בעקבות הפוסט של @web_master שהרים את הכפפה שהרבה ניסו ולא עלתה בידם, התחלתי לסדר את כל המידע שלי בנושא וללמוד עוד, ממליץ בחום לכולם!
כאן נמצא "אינדקס הנושאים" לכתיבה.

הערה חשובה: גיליתי שפרק מסוג זה קשה לכתיבה בלי להיסחף למחוזות מעמיקים מידיי אז השתדלתי להישאר ב"מבט על" על כל הנושא בלי ליפול על כל צעד ושעל לתחום אחר...
מקווה שהצלחתי לשלב בין הבנה טובה לבין קלילות... מוזמנים להעיר/להאיר...

בלי עוד הקדמות מיותרות (או לא...)

• מהו מידע? - הבסיס להבנת העולם הדיגיטלי:
  בואו נתחיל מהבסיס, מהו מידע? -
  תארו לעצמכם מחסן גדול מלא לבנים. המחסן הזה עמוס בלבנים בגדלים שונים, צבעים שונים, צורות שונות. כל לבנה בפני עצמה היא סתם לבנה. אין לה משמעות מיוחדת, היא פשוט חומר גלם. הלבנים האלו, במקרה שלנו, הן כמו נתונים. נתון בודד הוא חסר משמעות כמעט, כמו לבנה בודדת בערימה. זה יכול להיות מספר, שם של צבע, אות בודדת - בלי הקשר, זה לא מספר לנו הרבה.
  עכשיו, תארו לעצמכם תוכנית בנייה. התוכנית הזו, השרטוט הזה, אומר לנו בדיוק איך להשתמש בלבנים האלו. היא אומרת לנו איזה סוג לבנה לשים איפה, באיזה סדר לחבר אותן, ואיך לבנות מהן מבנה שלם. התוכנית הזו היא כמו הקשר. הקשר נותן לנתונים משמעות. הוא אומר לנו איך הנתונים קשורים זה לזה, ומה הם מייצגים.
  כאשר אנחנו לוקחים את הלבנים מהמחסן (הנתונים), ופועלים לפי תוכנית הבנייה (הקשר), אנחנו מתחילים לבנות קיר. קיר כבר מתחיל להיות משהו בעל משמעות.
  אבל בניית קיר אחד זה לא מספיק. התוכנית ממשיכה, ואומרת לנו איך לחבר כמה קירות יחד, להוסיף דלתות, חלונות, גג. לאט לאט, מתוך הלבנים והתוכנית, מתחיל לקום בית שלם. בית זה כבר דבר מורכב, שלם, שימושי מאוד. הבית, מבחינתנו, הוא מידע. מידע הוא ידע מאורגן, מובנה, בעל משמעות ברורה. זה לא רק אוסף של נתונים, אלא סיפור שלם שנבנה מהנתונים האלה.

לסיכום
נתונים, חומרי הגלם: הם כמו לבנים בודדות - חומרי גלם, חסרי משמעות בפני עצמם.
הקשר, המפתח למשמעות: הוא כמו תוכנית בנייה - הוא נותן לנתונים משמעות וארגון.
מידע, הידע המאורגן: הוא כמו בית בנוי - ידע מובנה, מאורגן, בעל משמעות וערך, שנבנה מנתונים בהקשר הנכון.

• איך המידע נקרא בעולם הדיגיטלי?
  אם נחזור לדימוי הלבנים, בעולם הדיגיטלי, הלבנים שלנו הופכות להיות מאוד מאוד פשוטות - הן הופכות להיות כמו שתי אפשרויות בלבד: יש או אין, כן או לא, דלוק או כבוי. במקום לבנים בצבעים וגדלים שונים, יש לנו רק שני סוגים של "דברים". אנחנו קוראים ל"דבר" הבסיסי הזה בעולם הדיגיטלי "ביט".

תארו לעצמכם מתג אור פשוט - כזה שיש לו רק שני מצבים: דלוק או כבוי.
• כאשר המתג כבוי, אנחנו יכולים לייצג את זה כ- 0.
• כאשר המתג דלוק, אנחנו יכולים לייצג את זה כ- 1.

זה כל מה שצריך כדי לייצג מידע בסיסי במחשב!
הביט (Bit): יחידת המידע הקטנה ביותר:
הביט הוא כמו האות הבודדת באלף-בית הדיגיטלי. הוא היחידה הקטנה ביותר של מידע בעולם הזה.
אבל ביט בודד לא אומר לנו הרבה. כמו אות בודדת, הוא חסר משמעות כמעט. אז אנחנו מצרפים ביטים יחד כדי ליצור משמעות גדולה יותר.
בדרך כלל, אנחנו מקבצים 8 ביטים יחד. לקבוצה של 8 ביטים אנחנו קוראים "בייט" (Byte). יש גם קבוצות אחרות... כרגע נתמקד בבסיס...
קיבוץ ביטים למשמעות:
תחשבו על בייט כמו מילה קצרה. מילה מורכבת מאותיות, ובייט מורכב מביטים. בייט אחד יכול לייצג, למשל, אות אחת במקלדת, כמו 'א', 'ב', 'ג', או סימן פיסוק, או ספרה. אולי בהמשך נתעמק בנושא הזה יותר.
כדי לייצג מילים ארוכות יותר, משפטים, תמונות, סרטונים, אנחנו פשוט משתמשים ברצף של הרבה מאוד בייטים.

• שבב הזיכרון, המתח החשמלי והבינארי - הצצה פנימה:

אם נמשיך עם הדימויים שלנו, תארו לעצמכם שוב את מתג האור הפשוט שלנו - "דלוק" או "כבוי". זה הבסיס לכל מה שקורה בתוך שבב זיכרון.
בתוך שבב הזיכרון, יש מיליארדי מתגי אור זעירים, קטנים פי מיליון משערה בודדת!. המתגים האלו הם לא בדיוק מתגי אור מכניים שאנחנו מכירים, אלא מתגים אלקטרוניים, שנקראים טרנזיסטורים.
אפשר לחשוב על טרנזיסטור גם כמו ברז מים קטן מאוד.
• ברז סגור: מים לא זורמים. זה כמו 0 בינארי או מתח נמוך.
• ברז פתוח: מים זורמים. זה כמו 1 בינארי או מתח גבוה.
המתח החשמלי משחק תפקיד מרכזי כאן. אנחנו משתמשים ברמות מתח שונות כדי לייצג את ה-0 וה-1 הבינארי. בדרך כלל מתח נמוך (קרוב ל-0 וולט): מייצג 0 בינארי ומתח גבוה (למשל, 1.8 וולט או 3.3 וולט, תלוי בסוג השבב): מייצג 1 בינארי.
הבחירה של רמות המתח היא שרירותית במידה רבה, ונעשית משיקולים של אמינות בין הייתר, אבל למען הסדר הטוב נשאיר את זה להמשך.

"קריאה" ו"כתיבה":
כאשר אנחנו "כותבים" מידע לשבב זיכרון, אנחנו בעצם שולטים במתח החשמלי שמופעל על כל אחד מאותם מיליארדי טרנזיסטורים זעירים. אנחנו מכוונים כל מתג למצב "דלוק" (1) או "כבוי" (0).
וכאשר אנחנו "קוראים" מידע משבב זיכרון, אנחנו בודקים את מצב המתח של כל טרנזיסטור. האם הוא במתח גבוה (1) או נמוך (0)? ככה אנחנו "קוראים" את הביטים

• אחסון המידע:
  עם השנים אנחנו צורכים יותר ויותר מקום אחסון:
  טקסט: כל אות, רווח, סימן פיסוק בטקסט שאנחנו כותבים במחשב, מאוחסן כבייט אחד או יותר. מילה של כמה אותיות תהיה מורכבת מכמה בייטים.
  תמונה: תמונה דיגיטלית מורכבת מהרבה מאוד נקודות צבע קטנות, שנקראות "פיקסלים". כל פיקסל מיוצג על ידי כמה בייטים שמתארים את הצבע שלו (למשל, כמות האדום, הירוק והכחול). תמונה מורכבת מאלפי או מיליוני פיקסלים, ולכן תמונה יכולה להיות מורכבת ממיליוני בייטים.
  קובץ מוזיקה: קובץ מוזיקה דיגיטלי מייצג גלי קול. גלי הקול האלו "נדגמים" הרבה פעמים בשנייה, וכל דגימה מיוצגת על ידי מספר בייטים. קובץ מוזיקה של כמה דקות יכול להיות מורכב ממיליוני בייטים.
  סרטון וידאו: סרטון וידאו הוא בעצם רצף של תמונות שמוצגות במהירות, בתוספת פס קול. לכן, סרטון וידאו מורכב מעוד יותר בייטים מאשר תמונה או קובץ מוזיקה בודד.
  כדי לסדר את כמויות המידע האדירות האלו, אנחנו משתמשים ביחידות מידה גדולות יותר: (ולמעשה משתמשים בחזקות של 2)
  קילו בייט (KB - Kilobyte): בערך 1,000 בייטים (בדיוק 1,024). זה יכול להכיל בערך עמוד טקסט פשוט.
  מגה בייט (MB - Megabyte): בערך מיליון בייטים (בדיוק 1,048,576). תמונה באיכות סבירה, או שיר קצר.
  גיגה בייט (GB - Gigabyte): בערך מיליארד בייטים (בדיוק 1,073,741,824). סרט באיכות טובה.
  טרה בייט (TB - Terabyte): בערך טריליון בייטים. כמות עצומה של מידע, שיכולה להכיל ספרייה דיגיטלית עצומה.
  (אגב, כשהספירה היא מדוייקת מבחינת הביטים, בד"כ הסימון יהיה "GiB" ולא "GB")

כיום, לכולנו יש כנראה יותר מטרה אחד של נתונים בין היתר כי המחירים יורדים (וזה מעגל המזין את עצמו...) ואנחנו כבר מדברים על פטה בייט (PB - Petabyte) ואקסה בייט (EB - Exabyte), כשהכמויות הולכות וגדלות. (זטאבייט (ZB), יוטהבייט (YB).)

אחרי שהבנו איך המידע "נקרא" בעולם הדיגיטלי (ביטים ובייטים), בואו נראה,

• איך המידע מאוכסן פיזית:

תחשבו על ספרייה גדולה. בספרייה, הספרים מסודרים על מדפים. כל מדף יכול להכיל הרבה ספרים, והספרייה כולה יכולה להכיל אלפי או מיליוני ספרים. בעמודות שונות, וכל ספר מכיל הרבה מידע.
במחשב, אנחנו משתמשים בהתקני אחסון כדי לשמור את המידע שלנו. התקני האחסון הם כמו ה"מדפים" של הספרייה הדיגיטלית שלנו. יש סוגים שונים של "מדפים" דיגיטליים:
דיסק אופטי, דיסק קשיח HDD ,SSD, ויש גם וDOK (דיסק און קי) SD, בהמשך נדון עליהם בפירוט.

מעניין לדעת, שגם שבב הזיכרון וגם שבב המעבד עובדים עם בינארי ומתח חשמלי. אבל המטרה שלהם שונה מאוד, והמבנה הפנימי שלהם מותאם למטרה הזו.
שבב המעבד (CPU) - המוח של המחשב: הוא מהיר מאוד, חכם מאוד, ויודע לבצע חישובים מורכבים, הוראות מתוכניות, לוגיקה. הוא מעבד את המידע. הוא לא נועד לאחסן מידע לטווח ארוך.
המבנה הפנימי שלו מורכב ממיליארדי טרנזיסטורים שמסודרים במעגלים לוגיים מורכבים מאוד -שלא נכנס אליהם- הם בנויים כדי לבצע פעולות חישוב מהירות - חיבור, חיסור, כפל, חילוק, השוואות, ועוד.
הוא מתמקד ב מהירות עיבוד ו יכולת חישוב. ולשם כך הוא מותאם.
זיכרון המעבד (Cache) קטן יחסית ומהיר מאוד, משמש לאחסון זמני של נתונים במהלך החישוב.

שבב הזיכרון (Memory Chip - RAM, Flash Memory) - הוא נועד ל לאחסן כמויות גדולות של מידע לטווח קצר (RAM) או ארוך (Flash Memory). הוא לא נועד לבצע חישובים מורכבים. הוא נועד להיות מקום אחסון נגיש ומהיר לנתונים שהמעבד צריך.
המבנה הפנימי שלו פשוט יותר יחסית לשבב המעבד. הוא מורכב מ תאים רבים מאוד, כל תא אחראי על אחסון ביט אחד (או כמה ביטים). התאים מסודרים במבנה מאורגן כדי לאפשר גישה מהירה אליהם.
הוא מתמקד ב קיבולת אחסון ו מהירות גישה לנתונים. לאחסן כמה שיותר מידע, ולאפשר למעבד לקרוא ולכתוב את המידע הזה במהירות.
כונני SSD, כרטיסי זיכרון (SD, microSD) וזיכרונות USB (דיסק און קי) כולם משתמשים בטכנולוגיית זיכרון פלאש (Flash Memory). זה סוג של זיכרון לא נדיף - כלומר, הוא שומר על המידע גם כאשר אין חשמל. בניגוד לזיכרון RAM, ש"שוכח" את הכל כשמכבים את המחשב.

זיכרון פלאש שומר מידע בצורה אלקטרונית, (לא מגנטית.) אם נחזור לדימוי המתגים שלנו, בזיכרון פלאש, אנחנו לא רק שולטים במצב המתג ("דלוק" או "כבוי"), אלא גם "לוכדים" את המצב הזה בצורה יציבה, גם כשאין יותר מתח חשמלי.
תארו לעצמכם כספת קטנה לכל מתג.
כאשר אנחנו רוצים לשמור 1 בינארי, אנחנו טוענים את הכספת במטען חשמלי (אלקטרונים). הכספת שומרת על המטען הזה גם כשמכבים את החשמל.
כאשר אנחנו רוצים לשמור 0 בינארי, אנחנו מרוקנים את הכספת ממטען חשמלי. הכספת נשארת ריקה.
המטען החשמלי הזה "לכוד" בתוך תאים זעירים בתוך שבב זיכרון הפלאש. כל תא יכול לאחסן ביט אחד או כמה ביטים, תלוי בטכנולוגיה.
אבל יש הבדלים בעיצוב, במהירות ובשימוש: שכאמור, עוד נגיע לזה...
למרות ההבדלים , כולם חולקים את הבסיס הטכנולוגי - זיכרון פלאש. הם כולם משתמשים באותם עקרונות של אגירת מטען חשמלי בתאים זעירים כדי לשמור את המידע הבינארי שלנו.
מעט שונה יש לנו את HHD שעובד בטכנולוגיה של מגנטיות, ככה שיש שם שדה מגנטי חיובי או שלילי, אני לא רוצה להאריך בנושא הכוננים יהיה לזה מדריך מפורט...

• אז, כדי לסכם:
  מידע דיגיטלי בנוי מביטים ומבייטים.
  הוא מאוחסן פיזית על גבי התקני אחסון שונים.
  והוא מאורגן לוגית על ידי מערכת קבצים לתוך קבצים ותיקיות, אבל על זה נדבר בפעם אחרת... וגם על מה קורא שמוחקים קובץ...

לסיום, אם יש לכם השגות, שאלות/הבהרות/מושגים/הגיגים, על התוכן/סגנון/צורת/סדר/אורך הכתיבה או אם חשבתם על היבטים אחרים או נוספים שעונים (או מיותרים) להגדרת פרק זה (או הבאים בעז"ה) תשתדלו להיות ביקורתיים אתם יותר ממוזמנים לפנות אלי איכשהו, אני ממש אשמח... בין היתר כי המדריך הזה ממש לא מושלם בעיניי, אבל העליתי בכ"ז אותו בעצת web_master אני מקווה שתעזרו לי לחדד אותו (ואת הבאים אחריו, שנמצאים במצבי צבירה שונים...) ולשפר את הטעון שיפור כמה שאפשר...

נ.ב. אני עובד במקביל על עוד חלקים במדריך, וזה לא תמיד קל ללמוד, לסדר, לנסח... יעזור מאוד אם עוד ייקחו חלק וישתתפו בפרויקט הזה, שימשיך להתקדם, ונוכל לרכז את הכל למדריך אחד מסודר...

נ.ב. הצעה שלי למשהו נוסף שלא נמצא באינדקס: "מילון מושגים". תוך כדי הלמידה שלי אני מגלה מושגים חדשים כל הזמן, יעזור לכולם כנראה שיהיה משהו מרוכז...

חברים, הפרוייקט מתקדם! טלו חלק במגבית... אה, במדריך, או יותר נכון סדרת המדריכים.
אולי כולם מחפשים את התשובה לשאלה "מה עושים?" ורוצים את התכלס', (וגם זה יגיע בעז"ה) וזה לא עובד ככה! בשביל זה יש את הפורום לשאול "איזו תוכנה הכי טובה?" בלי לזלזל חלילה! אבל המדריכים האלו מיועדים בעיקר למי שרוצה ללמוד, להשקיע, ולהחכים לדעת על מה בכלל אנחנו מדברים (כמובן בצורה פשוטה וברורה) כשנכנסים ל"עולם המידע והנתונים" (לא "השחזור" זה יגיע ממילא...) אז לא חייבים לחכות שאני או @web_master נעלה מדריך חדש, תבחרו נושא בתיאום מראש ותתחילו ללמוד...
זה מה שאני עושה מעת לעת בכ"א...
כאן נמצא "אינדקס הנושאים" לכתיבה.

אז הנה סיימתי עוד פרק, קחו נשימה עמוקה ותקפצו פנימה

• ברוכים הבאים לעולם המספרים ההקסדצימאליים:

הקסדצימאלי - שפה סודית של מחשבים?
תארו לעצמכם שוב את מחסן הלבנים שלנו. זוכרים? המחסן מלא בלבנים בודדות, חסרות משמעות כמעט, שהן כמו ביטים בודדים - 0 ו-1.
כדי לעבוד עם כמויות גדולות של ביטים בצורה יותר נוחה ויעילה, אנחנו מקבצים אותם לקבוצות. כבר פגשנו את ה בייט - קבוצה של 8 ביטים. בייט הוא כמו מילה קצרה בעולם הבינארי. והיא השימושית מבין כולם לאדם אנושי. (מילה היא לא הדוגמה הנכונה
אם אנחנו רוצים לדייק, הנה פירוט קצר על קבוצות שונות של ביטים:
ניבל (Nibble): 4 ביטים. Word: תואם למעבד- כיום 64 ביט, (תלוי במחשב - כמובן רוב המחשבים היום הם 64...)
ויש את Quad Word או Double Word שרלוונטיים בעיקר במחשבים עם ארכיטקטורה 86x)

אבל לפעמים, גם בייטים בודדים עדיין יכולים להיות מסורבלים לקריאה ולכתיבה, במיוחד כשמדובר ברצפים ארוכים של בייטים, כמו כתובות זיכרון, קודי צבע, או נתונים בינאריים גולמיים.
כאן נכנס לתמונה ההקסדצימאלי, הוא כמו שפה מקוצרת, קוד סודי שמאפשר לנו לייצג רצפים ארוכים של ביטים בצורה יותר קצרה וקריאה יחסית לבני אדם.

• הצורך בהקסדצימאלי:
  תארו לעצמכם שאתם צריכים לרשום מספר טלפון ארוך מאוד - נגיד מספר טלפון בינלאומי עם קידומת ארוכה. לכתוב את כל הספרות אחת אחרי השנייה יכול להיות ארוך ומייגע, וגם קשה לזכור ולבדוק אם העתקתם נכון.
  מה כולנו עושים כדי לפשט את זה? אנחנו מקבצים את הספרות לקבוצות קטנות, למשל קבוצות של 3 או 4 ספרות, ומוסיפים רווחים או מקפים בין הקבוצות. זה עוזר לנו לקרוא ולזכור את המספר יותר בקלות, ולזהות שגיאות אם יש.
  הקסדצימאלי עושה משהו דומה, אבל הוא מקבץ ביטים לקבוצות של 4 ביטים בכל פעם.

למה דווקא 4 ביטים?
כי קבוצה של 4 ביטים יכולה לייצג בדיוק 16 ערכים שונים (מ-0000 בינארי עד 1111 בינארי). וזה בדיוק מספר הספרות שיש לנו בשיטה ההקסדצימאלית!
וזה הקשר המיוחד בין בינארי להקסדצימאלי, 2 בחזקת 4 =16!

• הכרת הספרות ההקסדצימאליות - לא רק מספרים!
  בשיטה העשרונית הרגילה (דצימלית), יש לנו 10 ספרות: 0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9.
  (יש עוד סוגים של בסיסי ספירה, אבל לא רלוונטיים אלינו...)
  הקסדצימאלי (בסיס 16) זה פשוט שיטה מגניבה לספור, כמו עשרוני שאנחנו רגילים, רק קצת אחרת. בעשרוני יש לנו 10 ספרות (0 עד 9), נכון? אז בהקסדצימאלי יש לנו... ניחשת נכון! 16 "ספרות". אבל רגע, אין לנו מספיק ספרות רגילות! אז מה עושים?
  מכירים את החברים החדשים - A, B, C, D, E, F!
  במקום להמשיך עם 10, 11, 12 וכו', בהקסדצימאלי אנחנו משתמשים באותיות! זה נשמע מוזר, אבל זה ממש פשוט:
  0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9 - אלה כרגיל, אין הפתעות.
  A - זה כמו 10 בעשרוני.
  B - זה כמו 11 בעשרוני.
  C - זה כמו 12 בעשרוני.
  D - זה כמו 13 בעשרוני.
  E - זה כמו 14 בעשרוני.
  F - זה כמו 15 בעשרוני.
  חשוב! אחרי F, אנחנו לא עוברים ל-G, אלא, אחרי F מגיע... 10!
  כן, בדיוק כמו בעשרוני, אחרי 9 מגיע 10, בהקסדצימאלי אחרי F מגיע 10. זה אומר ש-'10' בהקסדצימאלי זה כבר המספר 16 בעשרוני! קצת מוזר בהתחלה, אבל תתרגל.

Spoiler

(חשוב לזכור להמשך: הסימן 'F' בהקסדצימלי מייצג את הערך העשרוני 15, ולא 16.)
האמת שזה דווקא נחמד הקטע עם האותיות, יכול להיות צירופי מספרים שירכיבו מילים באנגלית... אבל אנחנו לא נתבלבל בין מספרים הקסדצימליים למילים, אל דאגה. (כבר נסביר איך אנחנו מזהים אותם...)

העיקרון הבסיסי ברור, עכשיו בואו נתקדם קצת.

• ערך המיקום:
  במספרים עשרוניים שאנחנו רגילים אליהם, יש חלוקה לרמות בחזקה של 10 ככה שהערך של המספר גדל ככל שהוא נמצא שמאלה
  חזקה היא דרך קצרה לכתוב פעולת כפל של מספר בעצמו מספר מסוים של פעמים.

(כעיקרון כשאנחנו מסתכלים על ספרה בודדת, אין מה להסתבך, פשוט מסתכלים בטבלה אם לא זוכרים בעל-פה את הערכים ההקסדצימאליים, בשתי ספרות ומעלה: כאן נכנס לתמונה העניין של בסיס 16 והחזקות שלו. כל מיקום של ספרה מייצג חזקה של 16. לכן, כדי להבין את הערך העשרוני של מספר הקסדצימאלי עם שתי ספרות או יותר, אנחנו חייבים לבצע את ההמרה לפי המיקום והערך של כל ספרה.)

• המרת מספרים הקסדצימאליים לעשרוניים:
  בשיטה ההקסדצימלית, כמו בשיטה העשרונית, למיקום של כל סימן במספר יש ערך. הערך של כל מקום גדל בחזקות של 16 ככל שזזים שמאלה:

נבין את זה לאט לאט.

ניקח את המספר 11 ונפרק אותו מימין לשמאל:
1 נמצא במקום של היחידות, הערך שלו הוא 1, פשוט.
ה-1 השמאלי נמצא במקום של "העשרות" שזה 16 בהקס, הערך שלו הוא 16.
התוצאה היא 17.
'10': האפס פה "שומר מקום" ליחידות, ומוודא שה-'1' יהיה במקום של ה-16. בלי האפס, זה היה סתם '1', שזה רק 1 כמו גם בעשרוני.

(נזכור שהערך של 0 תמיד 0: הספרה '0' בהקסדצימלי תמיד מייצגת את הערך העשרוני 0, ללא קשר למיקום שלה.)

ניקח דוגמה נוספת:
המרת FF הקסדצימלי לעשרוני
F (ימני) = 15, 15 * 1 = 15
F (שמאלי) = 15, 15 * 16 = 240
סיכום: 15 + 240 = 255 עשרוני
אנחנו עושים 15 כפול 16 כי הערך של הF הוא 15 אבל הוא נמצא במקום של 16

בוא נהיה ברורים: הכלל להמרה לערך העשרוני הוא, המספר כפול 16 בחזקת המקום שלו בסדר הבא:
0 – 1 – 2 – 3 וכן הלאה.
ה 0 הוא האחדות, כמו שלמדנו, אין מה להמיר בו, הוא שווה לערך שלו,
ה 1 הוא המספר כפול 16 (אם זה 1 הקס, אז זה פשוט 16 עשרוני) בחזקת 1 (שזה אותו דבר בעצם).
ה 2 הוא המספר כפול 16 בחזקת 2 (או אם תרצו המספר כפול 16 כפול 16...)
וכן הלאה...

הכי קל ללמוד בדוגמאות, אז נמשיך:
המרת A0 הקסדצימלי לעשרוני
0 (ימני) = 0, אנחנו מחשבים 0 * 1 = 0
A (שמאלי) = 10, אנחנו מחשבים 10 * 16 = 160
סיכום: 0 + 160 160 = עשרוני

המרת 121 הקסדצימלי לעשרוני
1 (ימני) = 1, 1 * 1 = 1
2 (אמצעי) = 2, 2 * 16 = 32
1 (שמאלי) = 1, 1 * 256 = 256
סיכום: 1 + 32 + 256 289 = עשרוני

המרת 2B3 הקסדצימלי לעשרוני:
3 (ימני) = הערך הקסדצימלי שלו הוא 3, מחשבים: 3 * 1 = 3
B (אמצעי) = הערך הקסדצימלי שלו הוא 11, מחשבים: 11 * 16 = 176
2 (שמאלי) = הערך הקסדצימלי שלו הוא 2, מחשבים: 2 * 256 = 512
סיכום: 3 + 176 + 512 = 691 עשרוני

וכן על זו הדרך:
'100' הקסדצימלי הוא 256 עשרוני: (1 * 1 62) + (0 *1 61) + (0 *1 60) = 256.
'AA' הקסדצימלי הוא 170 עשרוני: (10 * 16) + 10 = 170.

'20' בהקסדצימלי הוא 32 בעשרוני
ה-'0' הימני הוא במקום של 1 60 (יחידות), ערכו 0.
ה-'2' השמאלי הוא במקום של 1 61 (שש-עשרה), ערכו 2.
חישוב: (2) כפול (16) + (0) כפול (1) = 32 + 0 = 32 בעשרוני.

תרגילים (לא להתבלבל!): כמה זה 16 בהקסדצימאלי? ו17? 18ו?
עניתם? אז כמה זה 10? 11? 13? אם לא טעיתם, אז אתם על הגל!

בואו נסכם את הקטע עם המקומות:
המקום הכי ימני (ראשון) - כפול 1.
המקום השני (משמאל) - כפול 16.
המקום השלישי (משמאל) - כפול 16 * 16 (שזה 256).
המקום הרביעי (משמאל) - כפול 16 * 16 * 16 (שזה 4096).
וכן הלאה...

טוב, נראה לי שעד כאן הכל ברור, תבדקו את עצמכם...

• מתקדמים, איך ממירים הפוך, עשרוני להקסדצימאלי? נתחיל בדוגמה:

המרת המספר העשרוני 30 להקסדצימאלי:

1. 30 חלקי 16 = 1 עם שארית 14. (14 בעשרוני זה E בהקסדצימאלי)
2. המנה היא 1, שהיא לא 0, אז ממשיכים.
3. 1 חלקי 16 = 0 עם שארית 1.
4. המנה היא 0, סיימנו.
5. השאריות הן 14 (E) ואז 1. בסדר הפוך הן 1E.
   לכן, 30 בעשרוני שווה ל- 1 E בהקסדצימאלי.
   כלומר אנחנו נחלק את המספר ב 16 נרשום את השארית ואת התוצאה נחלק שוב ב16, ונרשום את השארית
   שימו לב שעכשיו המספרים מ 15 ומטה מתורגמים לערך שלהם בהקס, כולל אם השארית היא 0
   כעת נחבר הפוך בסדר הפעולות שלנו את השאריות ונקבל את המספר ההקסדצימאלי. מובן? נדגים שוב:

נמיר את המספר העשרוני 4097 להקסדצימאלי:

1. 4097 חלקי 16 = 256 עם שארית 1.
2. 256 חלקי 16 = 16 עם שארית 0.
3. 16 חלקי 16 = 1 עם שארית 0.
4. 1 חלקי 16 = 0 עם שארית 1.
   התוצאה האחרונה היא 0, אז אנחנו עוצרים. השאריות שקיבלנו הן 1, 0, 0, 1.
   כשנחבר אותן בסדר הפוך, נקבל 1001. (טוב, זה יצא אותו דבר במקרה הזה...)
   לכן, 4097 בעשרוני שווה ל-1001 בהקסדצימאלי
   אנחנו רואים כאן את העיקרון של הפעולה, אנחנו צריכים להגיע למספר שלא מתחלק ב16 ואז התוצאה היא 0 (אין חצאים, כן?) גם אם נצטרך לחזור על החילוק ב 16 שוב ושוב.

עוד דוגמה, נמיר את המספר העשרוני 48 להקסדצימאלי:

1. 48 חלקי 16 = 3 עם שארית 0.
2. התוצאה היא 3, שהיא לא 0, אז ממשיכים.
3. 3 חלקי 16 = 0 עם שארית 3.
4. התוצאה היא 0, סיימנו.
5. השאריות הן 0 ואז 3. בסדר הפוך הן 30.
   לכן, 48 בעשרוני שווה ל-30 בהקסדצימאלי.

יופי! אז עד כאן תיאוריה, בואו נעבור לעולם המעשי יותר, אם אפשר לקרא לזה ככה...

• שימושים נפוצים של הקסדצימאלי:
  אז איך אנחנו מזהים מספר הקסדצימאלי כשאנחנו פוגשים אותו? יש כמה אופציות, תלוי איפה פגשתם אותו.
  1. קידומת של 0x בתחילת המספר. (נכון אתם מכירים? למי לא היה מסך כחול והפנו אותנו להסתכל מה מספר השגיאה...)
  2. הספרה 16 בקטן אחרי המספר. לפעמים ככה יכתבו לכם אותו במדריכים שונים, מהיום יהיה לכם קל יותר להתמצאות...
  3. האות h אחרי המספר. (ותזהרו לשאול אותי איך לא חושבים שזה חלק מהאותיות של המספר.... ) אבל שימו לב, אם המספר מתחיל בספרה ולא באות צריך להוסיף 0 לפני המספר (אתם מבינים לבד בטח שאין לזה משמעות גם בכל מספר שהוא, כי זה 0 בכל מקרה... כן?)
  4. גם "#" בסוף מזהה את המספר כהקסדצימאלי כבר נביא דוגמאות....
  (השימושים העיקריים הם 0x בתכנות ו# בייצוג צבעים)
  זה חשוב, אם למשל נכתוב 0101 זה יהיה 9 בבינארי. (מה? לא עברתם על המדריך של @web_master רוצו מהר לשם!)
  איפה אנחנו פוגשים את ההקסדצימאלי? איפה לא...
  בשפות תכנות. כמו פייתון, ג'אווה וכו' שם אנחנו כותבים עם קידומת 0x בד"כ.
  אם נכתוב לדוגמא בפייתון:

number = 0xBEA
print(number)

פייתון יבין ש-xBEA0 זה מספר בהקסדצימאלי, והוא ימיר אותו לערך המספרי הדצימלי 3050.
ציון כתובות זיכרון. כתובות זיכרון לרוב מוצגות בהקסדצימאלי. כתובת כמו 0x00401000 מציינת מיקום ספציפי בזיכרון המחשב. (לא לטעות, השגיאה במסך הכחול בווינדוס היא בספרות הקסדצימאליות, אבל לא מצביעה על מיקום בזיכרון, אלא על סוג וחומרת השגיאה.)
ייצוג צבעים בעולם הדיגיטלי. המבנה הוא RGB"" ונכתב כך: RRGGBB# (אדום, ירוק, כחול.) ולכל צבע אפשר לתת ערך בין 0 ל 255:
למשל צבע אדום מלא יהיה FF0000#
#00FF00 - ירוק טהור (מקסימום ירוק, בלי אדום וכחול)
#0000FF - כחול טהור (מקסימום כחול, בלי אדום וירוק)
#FFFFFF - לבן (כל הצבעים מעורבבים בעוצמה מקסימלית)
#000000 - שחור (מינימום אדום, ירוק וכחול - אין אור בכלל)
#808080 - אפור (עוצמה בינונית של כל הצבעים)
#FFA500 - כתום (שילוב של אדום וירוק)
צהוב - #FFFF00 (אדום וירוק מלאים)
נתוני קובץ: כאשר בודקים קובץ בינארי גולמי בתוכנה הקסדצימאלית (Hex Editor), רואים רצף של ערכים הקסדצימאליים. כל זוג ספרות הקסדצימאליות מייצג בייט אחד מהקובץ.(את זה אתם אמורים לדעת כבר, נו, נראה אתכם, למה כל זוג זה בייט?)
אבל לא נעמיק בזה לעת עתה, יהיה לזה פרק במיוחד בעז"ה, ...

• אני חושב שאנחנו מוכנים להמשיך הלאה, הקסדצימאלי ובינארי:
  טוב, אז כנספח או המשך למדריך על בינארי, בואו נלמד להמיר הקסדצימאלי לבינארי ולהפך: זה כבר חיים קלים,
  למה? כי זה באמת קל מאוד! פשוט מקבצים את הביטים בקבוצות של 4, ומתרגמים כל קבוצה לספרה הקסדצימאלית המתאימה.
  למשל, נניח שיש לנו את רצף הביטים הבא:
  1011010011101010(בינארי)
  נחלק לקבוצות של 4 ביטים, מימין לשמאל:
  1011 0100 1110 1010
  נתרגם כל קבוצה לספרה הקסדצימאלית:
  1011 בינארי = B הקסדצימאלי
  0100 בינארי = 4 הקסדצימאלי
  1110 בינארי = E הקסדצימאלי
  1010 בינארי = A הקסדצימאלי
  נחבר את הספרות ההקסדצימאליות יחד:
  BEA
  אז, 1011010011101010 בינארי = BEA הקסדצימאלי.

כדי להמיר מהקסדצימאלי לבינארי, עושים בדיוק הפוך:
לוקחים כל ספרה הקסדצימאלית בנפרד.
מתרגמים כל ספרה לקבוצת 4 הביטים הבינארית המתאימה.
מחברים את קבוצות הביטים יחד.
למשל, נניח שיש לנו את המספר ההקסדצימאלי 2F5:
מפרידים לספרות בודדות: 2 F 5
מתרגמים כל ספרה ל-4 ביטים בינאריים:
2 הקסדצימאלי = 0010 בינארי
F הקסדצימאלי = 1111 בינארי
5 הקסדצימאלי = 0101 בינארי
מחברים את קבוצות הביטים יחד:
0010 1111 0101
אז, 2F5 הקסדצימאלי = 001011110101 בינארי.
להזכירכם, יש לנו כבר טבלה מסודרת של ערכי הבינארי ויש לנו גם טבלה מסודרת של ערכי ההקסדצימאלי! פשוט לחבר אותם יחד!...

Spoiler

שים לב: כל הערכים הבינאריים בטבלה הם תמיד 4 ביטים (4 ספרות). גם אם המספר קטן, אנחנו מוסיפים אפסים משמאל כדי שיהיו 4 ביטים. למשל, 1 זה לא סתם '1' בינארי, אלא '0001'.
ההמרה הכי קלה בעולם! לוקחים כל סימן במספר ההקסדצימלי, והופכים אותו ל-4 ביטים בינאריים לפי הטבלה! זהו! אין יותר מזה.

כהרגלנו, הכי פשוט ללמוד עם דוגמאות:
המרה של 'F' הקסדצימלי לבינארי:
פשוט הולכים לטבלה, מוצאים את 'F', ורואים שהוא הופך ל-'1111' בינארי.
אז 'F' הקסדצימלי = 1111 בינארי.
המרה של '25' הקסדצימלי לבינארי:
לוקחים כל סימן בנפרד:
'2' הופך ל-'0010' (לפי הטבלה).
'5' הופך ל-'0101' (לפי הטבלה).
מחברים אותם אחד ליד השני: 00100101 בינארי.
אז '25' הקסדצימלי = 00100101 בינארי.

המרה של 'A0' הקסדצימלי לבינארי:
'A' הופך ל-'1010'.
'0' הופך ל-'0000'.
מחברים: 10100000 בינארי.
אז 'A0' הקסדצימלי = 10100000 בינארי.
המרה של '12F' הקסדצימלי לבינארי:
'1' הופך ל-'0001'.
'2' הופך ל-'0010'.
'F' הופך ל-'1111'.
מחברים: 000100101111 בינארי.
אז '12F' הקסדצימלי = 000100101111 בינארי.

אנחנו לקראת סיום נראה לי... מה עוד? אה! לא דיברנו על פעולות חשבוניות בבסיסים האלו, איך למען השם מסתכלים על כזה דבר?
(עריכה: עקב האורך ובעיות עימוד יצורף למדריך מחדש כשנצרף הכל למדריך אחד מלא)

• והנה קצת שיעורי בית:
  אני אתן לכם כמה שמות של צבעים נפוצים עם הקוד ההקסדצימלי שלהם. המשימה היא להמיר כל קוד צבע הקסדצימלי לקוד צבע בינארי! לא לשכוח, כל סימן הקסדצימלי הופך ל-4 ביטים בינאריים.

הצבעים לאתגר:
אדום - קוד הקסדצימלי: #FF0000
ירוק - קוד הקסדצימלי: #00FF00
כחול - קוד הקסדצימלי: #0000FF
לבן - קוד הקסדצימלי: #FFFFFF
שחור - קוד הקסדצימלי: #000000
אפור - קוד הקסדצימלי: #808080

איך עושים את זה?
לכל צבע, אתה צריך להמיר כל זוג סימנים הקסדצימליים (RR, GG, BB) לבינארי בנפרד.
למשל, עבור צבע אדום (#FF0000):
FF (אדום) -> תמיר את 'F' הראשון לבינארי, ואז את 'F' השני לבינארי, ותחבר אותם.
00 (ירוק) -> תמיר את '0' הראשון לבינארי, ואז את '0' השני לבינארי, ותחבר אותם.
00 (כחול) -> אותו דבר כמו ירוק.
ואז תחברו את שלושת החלקים הבינאריים (אדום, ירוק, כחול) אחד ליד השני, וקיבלתם את קוד הצבע הבינארי!

יאללה, לעבודה! (לא לפסח עדיין, רגע.)

אז, אם הגעתם עד לפה, אשמח גם כאן לשמוע/לקרא הערות/הארות תובנות או הגיגים על כל אחד מהיבטי המדריך הזה (אני לא אתחיל שוב עם הסגנון/וכו'/וכו' כן?) וביחד נהפוך את המדריך הזה לברור ומובן יותר. סגור? בהצלחה.

נ.ב. בבקשה אם אתם רוצים לשתף את המדריך, פשוט תשלחו קישור לכאן, בסדר?

קבצי bat.zip
הורדתי והעלתי...
רק יש "מסמך טקסט חדש" שלא ירד לי...

@אוקיי-נט לי בנטפרי אין בעיה.
אולי עדיף אם כבר לעזוב את לאומי...

לקח לו הרבה זמן לעלות [https://drive.google.com/open?id=16I-T7ipcmj6o3EC7242eDp0RUYHV4-nI](link url)
אבל הנה זה
ערכתי בפוטושופ וסגרתי באנדיזיין

כאן

הפורום באמת התחיל "לרוץ" פתאום!! חד וחלק!!
אבל חבל שאני (עדיין) לא יכול להכנס מדפדפן כרום...

נרגעתי...
באמת בדפדפן אחר כן מופיע, וגם בכרום אם לוחצים פעמיים על השורה...
תודה ולייקים לכולם!

אם מדברים על רישיונות...
לא יודע אם עדיין עובד....
אבל כשאני התקנתי אנטי וירוס של ESET הורדתי גירסת ניסיון,
ושיניתי את השעון ל-2099 לפני ההתקנה ואח"כ שיניתי חזרה את השעון
והפעלתי את המחשב מחדש....וזהו!

הכי טוב נטפרי
גם החסימה, וגם פתוח מה שאין בעיה...

@אנונימוס-1 ReadEra book reader pdf epub word_v21.07.17+1520_apkpure.com.apk
בבקשה.

כפי הידוע לי יש להם בעיה בגלל העומס על האתר...
כדאי לנסות יותר בשעות הערב... (אז מטפלים בזה...)
לא תייגתי אף אחד אבל לידע הכללי

@לוי-יצחק QustodioInstaller.exe
ראיתי שאין תגובה... ובדיוק אני התקנתי אותה....
מקווה שזה עדכני, כי יש לי אותה די הרבה זמן.

@חדד מה המקור? יש לך אנטי וירוס? אנטי מאלוור?

@רפאל-vnkl כתב בבעיה | וירוס / האקרים ?:

שזו לא תמונה של הפורץ

אף פורץ לא ישים תמונה שלו בכל מקרה, כך שזה לא אומר הרבה.

@danidani
@סקרן-לא-קטן הכל נכון...
בטיחותי זה לא!

@חסויה יש אפשרות
אבל זה משחזר את כל 30 הימים האחרונים ל "כל הדואר"
https://support.google.com/mail/workflow/9317561?hl=en

@יאיר-הבהיר לא רואה עניין לפתוח נושא חדש, זה הרחבה של אותו עניין...
בכ"א אני חושב לעצור איפה שהספקתי לכתוב עד עכשיו, נראה לי מספיק, אם יהיה דרישה אולי נמשיך...
אני מקווה להספיק לערוך היום את הפוסט ולהכניס חלק...

@גרפיקאית-מתקדמת-0 מצויין
לחלץ עם ווינראר או 7זיפ. הקוד הוא 1234
ואז לפתוח את הקובץ כמנהל ואז ללחוץ 1 או 2