יאללה קוונטים... (אולי זה יותר קשור לטכנולוגיה...)
קוונטים לא קשור לטכנולוגיה לפחות לא באופן ישיר אבל אולי אני אכתוב
@yz522257 גם חשמל לא אבל אם תכתוב פוסט על התנהגות מעגלי NAND תחת השראות במתחים שונים זה יהיה טכנולוגי
כלומר קח את הנושא הקוונטי ותכתוב עליו בהקשר של טכנולוגיה
ממילא תצטרך להסביר את כל ההיסטוריה וההתפתחות של תורת הקוונטים ממקס פלנק ועד ל IBM וגוגל של ימינו ואולי גם תוכל להרחיב בבעיות החישוביות שמחשב קוונטי מצטיין בהם ואולי גם פרק על תורת ההסתברות שמירה על קוהרנטיות וכו'
נושא ענק ומורכב בהרבה מפצצת אטום אבל בהצלחה -
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
בפצצת גרעין לעומת זאת מה שיוצר את האנרגיה זה הקשרים בתוך הגרעין עצמו ולכן זה נקרא אנרגיה גרעינית.
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
זה לא לגמרי מדוייק מסה ומשקל הם שני דברים שונים מסה היא גודל שמודד את היכולת של הגוף להתנגד לשינוי בתנועה (אינרציה) כלומר אם יש לי חפץ שנע במחרב עם ערך מסויים של מהירות וכיוון (תנע) כמה כח דרוש כדי להסיט אותו , גודל זה אינו משתנה כתלות במיקום במרחב .
משקל הוא הכח שכבידה מפעילה על גוף בעל מסה נתונה , נתון זה משתנה כתלות במיקום של הגוף , בקרבת גוף בעל מסה גדולה הוא יחווה גרביטציה גבוהה ולהיפך בסביבת גוף בעל מסה נמוכה או במרחק גדול ממנו.
זאת למרות שאת שני הגדלים הללו אנו מודדים ביחידות משקל , תוצאה של החיים על כדור הארץ , גוף מסיבי בעל מסה (כמעט) קבועה בזמן.
שאפו ענק , עבודת מחקר מדהימה , ממליץ לך בחום דווקה כן להתעמק יותר במשמעות של משוואות איינשטיין , נושא מרתק לכשעצמו (תורת היחסות הפרטית). -
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
בפצצת גרעין לעומת זאת מה שיוצר את האנרגיה זה הקשרים בתוך הגרעין עצמו ולכן זה נקרא אנרגיה גרעינית.
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
זה לא לגמרי מדוייק מסה ומשקל הם שני דברים שונים מסה היא גודל שמודד את היכולת של הגוף להתנגד לשינוי בתנועה (אינרציה) כלומר אם יש לי חפץ שנע במחרב עם ערך מסויים של מהירות וכיוון (תנע) כמה כח דרוש כדי להסיט אותו , גודל זה אינו משתנה כתלות במיקום במרחב .
משקל הוא הכח שכבידה מפעילה על גוף בעל מסה נתונה , נתון זה משתנה כתלות במיקום של הגוף , בקרבת גוף בעל מסה גדולה הוא יחווה גרביטציה גבוהה ולהיפך בסביבת גוף בעל מסה נמוכה או במרחק גדול ממנו.
זאת למרות שאת שני הגדלים הללו אנו מודדים ביחידות משקל , תוצאה של החיים על כדור הארץ , גוף מסיבי בעל מסה (כמעט) קבועה בזמן.
שאפו ענק , עבודת מחקר מדהימה , ממליץ לך בחום דווקה כן להתעמק יותר במשמעות של משוואות איינשטיין , נושא מרתק לכשעצמו (תורת היחסות הפרטית).@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
בפצצת גרעין לעומת זאת מה שיוצר את האנרגיה זה הקשרים בתוך הגרעין עצמו ולכן זה נקרא אנרגיה גרעינית.ואולי נקרא לכל חומר נפץ פצצה מולקולרית כי היא מפרקת את המולקולות?
מניין לך איך ראוי לקרוא לפצצה - אם על שם המבנה שמתפרק או הרכיב שמתפרק?
אתה צודק שהמונח המדעי לפצצת אטום הוא פצצת גרעין אבל לא כל פצצה כימית היא פצצת אטום@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
כבר הערתי את זה לעיל
-
@yz522257 גם חשמל לא אבל אם תכתוב פוסט על התנהגות מעגלי NAND תחת השראות במתחים שונים זה יהיה טכנולוגי
כלומר קח את הנושא הקוונטי ותכתוב עליו בהקשר של טכנולוגיה
ממילא תצטרך להסביר את כל ההיסטוריה וההתפתחות של תורת הקוונטים ממקס פלנק ועד ל IBM וגוגל של ימינו ואולי גם תוכל להרחיב בבעיות החישוביות שמחשב קוונטי מצטיין בהם ואולי גם פרק על תורת ההסתברות שמירה על קוהרנטיות וכו'
נושא ענק ומורכב בהרבה מפצצת אטום אבל בהצלחה@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
התנהגות מעגלי NAND תחת השראות במתחים שונים
נראה לי נסחפת חזק , ישר לצלול לאי הפיכות בשערים לוגים... קצת מורכב. ונראה לי גם קצת לצאת ידי חובה לכתוב על כל הנושא ולתת פינה טכנולוגית בסוף, בסופו של דבר זה נושא ארוך וסבוך להתחיל מתורת היחסות להסביר על הקבוע הקוסמולוגי שעצבן את איינשטיין , אנרגיית הריק , וכו'
אני לא יודע אם זה מותר על פי חוקי הפורום , אם למישהו יש דרך לידע אותי לפני שאני יתחיל פרוייקט שיודיע לי. -
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
בפצצת גרעין לעומת זאת מה שיוצר את האנרגיה זה הקשרים בתוך הגרעין עצמו ולכן זה נקרא אנרגיה גרעינית.
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
זה לא לגמרי מדוייק מסה ומשקל הם שני דברים שונים מסה היא גודל שמודד את היכולת של הגוף להתנגד לשינוי בתנועה (אינרציה) כלומר אם יש לי חפץ שנע במחרב עם ערך מסויים של מהירות וכיוון (תנע) כמה כח דרוש כדי להסיט אותו , גודל זה אינו משתנה כתלות במיקום במרחב .
משקל הוא הכח שכבידה מפעילה על גוף בעל מסה נתונה , נתון זה משתנה כתלות במיקום של הגוף , בקרבת גוף בעל מסה גדולה הוא יחווה גרביטציה גבוהה ולהיפך בסביבת גוף בעל מסה נמוכה או במרחק גדול ממנו.
זאת למרות שאת שני הגדלים הללו אנו מודדים ביחידות משקל , תוצאה של החיים על כדור הארץ , גוף מסיבי בעל מסה (כמעט) קבועה בזמן.
שאפו ענק , עבודת מחקר מדהימה , ממליץ לך בחום דווקה כן להתעמק יותר במשמעות של משוואות איינשטיין , נושא מרתק לכשעצמו (תורת היחסות הפרטית).@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
אממ לא חשבתי שיעירו לי את זה

בדרך כלל אני אומר לאנשים (ששואלים אותי מה זה פצצת גרעין- ולמה אני לאאומר אטום...) חשבתי שזה דווקא מה שיגרום לאנשים יותר להבין.. (כמה היו מבינים אם בכותרת הייתי כותב פצצת גרעין..?)@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
אני לא מסכים עם ההגדרה הזאת
למה? ככה. אתה היחידי שמתבטה ככה (אני בכל אופן לא למדתי ככה, אשמח למקור)
ואני יסביר קצת- בפצצה רגילה (לדוגמא TNT) הגרעינים של האטומים לא משתנים אלא משתנים למולמוקלות אחרות, ופצצת אטום נקראת מפצצה שמגיעה מכח גרעיני האטום
מסקנה: פצצת גרעין- נכון, ואולי יותר מדוייק. אבל לכל טיל של איראן פצצת אטום? לא נכון.
תקרא בבקשה ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/נשק_גרעיני@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
זה לא לגמרי מדוייק מסה ומשקל הם שני דברים שונים מסה היא גודל שמודד את היכולת של הגוף להתנגד לשינוי בתנועה (אינרציה) כלומר אם יש לי חפץ שנע במחרב עם ערך מסויים של מהירות וכיוון (תנע) כמה כח דרוש כדי להסיט אותו , גודל זה אינו משתנה כתלות במיקום במרחב .נראה לי שהעירו את זה כבר ( @מתכנת-חובב ?)
-
@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
התנהגות מעגלי NAND תחת השראות במתחים שונים
נראה לי נסחפת חזק , ישר לצלול לאי הפיכות בשערים לוגים... קצת מורכב. ונראה לי גם קצת לצאת ידי חובה לכתוב על כל הנושא ולתת פינה טכנולוגית בסוף, בסופו של דבר זה נושא ארוך וסבוך להתחיל מתורת היחסות להסביר על הקבוע הקוסמולוגי שעצבן את איינשטיין , אנרגיית הריק , וכו'
אני לא יודע אם זה מותר על פי חוקי הפורום , אם למישהו יש דרך לידע אותי לפני שאני יתחיל פרוייקט שיודיע לי. -
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
בפצצת גרעין לעומת זאת מה שיוצר את האנרגיה זה הקשרים בתוך הגרעין עצמו ולכן זה נקרא אנרגיה גרעינית.ואולי נקרא לכל חומר נפץ פצצה מולקולרית כי היא מפרקת את המולקולות?
מניין לך איך ראוי לקרוא לפצצה - אם על שם המבנה שמתפרק או הרכיב שמתפרק?
אתה צודק שהמונח המדעי לפצצת אטום הוא פצצת גרעין אבל לא כל פצצה כימית היא פצצת אטום@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
כבר הערתי את זה לעיל
-
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
אממ לא חשבתי שיעירו לי את זה

בדרך כלל אני אומר לאנשים (ששואלים אותי מה זה פצצת גרעין- ולמה אני לאאומר אטום...) חשבתי שזה דווקא מה שיגרום לאנשים יותר להבין.. (כמה היו מבינים אם בכותרת הייתי כותב פצצת גרעין..?)@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
תיקון קטן אם כבר נכנסת לכל נבכי המדע שעומד בבסיס הפצצה אז לא נכון לקרוא לה פצצת אטום אלא פצצת גרעין , כל פצצה רגילה היא פצצת אטום במובן זה שהאנרגיה בפיצוץ נובעת משינוי הקשרים הכימיים בין האטומים שבחומר נפץ .
אני לא מסכים עם ההגדרה הזאת
למה? ככה. אתה היחידי שמתבטה ככה (אני בכל אופן לא למדתי ככה, אשמח למקור)
ואני יסביר קצת- בפצצה רגילה (לדוגמא TNT) הגרעינים של האטומים לא משתנים אלא משתנים למולמוקלות אחרות, ופצצת אטום נקראת מפצצה שמגיעה מכח גרעיני האטום
מסקנה: פצצת גרעין- נכון, ואולי יותר מדוייק. אבל לכל טיל של איראן פצצת אטום? לא נכון.
תקרא בבקשה ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/נשק_גרעיני@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דבר נוסף כתבת "זה החלק המרכזי של האטום, הגרעין תופס מעט מאוד מקום אבל מכיל כמעט את כל המסה (המשקל) של האטום"
זה לא לגמרי מדוייק מסה ומשקל הם שני דברים שונים מסה היא גודל שמודד את היכולת של הגוף להתנגד לשינוי בתנועה (אינרציה) כלומר אם יש לי חפץ שנע במחרב עם ערך מסויים של מהירות וכיוון (תנע) כמה כח דרוש כדי להסיט אותו , גודל זה אינו משתנה כתלות במיקום במרחב .נראה לי שהעירו את זה כבר ( @מתכנת-חובב ?)
@אביעד כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
אני לא מסכים עם ההגדרה הזאת
למה? ככה. אתה היחידי שמתבטה ככה (אני בכל אופן לא למדתי ככה, אשמח למקור)ככה שמעתי מפרופסור גיא רון בעל דוקטורט בפיזיקה וחבר בוועדה הלאומית לאנרגיה גרעינית .
נדמה לי שהוא גם דיבר על זה באחד הפודקאסטים שהוא התארח בהם אני אבדוק... -
@אביעד כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
אני לא מסכים עם ההגדרה הזאת
למה? ככה. אתה היחידי שמתבטה ככה (אני בכל אופן לא למדתי ככה, אשמח למקור)ככה שמעתי מפרופסור גיא רון בעל דוקטורט בפיזיקה וחבר בוועדה הלאומית לאנרגיה גרעינית .
נדמה לי שהוא גם דיבר על זה באחד הפודקאסטים שהוא התארח בהם אני אבדוק... -
@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
עד לאיפה רצת...
ויקיפדיהרציתי מקור להסבר שכתבתי ולא רק לטיעון עצמו מי שמעוניין שמתי קישור לפודקאסט שהוא מדבר על זה
-
@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
עד לאיפה רצת...
ויקיפדיהרציתי מקור להסבר שכתבתי ולא רק לטיעון עצמו מי שמעוניין שמתי קישור לפודקאסט שהוא מדבר על זה
-
נכתב פה בעיקר על הפיזיקה
ואולי זה מפחיד
לכן אני מצרף מאמר מרגיע ממומחה
https://www.emess.co.il/radio/1838097האיום לא כל כך גדול? פצצה גרעינית – לא מה שחשבנו
בין ישראל להירושימה
בראיון מרתק עושה ד"ר אורי ניסים לוי, מומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו | ומה יותר גרוע?
אבי מימרן
כ' באדר תשפ"ו, 09/03/26 20:17
אילוסטרציה | בינה מלאכותיתבראיון מרתק ל'מהדורה המרכזית' עם אבי מימרן, עושה ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו בסרטים.
בעוד העולם עוקב בדריכות אחר המרוץ של איראן לעבר הגרעין, ד"ר לוי מסביר כי איראן כבר חצתה את "נקודת האל-חזור" הטכנולוגית. "הנקודה הזאת אומרת שההחלטה אם לפתח נשק נמצאת כבר בידיים שלהם. הם לא צריכים רשות מאף אחד, והמוצרים להכנת ה'עוגה' כבר נמצאים על השולחן".
למרות החרדה הציבורית, ד"ר לוי מבקש להרגיע ומסביר כי התפיסה שלנו לגבי עוצמת ההרס הגרעיני מושפעת יותר מהוליווד ופחות מהמציאות הפיזיקלית: "אני מבין את הציבור שמוטרד כי לימדו אותנו לפחד, אבל טיל גרעיני יעשה הרבה פחות נזק ממה שיש לאנשים בראש. טיל לא מאדה עיר ולא מאדה מדינה. בהירושימה ראינו נזק עצום כי הבתים היו עשויים מחמר ונייר, אבל בבנייה המודרנית של היום המצב שונה לחלוטין. פצצה גרעינית היא קודם כל תעודת ביטוח והרתעה, ופחות כלי נשק שנועד לשימוש מיידי".
לדבריו, הנזק העיקרי של פצצה נובע מהחום וההדף, אך יש לה מגבלות פיזיקליות ברורות: "כדי לגרום נזק מקסימלי, צריך לפוצץ את הפצצה בגובה של כ-600 מטר מעל הקרקע. זה גורם להרס, אבל זה לא סוף העולם כפי שמתארים זאת ברשתות החברתיות".
ד"ר לוי חושף כי הדאגה המרכזית של ישראל וארה"ב כיום אינה רק המדינה האיראנית, אלא זליגת החומר לגורמים לא מדינתיים. הוא מתייחס לדיווחים על כוונות "לאסוף" את האורניום האיראני מהשטח: "מול מדינה אפשר להתנהל, אבל גורם לא מדינתי הוא המסוכן ביותר. כרגע מעריכים שהאורניום האיראני נמצא במצב של גז (אורניום 6 פלורייד), מאוחסן בבלונים הדומים לבלוני צלילה השוקלים כ-25 קילוגרם כל אחד. זה חומר שקל מאוד להחביא ולהעלים, וזה מה שמדאיג את גופי המודיעין".
בתשובה לשאלה על האפשרות של שימוש ב"פצצה מלוכלכת" – חומר נפץ רגיל המעורבב בחומר רדיואקטיבי – ד"ר לוי מבהיר כי מדובר בנשק של תודעה בלבד: "אין לזה הרבה אפקט פיזי או נזק משמעותי, זה בעיקר מאיים מבחינה פסיכולוגית".
לצד העיסוק בהגנה, ד"ר לוי מזכיר כי הגרעין עובר מהפכה עולמית. הקורס שהוא מעביר באפקה, "קיצור תולדות הגרעין", עוסק גם בצד החיובי של הטכנולוגיה: "האיחוד האירופי הגדיר לפני שנתיים את האנרגיה הגרעינית כאנרגיה ירוקה. אנחנו מלמדים היום ערים ומדינות איך להיערך, כי יש הרבה מה לעשות כדי לצמצם את החשיפה".
הראיון נחתם בתקווה כי הגרעינים היחידים שנצטרך להמשיך ולפצח יהיו אלו שמוגשים בצלחת, ולא אלו המאיימים על שלום העולם.
-
נכתב פה בעיקר על הפיזיקה
ואולי זה מפחיד
לכן אני מצרף מאמר מרגיע ממומחה
https://www.emess.co.il/radio/1838097האיום לא כל כך גדול? פצצה גרעינית – לא מה שחשבנו
בין ישראל להירושימה
בראיון מרתק עושה ד"ר אורי ניסים לוי, מומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו | ומה יותר גרוע?
אבי מימרן
כ' באדר תשפ"ו, 09/03/26 20:17
אילוסטרציה | בינה מלאכותיתבראיון מרתק ל'מהדורה המרכזית' עם אבי מימרן, עושה ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו בסרטים.
בעוד העולם עוקב בדריכות אחר המרוץ של איראן לעבר הגרעין, ד"ר לוי מסביר כי איראן כבר חצתה את "נקודת האל-חזור" הטכנולוגית. "הנקודה הזאת אומרת שההחלטה אם לפתח נשק נמצאת כבר בידיים שלהם. הם לא צריכים רשות מאף אחד, והמוצרים להכנת ה'עוגה' כבר נמצאים על השולחן".
למרות החרדה הציבורית, ד"ר לוי מבקש להרגיע ומסביר כי התפיסה שלנו לגבי עוצמת ההרס הגרעיני מושפעת יותר מהוליווד ופחות מהמציאות הפיזיקלית: "אני מבין את הציבור שמוטרד כי לימדו אותנו לפחד, אבל טיל גרעיני יעשה הרבה פחות נזק ממה שיש לאנשים בראש. טיל לא מאדה עיר ולא מאדה מדינה. בהירושימה ראינו נזק עצום כי הבתים היו עשויים מחמר ונייר, אבל בבנייה המודרנית של היום המצב שונה לחלוטין. פצצה גרעינית היא קודם כל תעודת ביטוח והרתעה, ופחות כלי נשק שנועד לשימוש מיידי".
לדבריו, הנזק העיקרי של פצצה נובע מהחום וההדף, אך יש לה מגבלות פיזיקליות ברורות: "כדי לגרום נזק מקסימלי, צריך לפוצץ את הפצצה בגובה של כ-600 מטר מעל הקרקע. זה גורם להרס, אבל זה לא סוף העולם כפי שמתארים זאת ברשתות החברתיות".
ד"ר לוי חושף כי הדאגה המרכזית של ישראל וארה"ב כיום אינה רק המדינה האיראנית, אלא זליגת החומר לגורמים לא מדינתיים. הוא מתייחס לדיווחים על כוונות "לאסוף" את האורניום האיראני מהשטח: "מול מדינה אפשר להתנהל, אבל גורם לא מדינתי הוא המסוכן ביותר. כרגע מעריכים שהאורניום האיראני נמצא במצב של גז (אורניום 6 פלורייד), מאוחסן בבלונים הדומים לבלוני צלילה השוקלים כ-25 קילוגרם כל אחד. זה חומר שקל מאוד להחביא ולהעלים, וזה מה שמדאיג את גופי המודיעין".
בתשובה לשאלה על האפשרות של שימוש ב"פצצה מלוכלכת" – חומר נפץ רגיל המעורבב בחומר רדיואקטיבי – ד"ר לוי מבהיר כי מדובר בנשק של תודעה בלבד: "אין לזה הרבה אפקט פיזי או נזק משמעותי, זה בעיקר מאיים מבחינה פסיכולוגית".
לצד העיסוק בהגנה, ד"ר לוי מזכיר כי הגרעין עובר מהפכה עולמית. הקורס שהוא מעביר באפקה, "קיצור תולדות הגרעין", עוסק גם בצד החיובי של הטכנולוגיה: "האיחוד האירופי הגדיר לפני שנתיים את האנרגיה הגרעינית כאנרגיה ירוקה. אנחנו מלמדים היום ערים ומדינות איך להיערך, כי יש הרבה מה לעשות כדי לצמצם את החשיפה".
הראיון נחתם בתקווה כי הגרעינים היחידים שנצטרך להמשיך ולפצח יהיו אלו שמוגשים בצלחת, ולא אלו המאיימים על שלום העולם.
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על בת ים
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץ -
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על בת ים
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץ@אביעד כמובן שלא הכוונה שהנזק יהיה גדול פי 16 אלף...
למעשה הקרינה תרד בהתאם לחוקי קפלר (כמדומני שהוא זה שניסח אותם) כלומר שהיא תרד בריבוע המרחק (במרחק של פי 3 הקרינה תרד פי 9 לדוגמה)
וההדף אמור לרדת בשורש שלישי של המרחק אז זה בערך פי 26
מעבר לעובדה (שאני רואה שבדיוק ציינת עכשיו) שהבניה היום הרבה יותר צפופה וחזקה אז ההדף וגם הקרינה ייעצרו הרבה יותר מהר


