דילוג לתוכן
  • חוקי הפורום
  • פופולרי
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • צור קשר
עיצובים
  • Light
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
מתמחים טופ
I

IGO

@IGO
אודות
פוסטים
548
נושאים
60
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
4
עוקב אחרי
1

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @chv אמר בקצת על ביטקויין:

    מה משמעותם של המושגים "כרייה" ו"שייכות של המטבע" ו"ארנק דיגיטלי" באופן כללי.
    להבין מה המשמעות של זהות, של 'חשבון' - בהקשר של המטבע הספציפי עליו כתבת.
    לא כתבת שום הסבר ולו הבסיסי ביותר למושגים עליהם מושתת על המטבע - והם בלוקצ'יין (שהוא בעצם הפרוטוקול, הרשת, המיקום האבסטרקטי בו בעצם נמצאים השייכויות והמטבעות של הביטקוין) וארנקים שמתממשקים עם הבלוקצ'יין, וכרייה - לתוך ארנקים, ואיך עובד המנגנון הזה של 'ייצור' הביטקוין (לא מדויק לא לגמרי כמו שכתבת) שבעצם מייצר מטבעות חדשים זמינים להכנסה לרשת הבלוקצ'יין.

    לא ברור למה בדיוק אתה מחפש הסבר, אם אתה מחפש הסבר על איך זה עובד בפועל אז צריך ממש ללמוד קרפטוגרפיה להבין. את המושגים עצמם נראה שאתה מבין.
    בכל אופן אפשר להסביר את הענין במשל. לחדר כספות שבתוכם נמצא כסף, אבל הכספות הם שקופות, ולכל כספת יש חריץ. כל אחד יכול לראות את תכולת כל כספת ולהכניס כסף לכל כספת. אבל להוציא כסף יכול רק מי שיש לו את המפתח.
    שאומרים שמטבע "שייך" לך, הכוונה היא שלך יש את המפתח להגיע לכסף שב"כספת" שלך. (כאשר המפתח הוא קוד דיגיטלי כמובן)
    בגלל שהביטקויין הוא כסף מבוזר בלי גוף מרכזי שאחראי עליו. ובגלל שמדובר בכסף דיגיטלי, יש בעיה של "שימוש כפול". כלומר שלא יהיה מצב שמשלמים פעמים אם אותו מטבע. (בכסף רגיל (שגם הוא דיגיטלי כמובן)מי שמנהל את הרשומות זה הבנק. אבל בביטקויין אין שום גוף באמצע, אלא הכסף עובר ישירות מאחד לשני)
    לכך נוצר הבלוקצ'יין. שהוא בעצם מערכת הרישום של איפה נמצא כל מטבע (מאיזה חשבון הוא יצא, ולאיזה חשבון הוא נכנס) והרעיון הוא שמי שנהל את הרישום של "ספר העו"ש" של ביטקויין זה המשתמשים ברשת. (שהרי כל פעולה גלויה לכולם) וכך כל הפעולות נרשמות במבנים של "בלוקים" (כמו לגו, העברה על גבי העברה). כל 10 דקות נסגר בלוק של כל הפעולות ב10 דקות האלו. התמורה שמקבלים המשתמשים שמשתתפים ברישום, וסוגרים את הבלוקים, (ובמהירות)זה שהם זוכים בביטקוין חדש שנוצר. (כל סגירת בלוק יוצרת ביטקויינים חדשים) וזה בעצם המושג כרייה.
    (הסיבה שזה לא כל כך פשוט בגלל שסגירת בלוק בנויה באופן שמצריך לפתור משוואה מתמטית מורכבת מאד שדורשת המון כח חישוב, וכן צריך לפתור הכי מהר מכולם כדי לזכות בתגמול הביטקוינים החדשים)
    ארנק דיגיטלי הוא פשוט ארנק דיגיטלי. כלומר ששהביטקויין נמצא שם ואיתו מעבירים ביטקויין מאחד לשני (יש סוגים שונים של ארנקים. ברמת הבסיס ארנק בסיסי יכול להיות דף נייר שעליו מודפס ה"מפתח" שלך. כמובן שלא תוכל להעביר לאחרים. לכן אפשר להשתמש בכל מיני אפליקציות שיכולות גם לשלוח פקודה למערכת הבלוקצ'יין להעביר כסף למישהו אחר. (ממש כמו כל ארנק דיגיטלי)

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @chv .
    מתוך איזה עבודת סיכום שמצאתי ברשת. אולי זה מה שהתכוונת. (למרות שזה לא מסביר איך זה עובד, זה המבנה הבסיסי) (טרנזקציה היא פקודה להעברת מטבע מאחד לשני. כלומר, עיסקה.)
    אגב בעבודה הזו מוסבר גם איך זה עובד ממש, אבל זה קצת ארוך ומורכב...

    *מבנה הרשת ואופן פעולתה
    הרשת בנויה בצורת nodes כאשר כל משתתף המעוניין לסחור בביטקוין הוא צומת כזאת.
    הצמתים מתקשרים אחד עם השני בצורת peer-2-peer וכך אין node" מיוחד" שפוגע בעקרון
    ה decentralized .מספר נושאים ומושגים שיש לדעת על מנת להבין את הבסיס:

    1. miner - תוכנה הרצה על מחשבים ומריצה את הלוגיקה של להיות node ברשת ביטקוין.
      תפקידה העיקרי (מעבר לעוד תפקידי צד רבים שהיא מקבלת עם התפתחות על הרשת כמו
      מניעת התקפות DOS על הרשת) הוא לבצע תהליך הנקרא mining ויוסבר בהמשך. כמו כן,
      כל מיינר מחזיק את ה blockchain
    2. blockchain - זוהי רשימה מקושרת המכילה בלוקים של טרנזקציות שעברו בין משתמשי
      ביטקוין. כל בלוק מכיל מספר טרנזקציות וכל טרנזקציה שאי פעם קרתה נמצאת שם. כל
      בלוק מחזיק מזהה שמצביע לבלוק הקודם עד לבלוק הראשון שקיבל את השם genesis.
    3. mining - התהליך של אימות בלוק של טרנזקציות או במילים אחרות שרשור של בלוק חדש
      לסופו של ה blockchain .אלגוריתם ה mining הוא הרעיון המבריק העומד בבסיסה של
      רשת הביטקוין, מבחינה תאורטית כמובן. יש צורך להרחיב עליו הרבה אך
      בגדול:

    א. כאשר משתמש מנסה לבצע טרנזקציה היא משודרת ב broadcast לרשת
    ב. כל מיינר אוסף מספר טרנזקציות,ובודק שהן חוקיות
    ג. מוסיף טרנזקציה שאומרת שנותנים לו ביטקוין כתמריץ
    ד. מוסיף את המזהה (hash) של הבלוק האחרון ב blockchain
    ה. המיינר יוצר מהמידע הזה בלוק (בינארי)
    ו. מתחיל למנות על nonce ולחשב hash של ה nonce משורשר לבלוק עד שיוצא לו
    hash שמתחיל במספר אפסים ידוע מראש. מספר האפסים מגדיר את הקושי. ברגע
    שמצא, הוא שולח broadcast עם הבלוק לכל הרשת
    ז. שאר ה nodes מאמתים את התוצאה כשהם מקבלים את הבלוק. אם אכן כל
    הטרנזקציות ואלידיות (כסף שלא בוזבז כבר), הם עוברים לעבוד על הבלוק הבא
    חישוב ה hash ובכך תהליך הmining הוא תהליך כבד וקשה והוא בסופו של דבר הגורם
    המונע את ה spending double**

    זו העבודה שממנה העתקתי. רלוונטי לעניניינו עד עד עמוד 31
    RoeyDimenstein.pdf

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • בלוקצ'יין - מה זה? (לא רק ביטקויין)
    I IGO

    הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שכולם שמעו עליה, ושיכולה לשנות את העולם לחלוטין. אבל לא כולם מבינים על מה מדובר. אני רוצה לנסות להסביר מה הטכנולוגיה הזו עושה, ולמה יש כל כך הרבה דיבורים עליה. אנסה להסביר בצורה פשוטה ככל שאצליח, מבלי להיכנס להיבטים הטכניים בכלל. (וכמובן יתכן שאני לא מדייק לגמרי בפרטים)

    1. מה הטכנולוגיה הזו עושה?
      בלוקצ'יין היא מערכת ניהול רישומים מבוזרת, שאפשר לאמת באמצעותה עסקאות באינטרנט בין צדדים שונים ללא צורך בגוף מנהל מרכזי. וללא שהאימון יפגע.
      הסבר: בכל תחום שמעורבים בו שתי צדדים, הצורך הקריטי ביותר הוא אמון בין שתי הצדדים. שכל צד יעמוד בהתחיבות שלו ושאף אחד לא ירמה (למשל בקונה ומוכר. המוכר צריך לדעת שהוא יקבל את הכסף, ושהכסף לא יהיה מזויף וכו'. והקונה צריך לדעת שהמוכר לא רמאי, ובאמת יספק לו את המוצר, ושהמוצר תקין וכו'.)
      בעולם שאנחנו חיים בו היום יש לנו בגדול שתי אפשרויות:
      א. לפעול רק כשאפשר לברר בעצמינו את רמת האמינות. שזו כמובן אפשרות מאד לא פרקטית. (כלומר, לא להאמין למידע בלי הוכחות ברורות. ובדוגמא של הקונה והמוכר זה ממש לא יעבוד. בגלל שהקונה לא יסכים לשלם עד שלא יקבל את המוצר ויראה שהכל תקין. והמוכר לא יספק את המוצר עד שלא יתקבל התשלום והוא יראה שהכל תקין)
      ב. לסמוך על צד שלישי ששתי הצדדים סומכים עליו ודרכו לבצע את העסקה. (בדוגמת הקונה והמוכר, הצד השלישי תהיה חברת האשראי. כך המוכר יודע שהוא יקבל את כספו בכל מקרה, וגם הקונה יודע שאם הוא לא יקבל את המוצר הוא יוכל לבטל את התשלום באשראי. זה מתאפשר כיוון ששתי הצדדים סומכים על חברת האשראי) המצב היום שכמעט כל דבר מתנהל בצורה הזו. זו דרך הרבה יותר יעילה, אבל גם לה יש חסרונות.
      הבלוקצ'יין מציע לנו אפשרות שלישית ומדהימה. ליצור אימון בין שתי צדדים ללא צורך בגוף שלישי שיאמת או שיבצע עבורינו שום דבר.
      בהמשך נבין יותר איך זה עובד אבל הרעיון הבסיסי הוא שיש כבר פתרון שמאפשר לי להוכיח שאני לא רמאי, בעוד הרמאי לא יוכל לעשות את זה. (באמצעות "חתימה דיגיטלית") ולכן בשביל זה לא צריך את הצד השלישי. וכן יש פתרונות ליצירת רשת לתקשורת ישירה ללא גורם מרכזי (באמצעות טכנולוגית רשת p2p) ולכן אין צורך בצד שלישי שיתערב גם בזה.
      הבעיה היא, שאם אין צד שלישי, אז מי בדיוק יהיה זה שיבדוק שאין רמאות? והתשובה, שזה מתבצע באופן מבוזר על ידי המשתמשים ברשת בעצמם. וזה בדיוק הרעיון המגניב של הבלוקצ'יין.
      המשתמשים ברשת יוצרים מערכת רישום (Ledger או "מחברת") מבוזרת ושקופה לכולם, שבה רשום כל המידע שהם בדקו והוא בוודאות נכון. מערכת הרישום הזו בנויה מבלוקים של מידע ש"מחוברים" אחד לשני בצורה כזו שאין שום אפשרות לשנות את המידע שיש בהם. כל הבלוקים המחוברים האלו נקראים "בלוקצ'יין". (ובעברית "שרשרת בלוקים") וכיוון שאי אפשר לשנות את המידע הזה, אנחנו יכולים לדעת בוודאות שכל מידע שנמצא בבלוקצ'יין, הוא נכון במאה אחוז ואפשר לסמוך עליו.
      עכשיו שיש לנו את המידע הבדוק הזה. אפשר גם לאמת מידע נוסף על בסיס המידע הישן. וכך המידע המאומת החדש יכנס גם הוא ל"מחברת", משום שגם הוא בוודאות נכון. וככה הבלוקצ'יין הולך וגודל. וכולם יכולים לדעת שהמידע שמופיע בו אמיתי ומדויק.
      במצב כזה ניתן לבצע עסקאות ללא שום גורם מתווך. וכך שתי הצדדים בעסקה, גם הקונה והמוכר מהדוגמא שלנו, יוכלו לסמוך אחד על השני. בהמשך נסביר איך זה עובד.
    2. למה צריך את זה ואיזה בעיות זה פותר?
      למעשה טכנולוגית הבלוקצ'יין יכולה לשמש בהרבה מאד מצבים ולפתור לא מעט בעיות. לצורך ההסבר נתחיל מהיישום הראשון והפופולארי ביותר של הטכנולוגיה הזו. הביטקויין.
      בשנת 2008 פרסם אדם אלמוני המכונה סאטושי נקאמוטו רעיון שיכול לשנות את הכלכלה העולמית. הדבר שהפריע לסאטושי הוא השליטה של הבנקים וגופים כלכליים מרכזיים בחיינו. הדבר הראשון שהפריע לו זה שכל מוכר שמקבל תשלום, תלוי בחברת האשראי או בבנק שיכניס לו את הכסף. שהרי אולי מחר הבנק יחליט משום מה שלא מגיע לו את הכסף, והוא יבטל את ההעברה. יתכן שהסיבה מוצדקת ויתכן שלא, אבל מי שיחליט זה יהיה הבנק. (ובאמת המצב שקל מאד ללקוחות לשכנע את חברות האשראי לבטל תשלום אחרי ששילמו וקיבלו את התמורה)
      הדבר השני שהפריע לו בבנקים, זה גבית העמלות. נכון שמגיע לבנק עמלה על העבודה שהוא עושה, אבל המצב שנוצר זה שלא משתלם לעשות העברות קטנות מאד. ולכן מודלים עסקיים שבנויים על הרבה הכנסות קטנות מאד, לא יוכלו לעבוד.
      והדבר השלישי, כל המערכת הפיננסית היא יקרה מסורבלת ואיטית מאד. נניח שאני רוצה להעביר כסף למישהו ביפן, אני פונה לבנק ומבקש לבצע את העסקה. הבנק שולח את הפקודה לסוויפט (זו מערכת סליקה בינלאומית) שהיא מעבירה לבנק היפני שיעביר לבחור שלי את הכסף. כל העסק לוקח כשלושה ימים. ועוד צריך לשלם עמלות קורספונדנט על השימוש בבנקים אחרים בתהליך הזה. בנוסף לעמלות שלוקחים כל הגופים המתווכים באמצע. מה שהופך את כל העסק ליקר מידי ואיטי מידי (ובסכומים קטנים זה אפילו לא אפשרי)
      כל הבעיות האלו הם בעצם בעיה אחת יסודית. והבעיה היא שאנחנו חייבים את הצד השלישי שיתווך בין שתי הצדדים בעסקה. אם היינו יכולים להעביר את הכסף ישירות לבחור ביפן, ללא שום גופים פיננסים בדרך, הבעיות היו נפתרות. המסקנה היא שצריך שיהיה כסף דיגיטלי שלא יהיה מוחזק ונשלט על ידי אף אחד, אלא על ידי המשתמשים עצמם. וכך נוכל להעביר כסף בצורה יעילה וזולה הרבה יותר.
      למעשה יש בעיות עמוקות יותר במערכת הכלכלית שלנו. כיום מי שמייצר את הכסף זה הבנק המרכזי. המצב הזה ממש לא טוב לנו מכל מיני סיבות. והסיבה החשובה ביותר היא שאותו בנק מרכזי יכול להדפיס כמות לא מוגבלת של כסף. ולפעמים יש להם גם אינטרס חזק לעשות את זה.(כמו שעושות הממשלות היום כהתמודדות עם המשבר הכלכלי במגפת הקורונה) איפה הבעיה? שככל שמדפיסים יותר כסף, כך הערך שלו יורד. ואפשר לקנות איתו פחות מוצרים. (אינפלציה) כלומר הגוף המרכזי מחליש את הכח של הכסף שלנו ואנחנו מפסידים. יהיה הרבה יותר טוב אם לא נצטרך להיות תלויים באף גורם שיוכל להחליש לנו את הכסף שעבדנו עליו קשה.
      לכן הפיתרון האידיאלי הוא ליצור מטבע דיגיטלי שלא יהיה בשליטת אף גוף מרכזי ושיתנהל באופן ישיר על ידי המשתמשים (אל תיבהלו מזה שהכסף הוא לא ממשי אלא דיגיטלי. גם היום רוב הכסף הוא אך ורק רשומות דיגיטליות במחשבי הבנק. והעברות כספים הם לא יותר מאשר לכתוב במחשב, שלפלוני יש פחות ולאלמוני יש יותר. בזה אין חידוש. החידוש הוא שנצליח לעשות את זה בלי הבנק! ומי שינהל את כל העסק הזה אלו המשתמשים עצמם.)
      עד 2008 אף אחד לא חשב על אפשרות ריאלית ליצור כסף כזה. יש לנו הרבה בעיות לפתור. אבל הבעיה הבסיסית ביותר היא שמדובר בכסף דיגיטלי, וכמו שכל אחד יודע, דברים דיגיטליים ניתן לשכפל! אז איך נוכל ליצור מטבע שאי אפשר לשכפל אותו? איך נמנע מצב שנוכל לשלם בביטקוין אחד לשתי אנשים? המצב היום הוא שהבנק מנהל רישום כמה כסף יש לכל אחד, ולכן אין אפשרות לשלם בכסף שכבר העברנו למישהו אחר.(כי מופיע ברישום ששילמנו כבר את הכסף והבנק לא יתן לנו לשלם באותו שקל לשתי אנשים) אבל בלי בנק, אין מי שינהל את הרישומים כמה כסף יש לכל אחד, ולא יהיה אפשר למנוע שימוש כפול במטבע.
      עד שהגיע איש מוכשר מאד המכונה סאטושי נאקמוטו, ופתר את הבעיה הזו. הוא המציא את המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם. הביטקויין. איך הוא עשה את זה? בעזרת שתי כלים מרכזיים. הכלי הראשון הוא חתימות דיגיטליות. והכלי השני והחשוב והחדשני יותר, זה הבלוקצ'יין.
    3. אז איך זה עובד? אנסה להסביר את זה באופן בסיסי, בלי "לפתוח מכסה מנוע" ובלי להסביר את כל הרעיונות שיש בביטקויין, וגם בלי להיכנס לצדדים הטכניים יותר. אלא רק כדי להבין את הרעיון הבסיסי ולהראות איך טכנולוגית הבלוקצ'יין עוזרת לנו.
      אז זה עובד ככה. נניח שאני מחזיק בביטקויון ורוצה להעביר אותו למישהו אחר. מה שאני עושה זה לשלוח פקודה (טרנזקציה) שאומרת "תעבירו מהחשבון שלי כמות מסוימת של ביטקויון לחשבון של השני". את הפקודה הזו מקבלים כל המחשבים שמשתמשים ברשת. המשתמשים יכולים לקחת את הפקודה שלי ולבדוק אותה. הבדיקה הראשונה, האם באמת אני הוא זה ששלחתי את הפקודה? אולי זה רמאי שמתחזה אלי? או אולי מישהו שינה בדרך את הפקודה שלי? את זה הם מאשרים על ידי בדיקת החתימה הדיגיטלית שלי.
      אחרי שיודעים שאני שלחתי את הפקודה הזו, הם ממשיכים לבדיקה השנייה, האם זה פקודה חוקית? כלומר, יש לי בכלל כסף בחשבון? אני לא מנסה לשלם פעמיים באותו ביטקוין? אין פה רמאות? את זה הם בודקים על ידי בדיקה במחברת הבלוקצ'יין הציבורית. שם נמצאות כל הפקודות שנעשו בביטקוין מאז ומעולם. (וזה בעצם המקבילה לרשומות של הבנק) אם הבדיקה מראה שהפקודה ששלחתי תקינה, באים אותם מחשבים שאוספים את הפקודות המאומתות, ויוצרים מהם "בלוק" שמכיל את כל הפקודות התקינות שהם בדקו ואישרו. את הבלוק הזה הם שולחים שוב לכל המחשבים ברשת, כל המחשבים בודקים שהבלוק הזה תקין ואין בו שום רמאות. ואם רוב הרשת מסכים שהכל תקין, הבלוק החדש שנוצר זוכה להצטרף לשרשרת הבלוקים (לבלוקצי'יין). לאחר שהבלוק נכנס לבלוקצ'יין הוא גלוי לכולם ובלתי ניתן לשינוי.
      עכשיו, כולם יודעים שבחשבון שלי כבר אין ביטקוין, ובחשבון השני יש. ואם בהמשך הוא ירצה להעביר את הכסף הזה למישהו אחר, כשיבדקו את הפקודה שלו יראו שבאמת יש לו כסף שנכנס. אבל אם אני ינסה להשתמש שוב בביטקוין, כולם יראו שכבר שילמתי איתו ולכן גם אם אני ינסה לשלוח פקודה, היא לא תאושר.
      זה ההברקה של ביטקוין. אנחנו בעצמינו מאמתים את ההעברות ומנהלים את הרישום, במחשבים הפרטיים של המשתמשים. בלי שום צורך בגורם מתווך כמו בנק. וכל זה מתאפשר בזכות הבלוקצ'יין.
      כמובן שהביטקוין הוא יותר מורכב. ומשתמש בעוד שתי טכנולוגיות. טכנולוגית רשת p2p שאחראית על התקשורת, וטכנולוגית "הוכחת העבודה". לא הסברתי מהי כריה ולמה מחשבים אחרים ברשת טורחים לאמת פקודות של אחרים. ועוד הרבה נושאים שלא הסברתי. וזה משום שהמטרה היא לא להסביר איך עובד ביטקוין (שזה עולם שלם בפני עצמו) אלא להראות איך הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה שימושית.
      מה שראינו פה זה איך בשימוש בבלוקצ'יין אנחנו מצליחים ליצור מטבע דיגיטלי מבוזר שלא ניתן לשיכפול. ובכך פותרים את כל הבעיות הכלכליות שהפריעו לסאטושי נאקמוטו. אנחנו מצליחים בזכות הבלוקצ'יין להשתחרר מהשיעבוד לבנקים ולגופים פיננסים מרכזיים. ואפילו להשתחרר מהשליטה של המדינה בערך הכסף.
      תכף נראה שהבלוקצ'יין מאפשר עוד הרבה שימושים מלבד העברה של כסף דיגיטלי. ויכול לבטל את הצורך שלנו בעוד הרבה גופים מרכזיים ששולטים בנו ושאנחנו כל כך רגילים אליהם, ולהפוך אותם למיותרים.
    4. שימושים נוספים אפשריים לבלוקצ'יין ברשת אתריום.
      בשנת 2013 פירסם בחור צעיר בשם ויטליק בוטרין את הרעיון החדש שלו. חזון שהפך למציאות בשנת 2015 ונקרא "רשת אתריום"
      הרעיון הוא ליצור רשת בלוקצ'יין מבוזרת, ממש כמו ביטקוין, אבל הרבה יותר טובה. ברשת הזו המידע שיכנס לבלוקים יוכל להיות כל סוג של מידע. והעיקר, הרשת הזו תוכל להריץ סקריפטים וניתן לפתח תוכנות מחשב שירוצו על הרשת עצמה. ובנוסף, התוכנות יוכלו "לדבר" אחת אם השניה. כלומר, הרשת הזו תהיה "מחשב על" עולמי ומבוזר, שיהיה אפשר לעשות בו כל דבר. תכף נבין איך זה עובד.
      אפשר לחשוב על זה כך. כמו שהיום יש לנו את רשת האינטרנט, ואחד מהשימושים בה זה האימייל. כך גם המטבעות הדיגיטליים הם רק שימוש אחד שניתן לעשות ברשת הבלוקצ'יין.
      השימוש המעניין והמדובר ביותר ברשת האתריום הוא "חוזים חכמים". תחשבו על חוזה בסיסי שיש היום. לדוגמה, אני צריך לספק לך סחורה מסוימת ובכמות מסוימת ובזמן מסוים. ואתה צריך לשלם לי סכום מסוים של כסף. אנחנו חותמים על הנייר ומחתימים עורך דין, ואז שתי הצדדים מחויבים לבצע את מה שכתוב. מה קורה אם אחד הצדדים לא מבצע את מה שהתחייב? במצב כזה אפשר לפנות לבית משפט שיכריח אותו. אפשר גם להכניס בחוזה סעיף שמחייב בקנס כספי את מי שלא יעמוד בהתחייבות. גם בשביל לקיים את הסעיף הזה צריך בית משפט שיכריח אותו לשלם.
      חוזה חכם הוא בעצם תחליף לחוזה הישן. החוזה הזה זו בעצם תוכנה קטנה שרצה על רשת הבלוקצ'יין. הייתרון המרכזי הוא שהחוזה החכם לא רק מחליף את הניירת, אלא גם מבצע את ההתחיבויות!!!
      איך זה עובד? אנחנו בעצם שלוחים לרשת פקודה (טרנזקציה) אם תנאי. "אם קורה x תבצע את y" (זה יכול להיות כל תנאי שנעלה בדעתינו)
      נשתמש בדוגמה שהבאנו קודם. במקום לכתוב חוזה רגיל, אני כותב פקודה כזו: אם צד א' יספק סחורה בכמות מסוימת ובזמן מסוים, אז צד ב' מעביר לצד א' כך וכך ביטקוין (לדוגמא). ואם עד תאריך מסוים צד א' לא יספק את הסחורה וכו', הוא משלם לצד ב' כך וכך ביטקוין (כקנס). שתי הצדדים "חותמים" דיגיטלית, והפקודה הזו נשלחת לרשת ומתקבלת בבלוקצ'יין. עכשיו אם הסחורה מתקבלת, הפקודה יוצאת לפועל והתשלום מתבצע. אבל אם עובר הזמן והסחורה לא מתקבלת, תשלום הקנס מתבצע אוטומטית. באופן כזה החוזה מתקיים מעצמו. (זה כמובן החוזה הכי פשוט שיש, אבל אפשר לתכנת גם דברים מורכבים מאד)
      באופן כזה נוכל ליצור כל עסקה שנרצה בצורה בטוחה ושקופה, ובלי צורך בצד שלישי שיפקח עליה.
      נביא כמה דוגמאות לתחומים שונים שבהם חוזים חכמים יעזרו ליצור אימון, ויעשו עבורינו את העבודה בקלות. ויאפשרו לנו לוותר על שירותי צד שלישי.
      א. מוניות. במקום שהנהג יצטרך לסמוך על הנוסע שישלם בסוף הנסיעה. ובמקום להשתמש בצד שלישי כמו "גט טקסי". אפשר ליצור חוזה חכם שיוכל להתחבר לgps ולמונה של המונית. וכך התוכנה תשלח פקודה לבלוקצ'יין שאומרת שכשהמונית מגיעה ליעד, הנוסע משלם את הסכום שבמונה (או מחיר לקילומטר או מה שנרצה). קל, פשוט, ולא צריך צד שלישי. והכי חשוב, פתרנו את בעיית האימון. כל אחד יכול להיות בטוח שהחוזה יתבצע.
      ב. בורסות וגופים פיננסיים. במקום שהבורסה תתווך בין קונים למוכרים של מניות וכדומה, ותגבה על זה עמלה. אפשר לכתוב חוזה חכם שאומר שאם הלקוח מקבל את המנייה, המוכר מקבל תשלום. וזה קורה אוטומטית. כך אפשר לסחור במניות ולא צריך את הבורסות כצד שלישי.
      ג. שיחרור מכולות מהמכס. במקום שהסחורה תגיע לנמל ותיתקע שם עד שהמכס ישולם, ואז יהיה צריך לאשר תשלום כדי להשתחרר. אפשר לעשות חוזה חכם שאומר שברגע שהמכולה יוצאת משערי הנמל המכס משולם. הרבה יותר קל מהיר ופשוט. ולא צריך שהנמל יהיה אחראי שלא נכניס סחורה בלי לשלם.
      ד. ביטוח. אנחנו רוצים שאם יקרה משהו מסוים, חברת הביטוח תשלם. אבל בשביל זה צריך לתבוע את הביטוח ולחכות עד שישלמו. כולל כל הסחבת והבעיות שכרוכים בזה. אבל אפשר לעשות חוזה חכם, שאם מתקיים האירוע שאנחנו מבוטחים עליו, חברת הביטוח משלמת. כך זה פשוט יעבוד אוטומטית. אפשרות נוספת זה ליצור חברת ביטוח מבוזרת ללא צורך בניהול מרכזי. תהיה תוכנה שתיגבה את הפרמייה מכולם, ותשלם את התביעות אוטומטית. וכך נוכל לוותר לגמרי על החברות.
      ה. נדלן. לדוגמה כשקונים נכס לא יהיה צורך להפקיד את הכסף בחשבון נאמנות. החוזה החכם מבטיח בעצמו שאם הנכס יתקבל, התשלום יתבצע אוטומטית. בנוסף נוכל לוותר על גורמים נוספים. לדוגמה, אפשר להעביר את הטאבו לבלוקצ'יין. וככה כולם ידעו בוודאות מי הבעלים של הנכסים. ויוכלו להעביר בעלות על נכסים בקלות ובביטחון ובשקיפות. (ממש כמו שמעבירים ביטקוין)
      ו. זכויות יוצרים ורשתות חברתיות. אם אנחנו רוצים שמי שישתמש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים יצטרך לשלם על השימוש, אפשר פשוט לכתוב חוזה חכם ששולח תשלום אוטומטית כשמשתמשים בתוכן. לדוגמא, אפשר להריץ אפליקציה לשמיעת מוזיקה, ששולחת אוטומטית תשלום ליוצר המוזיקה על כל דקה שהשתמשתם. (האפליקציות האלו יכולות להיות מבוזרות לחלוטין ובקוד פתוח, וכך אמנים לא יצטרכו את ספוטיפיי או או אקו"ם כדי לקבל תגמולים) אפשר גם ליצור אפליקציה לשיתוף תמונות\עיצובים גרפיים או כל דבר אחר, שגובה ממי שמשתמש בתמונות שלכם תשלום באופן אוטומטי. אחד הפרויקטים המעניינים בתחום הזה זו הרשת החברתית Steemit, שרצה על גבי רשת הבלוקצ'יין. אחת מהמטרות שלה היא לתגמל את יוצרי התוכן עצמם. (במקום שגוגל ופייסבוק יגרפו את המליארדים על חשבונם)
      ז. פירסום ושיווק באינטרנט. אחד הפרוייקטים המענינים הוא פרויקט Brave. מה שהם עושים זה דפדפן מבוסס בלוקצ'יין. כיום הגלישה ברשת מפוצצת בפופ-אפים, פרסומות, ובמרגלים שעוקבים אחרי כל תנועת עכבר שלכם. מלבד בעית הפרטיות, זה מאט באופן משמעותי את הגלישה. אבל מי שמרוויח מזה זה גוגל. Brave עושים דפדפן ללא פרסומות וכך הוא נהיה מהיר הרבה יותר. ובמקום הפרסומות של גוגל הם בנו מערכת פרסומות שמבוססת על הבלוקצ'יין .ככה יש לכם אפשרות לא לראות פרסומות, אבל אם כן תרצו לראות פרסומות אתם תרוויחו כסף בתמורה לקשב שלכם. בעלי האתרים יתוגמלו אוטומטית על הכנסות הפרסומות, והמפרסמים יקבלו פרסום שקוף וממוקד שלא חשוף למתקפות קליקים. והם בעצמם יכולים לדעת ולשלוט לאיפה הולך הפירסום.
      בקיצור, לא צריך את גוגל ופייסבוק שיתווכו בין בעלי האתרים לבין המפרסמים, ושיקחו את כל ההכנסות. הרשת יכולה לעשות את זה ולחלק אוטומטית את התשלום לבעלי האתרים ולגולשים.
      זה רק כמה דוגמאות קטנות על פרוייקטים ואפשרויות שהבלוקצ'יין מאפשר בכמה תחומים. כמובן שזה יכול לעבוד בכל תחום שתרצו. וזה לא הכל. ניתן גם לייצר חברות מבוזרות, שלא צריכות מנכל"ים ודירקטורים, אלא מנוהלות ישירות על ידי הציבור בשיטות דמוקרטיות. זה מאפשר ליצור נכסים דיגיטלים שאי אפשר לשכפל אותם או לזייף אותם, וניתן לסחור בהם. ועוד אינסוף אפשרויות כיד הדימיון.
      אז תכלס מה יש לנו כאן? הבלוקצ'יין בעצם מאפשר לנו להשתמש ברשת עצמה כדי לבצע אינסוף פעולות שונות. עד היום מי שעשה את זה זה גופים מרכזיים וחזקים, כמו מדינות, בנקים, וחברות גדולות. וכל זה רק בגלל שהם אפשרו אימון בין האנשים והיה להם הרבה משאבים. הבלוקצי''ין משנה את כללי המשחק. מהיום לא צריך אותם יותר. הרשת עצמה יכולה לעשת הכל! הרשת היא מחשב על עולמי, שיכול להחליף או לייתר את כל החברות הגדולות הגדולות, הבנקים, ואפילו המדינות. הרשת היא מאובטחת ומבוזרת, ומאפשרת לנו לשמור על הפרטיות שלנו ולדאוג לעצמינו בעצמינו.
    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    אפשר לנסות להסביר את זה במלים יותר פשוטות (לפשוטי העם כמוני שלא ממש מתמצאים בטורנטים ורשתות Tor)
    כשמדברים על מטבע מבוזר ללא גוף אחראי, חובה שתהיה מערכת שתשמור על החוקים של המטבע (דוגמה לחוקים: אפשר להעביר מטבע רק אם קיבלת אותו. אפשר להעביר מטבע רק פעם אחת. קצב יצירת הביטקוין וכו וכו)משום שאם החוקים לא ישמרו על ידי כולם אין שום ערך למטבע. (כל אחד ישתמש במטבעות שימוש כפול, וכל כורה יקבל תגמול ענק על הכריה וכו)
    לכן מי שמאשר כל טרזקציה (העברת מטבע-עסקה) אלו כל המשתמשים באופן של הצבעה. כלומר,כשאני שולח טרנזקציה היא מתפשטת ברשת ומגיעה להרבה "צמתים" (מחשבים של משתמשים ברשת)
    המינרים (כלומר, המחשבים שמשמשים כצמתים ברשת) אוספים כמות של טרנזקציות (עד שמגיע לגודל מסוים) ובודק במערכת הבלוקצין (שזה הההסטוריה של כל הפעולות שבוצעו אי פעם בביטקוין) האם הפקודות האלו חוקיות. (למשל, שמי ששלח את הפקודה להעביר, באמת יש לו את הביטקויינים האלו וכדו)
    לאחר שהמינר מאשר אותם. הוא לוקח את כל הטרנזקציות וכותב עוד פקודה אחת שאומרת שהוא צריך לקבל --- ביטקוינים חדשים. ובנוסף הוא מוסיף את תוצאת חישוב ההאש של הבלוק האחרון שנחתם בבלוקצ'ין
    (הסבר קצר. ההסטוריה של הפעולות במטבע נשמרות ב"בלוקים" בלוק הוא אוסף טרנצקציות שנוצר כל 10 דקות. אפשר להמשיל את מבנה הבלוקצ'ין כמו מגדל קוביות. בלוק אחרי בלוק. ה"חיבור" בין הבלוקים וה"סגירה" שלהם (שאי אפשר אחר כך לשנות או לבטל) הוא תוצאה של פונקציה מתמטית שנקראת האש. שהיא בעצם לוקחת את כל הטרנזקציות בבלוק ועושה עליהם פעולה מתמטית שנותנת תוצאה מסוימת. התוצאה הזו מוגדרת לפי כח החישוב של כל הרשת ומתוכננת שבכל מצב יקח בממוצע לרשת כ10 דקות לפתור אותה. ככה שככל שהרשת יותר גדולה החישוב נעשה יותר מורכב)
    לאחר שהמינר אסף את כל הנתונים האלו הוא מנסה לחשב את ה"האש" של הנתונים האלו. אם הוא מצליח, אז הבלוק נסגר. ונשלח לכל המינרים האחרים ברשת.
    כל המינרים שמקבלים את הבלוק הזה מאמתים שהוא לא סותר בלוקים לפניו. אם רובם מסכימים שהכל בסדר ואין שום דבר לא חוקי. אז הבלוק נחתם ונכנס לבלוקצ'ין (כולל הפקודה להוסיף למינר הזה ביטקויניים חדשים. זה הרווח שלו. ולכן הוא טורח לבצע את האימות הזה לפעולות.) וממשיכים לעבוד על הבלוק הבא.
    ההיגיון שעומד מאחורי הצורך לחשב האש ולא מספיק סתם לאשר, זה משום שאנחנו רוצים לאמת פעולות על ידי הצבעה, ואיך נחליט מי זכאי להצביע? (זה הרי מחשבים ולא בני אדם, ואין ניהול מרכזי שיוכל להחליט מי כן ומי לא) לכן אומרים שמחשב שרוצה להצביע צריך לתת "הוכחת עבודה" ולהראות שהוא השקיע מאמץ חישובי ברשת. (דבר שעולה כסף. זה זולל מלא חשמל) ואם ככה הוא חלק מהקהילה ויכול להצביע. (ובגלל שהולכים לפי רוב, אם נוכל ירצה לאשר בלוק לא חוקי (למשל בלוק אם פקודה "תוסיפו לי אלף ביטקוין" בלי שיש מי שמעביר, או בלי אישור של מי שמעביר או למשל כורה שירצה בונוס לא חוקי של אלף ביטקויין וכדו) הוא יצטרך להשקיע בכח מיחשוב אדיר שיהיה יותר גדול מכל הרשת ביחד!!!
    כמובן שזה הסבר בסיסי ופשטני ויש להעמיק וכו. אבל זה הרעיון שבבסיס הבלוקצ'ין והכריה.

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • הצעת ייעול | מבחן על החוקים
    I IGO

    @מתלמד-2 כתב בהצעת ייעול | מבחן על החוקים:

    אז אני ממליץ לעשות סוג של מבחן על החוקים למשתמשים החדשים ומי שיקבל ציון מסיום יוכל להיכנס לפורום.

    לשגע כמה שיותר אנשים שרק רצו להירשם כדי להוריד משהו או לשאול שאלה, שבשביל זה שיעשו מבחן.... אולי נחתים אותם על תקנון דרך הדואר, ונדרוש אישור נוטריוני?

    בקיצור, רעיון גרוע.

    באגים/הצעות ייעול

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @chv אמר בקצת על ביטקויין:

    הסברת את קצה המזלג היינו את המושג עצמו

    זה מה שאני יודע, אני לא מבין את המבנה הפיזי.

    @chv אמר בקצת על ביטקויין:

    כלומר איך זה עובד? מה זה - שרת HTTP שמקבל בקשות ומחזיר תשובות? זה אתר? אפליקציה מה זה איפה זה יש לזה משהו מוגדר או שזה 'מה למעלה ממך'?

    להבנתי זה קובץ ציבורי שכל הזמן מתעדכן. והמיקום שלו הוא בכל המחשבים שמשתתפים ברשת (צמתים)
    (זה כל הרעיון, שזה מבוזר ולא תלוי באף אחד) אבל אני לא ממש מבין את האופן שזה עובד (ניסיתי פעם לקרוא, אבל זה ממש מסובך. צריך להבין קריפטוגרפיה. או שסתם אני לא בדרגה...)

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • בירור | מצלמות - פעם אחד ולתמיד אני רוצה להבין מה זה מגה פיקסל
    I IGO

    @ידיד אמר בבירור | מצלמות - פעם אחד ולתמיד אני רוצה להבין מה זה מגה פיקסל:

    ותהיה יותר תואמת למקור (למציאות)

    ממש ממש לא נכון. כמות הפיקסלים היא חלק קטן ממה שגורם לתמונה להיות איכותית. וכדי שתהיה תואמת למציאות צריך הרבה יותר מזה. (אופטיקה, גודל חיישן, צילום בחשיפה נכונה, איזון לבן ועד ועוד)
    טעות גדולה של אנשים שקונים מצלמה עם הרבה מגה פיקסל וחושבים שלכן יהיה להם טיכות טובה.
    רזולוציה גבוהה חשובה יותר אם רוצים להגיע לתמונה גדולה שתשאר איכותית.

    מוצרי חשמל קטנים

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @ילדנזק אמר בקצת על ביטקויין:

    למי שרוצה לכרות אז עד כמה שידוע לי החשמל שמשמש לכירת ביטקיון היום הוא יותר מהחשמל שצורכת בדינת ישראל כולה ולכן אגב לא כורים אותו בכל מדינה כי זה לא שוה את העלויות

    אכן כך, אבל בזכות זה אתה יכול להיות בטוח בשימוש בביטקוין שאין רמאויות אפילו בלי להחזיק צומת בעצמך (שזה מאות גיגה במחשב) בגלל שאתה סומך על הכורים שהכל תקין והם לא סתם זורקים כל כך הרבה כסף.
    יש מטבעות אחרים שעובדים בשיטה שונה שלא דורשת כזה ביזבוז משאבים.

    @ילדנזק אמר בקצת על ביטקויין:

    ומי שרוצה באמת לקנות הכי מומלץ זה בבינאנס (הבורסה הקריפטופאטית הגדולה)

    אם בכלל מומלץ..... בכל אופן מומלץ ללמוד ולהבין את נושא הביטקוין והארנקים לפני שקונים
    להחזיק ביטקויין זה כרוך באחריות גדולה איך לשמור על המפתח שלך. ככלל עדיף לא לשמור ביטקוין בבורסות. משום שהיו מקרים של פריצות לבורסות ואנשים הפסידו הרבה כסף.

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • בירור | איזה סיגריה מומלצת?
    I IGO

    @הנני-העני איפה הבעיה? סיגריה אלקטרונית היא טכנולוגיה. בדיוק כמו נגנים ואוזניות ומכונות כביסה. ובדיוק מתאים לקטגוריה "חשמל כללי"

    מוצרי חשמל קטנים

  • בקשת מידע | מי יודע מה זו הגדרת האודיו - HI-FI?
    I IGO

    @דודי-ענהאל כתב בבקשת מידע | מי יודע מה זו הגדרת האודיו - HI-FI?:

    קובץ איכותי שכתבת, מה זה אומר

    הצעה: אל תיכנס לעולמות האודיופילים, כי לא תצא מזה...
    קובץ mp3 הוא קובץ דחוס. המחמירים לא יתקרבו אליו. אנשים פשוטים כמונו יכולים להקל בקבצים בקצב סיביות 320.

    כמדומני שקבצים ללא דחיסה זה FLAC ודומיו.

    נראה לי @ישיביש מבין בזה.

    נגנים ותוכנותיהם

  • הודעה בחיפוש גוגל "החיבור שלך אינו פרטי" מה אפשר לעשות לזה?
    I IGO

    אם אתה משתמש בנטפרי כנראה זה בגלל שלא התקנת תעודת אבטחה
    תנסה פותר בעיות אוטומטי פה: https://netfree.link/shortcuts

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    וגם איפה לקנות צריך להיזהר שזה ביטקוינים נקיים שלא קשורים לכסף שחור שאחר כך יהיה בעיה להיפטר ממנו

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @מישהו12 אמר בקצת על ביטקויין:

    קונים באתר הרשמי של ביטקויין...

    אין דבר כזה לקנות מביטקוין. אין חברה הוא גוף מרכזי ששולטים בביטקוין. זה עובד שכל ביטקויין שאתה קונה יש מישהו ספציפי שמוכר אותו. אפשר דרך בורסות שמפגישות קונים ומוכרים או דרך צ'יינג'ים שמחזיקים ביטקוין ומחליפים אותו. (או מאנשים פרטיים..)
    מה שיש באתר https://bitcoin.org/en/ זה בסהכ קישור לחברת MoonPay. אני חושב (לא בוודאות) שהשיטה של החברה הזו ספציפית זה להיות צ'יינג' (אתה משלם, ואז הם קונים באיזו בורסה שהיא בעולם ביטקוינים, ומעבירים אליך. לכן יתכן שיהיו שינויי שער אחרי ששילמת ולפני שהם קנו לך ואז תקבל פחות ביטקויינים ממה ש"קנית")
    לכל צורת קנייה יתרונות וחסרונות (אם אתה רוצה לדעת בדיוק באיזה שער אתה קונה, אתה חייב דרך בורסה. כמו כן צריך לבדוק איפה משלמים הכי פחות עמלות וכן באיזה מקום אתה קונה בצורה הבטוחה ביותר) וצריך לבדוק. בככל אופן זה שהחברה הזו מופיעה באתר הזה זה ממש לא אומר שזה המקום הכי טוב לקנות בו.
    באופן כללי לא בטוח שכדאי לקנות באשראי או פייפאל, (הם עושים בעיות וגובים עמלות גבוהות על הסיכון שאחרי שתשלם תבטל את התשלום) אלא בהעברה בנקאית (מה שגורם לפערי זמן גדולים וחשיפה גדולה לשינויים בשער. וגם הבנקים עושים לפעמים בעיות בדברים האלו....)
    אני אישית בגדול הייתי מעדיף לקנות בבורסה ישראלית ידועה כמו bit2c. (עדיף ישראלי לדעתי בגלל שהם עובדים אם הכללים נגד הלבנות הון בישראל. לכן אפילו בציינג עדיף ישראלי כגון bits of gold)
    כמובן זו רק דעתי האישית ואני לא מספיק מבין כדי שתסמכו עלי. הכוונה שלי שצריך לברר איפה קונים.

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • קצת על ביטקויין
    I IGO

    @a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:

    כאשר גורם כלשהו מעוניין לבצע פעולה (למשל, אני רוצה להעביר נכס ממני למישהו אחר), אני משדר את הפעולה לכל הצמתים במקביל. כל צומת מוסיף אותה לבלוק האחרון שבידיו.
    כאשר הבלוק מתמלא (זה קורה במקביל אצל כולם), הגיע הזמן "לאבטח" אותו. זוהי הנקודה הקריטית. מה כוללת פעולת האבטחה?

    החלק הזה קצת לא מדויק.
    כל הזמן משודרות ברשת הרבה טרנזקציות. הכורים אוספים מבין כל הטרנצקציות כמות של טרנזקציות במשקל מסוים (אני חושב 1mb. יש מזלג קשיח לביטקוין קאש שהם עושים בלוקים של 8mb) ומהם הם יוצרים בלוק.
    אם אין הרבה טרנזקציות ברשת הם פשוט לוקחים את מה שיש כדי להגיע למשקל שצריך לבלוק. ואז זה ממילא הולך לפי התור. כי כל טרנזקציה שמשודרת מיד נאספת.
    אבל אם יש הרבה טרנזקציות ברשת, איך הכורים בוחרים איזה טרנזקציות להכניס? התשובה פשוטה, עמלה. כלומר, כל טרנזקציה בנויה למעשה משתי טרנזקציות, אחת לפעולה עצמה, ואחת שאומרת להעביר תשלום לכורה שיכניס את הטרנזקציה לבלוק בכך וכך ביטקוין (אפשר לבחור בארנק כששולחים). ואז הכורה מעדיף להכניס את הטרנזקציה הזו לבלוק שלו במקום טרנזקציות אחרות שלא נותנות לו (או נותנות פחות) עמלה.
    אם הכורה הצליח לסגור את הבלוק שלו, אז זה נכנס לכל הרשת לאישור שהבלוק כולו חוקי, ואם הוא מאושר הוא נכנס לבלוקציין.
    אבל בשלב בניית הבלוק הכורה בוחר איזה טרנזקציות שהוא רוצה. ולא כל הכורים בהכרח בונים את אותו בלוק.
    מקווה שהיתי מדויק וברור. אבל זה מסביר את השאלה ששאל @אהרן-שובקס

    למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם

    כי זה לא בחינם. מי שרוצה שיכניסו אותו לבלוק צריך לשלם עמלה (כיום זה לא העינין, כי הכורים סוגרים בלוקים בעיקר בשביל הביטקוין החדשים. אבל בעתיד, או כמו שהיה בעבר שהיה עומס גדול על הרשת אז העמלות זה התשלום שלהם. (כפי שענה מישהו 12)

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • בירור | איזה מצלמה עדיף ?
    I IGO

    @big-boy

    אני לא מכיר אישית את שלושת הדגמים האלו. אבל כמו בכל דבר, זה משנה מה יותר חשוב לך, כי יש מעלות וחסרונות בכל מצלמה.

    לפי הנתונים ה Panasonic GX85 הכי טובה. ובפער משמעותי. גם החיישן שלה הכי גדול (שזה הכי משמעותי לאיכות התמונה) הiso הכי גבוה (25600. משמעותי למצבי תאורה חלשה) וגם התריס יותר מהיר מהקנון (1/4000. משמעותי לצילום דברים בתנועה, או באור מאד חזק). גם יש לה מערכת פוקוס משוכללת יותר עם הכי הרבה נקודות פוקוס (49). מעלה נוספת זה הווידאו שלא מוגבל בזמן. וברזולציה גבוהה יותר. (אפשר ב4k) וכן אפשר לחבר לה מקרופון איכותי(או פלאש)
    ובאופן כללי אפשר לקנות לה מבחר עדשות לכל שימוש. (הקיט היא מתאימה רק לצילום מקרוב. לכן עדיף לקנות מראש עדשה שמתאימה לך)

    לדעתי הקנון במקום השני, שהמעלה שלה זה הגודל המשקל (319 גרם בלבד). חוץ מזה היא פחות טובה, בגלל החיישן שלה קטן יותר. (אמנם ברזולוציה גבוהה יותר, אבל כשכל החיישן קטן זה לא משמעותי) הiso נמוך יותר (12800) והתריס איטי יותר (1/2000 בלבד) יש לה 39 נקודות פוקוס (הכי קצת משלושתם). הוידאו רק בFull HD ומוגבל בזמן.

    והכי פחות זו הfz300. שהיא הכי גדולה ומסורבלת (691 גרם) והיא אם חיישן ממש פצפון, והטווח iso נמוך, (6400)
    אבל יש לה גם גם מעלות על הקנון, למשל 49 נקודות פוקוס, ובנוסף חיי סוללה טובים יותר. וכן אם תרצה לחבר פלאש או מיקרופון איכותי תוכל לעשות במצלמה הזו. ולא בקנון.
    מהירות תריס שלה גבוהה יותר משתי המצלמות. (1/16000. משמעותי לצילום דברים בתנועה).
    ובכללי, לצילום מרחוק הFZ300 הכי טובה (600 מ"מ) למרות שאם זה ממש מה שחשוב לך, ניתן לקנות עדשה לזום גם לGX85. גם צילום הרצף שלה מהיר יותר (12 תמונות בשניה ביחס ל8 בשתי המצלמות האחרות)

    להשוואה של כל הנתונים תראה פה.
    השוואה בין הxg85 לבין הקנון g7 x ii
    השוואה בין הקנון g7 x ii לבין ה FZ300

    אני מדגיש. שאני לא מכיר את המצלמות ממש, זה רק לפי הנתונים. הכי טוב שתבדוק אצל אנשים שיש להם את המצלמה באמת. (או בחנויות שיתנו לך לבדוק אותם לפני הקנייה)

    אם בחר בxg85, ותרצה לחסוך כסף. תוכל לקנות את העדשה הזאתשנותנת לך תווך גדול של אורכי מוקד. זו רשימת עדשות שמתאימות

    עזרה הדדית - מחשבים וטכנולוגיה

  • עזרה למקלדת לשיומי
    I IGO

    קניתי מכשיר שיומי qin+ והמקשים עובדים לי רק בספרות ולא בכתיבה.
    מישהו יכול לשלוח לי מקלדת שתעבוד על המקשים של הטלפון?

    עזרה הדדית - שיאומי +Qin1s

  • עזרה למקלדת לשיומי
    I IGO

    תודה רבה!!!!

    עזרה הדדית - שיאומי +Qin1s
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • חוקי הפורום
  • פופולרי
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • צור קשר