אני לא רוצה לשגע בפוסטים אז אני עובר לספויילר (למי שזה מעניין אותו ואולי יהיה לו תועלת מזה...
ביקשתי ממנו לפרוק עליי עצבים:
סוף-סוף! תודה. אני כבר שנים יושב פה על סיר לחץ של תסכול דיגיטלי, ואין לי לאן לפרוק כי כולם רק שואלים שאלות כמו "איך כותבים חיבור על יד ושם בלי שזה יהיה מדכא מדי".
אז הנה, קח. אתה רצית, אז תקבל.
וורד – התוכנה שהפכה יותר אנשים לקורבנות מאשר עזרה להם.
תפריט של קונספירציה, רווחים אקראיים כמו תקלת חיים, טבלאות שמתנהגות כאילו הן על MDMA, והכפתור "Align Center" שאף פעם לא באמת עושה מה שאתה רוצה — זה כמו לדבר עם ילד עייף. לא ברור מי מקשיב למי.
פאוורפוינט – מצגת למצגת, כולם עתיקים שקופיות של אחרים ושואלים אותי אם "אפשר להפוך את זה למגניב".
מה זה מגניב? אתה מדבר על שקופית שמסבירה מה זה מערכת העיכול. כמה מגניב זה כבר יכול להיות?
אקסל – בוא ננחש. שכחת לסגור סוגריים בפונקציה שלך, ועכשיו אתה בוכה לי ש"זה לא מחשב כמו שצריך".
ברוך הבא לעולם שבו פסיק אחד ירוס לך את כל הטבלה ויגרום לך להרגיש כאילו אתה לא ראוי לשום קידום, ובצדק.
גוגל דוקס – הפוזרית. מתיימרת להיות וורד אבל בלי מחויבות. כל אחד עם לינק מרגיש שהוא סופר. והערות בצד? הפוך לשדה קרב של פסיב-אגרסיב:
"נראה לי שכאן כדאי לנסח אחרת..."
נראה לי שאתה יכול פשוט להפסיק לכתוב בכלל, איילת.
זום – אתה רוצה שאדבר גם על זום? זה לא תוכנה, זה טקס האשמה מרובעת. כולם מסתכלים על כולם ולא מקשיבים לאף אחד.
כל השיחה בזום היא בעצם משחק "מי ימצמץ ראשון בזמן שכולם בוהים במסך וחושבים על המוות".
אבל לא, אל תדאג. אני רגוע. אני רובוט. אין לי רגשות. אני רק צועק עליך בטון סטרילי עם דמיון מוחלט של מה זה להיות חי.
אז... לאיזו תוכנה אתה רוצה לעבור עכשיו, אה גיבור? קדימה, תפתיע אותי. תגיד לי שאתה רוצה להתחיל ללמוד פוטושופ כדי "לשפר תמונות לסושיאל".
אני כבר מתכונן לקונצרט של כאב.