בקשה | דגם של בית המקדש להדפסה

[אבי_770]

ב"ה

היי, אני מעוניין להדפיס את בית המקדש במדפסת תלת מימד. איפה אני יכול למצוא קובץ של בית המקדש?

[האדם החושב]

@אבי_770 https://www.yeggi.com/q/jewish+temple/

[אבי_770]

@האדם-החושב תודה! ראיתי שיש שם גם דגם של המנורה, רק חבל שזה המנורה עם קנים עגולים.

[האדם החושב]

Spoiler

קני המנורה
על פי המסורת היהודית, קני המנורה יצרו צורת חצי עיגול. אודות צורת קני המנורה התפתח פולמוס, כאשר יש הטוענים שהקנים יצאו מן המנורה ועלו באלכסון ישר כלפי מעלה.

תיאור המנורה כבעלת קנים מעוגלים

המנורה בסמל מדינת ישראל
לאורך הדורות היה מקובל לתאר את המנורה כבעלת קנים מעוגלים. היא מצוירת כך בסמל מדינת ישראל ובמנורת הכנסת[5].

בספר "מנורת זהב טהור", שחיבר הרב ישראל אריאל ממכון המקדש מובאות הוכחות כי למנורה היו קנים מעגולים, כפי שצויר על שער טיטוס ברומא. בספר מוצגות ונסקרות עשרות מנורות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי העולם - וכולן, ללא יוצא מן הכלל - בעלות קנים מעוגלים. הרב אריאל דן והעמיק בנושא עם תלמידי חכמים רבים, ואלה הכריעו כי עבור דגם המקדש יש ליצור מנורה עם קנים עגולים.

הרב אריאל מתבסס גם על עדותו של יוסף בן מתתיהו, כהן בבית במקדש, שתיאר את המנורה כבעלת קנים עגולים, ומזכיר גם ציורים שנמצאו בפרוור ההרודיאני ובאזור הכותל הדרומי, שבהם נראית המנורה בעלת קנים מעוגלים. מתקופת בית שני שרדו כמה תמונות עתיקות של מנורה, ובכולן מתוארת מנורת המקדש כמנורה בעלת קנים עגולים. ציורים אלו צוירו בתקופה בה ההדלקה במקדש הייתה מעשה יום יומי, כשכהנים נכנסים להיכל ורואים בעיניהם את המנורה.

מנורה בעלת קנים מעוגלים מתוארת בציורים רבים ששרדו, בהם מטבע מתקופת מתתיהו אנטיגונוס השני (אחרון השליטים מבית חשמונאי), ציור קיר ששרד ברובע היהודי (ייתכן שזה היה בית של כהן), קבר יאסון (בו נמצאו באחד הקירות חמש מנורות מעוגלות), שעון שמש בכותל הדרומי (מתקופת הורדוס), ועוד עשרות ממצאים באתרים מתקופות קדומות: בית הכנסת העתיק בקצרין, בית הכנסת שלום על ישראל ביריחו, ציורים בבית הכנסת בדורה אירופוס, בית הכנסת בכפר נחום, מערת הקבורה בבית שערים, ועוד עיטורים על קירות בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, מטבעות וכלי אומנות שונים[6][7].

הרב אריאל מוסיף כי גם פילון האלכסנדרוני וגם יוסף בן מתתיהו מסבירים את קיומם של שבעה קנים במנורה כהשוואה לשבעת כוכבי הלכת ותנועתם. מכאן ניתן להסיק כי הקנים היו עגולים, בדומה לתנועת הכוכבים[6]. כמו כן, מנורת קנים מעוגלים נמצאה בממצאים מבית הכנסת הרמב"ם בקהיר, שהחל לפעול מאה שנה לפני הרמב"ם, ונמצאת בו עד עצם היום הזה מנורה בעלת קנים מעוגלים[8].

על התרשים בספרו של הרמב"ם אומר הרב אריאל כי הוא מובא בפירוש המשנה, ונועד למקם את הקישוטים של המנורה במקומם. לשם כך צייר הרמב"ם את התרשים בקווים ובסימנים פשוטים ככל הניתן. הציור נועד להמחיש את מיקום האלמנטים העיצוביים של המנורה, ולא את צורת המנורה עצמה.

כמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בהם הרב עמנואל חי ריקי, שהתייחס לכך בספרו "מעשה חושב" העוסק במלאכת המשכן: "אבל הרמב"ם בחיבורו כתב 'ונמשכים ועולים', וכן הוא בברייתא דמלאכת המשכן וכן בש"ס. וכתב בעל חכמת המשכן, שנראה מזה שהיו עולים הקנים כמעט בעיגול. והכי מסתברא שבהכי הם דומים לגלגלי הרקיע הנושאים שבעה כוכבי הלכת."[6][9]

רש"י תיאר בכתביו את קני המנורה "יוצאים מצדיה לכאן ולכאן באלכסון” (מ"ג שמות כה לב). יש הרואים בתיאור זה חיזוק לסברה שהקנים היו מעוגלים, בגלל שהמילה "אלכסון" ביוונית פירושה מעוגל, וידוע שרש"י ידע יוונית[10].

תיאור המנורה כבעלת קנים ישרים

שרטוט המנורה בפירוש המשנה לרמב"ם
על פי איור בכתב ידו של הרמב"ם שהובא בפירוש המשנה לרמב"ם[11] בו נראים הקנים ישרים, סבור הרב יוסף קאפח בהערותיו[12] כי לדעת הרמב"ם ששת הקנים עולים בקו ישר עד לגובה המנורה, ואין בהם שום קשתיות כלל. לדבריו אין לסמוך על הציור הנפוץ שהועתק משער טיטוס הואיל והוא סותר עקרונות העולים מדברי הברייתא ביחס לצורת המנורה.

גם רבי אברהם בן הרמב"ם כותב שהקנים "עולים כמו ענפים, ונמשכים ביושר כלפי מעלה כמו שצייר אבא [הרמב"ם], לא בעיגול כפי שצייר זולתו"[13].

בחסידות חב"ד אימצו את הגישה לפיה קני המנורה היו ישרים ואלכסוניים. הרב מנחם מנדל שניאורסון טען שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשתמע מרש"י ומציור הרמב"ם[14], והורה שגם בחנוכיות בהן משתמשים בימי החנוכה יהיו קנים אלכסוניים. חסידי חב"ד החלו מאז להקפיד על חנוכיות ומנורות בעלות קנים ישרים ומלוכסנים. לשיטתו, ציורים של מנורה בעלת קנים מעוגלים הם ציורים מזויפים שחדרו לעם ישראל ממקורות נוכריים.

לצד עשרות ממצאים ארכיאולוגיים שתומכים בגרסת הקנים המעוגלים, נמצאו שני ממצאים בלבד בעלי קנים ישרים: ציור קיר בבית הכנסת העתיק בדורה אירופוס, וחותם עתיק שהתגלה בעיר דוד[10][15]. אחד מרבני חב"ד התייחס לממצאים הרבים בהם נראית מנורה עגולת קנים: "כל הממצאים הארכיאולוגים, אי אפשר להסתמך עליהם מבלי לדעת (ואי אפשר לדעת) את הרקע שהם נוצרו, ובמיוחד נגד מסורת ופסקי דין ברורים ופסוקים מפורשים."[16]

בין התומכים בתיאור המנורה כבעלת קנים ישרים נמנים הרב שלמה אבינר[17] והרב חיים קניבסקי[18].

מקור

[אבי_770]

@האדם-החושב כתב בבקשה | דגם של בית המקדש להדפסה:

Spoiler

קני המנורה
על פי המסורת היהודית, קני המנורה יצרו צורת חצי עיגול. אודות צורת קני המנורה התפתח פולמוס, כאשר יש הטוענים שהקנים יצאו מן המנורה ועלו באלכסון ישר כלפי מעלה.

תיאור המנורה כבעלת קנים מעוגלים

המנורה בסמל מדינת ישראל
לאורך הדורות היה מקובל לתאר את המנורה כבעלת קנים מעוגלים. היא מצוירת כך בסמל מדינת ישראל ובמנורת הכנסת[5].

בספר "מנורת זהב טהור", שחיבר הרב ישראל אריאל ממכון המקדש מובאות הוכחות כי למנורה היו קנים מעגולים, כפי שצויר על שער טיטוס ברומא. בספר מוצגות ונסקרות עשרות מנורות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי העולם - וכולן, ללא יוצא מן הכלל - בעלות קנים מעוגלים. הרב אריאל דן והעמיק בנושא עם תלמידי חכמים רבים, ואלה הכריעו כי עבור דגם המקדש יש ליצור מנורה עם קנים עגולים.

הרב אריאל מתבסס גם על עדותו של יוסף בן מתתיהו, כהן בבית במקדש, שתיאר את המנורה כבעלת קנים עגולים, ומזכיר גם ציורים שנמצאו בפרוור ההרודיאני ובאזור הכותל הדרומי, שבהם נראית המנורה בעלת קנים מעוגלים. מתקופת בית שני שרדו כמה תמונות עתיקות של מנורה, ובכולן מתוארת מנורת המקדש כמנורה בעלת קנים עגולים. ציורים אלו צוירו בתקופה בה ההדלקה במקדש הייתה מעשה יום יומי, כשכהנים נכנסים להיכל ורואים בעיניהם את המנורה.

מנורה בעלת קנים מעוגלים מתוארת בציורים רבים ששרדו, בהם מטבע מתקופת מתתיהו אנטיגונוס השני (אחרון השליטים מבית חשמונאי), ציור קיר ששרד ברובע היהודי (ייתכן שזה היה בית של כהן), קבר יאסון (בו נמצאו באחד הקירות חמש מנורות מעוגלות), שעון שמש בכותל הדרומי (מתקופת הורדוס), ועוד עשרות ממצאים באתרים מתקופות קדומות: בית הכנסת העתיק בקצרין, בית הכנסת שלום על ישראל ביריחו, ציורים בבית הכנסת בדורה אירופוס, בית הכנסת בכפר נחום, מערת הקבורה בבית שערים, ועוד עיטורים על קירות בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, מטבעות וכלי אומנות שונים[6][7].

הרב אריאל מוסיף כי גם פילון האלכסנדרוני וגם יוסף בן מתתיהו מסבירים את קיומם של שבעה קנים במנורה כהשוואה לשבעת כוכבי הלכת ותנועתם. מכאן ניתן להסיק כי הקנים היו עגולים, בדומה לתנועת הכוכבים[6]. כמו כן, מנורת קנים מעוגלים נמצאה בממצאים מבית הכנסת הרמב"ם בקהיר, שהחל לפעול מאה שנה לפני הרמב"ם, ונמצאת בו עד עצם היום הזה מנורה בעלת קנים מעוגלים[8].

על התרשים בספרו של הרמב"ם אומר הרב אריאל כי הוא מובא בפירוש המשנה, ונועד למקם את הקישוטים של המנורה במקומם. לשם כך צייר הרמב"ם את התרשים בקווים ובסימנים פשוטים ככל הניתן. הציור נועד להמחיש את מיקום האלמנטים העיצוביים של המנורה, ולא את צורת המנורה עצמה.

כמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בהם הרב עמנואל חי ריקי, שהתייחס לכך בספרו "מעשה חושב" העוסק במלאכת המשכן: "אבל הרמב"ם בחיבורו כתב 'ונמשכים ועולים', וכן הוא בברייתא דמלאכת המשכן וכן בש"ס. וכתב בעל חכמת המשכן, שנראה מזה שהיו עולים הקנים כמעט בעיגול. והכי מסתברא שבהכי הם דומים לגלגלי הרקיע הנושאים שבעה כוכבי הלכת."[6][9]

רש"י תיאר בכתביו את קני המנורה "יוצאים מצדיה לכאן ולכאן באלכסון” (מ"ג שמות כה לב). יש הרואים בתיאור זה חיזוק לסברה שהקנים היו מעוגלים, בגלל שהמילה "אלכסון" ביוונית פירושה מעוגל, וידוע שרש"י ידע יוונית[10].

תיאור המנורה כבעלת קנים ישרים

שרטוט המנורה בפירוש המשנה לרמב"ם
על פי איור בכתב ידו של הרמב"ם שהובא בפירוש המשנה לרמב"ם[11] בו נראים הקנים ישרים, סבור הרב יוסף קאפח בהערותיו[12] כי לדעת הרמב"ם ששת הקנים עולים בקו ישר עד לגובה המנורה, ואין בהם שום קשתיות כלל. לדבריו אין לסמוך על הציור הנפוץ שהועתק משער טיטוס הואיל והוא סותר עקרונות העולים מדברי הברייתא ביחס לצורת המנורה.

גם רבי אברהם בן הרמב"ם כותב שהקנים "עולים כמו ענפים, ונמשכים ביושר כלפי מעלה כמו שצייר אבא [הרמב"ם], לא בעיגול כפי שצייר זולתו"[13].

בחסידות חב"ד אימצו את הגישה לפיה קני המנורה היו ישרים ואלכסוניים. הרב מנחם מנדל שניאורסון טען שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשתמע מרש"י ומציור הרמב"ם[14], והורה שגם בחנוכיות בהן משתמשים בימי החנוכה יהיו קנים אלכסוניים. חסידי חב"ד החלו מאז להקפיד על חנוכיות ומנורות בעלות קנים ישרים ומלוכסנים. לשיטתו, ציורים של מנורה בעלת קנים מעוגלים הם ציורים מזויפים שחדרו לעם ישראל ממקורות נוכריים.

לצד עשרות ממצאים ארכיאולוגיים שתומכים בגרסת הקנים המעוגלים, נמצאו שני ממצאים בלבד בעלי קנים ישרים: ציור קיר בבית הכנסת העתיק בדורה אירופוס, וחותם עתיק שהתגלה בעיר דוד[10][15]. אחד מרבני חב"ד התייחס לממצאים הרבים בהם נראית מנורה עגולת קנים: "כל הממצאים הארכיאולוגים, אי אפשר להסתמך עליהם מבלי לדעת (ואי אפשר לדעת) את הרקע שהם נוצרו, ובמיוחד נגד מסורת ופסקי דין ברורים ופסוקים מפורשים."[16]

בין התומכים בתיאור המנורה כבעלת קנים ישרים נמנים הרב שלמה אבינר[17] והרב חיים קניבסקי[18].

מנורה עגולה זה טעות!!

Spoiler

צורת הקנים
בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.

הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.

הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון"[2], ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.

עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור לוחות מרובעות שצריך להקפיד על כך בכל התוקף[3].
אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.

באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.

**דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי בעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"[4].

גם הרב קנייבסקי כותב[5]: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול"**

מקור