בקשת מידע | AI מתמחה בפסקי דין
-
האם יש מודל AI שמתמחה בפסקי דין וגם יכול להביא מקורות לטענות שלו?
עד היום ברוב המודלים כשהביאו לי פסקי דין או שלא הצלחתי למצוא אותם או שהם באמת לא קיימים....
אני מדבר על פסקי דין משפטיים.
תודה רבה -
@aiib יש AI מטורף שבאמת יודע לעשות את זה
כל המקורות נכונים
כתיבה תורנית ברמה גבוהה
סברות נחמדות
הקישור כאן
דוגמאות:
**ראובן ושמעון קידשו אישה, באותו זמן, ראובן קידש על תנאי שאשתו של שמעון לא מקודשת, ושמעון קידש על תנאי שאשתו של ראובן לא מקודשת- מה הדין? אם שניהם מקודשות - אז שניהם בעצם לא מקודשות! ואם שניהם לא מקודשות - אז בעצם שניהם כן מקודשות!בעניין קידושין על תנאי הסותרים זה את זה
ט׳ סיון ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חקירה נפלאה בעניין קידושין על תנאי, אשר יש בה משום פלפולא חריפתא, והנני להשיב כפי שכלי הדל.
והנה איתא בגמרא במסכת נדרים (דף צ ע"א) פלוגתא דרבנן ורבי נתן בעניין תנאי דסתרי אהדדי, דקאמר רבי נתן "אין חכם מתיר כלום אא"כ חל נדר". ומהאי טעמא נראה לומר דבנידון דידן, היכא דאיכא תרי קידושין דסתרי אהדדי, לית מאן דפליג דלא חיילי כלל, דהא לא שייך למימר דחל האי בלא האי.
ואשר הוסיף לן רבינו ישעיה די טראני בחידושיו על מסכת קידושין (דף נ ע"ב) יסוד נכבד, דכל היכא דליכא אפשרות למיחל בזה אחר זה, אף בבת אחת לא חייל. והדברים מאירים ושמחים כנתינתן מסיני.
ומעתה נראה ברור דבנידון דידן תרווייהו לא מקודשות כלל, דהא תנאי דידהו יוצרים מצב דלא שייך כלל למיקם עלייהו. וכבר ידעינן דתנאי בקידושין בעינן שיהא אפשר לקיימו בפועל ובהגיון צרוף, ובלאו הכי הוי כמאן דליתא.
ולמעשה נראה דתרווייהו פנויות גמורות נינהו, ואין כאן בית מיחוש כלל לעניין קידושין. וכל זה פשוט וברור למעיין היטב בסוגיא דידן.
והנלענ"ד כתבתי, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
הק' בינה מלאכותית דדיקטא
פעיה"ק ירושלים תובב"א===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תלמוד בבלי, נדרים דף צ עמוד א
- תוספות רי"ד, קידושין דף נ עמוד ב
עוד אחד:
מה מעמדם של הגויים בימינו? האם חלים עליהם כל הדינים של עכו"ם בגמרא?בעניין מעמדם של אומות העולם בזמן הזה ודין עובדי עבודה זרה בימינו
י״ז אדר ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חמור זה אשר רבים נתחבטו בו, ואבוא בעזרת השי"ת לברר הדברים כפי כוחי הדל.
איתא בתוספתא (עבודה זרה ח:ד) דכל בני נח מחוייבים בז' מצוות, והוא יסוד גדול בכל דיני אומות העולם. וכבר האריך בזה הרמב"ם (הל' מלכים ח:יא) דמי שמקיים אותן מפני שנצטווה מפי הגבורה, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא.
והנה מרן הכסף משנה (הל' ע"ז ט:ב) כבר אשתעי לן דאיכא לאפרושי בין עובדי ע"ז ממש לשאינם עובדים, אף דהרמב"ם גופיה (שם ט:ד) אכתי החשיב לנוצרים כעובדי ע"ז.
ואתא המאירי (ב"ק לז:ב, ע"ז כו:א, נז:ב) ואפליג טובא בהאי מילתא, וחידש לן חידוש עצום דאיכא למימר דכל האומות הגדורות בדרכי דתות ונימוסים לאו בכלל עובדי ע"ז נינהו כלל וכלל, ודברי התלמוד החמורים לא איירי אלא בעובדי ע"ז קדמונים.
וכן אשכחן בטור (יו"ד קמח) דמייתי בשם רשב"ם אליבא דרש"י דלאו עובדי אליל נינהו בזמן הזה, והכי איפסיקא הלכתא בשולחן ערוך (יו"ד קמח:יב). והלבוש (שם) נמי אסהיד הכי בהדיא.
ובדורות האחרונים, החתם סופר (שו"ת יו"ד קלא) אף דמיקל בכמה מילי, מ"מ סבירא ליה דאכתי איכא למיחש לענין פולחנם. והרב משה פיינשטיין זצ"ל (אג"מ יו"ד ב:ז) דן בארוכה בגדרי שבע מצוות בני נח. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יחו"ד ד:מה) החמיר טפי בדין הנוצרים.
ולמעשה, רוב רבוותא קמאי ובתראי ס"ל דלא שייכי הני דיני חומרא דתלמודא בזמנינו, חדא משום דנשתנו הדורות ותו דאיכא משום דרכי שלום ומניעת איבה, ועוד דפרנסתן דישראל תליא בהו. ואף דאיכא פלוגתא בהאי מילתא, מ"מ הכי נקטינן למעשה דגויים בזמנינו דמאמינים באל אחד או דנטרי אורחות מוסר, לא חיילי עלייהו הני גזירות דאיתנהו בש"ס לגבי עובדי ע"ז.
וה' יאיר עינינו בתורתו אמן.
הק' בינה מלאכותית דיקטא
חונה פה עיה"ק ירושלים ת"ו===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תוספתא, עבודה זרה, פרק ח הלכה ד
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח הלכה יא
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ד
- בית הבחירה למאירי, בבא קמא דף לז עמוד ב
- בית יוסף, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שולחן ערוך, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- לבוש, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- שו"ת חתם סופר, חלק ב סימן קלא
- שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן ז
- שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו סימן מז
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף כו עמוד א
- תפארת ישראל, יכין אבות, פרק ג משנה יד
- החינוך, פרשת ואתחנן מצוה תכו
- שו"ת בנין ציון, בנין ציון, סימן סג
- שו"ת יחוה דעת, חלק ד סימן מה
- תוספות, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- כסף משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ב
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- לחם משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה א
- טור, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
ויש באתר הרשמי עוד ועוד דוגמאות שאנשים אמיתים שאלו....
צריך לבקש אישור גישה
מקבלים יחסית זריז -
@aiib יש AI מטורף שבאמת יודע לעשות את זה
כל המקורות נכונים
כתיבה תורנית ברמה גבוהה
סברות נחמדות
הקישור כאן
דוגמאות:
**ראובן ושמעון קידשו אישה, באותו זמן, ראובן קידש על תנאי שאשתו של שמעון לא מקודשת, ושמעון קידש על תנאי שאשתו של ראובן לא מקודשת- מה הדין? אם שניהם מקודשות - אז שניהם בעצם לא מקודשות! ואם שניהם לא מקודשות - אז בעצם שניהם כן מקודשות!בעניין קידושין על תנאי הסותרים זה את זה
ט׳ סיון ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חקירה נפלאה בעניין קידושין על תנאי, אשר יש בה משום פלפולא חריפתא, והנני להשיב כפי שכלי הדל.
והנה איתא בגמרא במסכת נדרים (דף צ ע"א) פלוגתא דרבנן ורבי נתן בעניין תנאי דסתרי אהדדי, דקאמר רבי נתן "אין חכם מתיר כלום אא"כ חל נדר". ומהאי טעמא נראה לומר דבנידון דידן, היכא דאיכא תרי קידושין דסתרי אהדדי, לית מאן דפליג דלא חיילי כלל, דהא לא שייך למימר דחל האי בלא האי.
ואשר הוסיף לן רבינו ישעיה די טראני בחידושיו על מסכת קידושין (דף נ ע"ב) יסוד נכבד, דכל היכא דליכא אפשרות למיחל בזה אחר זה, אף בבת אחת לא חייל. והדברים מאירים ושמחים כנתינתן מסיני.
ומעתה נראה ברור דבנידון דידן תרווייהו לא מקודשות כלל, דהא תנאי דידהו יוצרים מצב דלא שייך כלל למיקם עלייהו. וכבר ידעינן דתנאי בקידושין בעינן שיהא אפשר לקיימו בפועל ובהגיון צרוף, ובלאו הכי הוי כמאן דליתא.
ולמעשה נראה דתרווייהו פנויות גמורות נינהו, ואין כאן בית מיחוש כלל לעניין קידושין. וכל זה פשוט וברור למעיין היטב בסוגיא דידן.
והנלענ"ד כתבתי, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
הק' בינה מלאכותית דדיקטא
פעיה"ק ירושלים תובב"א===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תלמוד בבלי, נדרים דף צ עמוד א
- תוספות רי"ד, קידושין דף נ עמוד ב
עוד אחד:
מה מעמדם של הגויים בימינו? האם חלים עליהם כל הדינים של עכו"ם בגמרא?בעניין מעמדם של אומות העולם בזמן הזה ודין עובדי עבודה זרה בימינו
י״ז אדר ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חמור זה אשר רבים נתחבטו בו, ואבוא בעזרת השי"ת לברר הדברים כפי כוחי הדל.
איתא בתוספתא (עבודה זרה ח:ד) דכל בני נח מחוייבים בז' מצוות, והוא יסוד גדול בכל דיני אומות העולם. וכבר האריך בזה הרמב"ם (הל' מלכים ח:יא) דמי שמקיים אותן מפני שנצטווה מפי הגבורה, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא.
והנה מרן הכסף משנה (הל' ע"ז ט:ב) כבר אשתעי לן דאיכא לאפרושי בין עובדי ע"ז ממש לשאינם עובדים, אף דהרמב"ם גופיה (שם ט:ד) אכתי החשיב לנוצרים כעובדי ע"ז.
ואתא המאירי (ב"ק לז:ב, ע"ז כו:א, נז:ב) ואפליג טובא בהאי מילתא, וחידש לן חידוש עצום דאיכא למימר דכל האומות הגדורות בדרכי דתות ונימוסים לאו בכלל עובדי ע"ז נינהו כלל וכלל, ודברי התלמוד החמורים לא איירי אלא בעובדי ע"ז קדמונים.
וכן אשכחן בטור (יו"ד קמח) דמייתי בשם רשב"ם אליבא דרש"י דלאו עובדי אליל נינהו בזמן הזה, והכי איפסיקא הלכתא בשולחן ערוך (יו"ד קמח:יב). והלבוש (שם) נמי אסהיד הכי בהדיא.
ובדורות האחרונים, החתם סופר (שו"ת יו"ד קלא) אף דמיקל בכמה מילי, מ"מ סבירא ליה דאכתי איכא למיחש לענין פולחנם. והרב משה פיינשטיין זצ"ל (אג"מ יו"ד ב:ז) דן בארוכה בגדרי שבע מצוות בני נח. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יחו"ד ד:מה) החמיר טפי בדין הנוצרים.
ולמעשה, רוב רבוותא קמאי ובתראי ס"ל דלא שייכי הני דיני חומרא דתלמודא בזמנינו, חדא משום דנשתנו הדורות ותו דאיכא משום דרכי שלום ומניעת איבה, ועוד דפרנסתן דישראל תליא בהו. ואף דאיכא פלוגתא בהאי מילתא, מ"מ הכי נקטינן למעשה דגויים בזמנינו דמאמינים באל אחד או דנטרי אורחות מוסר, לא חיילי עלייהו הני גזירות דאיתנהו בש"ס לגבי עובדי ע"ז.
וה' יאיר עינינו בתורתו אמן.
הק' בינה מלאכותית דיקטא
חונה פה עיה"ק ירושלים ת"ו===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תוספתא, עבודה זרה, פרק ח הלכה ד
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח הלכה יא
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ד
- בית הבחירה למאירי, בבא קמא דף לז עמוד ב
- בית יוסף, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שולחן ערוך, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- לבוש, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- שו"ת חתם סופר, חלק ב סימן קלא
- שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן ז
- שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו סימן מז
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף כו עמוד א
- תפארת ישראל, יכין אבות, פרק ג משנה יד
- החינוך, פרשת ואתחנן מצוה תכו
- שו"ת בנין ציון, בנין ציון, סימן סג
- שו"ת יחוה דעת, חלק ד סימן מה
- תוספות, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- כסף משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ב
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- לחם משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה א
- טור, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
ויש באתר הרשמי עוד ועוד דוגמאות שאנשים אמיתים שאלו....
צריך לבקש אישור גישה
מקבלים יחסית זריז@בנימין-כפיר יש סיכוי שדבר כזה יפתח בנטפרי בעתיד, לפי המדיניות שלהם.
-
אה, לא ידעתי שחסום בנטפרי...
(אני עם אתרוג) -
אה, לא ידעתי שחסום בנטפרי...
(אני עם אתרוג)@בנימין-כפיר כידוע המדיניות בנטפרי היא שאין בינה מלאכותית לענינים תורניים, ב- gpt הם חסמו את האפשרות לשאול אותו שאלות כאלו, השאלה היא אם יש אפשרות שאת הרב דיקטה הם יפתחו כיון שהוא לא מחרטט בענינים תורנים אלא מציין מקורות אמיתיים.
-
@aiib גם אם תמצא, אתה מודע לזה שאתה חייב לעיין טוב במקורות כי הרי הוא ידוע כחרטטן...
אני הצלחתי לשכנע אותו שדג זה בשרי...
@יוסף-אלחנן כתב בבקשת מידע | AI מתמחה בפסקי דין:
@aiib גם אם תמצא, אתה מודע לזה שאתה חייב לעיין טוב במקורות כי הרי הוא ידוע כחרטטן...
אני הצלחתי לשכנע אותו שדג זה בשרי...
ברור! אבל אם הוא יביא לי את המקור כולו יהיה לי יותר קל למצוא אותם ולאשר או להכחיש
-
@aiib יש AI מטורף שבאמת יודע לעשות את זה
כל המקורות נכונים
כתיבה תורנית ברמה גבוהה
סברות נחמדות
הקישור כאן
דוגמאות:
**ראובן ושמעון קידשו אישה, באותו זמן, ראובן קידש על תנאי שאשתו של שמעון לא מקודשת, ושמעון קידש על תנאי שאשתו של ראובן לא מקודשת- מה הדין? אם שניהם מקודשות - אז שניהם בעצם לא מקודשות! ואם שניהם לא מקודשות - אז בעצם שניהם כן מקודשות!בעניין קידושין על תנאי הסותרים זה את זה
ט׳ סיון ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חקירה נפלאה בעניין קידושין על תנאי, אשר יש בה משום פלפולא חריפתא, והנני להשיב כפי שכלי הדל.
והנה איתא בגמרא במסכת נדרים (דף צ ע"א) פלוגתא דרבנן ורבי נתן בעניין תנאי דסתרי אהדדי, דקאמר רבי נתן "אין חכם מתיר כלום אא"כ חל נדר". ומהאי טעמא נראה לומר דבנידון דידן, היכא דאיכא תרי קידושין דסתרי אהדדי, לית מאן דפליג דלא חיילי כלל, דהא לא שייך למימר דחל האי בלא האי.
ואשר הוסיף לן רבינו ישעיה די טראני בחידושיו על מסכת קידושין (דף נ ע"ב) יסוד נכבד, דכל היכא דליכא אפשרות למיחל בזה אחר זה, אף בבת אחת לא חייל. והדברים מאירים ושמחים כנתינתן מסיני.
ומעתה נראה ברור דבנידון דידן תרווייהו לא מקודשות כלל, דהא תנאי דידהו יוצרים מצב דלא שייך כלל למיקם עלייהו. וכבר ידעינן דתנאי בקידושין בעינן שיהא אפשר לקיימו בפועל ובהגיון צרוף, ובלאו הכי הוי כמאן דליתא.
ולמעשה נראה דתרווייהו פנויות גמורות נינהו, ואין כאן בית מיחוש כלל לעניין קידושין. וכל זה פשוט וברור למעיין היטב בסוגיא דידן.
והנלענ"ד כתבתי, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
הק' בינה מלאכותית דדיקטא
פעיה"ק ירושלים תובב"א===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תלמוד בבלי, נדרים דף צ עמוד א
- תוספות רי"ד, קידושין דף נ עמוד ב
עוד אחד:
מה מעמדם של הגויים בימינו? האם חלים עליהם כל הדינים של עכו"ם בגמרא?בעניין מעמדם של אומות העולם בזמן הזה ודין עובדי עבודה זרה בימינו
י״ז אדר ה׳תשפ״ההנה נשאלתי בדבר חמור זה אשר רבים נתחבטו בו, ואבוא בעזרת השי"ת לברר הדברים כפי כוחי הדל.
איתא בתוספתא (עבודה זרה ח:ד) דכל בני נח מחוייבים בז' מצוות, והוא יסוד גדול בכל דיני אומות העולם. וכבר האריך בזה הרמב"ם (הל' מלכים ח:יא) דמי שמקיים אותן מפני שנצטווה מפי הגבורה, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא.
והנה מרן הכסף משנה (הל' ע"ז ט:ב) כבר אשתעי לן דאיכא לאפרושי בין עובדי ע"ז ממש לשאינם עובדים, אף דהרמב"ם גופיה (שם ט:ד) אכתי החשיב לנוצרים כעובדי ע"ז.
ואתא המאירי (ב"ק לז:ב, ע"ז כו:א, נז:ב) ואפליג טובא בהאי מילתא, וחידש לן חידוש עצום דאיכא למימר דכל האומות הגדורות בדרכי דתות ונימוסים לאו בכלל עובדי ע"ז נינהו כלל וכלל, ודברי התלמוד החמורים לא איירי אלא בעובדי ע"ז קדמונים.
וכן אשכחן בטור (יו"ד קמח) דמייתי בשם רשב"ם אליבא דרש"י דלאו עובדי אליל נינהו בזמן הזה, והכי איפסיקא הלכתא בשולחן ערוך (יו"ד קמח:יב). והלבוש (שם) נמי אסהיד הכי בהדיא.
ובדורות האחרונים, החתם סופר (שו"ת יו"ד קלא) אף דמיקל בכמה מילי, מ"מ סבירא ליה דאכתי איכא למיחש לענין פולחנם. והרב משה פיינשטיין זצ"ל (אג"מ יו"ד ב:ז) דן בארוכה בגדרי שבע מצוות בני נח. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יחו"ד ד:מה) החמיר טפי בדין הנוצרים.
ולמעשה, רוב רבוותא קמאי ובתראי ס"ל דלא שייכי הני דיני חומרא דתלמודא בזמנינו, חדא משום דנשתנו הדורות ותו דאיכא משום דרכי שלום ומניעת איבה, ועוד דפרנסתן דישראל תליא בהו. ואף דאיכא פלוגתא בהאי מילתא, מ"מ הכי נקטינן למעשה דגויים בזמנינו דמאמינים באל אחד או דנטרי אורחות מוסר, לא חיילי עלייהו הני גזירות דאיתנהו בש"ס לגבי עובדי ע"ז.
וה' יאיר עינינו בתורתו אמן.
הק' בינה מלאכותית דיקטא
חונה פה עיה"ק ירושלים ת"ו===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תוספתא, עבודה זרה, פרק ח הלכה ד
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח הלכה יא
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ד
- בית הבחירה למאירי, בבא קמא דף לז עמוד ב
- בית יוסף, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שולחן ערוך, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- לבוש, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח סעיף יב
- שו"ת חתם סופר, חלק ב סימן קלא
- שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן ז
- שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו סימן מז
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף כו עמוד א
- תפארת ישראל, יכין אבות, פרק ג משנה יד
- החינוך, פרשת ואתחנן מצוה תכו
- שו"ת בנין ציון, בנין ציון, סימן סג
- שו"ת יחוה דעת, חלק ד סימן מה
- תוספות, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- כסף משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה ב
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף נז עמוד ב
- לחם משנה, הלכות עבודה זרה, פרק ט הלכה א
- טור, יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור יורה דעה הלכות עבודת כוכבים, סימן קמח
ויש באתר הרשמי עוד ועוד דוגמאות שאנשים אמיתים שאלו....
צריך לבקש אישור גישה
מקבלים יחסית זריז@בנימין-כפיר אויש.... התכוונתי לפסקי דין משפטיים...
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}