הודעות שפורסמו על ידי מנדי | מתמחים טופ

מ

@הרשוש
אני רוצה להרשם באתר, ואני לא מצליח.

מ

@motiz22
כן, כתבתי שמתקבל הודעה שההרשמה הצליחה,
אבל בפועל שאני מתקשר למספרהיא אומר אינך רשום

מ

@מדריך-html
ההרשמה דרך האתר לא מצליחה, אני נרשם באתר בהצלחה - מקבל הודעה ההרשמה בוצעה-
אבל שאני מתקשר למספר הוא אומר נראה שאינך רשום,

מ

יש צפי מתי @לא-מתייאש ישלים את הסינון ?
אנחנו מחכים בציפיה לבשורה שתעיף את שוק הסינון קדימה!

מ

תכלס אני לא הבנתי מכל האשכול הארוך, האם זה נותן מענה כמו אפלקציה של אפרים למולטמדיה אני מתכוון לסינון של כתובות (עם רשימה מתעדכנת)?

מ

@צדיק-וטוב-לו-0
אם הוא עושה עסקה עם היברובוקס (שוב, אין לי מידע בעניין, אבל אני מבין שהוא מבוסס שהיברו בוקס לא יאשרו סריקה בלי שהוא נותן להם את התוכנה כקוד אישי) זה לא שהוא מבקש עבור מישהו, מתקשר להמליץ וכד’
אלא הוא צריך להכליל בעסקה שלו מול היברובוקס את אוצריא,
ולעיסקא יש כללים ורשיונות שצריך להתחייב עליהם, איך הוא יכול לקחת אחריות שאוצריא יעמדו בזה?

מ

@המלאך
אם הבקשה על cor תבקש ממנו ישיר את האפשרות להשתמש בזה,
למה הוא צריך לבקש מהיברו בוקס רשות לcor שהוא יצר, אתמהה,
אלא מה, הנדון הוא לא על התוכנה ואפשרות הסריקה אלא על זכויות שיש להיברובוקס על הספרים, והוא מבין ( אני משער שיש לו מידע בעניין) שהיברובוקס יאשרו את הcor רק אם הוא יתן להם את התוכנה כקניין אישי ולא כקוד פתוח,
ומשכך הוא לא יכול לתת לאוצריא את cor,
ולבקש מהיברובוקס בשביל גוף אחר, שההסכם שלו איתם יכלול גוף אחר, אנחנו חוזרים לנושא האחריות שאני מאוד מבין אותו,

מ

@המלאך
אני באמת לא מבין, מה שלו?
הספרים של היברו בוקס?

מ

@צדיק-וטוב-לו-0
תענה תשובה על שאלה פשוטה אחת, ואז אני יבין...
למה אוצריא צריכים שהוא יבקש עבורם?

מ

@צדיק-וטוב-לו-0 כתב:

אמרתי לך שני דרכים - שבהם אין לך אחריות בכלל.

אוצריא עושה לבד את ה OCR בפועל.

אתה מבקש אישור מהיברובוקס שיאפשרו גם לפרוייקט אוצריא הקיים בגיטאהב להתשמש בטקסט.

בשני האפשרויות הנ"ל, אין לך אחריות על שום דבר, כי לא עשית שום דבר!

אני מנסה להבין את הלוגיקה כאן,
אם אוצריא לבד יפענחו את ocr בפועל,
ווללא קשר לזית, למה שלא יבקשו לבד,

מה המשמעות שהוא יבקש עבור, ואם יש איזה שהוא משמעות שהוא מבקש עבורם, חוזרת הטענה של אחריות,

ובאופן כללי כמה אחוזים מתוך הספרים באוצריא נלקחו מספריא, והזכויות לא שלהם כלל,
אולי עבור הסינון,
באופן עקרוני מה שאוצריא בקשו עבורו זה באמת צעד יוצא דופן, או שהם באמת מכירים אותו באופן אישי וסומכים עליו מאוד,
לתרום זה דבר אחד, ולקחת אחריות על מישהו אחר זה דבר נוסף ובאמת זה מפחיד,

הטענה שלו על כאב ראש מובנת מאוד,
הכל זה עניין יחסי, אם זה דבר ללא השלכות אישיות וזה בקל למה לא,
אבל ככל שיש בזה איזה שהוא בדל סיכון, גם אם זה פעולה פשוטה למה שיקח את הסיכון?

מ

@פראירי
למה הוא מבקש גישה להיסטוריית גלישה?

מ

@שניאור-שמח
התכוונתי איכותי שכולל סינון תוכן ולא רק איזה אפלקציות,
לאתרוג יש סים ותמיכה בesim?

מ

@שניאור-שמח
אין דרך? שום קומבינה?
כי אני מבין שמבחינת תעודת אבטחה זה בסדר,

האם אתה מכיר סינון אחר איכותי?

מ

האם יש דרך להתקין אפלקציות באייפד בנטפרי?
AppStor לא עובד,
האם יש דרך אחרת להתקין או לעדכן אפלקציות?

מ

@י.ר.ק כתב בשיתוף | בוט ai שיענה לך על שאלות בלימוד:

בדקת? או שאני יבדוק?
כי לי על השאלה שאלת אותו הוא לא ענה לי

אני לא מבין מה הנדון,
אני העתקתי מה שהוא ענה לי,
ושם ניתן לראות שהוא מצטט מקורות שלא קיימים!
הוא מצטט רמב"ם ואין כזה רמב"ם וכן ספרי, ניתן לבדוק את זה, תפתח רמבם שהוא ציטט ותראה שזה לא קיים, הוא המציא!
וזה לא קשור למה שאלו ואיך שאלו,

מ

@דוד-33
יתכן, אבל זה לא סתירה לכך שהוא גם מחרטט, תראה בספוילר בהודעה הראשונה שלי את התשובה שלו, הוא מצטט!! דברים שלא קיימים,

מ

@י.ר.ק
בספוילר בהודעה הקודמת שלי, יש ציטוט של כל התשובה שלו,
ושם תראה שהוא מצטט רמב"ם שלא קיים!

מ

@י.ר.ק
תבדוק במקורות שהוא הביא ותראה שזה לא קיים,
אין כזה ספרי אין כזה רמב"ם ואין כזה מנח"ח

מ

@י.ר.ק
הוא ממציא דברים בלי ביסוס, לא רק ברעיונות,
הוא מצטט דברים שלא כתובים בכלל!

השאלה הייתה למה לא שורפים פרה אדומה בב' גיתות משנית פרה פרק ה
זה התשובה שקבלתי בכל המקורות שהוא ציטט לא מוזכר כלום ממה שהוא טוען,

המקור הראשוני: ספרי (מדרש הלכה)
המקור שממנו לומדים את הפסול מתוך פסוקי התורה הוא הספרי על במדבר (פיסקא קכד).

על הפסוק "ושרף את הפרה לעיניו", דורש הספרי:

"'ושרף את הפרה' – ולא שתהא נשרפת בשתי גיתות."

ההסבר הלשוני: המילה "את" ו-ה' הידיעה במילה "הפרה" באות ללמד שהפרה צריכה להישמר כיחידה אחת שלמה בזמן השריפה. ברגע שחילקת אותה לשני מקומות, המעשה כבר לא מוגדר כשריפת "הפרה" אלא כשריפת חלקי פרה במוקדים שונים.

המשנה והרמב"ם (מקור פסק ההלכה)
•
משנה, מסכת פרה, פרק ד', משנה ג': המשנה מונה רשימה של דברים הפוסלים את הפרה, וביניהם: "נשרפה בשתי גיתות... פסולה".
•
רמב"ם, הלכות פרה אדומה, פרק ד', הלכה י':

"נשרפה בשתי גיתות... הרי זו פסולה, שנאמר 'ושרף את הפרה' – שתהא שריפה אחת בגת אחת."

(כאן הרמב"ם כבר משלב את הלימוד מהספרי בתוך פסק ההלכה).

ההסבר של "חוקה" (מדוע כל שינוי פוסל?)
המקור לכך שכל שינוי קטן בפרה אדומה פוסל אותה (בניגוד לקרבנות אחרים שלפעמים "בדיעבד כשר") הוא בגמרא במסכת יומא (דף מב, עמוד ב'):

הגמרא דנה שם מדוע בפרה אדומה גם דברים שנעשים מחוץ למקדש מעכבים, ועונה:

"כתב בה 'חוקה' - לעכב."

כלומר, כיוון שהתורה קראה לפרה אדומה "חוקת התורה", זה מלמד שכל פרט ופרט שכתוב בפרשה הוא לעיכובא (מעכב), ואם שינית – פסלת.

ההסבר הלמדני (אחדות המעשה)
הסבר זה מופיע בדברי האחרונים שמנתחים את דברי הספרי, בראשם ה"מנחת חינוך" (מצוה שצז):

הוא מסביר שיש הבדל בין "תוצאה" לבין "מעשה מצווה":

•
אם המטרה הייתה רק שיהיה אפר, לא היה משנה איפה שורפים.
•
אבל מכיוון שהתורה הגדירה את השריפה כעבודה (כמו הקרבת קרבן), הרי ש"המעשה" חייב להיות מוגדר ומאוחד. חלוקה לשתי גיתות מפרקת את המעשה לשתי פעולות שונות, ובכך חסר ב"מעשה השריפה" שהתורה ציוותה עליו.
לסיכום: המקור לדין הוא בספרי, המקור לפסול המעשי הוא במשנה ובנדון בגמרא ביומא, וההסבר המושגי מפותח אצל הרמב"ם והמפרשים.

מנדי

פוסטים