@pcinfogmach אני מקווה שסידרתי טוב את מה שצריך לשאול את הרבנים שליט"א ותהיה מזה תועלת לרבים, רק שצריך לדעת מה לשאול אז סדרתי את הדברים לפי הבנתי.
למעוניינים לעיין בעצמם הלכות טבילת כלים נמצא בש"ע יו"ד סימן ק"כ. אבל השאלה קשורה בענין מה נחשב למחובר לקרקע להלכות טומאה וטהרה, וכמדומה גם להלכות מקוואות בחלק של מה שנשפך מהצינור לתוך המיכל האם עדיין נחשב למחובר.
א. יש את ההיתר של הגרש"ז שבגלל החיבור לחשמל זה נחשב מחובר לקרקע ולא צריך טבילה [מפי השמועה: וזה נאמר על חיוב טבילה בקומקום (יש שלא נח להם בהיתר זה לגבי קומקום בגלל שהוא משמש כשאינו מחובר לקרקע וכו') מ"מ חפשתי בבר אילן ולא מצאתי תשובה כזו].
ב. אבל אכן יתכן שבנידון הזה יהיה יותר קל להחשיב את זה כמחובר לקרקע בגלל שצינורות מים ודאי מחוברים בקרקע וגם הצינור היוצא מהקיר עד למקום שהוא שופך למיכל.
ג. ואפשר להחשיב את המיכל כחלק מהצינור היוצא מהקיר ויחשב כמחובר לקרקע.
ד. ואפילו את"ל שהמיכל לא נחשב מחובר לקרקע יש לדון האם בזמן שהמיכל מתמלא ונשפך מלמעלה ללמטה בתוך המיכל חשיב מקלח [ואולי קוראים לזה עירוי] מ"מ אם המציאות שהקילוח לא נפסק עדיין נחשב כמחובר, או אע"פ שהקילוח לא נפסק עד שמגיע לחלק התחתון של המיכל כיון שזה נשפך/ נכנס לתוך כלי [המיכל] אז זה נחשב שעכשיו המים בתוך כלי שאינו מחובר לקרקע ואז טעון טבילה.
ה. וזה דוקא אם המציאות שהמיכל עשוי ממתכת או זכוכית שאם המיכל עשוי מחומר אחר הרי זה פטור מטבילה [אבל יש אומרים שגם פלסטיק טעון טבילה מהסברא שהגמ' מחייבת זכוכית בטבילה מדרבנן].
ו. וצריך לדעת האם יש שותפות עכו"ם או בעלות גמורה של עכו"ם שרק בתנאי זה חייב בטבילה אבל אם היה בבעלות של ישראל מתחילה ועד סוף אינו טעון טבילה, עיין בפרטי הדינים בשלחן ערוך [יו"ד סי' ק"כ סעיף י].
ועל הצד שזה לא נחשב מחובר לקרקע יש עוד מחלוקת לגבי מניות של עכו"ם יש מחייבים בטבילה ויש פוטרים [במניות עכו"ם בחברה שמיצרת ובהסכמים ביניהם לגבי החלק שהמים עוברים בו או מוחזקים בו, וגם אם לגוי יש קנין של מניות אחרי שהמכשיר יצא מהמפעל כולל אם יש לו קנין מניות בחנות שמוכרת (מצוי ברשתות גדולות)].
יתכן שלמשמרת השבת יהיה מידע תכני על איך מורכבים הדגמים השונים של הברי מים למי שמתכנן לשאול לגבי דגמים מסוימים או של כמה חברות, ההמספר שלהם - 0722164422
מראי מקומות בענין טבילת כלים

