נוסח אנא ה' לאחר לימוד משניות
-
יש לי נוסחאות לפני ואחרי משניות, לנפטר ולנפטרת. ואני מעתיק כאן:
לפני המשניות לנפטר:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אַבוֹתֵינוּ שֶׁיִתָּלֶה זְכוּת זֶה שֶׁאַנִי לוֹמֵד לְשֵׁם נִשְׁמַת ... וּבִזְכוּת לִימוּד זֶה, הָאֵל הַגָדוֹל הַגִיבּוֹר וְהַנוֹרָא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, שֶׁתִּצְרוֹר נִשְׁמָתוֹ בִּצְרוֹר הַחַיִים וְתָשִׂים מְחִיצָתוֹ בִמְחִיצַת צַדִיקִים חַסִידִים יְסוֹדֵי עוֹלָם הָעוֹמְדִים לְפָנֶיך וְנֶהֱנִים מִזִיו אוֹר פָּנֶיךָ וְתִתֵּן לוֹ מַהֲלָכִים בֵּין הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר וְתִמְחֶה וְתַעֲבִיר כָּל מַה שֶׁחָטָא וְעָוָה וּפָשַׁע לְפָנֶיךָ אוֹ עָשָׂה דָבָר שֶׁלֹא כִּרְצוֹנְךָ וְאַל תִּזְכֹּר לוֹ שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וַעֲבֵרָה, אֶלָא כָּל הַמִצְווֹת שֶׁעָשָׂה תִּזְכְּרֵם לוֹ לְטוֹבָה וְרוּחוֹ תַרְגִיעַ בְּחֵלֶק הַיוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְנִשְׁמָתוֹ תִּתְעַדֵן בְּטוּב הַצָפוּן לַצַדִיקִים וְתָשִׂים כָבוֹד מְנוּחָתוֹ וּלְקֵץ הַיָמִין יַעֲמוֹד לְגוֹרָלוֹ וְיִלָוֶה עָלָיו הַשָׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם כְּדִכְתִיב, יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוּא וְכָל שׁוֹכְבֵי עַמוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת וְהַנְחָמוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְנֹאמַר אָמֵן.
לאחר המשניות:
אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ שֶׁלָמַדְנוּ עֲבוּר עִלּוּי נִשְׁמַת ... וּגְמוֹל נָא עִמָהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתֹּחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד, וְשַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה. וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ, וּלְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶּבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב, יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וּכְתִיב, יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב, אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, וְתִשְׁמֹר אוֹתוֹ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו. כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. וּזְכוֹר לוֹ זְכוּיוֹתָיו וְצִדְקוֹתָיו אַשֶׁר עָשָׂה וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ מֵנִשְׁמָתוֹ לְדַשֵׁן עַצְמוֹתָיו בַּקֶבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, כְּדִכְתִיב, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, וּכְתִיב, שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה. וְיִשְׁכּוֹן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה, וְאַל יִרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹּם. וְנִשְׁמָתוֹ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹתוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן:לנפטרת:
לפני המשניות:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אַבוֹתֵינוּ שֶׁיִתָּלֶה זְכוּת זֶה שֶׁאַנִי לוֹמֵד לְשֵׁם נִשְׁמַת ... עָלֶיהָ הַשָׁלוֹם וּבִזְכוּת לִימוּד זֶה, הָאֵל הַגָדוֹל הַגִיבּוֹר וְהַנוֹרָא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, שֶׁתִּצְרוֹר נִשְׁמָתָהּ בִּצְרוֹר הַחַיִים וְתָשִׂים מְחִיצָתָהּ בִמְחִיצַת צַדִיקִים חַסִידִים יְסוֹדֵי עוֹלָם הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְנֶהֱנִים מִזִיו אוֹר פָּנֶיךָ וְתִתֵּן לָהּ מַהֲלָכִים בֵּין הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר וְתִמְחֶה וְתַעֲבִיר כָּל מַה שֶׁחָטְאָה וְעָוָה וּפָשְׁעָה לְפָנֶיךָ אוֹ עָשְׂתָהּ דָבָר שֶׁלֹא כִּרְצוֹנְךָ וְאַל תִּזְכֹּר לָהּ שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וַעֲבֵרָה, אֶלָא כָּל הַמִצְווֹת שֶׁעָשְׂתָהּ תִּזְכְּרֵם לָהּ לְטוֹבָה וְרוּחָה תַרְגִיעַ בְּחֵלֶק הַיוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְנִשְׁמָתָהּ תִּתְעַדֵן בְּטוּב הַצָפוּן לַצַדִיקִים וְתָשִׂים כָבוֹד מְנוּחָתָהּ וּלְקֵץ הַיָמִין תַעֲמוֹד לְגוֹרָלָהּ וְיִלָוֶה עָלֶיהָ הַשָׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבָהּ תָּבוֹא בְּשָׁלוֹם כְּדִכְתִיב, יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הִיא וְכָל שׁוֹכְבֵי עַמוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת וְהַנְחָמוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְנֹאמַר אָמֵן.
אחרי המשניות:
אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְּפִילָתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת ... וּגְמוֹל נָא עִמָהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתֹּחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד, וְשַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה. וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ, וּלְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶּבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב, יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וּכְתִיב, יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב, אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, וְתִשְׁמֹר אוֹתָהּ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לָּהּ עַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ. כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. וּזְכוֹר לָהּ זְכֻיּוֹתֶיהָ וְצִדְקוֹתֶיהָ אַשֶׁר עָשְׂתָה וְתַשְׁפִּיעַ לָּהּ מִנִּשְׁמָתָהּ לְדַשֵׁן עַצְמוֹתֶיהָ בַּקֶבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, כְּדִכְתִיב, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, וּכְתִיב, שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה. וְתִשְׁכּוֹן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה, וְאַל תִּרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹּם. וְנִשְׁמָתָהּ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּלְהַחְיוֹתָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן: