בקשה | תמלול שיעורי תורה עבור AI

ארץ הצבי

@MusiCode
אולי תפרסם מדריך פרקטי מה בדיוק צריך לעשות והחברים כאן בפורום יחליטו אם זה מתאים להם.

MusiCode

אני צריך בעיקר מתנדבים לניהול הפרוייקט.
כי אמנם הרעיון הוא שלי, אבל לצערי אני לא מוצא את הזמן להיות המנהל של הפרוייקט הזה...

A0533057932

@MusiCode יש מודל שפה חדש שאומר לעשות זאת
https://sofer.ai/
כרגע הבסיס של השיעור עליו להיות באנגלית
אבל הוא מזהה עברית וארמית

מתלמד צעיר

@A0533057932 כתב בבקשה | תמלול שיעורי תורה עבור AI:

אבל הוא מזהה עברית וארמית

גם בהברה ישיבתית ליטאית?

אלף שין

@A0533057932
אתר חינמי מטורף!
הכנסתי הקלטה קצרה בעברית מלאה וזה היה ללא שגיאה אחת!!!
עם פיסוקים וכו'.
עכשיו אני מנסה קובץ של כ50 MB אעדכן.

אלף שין

@אלף-שין
טוב בהקלטה לא הכי אני התאכזבתי,
התשובה תהיה שזה עדיין תלוי בביסינה ויש לה אין בזה. יש קצת לוסיף ללמוד את החילוק שאמרנו, שכאן זו כן מאמרי חייו, רק כשהפסק של הקורס, קלטו בדבריו בסדין שורו, אבל לגבי שפוע, זה לא קלטו בדבריהם ולא נחלק עליהם בזה. וזה דומה קצת, למחלוק של הרמב"ם והרמב"ן על כל מצווי דרבונון, האם הכירוב מדורייסי, כמו שהרמב"ם אומר, זה לא יתפוסו, הוא חושב שזה לא יתפוסו, ולפי הרמב"ם, זה לא מדורייסי, יהיו יען שם את החילוקים שלו. אז הכי נכון, חזקים לכל כולם, גם הרמב"ן עצמו כבר עדן, לפי הרמב"ם, אז למה סופק דרבונון לכולה, אין הבדל בין דורייסי לדרבונון, כל אותו רמאי, כל אותו דבר, יהיו יען שם.

החינוך והמנכס החינוך, העריכו ליישב בזה. ו... מלא, אז הם אומרים שמראש רבונון אמרו, שסופק של דברים יהיה לכולה. מלא, גם כאן אנחנו אומרים, שהפסק של הקורס כללו בדברי הבייסקים.

מחשבים גם את התוצאות. הקוויבץ שגם אומר, שהמחלוקס הזאת של הרמב"ם והרמב"ן, היא גם הייתה מחלוקס ראשונה. אז כאן כתוב, הקוויבץ שגם אומר, שהמחלוקס של הרמב"ם והרמב"ן הזאת, האם חייבים רק על דורו של דוינון, קורס מדורייסי, או גם על דבר שמגיע לידי דרבונון, זה נגרם מהמחלוקס, אם פה הדברים דרבונון כוללים בלי סוסור או לא, יהיו יען שם, ולפי זה להעיין בכל מה שאמרנו לפני זה. ולגבי מה שכתוב, תראה, לבית לשמואל הכהן, אולי יש לומר, שמדובר, כשבסדין וראשו הכהן והצליחה לעשות תרפים, לממשלה בניגוד יש לה עין בזה.

מצד שני- יש אפשרות עריכה קלה,
וההקלטות נשמרות כאן https://app.sofer.ai/transcripts
לא צריך לחכות באתר עד שיתמלל, הוא מסיים בשרת גם אם יצאת, וזה נשאר בחשבון שלך!
מיוחד ממש!

פודינג

@A0533057932 כתב בבקשה | תמלול שיעורי תורה עבור AI:

@MusiCode יש מודל שפה חדש שאומר לעשות זאת
https://sofer.ai/
כרגע הבסיס של השיעור עליו להיות באנגלית
אבל הוא מזהה עברית וארמית

אתר מצויין, אין ספק, הכי טוב שראיתי עד כה.
אבל כל המודלים האלה מתבססים על המידע ששיחררו ivrit.ai, ועוד, כך שהפרויקט הזה גם הוא אם ישחרר חומר - ישפר את המודל הזה ואת כל המודלים כולם .

מתלמד צעיר

אמנם sofra.ai עושה עבודה יפה אבל מניסיון שלי GEMINI של גוגל עושה זאת עוד יותר טוב
להשוואה
sofra

מלאכת המשכן נגמרה בכסלו והיה מן הראוי להקים בכסלו את המשכן אלא שהקב"ה דחה את הקמת המשכן לחודש שנולד בו יצחק אבינו, כלומר שיצחק הוא עמוד העבודה, המקום של העבודה צריך להיות בחודש זה, צריך להיות מוקם באותו זמן שבו יצא לאוויר העולם עמוד העבודה. אז המשכן צריך היה להיות בראש חודש, הקימו את המשכן בראש חודש. כתוב שהקב"ה פרע, החזיר את החום לחודש כסלו בחנוכת בית חשמונאי. זאת אומרת, היה מן הראוי שהמשכן בעצם יקום בחודש כסלו וזה לא היה בגלל העובדה, אז הקב"ה החזיר לכסלו את חנוכת בית חשמונאי וזה מאוד לא מובן. היו הרבה חנוכות בבשרה, הקב"ה יכול היה להחזיר לזה, וזאת החנוכה האחרונה שהייתה וכל החנוכות שהיו עד החנוכה האחרונה, אז היו חנוכת בית ראשון, חנוכת בית שני, חנוכת שילה, כל החנוכות, שילה גם כן, אבל רק כתוב שיש מאנדל מראחד ששילה הייתה מנוחה וגם כן היה מעין בית, היא הייתה מנוחה לתימן דבר אחד, היא הייתה נחלה לתימן דבר אחר. אז בכל אופן זה היה משהו מעין בית, אבל הייתה שם גם חנוכה. זה משכן שהחזיק מעמד 369 שנים, שילה בבתי המקדש, שהחזיקו מעמד יותר מ-400 שנה, 410, 420 ובכל אלה היו חנוכות, וכל החנוכות האלה, אז בורא העולם בהם הוא לא פרע לחודש כסלו, פרע לחודש כסלו רק בחנוכת בית חשמונאי. משמע שחנוכת בית חשמונאי היא הקרובה ביותר למשכן. הדבר הכי קרוב למשכן זה חנוכת בית חשמונאי, וזה לא מורה, למה? למה? מה לזה ולמשכן בדק? חנוכת בית חשמונאי זה חנוכה שהיא לא באה בזמן שבנו בית חדש אלא מדובר פה על בית שכבר היה מוקם, בית שעמד, היה קיים, היה קדוש ובאו בו פריצים והחללו כמו שכתוב, כמו שכתוב בגמרא, באבי לזורב, בדרך כלל, כשנעומבה כתוב בגמרא, שהגמרא מדברת, מקום היה, מקום בעזרה שבו היו אבני המזבח ששיקצו אנשי יוון והגמרא אומרת, הגמרא, שם בראשוני נבואה, ברמות, ברמבט שם נבואה בגמרא הראשוני, שהסיבה שהקדושה התחללה, שמכנסו היוונים לאחר זה משום שכתוב בפסוק, באו בו פריצים והחללו. אז שפריצים דהיינו, מדובר פה על רשעים, פרצו חומות מגדלה, זה נקרא פריצים. פריצים זה איזה שהם פורצי חומות, פורצי חומות, הם נכנסים לתוך מקום קדוש, לתוך מקום סגור והם פרצו חומות מגדלה והכל נהיה, הכל מתקלקל, נהיה רשות אחרת. אז הפריצים האלה, כשהם נכנסים לאחר, אז האחר מתחלל מפלושתו. אז אחר כך צריך היה לקדש אותו בחזרה, אחר כן באו בנייך לדביר ביתיך, פינו את החליך ותיארו את נקדשיך. הם היו צריכים להחזיר את הנקדש לפלושתו והדבר הזה מחייב חנוכה, זה מחייב חנוכת המזבח, חנוכה, צריך לחנוך את זה מחדש והחנוכה החדש, זהו המועד הזה שלך, מועד שלך באמת, לא נקבע אף מועד לכל החנוכות של כל הבתים, לא נקבע עליהם מועד, גם לא לחנוכת המשכן אף איתי לא נקבע עליהם מועד רק לחנוכה הזאת, מועד, מיוחד כתוב בתחילת פרשת בהעלותך שאנחנו נשבור בו אחרי כל מה שכתוב בסוף פרשת נשו שהנשיאים כולם הקריבו לחנוכת המזבח והיא המקריב ביום הראשון עד המקריב ביום ה-12 יום זה נפתלי שהקריב ביום המילואים האחרון, ביום של הקרבת הנשיאים, היהודי הקריב נשיא לבני נפתלי, עד מי יהודה ועד נפתלי הקריבו את קורונם לחנוכת המזבח והארון הכהן, כתוב ככה מבירש שהארון הכהן היה מצטער, כאב לו שהוא לא ישתתף בחנוכת המזבח כל הנשיאים השתתפו והשבט שלו, הוא עצמו לא השתתפו בחנוכה אז אמר לו הקב"ה שלא יצטער, שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות ולכן כתוב מיד בסוף, אחרי גמר פרשת נשו אז מיד כתוב וידבר השם של הארון לימור ועל אותך את הנרות ולמות מהמנורה יאירו שבעת הנרות וקב"ה נתן לארון את הדלקת הנרות אז הרמב"ן שם באריכות מדבר על המדרש הזה כתוב במדרש הזה כאילו שבורא העולם ניחם הקב"ה ניחם את הארון הכהן על זה שהוא לא ישתתף בחנוכת המסיעים אז הוא ניחם אותו בזה שהוא יש לו משהו נוסף, משהו שאין לאף אחד כל הקורבנות, ככה הרמב"ן מביא את המדרש כל הקורבנות כשהבית המקדש קיים מקריבים אותה וכשאין בית המקדש קיים לא מקריבים אותה אבל הנרות לעולם אומר הרמב"ן והדבר ידוע שכשאין בית המקדש לא מתיקים נרות לא מתיקים נרות, איפה מתיקים נרות? אז אומר הרמב"ן מוכח מכאן, מורח, צריכים להבין שהכוונה היא שבורא העולם ניחם את הארון הכהן בחנוכת בית חשמונאי שהיא נאשתה בידי כהניך הקדושים חנוכת בית חשמונאי שהיא לעולם גם כשבית המקדש לא קיים אז החנוכה הזאת היא חנוכה שהיא קיימת לעולם וגם כשאין בית המקדש קיים גם כן מקריבים כאן צריך, כך כתוב זאת אומרת, כאן יש תנחומים לארון הכהן שלא ישתתף בחנוכת המשבח במשכן יכול בורא העולם ניחם אותו ואמר לו לגדולה מזו אתה מכאן שאתה מדליק ומטיב את הנרות ומדליק ומטיב את הנרות זה דבר שהוא קיים לעולם זה לאו דווקא כשבית המקדש קיים אתה מדליק ומטיב את הנרות וזה תמורה מאוד מה קנה תנחומים מה קנה נחמה, מה קנה תוספת על מה שעשו הנשיאים זה דבר שבזה הארון הכהן צריך להתפאר שיש לו דבר שלאף אחד לא היה אף אחד מהנשיאים לא היה להם חנוכה כזאת כמו לארון הכהן שהוא מדליק את הנרות איזה נרות הוא מדליק? כתוב כאן, מה שהוא מדליק זה מה שתיקנו בדין של חשמונאים שהם תיקנו את חנוכה שכולם, שכל ישראל ידליקו נרות והדבר הזה זה חנוכת, זה דבר שהוא יותר עדיף על החנוכה שהקריבו הנשיאים לחנוכת המזבח במשפט הראשונים מסבירים מדוע אסור להשתמש לאורה של נרות חנוכה כתוב הרם, ועוד ראשונים הרם, השנה שבעה, כתוב, למה אין משתמשים לאורה? אז אומר הרם, כיוון שהבנש שנעשה במנורה תיקנו לה אשאו הכי מנורה, שאין משתמשים לאורה קודש עשו את זה לקודש, הנרות הללו קודשים ואין לנו רשות להשתמש בהן אנחנו לא משתמשים בהן כי הן קודש זאת אומרת, אנחנו נוהגים בהן כקודשי המקדש אנחנו נוהגים בהן כמו הנרות של המנורה אנחנו נוהגים בנרות האלו שהן כאילו הנרות של המנורה הן כמו נרות המנורה אשאו הכי מנורה, שאין נעותים, אין משתמשים לאורה יש משהו נפלא מאוד ומיוחד מאוד במשכן שאין בכל בתי המקדש שהיו כל בתי המקדש שהיו הם היו במקומם המשכן זה היה מקום השראה את השכינה היחידי שהוא הלך ביחד עם כלל ישראל כל מקום שאנחנו הלכנו, אז המשכן הלך יחד איתנו בכל המסעות כולן אז היו פורקים את המשכן ומעמידים אותו במקום החניה שחנו, העמידו אותו, כשהלכו פרקו אותו והמשכן מקומו היה במקומינו במקום שבו אנחנו היינו, שם היה המשכן לא היה עוד דבר שהתקיים בו כל כך הוא אומר לא יכול לחתול49 אז בכל מקום שאנחנו היינו שם היה המשכן היינו, השראת השכינה הייתה במקום שאנחנו היינו. זה היה המקום של השראת השכינה. והמקום הזה זה לא מקום קבוע. אין מידה כזאת לא נוהגת בכל המקדשות כולה. כל המקדשות הן בדף קווים קומאליים. ובמקום מדויק, מסוים מאוד, במקום שהנביא מראה, שם אפשר להקים את המקדש. ככה זה במקדש, ככה זה במשבח, ככה זה בבית ראשון, ככה זה בבית שני וככה זה במשכן שלו. בדיוק במקום הזה, פה, כך הנביא מראה בדיוק את המקום. וכאן במקום הזה אפשר להקים את המשכן, את המקדש שלו. לא כן המשכן, המשכן הלך איתנו לכל מקום שהלך. המקום הקבוע שלו זה המקום שאנחנו היינו נמצאים. זה נקרא ושכנתי בתוכם בעצם. זה לא בתוכו, התניעות שלו זה אצלנו, במקום שאנחנו נמצאים. זה הדבר המיוחד שהיה במשכן שלא היה במקדשות. הדבר שמייחד את חנוכה, בית חשמונאי, מה שמייחד זה היה הנש וזה היה הגילוי המיוחד של מה שקרה בחנוכה. הגילוי המיוחד של מה שקרה בחנוכה זה ידליקו נרות בחצרות פוצחת. אלו שקרה להם הנש, אותם בני חשמונאי שלהם קרה הנש, הנש הגדול. אז הם באו לבית המקדש ופינו את עיך עליך ותיארו את מקדשיך וידליקו נרות בחצרות פוצחת. והנרות האלו, בבית המקדש, הם היו הנרות של המנורה, אבל הם הבינו מכאן שאת הנרות האלה של המנורה שנדליקו בדרך נש, כל אחד ואחד מישראל יכול להדליק אותם בבית שלו, בכל מקום בעולם שהוא נמצא. זאת אומרת, כאן, במה שנתגלה באותה חנוכת בית חשמונאי שאז חנכו את בית המקדש עוד פעם, אז החנוכה הזאת הייתה חנוכה של ושכנתי בתוכם. זאת הייתה חנוכה שכאן חנכו את האפשרות שבית המקדש יהיה בכל מקום במקום שכלל ישראל נמצא. זהו החלק שדומה למשכן בחנוכה הזאת. זהו החלק. כאן, הדבר הזה זה דבר שלא היה כמצור, רק במשכן. במשכן נתחדש הדבר הזה, שכי ליכול בוראי העולם נמצא איתנו בכל מקום שאנחנו נמצא. הדבר הזה נתחדש במשכן, והדבר הזה היה קיים במשכן, והוא נתחדש בזהי רמפין. הוא נתחדש עוד פעם בחנוכת אל רשמונה. שם כשחנכו את המקדש אחרי תומעת יוון, אז נתגלה הרשכנתי בתוכם. נתגלה אז הרשכנתי בתוכם. ושכנתי בתוכם, זה הכוונה, בתוך ליבור של כל אחד ואחד בישראל. ושכנתי בתוכם זה שכל מקום שיהודי נמצא, בכל מקום שיש ליהודי איזה בית ואיזה מקום שהוא בקצה העולם, אז הוא מדליק שם נרות חנוכה. והנרות האלו הן נרות של המנורה. הן נרות של בית המקדש. אסור להשתמש בהן כקודשת. הן קודש. הן קודש דומיה למנור. ה. אלו נרות שיש בהן כצד של הדלקת נרות בבית המקדש. הנס הגדול, הנס הגדול שקרה לבני חשמונאי. הגמרא אומרת, למה נמשלה אסתר לשחר? זה הכתוב בגמרא ביום. למנצח על הילד השחר זה אסתר. אסתר נקראת הילד השחר. למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך מה שחר סוף הלילה אסתר סוף כל הניסים. עם אסתר נגמרו הניסים. אז הגמרא מכשיר ראי כחנותה. אבל יש עוד נס אחד. ראי כחנותה זה נס שנעשה אחרינו. נס שאחרי אסתר. זה היה כמעט מאתיים שנה אחרי. בערך מאתיים שנה. אחרי אסתר. אז אומרת הגמרא, ניתן לכתב כך. אנחנו מדברים על ניסים שנכתבו בנבואה. זאת אומרת ניסים שנעשו על ידי נביא. והניסים האלה נכתבו בתורה שלכתב. אלה הם הניסים שאסתר היא הסוף שלהם. אסתר היא סוף הניסים שנעשו על ידי נביאים ונכתבו בתורה שלכתב. כלומר הנס של חנוכה זהו הנס הראשון הגדול של זמן שאחרי נביאים. זהו הנס שאחרי שנביאים משארו על אנשי כנסת הגדולה. אז נעשה עוד נס בפלל ישראל. והנס הזה הוא כבר נס שלא נעשה על ידי נביא. זה נס שנעשה על ידי חכמי תורה שבה הוא קיים. נבואה יש רק בארץ. זה מה שכתוב בגמרא. זה כתוב מפורש כמעט בפסוקים. כל הנביאים הם מתנבאים רק בארץ. ומי שאנחנו מוצאים אותו שהוא מתנבא לחוץ לארץ. אז כהגמרא שואל את זה והגמרא אומר את זה רק לפני שהוא התחיל את נבואתו בארץ. מי שהתחיל את נבואתו בארץ אז הוא ממשיך להתנבא גם בחוץ לארץ. אבל חוץ לארץ זה לא מקום השראה את השכינה. זה לא מקום של אי אפשר לבנות מקדש. והקב"ה הוא לא מנבא שם בני אדם. הקב"ה הוא מנבא בני אדם במקום שהשכינה שורה. וזה בארץ ישראל. אחרי שנבחרה ארץ ישראל אז לא הוכשרו כל הארצות להיות מקום לגילוי שכינה. אז לא מקדש יכול להיות שם ולא נביא יכול להיות. הנס הזה הוא נס שקרה מחוצה. הנס של בני בית חשמונאי. זה קרה בזמן שארץ ישראל בעצמה הייתה כמו חוצה. בגמרה כתוב ואף גם זאת ויותם בארץ אויביהם לא מאספים ולא געלתים לחלוטן לעשר בריתיות. והגמרה דורשת את כל ארבעת הגלויות והגמרה אומרת שגם גלות יוון נקרא ואף גם זאת ויותם בארץ אויביהם. אז אמר שומח שבגלות יוון לא גלינו מהארץ, נשארנו בארץ, היינו כל הזמן בארץ. וכל זה קרה בארץ, בארץ ישראל עצמה. אז הוא אומר שרואים מדברי הגמרה שהיוונים שהם היו בארץ ישראל, אז ארץ ישראל בעצמה נעשתה ארץ אויביהם. בדיוק כמו שהם חיללו את דורשת הניגנש, ככה הם גם את ארץ ישראל חיללו והפכו אותה לארץ אויביהם. ארץ ישראל עצמה לא הייתה דוגמטית, לא הייתה אותה ארץ ישראל, היא נהייתה ארץ אויביהם. כאן כתוב שהנש הזה שנעשה וחם אותה אותו נש, זהו נש מיוחד. זה נש שכביכול הגילוי כאן זה גילוי שבוראי העולם נמצא איתנו בכל מקום ובכל מצב שאנחנו נמצאים. זה הנש של חנוכת בית חשמונאי. זהו הנש הגדול של חנוכת בית חשמונאי שכביכול כאן הנש היה איתנו, הנש היה איתנו עם כלל ישראל. הקב"ה עשה נש לנו, לנו הוא עשה נש. והנש הזה אנחנו לוקחים אותו איתנו לכל מקום. זה נש שכלל ישראל מחזיק אותו איתו. זה נש שהוא נמצא איתנו בכל מקום שאנחנו עושים. מכוח הנש הזה אז לכל מקום שכלל ישראל מגיע אז הוא נושא איתו משהו מקדושת הנקדש. הוא יכול להדליק את הנרות של בית הנקדש בכל בית בכל מקום בעולם. זהו הגילוי של הנש הזה. זהו הפיראון מה ששארנו קודם. זהו הפיראון שהקב"ה קרא לחודש כסלו והוא נתן לו חנוכה שהיא מעין חנוכת המשכן. המשכן כמו שהמשכן היה מקום השרעת שכינה שעיקרו זה עם כלל ישראל בכל מקום שאנחנו היינו. שם היה מקום של השרעת השכינה. כך אגב מה שנתחדש בחודש כסלו. החנוכה הזאת היא חנוכה שהיא נמצאת יחד איתנו בכל מקום שאנחנו נמצאים. אנחנו נושאים איתנו משהו מבית הנקדש. אנחנו נושאים איתנו את ההערה, את אותה הערה, את אותה מנורה. הנציב אומר בפרשת יצאה, כתוב שם בנציב שהמנורה היא הגילוי, האור של המנורה והאור של תורה של הערב. הוא אומר לומדים את זה בגמרא כתוב. הגמרא אומר שכשרב טרפון היה שומע דברים של תלמיד והדברים האלה מצאו כן בעיניו, היה שומע חידוש טוב אז הוא היה אומר כפתור בספר. ככה הוא היה משבח את עכבר תורה שאמר אותו תלמיד, כפתור בספר. אז הוא אומר לנציב למדנו משיחתו של אביהם של ישראל, משיחתו של רב טרפון, למדנו שדברי תורה מאירים, דברי תורה שבעל פה מאירים, אז זה הערה מעין המנורה. רואים פה כפתור בספר. זה פירוש המילה כפתור בספר. כאן רואים את ההערה של המנורה. המנורה נמצאת. אם כלל ישראל יכולים לקחת איתה את ההערה של המנורה לכל מקום שהם הולכים אז אנחנו יכולים להדליק את הנרות של המנורה. זה פירוש הדבר שהמנורה נמצאת בכל מקום שלב של כלל ישראל נמצא, בכל מקום שאפשר ללמוד דברי תורה, בכל מקום שכלל ישראל נמצא ולומד דברי תורה, אז המנורה עצמה נמצאת שם. אנחנו לוקחים איתנו משהו מבית הנפש, את ההערה הזאת. זהו הנס הגדול של פרסם וזה טובים לזכור. מה שקרה בימים ההם בזמן הזה זה הגילוי הנפלא הזה שכביכול בורא העולם שוכן איתנו. אנחנו בכוחנו שלנו, בידינו, כשאנחנו מדליקים נרות בפתחי הבתים או על חלום, אז אנחנו מדליקים את המנורה של בית המקדש. הנרות הללו קודשות. אנחנו מדליקים את בית המקדש, אנחנו לוקחים את בית המקדש איתנו. משהו מבית המקדש בא איתנו. החלק הזה זה חלק האור של בית המקדש והוא זה שאנחנו לוקחים אותו איתנו. זה הדבר שצריך ללמוד, זה הדבר הנפלא שצריך ללמוד מהנשק. את זה אנחנו צריכים להחזיק. אנחנו נושאים איתנו את מה שנקרא, הוא קיבר גמריו בורבשרן בדף. דלי, כתוב בגמריו בורבשרן. הורדוס שהרג את חכמי ישראל. אז אמר לו בבא בן בוטה, אמר לו איצר שנבנה, יחדש את פני בית המקדש. לפני שהוא קיבה אורו של עולם והרג את החכמים, אז הוא ילך ויעסוק באורו של עולם דהיינו בבית המקדש. שזה אורו של עולם. בית המקדש שהוא אורו של עולם, הוא נמצא איתנו. זה נמצא בכל מקום שיושבים בני ישראל ולומדים פה. ההערה של תורה היא ההערה של אשראת השכינה שאנחנו לוקחים אותה איתנו לכל מקום שאנחנו מגיעים. זו ההערה, זאת ההערה שלנו. השם יעזור לנו שאנחנו נשקל משהו מההערה הגדולה.

gemini

בסדר גמור. אז תפילת מנחה עכשיו ומיד לאחר מכן ערבית. כתוב שמלאכת המשכן נגמרה בכ"ה. מלאכת המשכן נגמרה בכסליו. והיה מן הראוי להקים בכסליו את המשכן. אלא שהקדוש ברוך הוא דחה את הקמת המשכן לחודש שנולד בו יצחק אבינו. כיוון שיצחק הוא עמוד העבודה, המקום של העבודה צריך זה צריך להיות מוקם באותו זמן שבו יצא לאוויר העולם עמוד העבודה. אז המשכן צריך היה להיות בראש חודש, המשכן צריך היה, הקימו את המשכן בראש חודש ניסן. כתוב שהקדוש ברוך הוא, הרה החזיר את החוב לחודש כסליו בחנוכת בית חשמונאי. חנוכה. זאת אומרת, היה מן הראוי שהמשכן בעצם יקום בחודש כסליו, וזה לא היה בגלל סיבה, אז הקדוש ברוך הוא החזיר לכסליו את חנוכת בית חשמונאי. וזה לא, זה מאוד לא מובן. היו הרבה חנוכות בהיסטוריה. הקדוש ברוך הוא יכול היה להחזיר, וזאת החנוכה האחרונה שהייתה. וכל החנוכות שהיו עד החנוכה האחרונה, אז היו חנוכת בית ראשון, חנוכת בית שני, חנוכת שילה. כן. כל החנוכות, שילה גם כן. בגמרא כתוב שיש מן דאמר אחד ששילה הייתה מנוחה, ואת הנחלה לסימן דאמר אחד. וגם כן היה מעין בית. היא הייתה מנוחה לסימן דאמר אחד, היא הייתה נחלה לסימן דאמר אחר. אז בכל אופן, זה היה משהו מעין בית. אז הייתה שם גם חנוכה. זה משכן שהחזיק מעמד 369 שנים, שילה. ובתי המקדש שהחזיקו מעמד יותר מ-400 שנה. 410, 420. ובכל אלה היו חנוכות, וכל החנוכות האלה, אז בורא עולם בהם הוא לא פרה לחודש כסליו. פרה לחודש כסליו רק בחנוכת בית חשמונאי. משמע שחנוכת בית חשמונאי היא הקרובה ביותר למשכן. הדבר הכי קרוב למשכן זה חנוכת בית חשמונאי. וזה לא מובן. למה? למה מה לזה ולמשכן? בית חנוכת בית חשמונאי זה חנוכה שהיא לא באה בזמן שבנו בית חדש, אלא מדובר פה על בית שכבר היה מוקם, בית שעמד, היה קיים, היה קדוש, ובאו בו פריצים ויחללוהו. כמו שכתוב, כמו שכתוב בגמרא באבילות זורע בדף נ"ב. כתוב בגמרא ש הגמרא מדברת על מקום היה, מקום בעזרה שבו היו אבני המזבח ששיקצו אנשי יוון. והגמרא אומרת, הגמרא שבראשונים, ברמב"ם, שם מבורר בגמרא ובראשונים, שהסיבה שהקדושה התחללה כשנכנסו היוונים להיכל, זה משום שכתוב בפסוק "באו בו, באו בה פריצים ויחללוה". אז שפריצים, דהיינו, כן, מדובר פה על רשעים פרצו חומות מגדלי, זה נקרא פריצים. פריצים זה אלה שהם פורצי חומות. פורצי חומות זה הם נכנסים לתוך, נכנסים לתוך מקום קדוש, לתוך מקום סגור, והם פרצו חומות מגדלי והכל נהיה, הכל מתקלקל, הכל נהיה רשות אחרת. אז הפריצים האלה, כשהם נכנסים להיכל, אז ההיכל מתחלל מקדושתו. אז אחר כך צריך היה לקדש אותו בחזרה. אחר כן באו בניך, הדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך. הם היו צריכים להחזיר את המקדש לקדושתו. והדבר הזה מחייב חנוכה. זה מחייב חנוכת המשכן, חנוכה. צריך היה לחנוך את זה מחדש. והחנוכה מחדש, זהו המועד הזה של חנוכה. מועד של חנוכה. באמת לא נקבע אף מועד לכל החנוכות של כל הבתים. לא נקבע עליהם מועד. כן? גם לא לחנוכת המשכן אפילו. לא נקבע עליהם מועד, רק לחנוכה הזאת. מועד מיוחד. כתוב בתחילת פרשת בהעלותך, שהקדוש ברוך הוא, אחרי, כל מה שכתוב בסוף פרשת נשא, שהנשיאים כולם הקריבו לחנוכת המזבח, ויהי המקריב ביום הראשון, עד המקריב ביום השניים עשר יום, זה נפתלי שהקריב ביום ה, כן, ביום, במילואים, ביום המילואים האחרון. ביום לא, ביום של השבת הנשיאים, י"ב, הקריב, כן, נשיא לבני נפתלי. אז מיהודה ועד נפתלי. הקריבו את קורבנם לחנוכת המזבח, ואהרון הכהן, כתוב, ככה מביא רש"י, שאהרון הכהן היה מצטער. כאב לו שהוא לא השתתף בחנוכה של, בחנוכת המשכן, חנוכת המזבח. כל הנשיאים השתתפו, והשבט שלו, והוא עצמו לא השתתפו בחנוכה. אז אמר לו הקדוש ברוך הוא שלא יצטער, שלך גדול משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות. ולכן כתוב מיד בסוף, אחרי, אחרי נגמר פרשת נשא, אז מיד כתוב "וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור, ואל אהרון לאמור, בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". אז הקדוש ברוך הוא, כן, נתן לאהרון את הדלקת הנרות. אז הרמב"ן, הרמב"ן שם באריכות מדבר על המדרש הזה. כתוב במדרש הזה, כאילו שבורא עולם ניחם, הקדוש ברוך הוא ניחם את אהרון הכהן על זה שהוא לא השתתף בחנוכת הנשיאים, אז הוא ניחם אותו בזה, שהוא יש לו משהו נוסף, משהו שאין לאף אחד. כל הקורבנות, ככה הרמב"ן מביא את המדרש, כל הקורבנות, כשהבית המקדש קיים, מקריבים אותם, וכשאין בית המקדש קיים, לא מקריבים אותם. אבל הנרות לעולם. אומר הרמב"ן והדבר ידוע שכשאין בית המקדש, לא מדליקים נרות. לא מדליקים נרות. איפה מדליקים נרות? אז אומר הרמב"ן, מוכח מכאן, מוכח, צריכים להבין שהכוונה היא שבורא עולם ניחם את אהרון הכהן בחנוכת בית חשמונאי. שנעשתה על ידי כהניך הקדושים, חנוכת בית חשמונאי, שהיא לעולם. גם כשבית המקדש לא קיים. אז החנוכה הזאת, היא חנוכה שהיא קיימת לעולם ו וגם כשאין בית המקדש קיים, גם כן מקריבים. כאן צריך, כך כתוב. זאת אומרת, כאן יש תנחומים לאהרון הכהן, שלא השתתף בחנוכת המזבח והמשכן, אז כביכול בורא עולם ניחם אותו ואמר לו "לגדולה מזו אתה מתוקן, שאתה מדליק ומטיב את הנרות". ומדליק ומטיב את הנרות זה דבר שהוא קיים לעולם. זה לאו דווקא כשבית המקדש קיים. אתה מדליק ומטיב את הנרות. וזה תמוה מאוד, מה כאן ה- תנחומים? מה כאן, מה, מה כאן התוספת על מה שעשו הנשיאים? זה דבר שבזה אהרון הכהן צריך להתפאר, שיש לו דבר שלאף אחד לא היה. אף אחד מהנשיאים לא היה להם חנוכה כזאת כמו לאהרון הכהן, שהוא מדליק את הנרות. איזה נרות הוא מדליק? אז כתוב כאן, מה שהוא מדליק זה מה שתיקנו הבית דין של חשמונאי, שהם תיקנו את חנוכה, שכולם, שכל כלל ישראל ידליקו נרות. והדבר הזה, זה חנוכת ה, זה דבר שהוא יותר עדיף על החנוכה שהקריבו הנשיאים לחנוכת המזבח והמשכן. הראשונים מסבירים מדוע אסור להשתמש לאורה של נרות חנוכה. כתוב בר"ן, כתוב בעוד ראשונים. הר"ן, במסכת שבת כתוב, למה אין משתמשים לאורה? אז אומר הר"ן, מכיוון שהנס שנעשה במנורה, תיקנוה, עשאוה כמנורה שאין משתמשים לאורה. קודש. עשו את זה לקודש. הנרות הללו קודש הם. ואין לנו רשות להשתמש בהם. אנחנו לא משתמשים בהם, כי הם קודש. זאת אומרת, אנחנו נוהגים בהם כקודשי המקדש. אנחנו נוהגים בהם כמו הנרות של המנורה. נוהגים בהם, אנחנו נוהגים בנרות האלו שהם, שהם כאילו הנרות של המנורה. הם כמו נרות המנורה. עשאוה כמנורה שאין, אין נאותים, אין משתמשים לאורה. יש משהו נפלא מאוד ומיוחד מאוד במשכן שאין בכל בתי המקדש שהיו. כל בתי המקדש שהיו, הם היו במקומם. המשכן, זה היה מקום השראת השכינה היחידי שהוא הלך ביחד עם כלל ישראל. בכל מה, כל מקום שאנחנו הלכנו, אז המשכן הלך יחד איתנו. בכל המסעות כולם. אז היו פורקים את המשכן ומעמידים אותו במקום החנייה. שחנו, העמידו אותו, כשהלכו, פירקו אותו. והמשכן, מקומו היה במקומנו. במקום שבו אנחנו היינו, שם היה המשכן. לא היה עוד דבר שהתקיים בו כל כך ועשו לי משכן, עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. בתוכם. שכן, שעל ידי המקדש הזה, אז כביכול בורא עולם היה, שכן בתוך בני ישראל. כי המשכן בעצמו לא היה לו מקום קבוע. המקום הקבוע שלו זה היה המקום הקבוע ביחד איתנו. אז בכל מקום שאנחנו היינו, שם היה המשכן. היינו, השראת השכינה הייתה במקום שאנחנו היינו נמצאים. זה היה המקום של השראת השכינה. והמקום הזה זה לא מקום קבוע. אין מידה כזאת לא נוהגת בכל המקדשות כולם. כל המקדשות הם דווקא במקומם, ובמקום מדויק, מסוים מאוד, במקום שהנביא מראה, שם אפשר להקים את המקדש. ככה זה בבית המקדש, ככה זה במזבח, ככה זה בבית ראשון, ככה זה בבית שני וככה זה במשכן שילה. בדיוק במקום הזה, פה. פה, כך מראה, הנביא מראה בדיוק את המקום. וכאן במקום הזה אפשר להקים את המשכן. את המקדש הזה. לא כן המשכן. המשכן הלך איתנו בכל מקום שהלכנו. המקום הקבוע שלו זה המקום שאנחנו היינו נמצאים. זה נקרא "ושכנתי בתוכם" באמת. זה לא בתוכו, תיאור הקביעות שלו זה אצלנו, במקום שאנחנו נמצאים. זה הדבר המיוחד שהיה במשכן, שלא היה במקדשות. הדבר שמייחד את חנוכת בית חשמונאי, מה שמייחד, זה היה הנס וזה היה הגילוי המיוחד של מה שקרה בחנוכה. הגילוי המיוחד של מה שקרה בחנוכה זה, הדליקו נרות בחצרות קודשך. אותם, כן, אלו שקרה להם הנס, אותם בני חשמונאי שלהם קרה הנס, הנס הגדול, אז הם באו לבית המקדש ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קודשך. הם הדליקו נרות בחצרות קודשך. והנרות האלו, בבית המקדש, הם היו הנרות של המנורה. אבל הם הבינו מכאן שאת הנרות האלה של המנורה, שהודלקו בדרך נס, את הנרות האלה, אז כל אחד ואחד מישראל יכול להדליק אותם בבית שלו, בכל מקום בעולם שהוא נמצא. זאת אומרת, כאן, במה שנתגלה באותה חנוכת בית חשמונאי, שאז חנכו את בית המקדש עוד פעם, אז החנוכה הזאת הייתה חנוכה של "ושכנתי בתוכם". זאת הייתה חנוכה שכאן חנכו את האפשרות שבית המקדש יהיה בכל מקום ומקום שכלל ישראל נמצאים. זהו החלק שדומה למשכן בחנוכה הזאת. זהו החלק. כאן, כן, כאן הדבר הזה, זה דבר שלא היה כמותו רק במשכן. במשכן נתחדש הדבר הזה, שכביכול בורא עולם נמצא איתנו בכל מקום שאנחנו נמצאים. אז הדבר הזה נתחדש במשכן, והדבר הזה היה קיים במשכן, והוא נתחדש באיזה אופן, הוא נתחדש עוד פעם בחנוכת בית חשמונאי. שם, כשחנכו את המקדש אחרי טומאת יוון, אז נתגלה ושכנתי בתוכם. נתגלה אז ושכנתי בתוכם. ושכנתי בתוכם, זה הכוונה בתוך ליבו של כל אחד ואחד מישראל. ושכנתי בתוכם זה שכל מקום שיהודי נמצא, בכל מקום שיש ליהודי איזה בית, באיזה מקום שהוא בקצה העולם, אז הוא מדליק שם נרות חנוכה והנרות האלו הם נרות של המנורה. הם נרות של בית המקדש. אסור להשתמש בהם, כי קודש הם. הם קודש, הם קודש, דומיא דמנורה. אלו נרות שיש בהם, כן, צד של הדלקת נרות בבית המקדש. הנס הגדול, הנס הגדול שקרה לבני חשמונאי. הגמרא אומרת, כן, למה נמשלה אסתר לשחר? כך כתוב בגמרא ביומה. למנצח על הילד השחר לאסתר. אסתר נקראת הילד השחר. למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך, מה שחר סוף הלילה, כך כתוב בגמרא ביומה בדף כ"ט. לומר לך, מה שחר סוף הלילה, אף אסתר סוף כל הניסים. עם אסתר נגמרו הניסים. אז הגמרא מקשה, הרי "איכא חנוכה"? הרי יש עוד נס של חנוכה. והאיכא חנוכה? זה נס שנעשה אחרי זה. נס שאחרי אסתר. זה היה כמעט 200 שנה אחרי זה. בערך 200 שנה אחרי אסתר. אז אומרת הגמרא, "ניתן להיכתב קאמר". אנחנו מדברים על ניסים שנכתבו בנבואה. זאת אומרת, ניסים שנעשו על ידי נביא, והניסים האלה נכתבו בתורה שבכתב. אלה הם הניסים שאסתר הוא סופם. אסתר היא סוף הניסים שהם נעשו על ידי נביאים ונכתבו בתורה שבכתב. כלומר, הנס של חנוכה, זהו הנס הראשון הגדול של זמן שאחרי נביאים. זהו הנס שאחרי שהנביאים נשלחו על אנשי כנסת הגדולה, אז נעשה עוד נס לכלל ישראל, והנס הזה הוא כבר נס שלא נעשה על ידי נביא. זה נס שנעשה על ידי חכמי תורה שבעל פה. נבואה יש רק בארץ. ככה, ככה, זה מה שכתוב בגמרא, זה כתוב מפורש כמעט בפסוקים, כן. אין, כל הנביאים הם מתנבאים רק בארץ. ומי שאנחנו מוצאים אותו שהוא מתנבא בחוץ לארץ, אז הגמרא שואלת את זה, והגמרא אומרת זה רק מפני שהוא התחיל את נבואתו בחוץ לארץ, בארץ. מי שהתחיל את נבואתו בארץ, אז הוא ממשיך להתנבא גם בחוץ לארץ. אבל חוץ לארץ זה לא מקום השראת השכינה. זה לא מקום השראת השכינה, זה לא מקום שאי אפשר לבנות מקדש, והקדוש ברוך הוא לא מנבא שם בני אדם. הקדוש ברוך הוא מנבא בני אדם במקום שהשכינה שורה, וזה בארץ ישראל. אחרי שנבחרה ארץ ישראל, אז לא הוכשרו כל הארצות להיות מקום לגילוי שכינה. אז לא מקדש יכול להיות שם ולא נביא יכול להיות שם. הנס הזה הוא נס שקרה בחוץ לארץ. הנס של הנס של בני בית חשמונאי. זה קרה בזמן שארץ ישראל בעצמה הייתה כמו חוץ לארץ. בגמרא כתוב "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם". והגמרא דורשת את כל ארבעת הגלויות, והגמרא אומרת שגם גלות יוון נקרא "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם". אז המהרש"א מקשה, "וגלות יוון לא גלינו מהארץ, נשארנו בארץ, היינו כל הזמן בארץ". וכל זה קרה בארץ, בארץ ישראל עצמה. אז אומר המהרש"א, "רואים מדברי הגמרא", רואים, ככה אומר המהרש"א, רואים מדברי הגמרא, "שהיוונים שהם היו בארץ ישראל, אז ארץ ישראל בעצמה נעשתה ארץ אויביהם". בדיוק כמו שהם חיללו את קדושת המקדש, ככה הם גם את ארץ ישראל חיללו והפכו אותה לארץ אויביהם. ארץ ישראל עצמה לא הייתה דוגמת, היא לא הייתה אותה ארץ ישראל. היא הייתה ארץ אויביהם. אז כאן כתוב, כן, כאן כתוב שהנס הזה שנעשה בחנוכה, אותו נס, זהו נס מיוחד. זה נס שכביכול הגילוי כאן, זה גילוי שבורא עולם נמצא איתנו בכל מקום ובכל מצב שאנחנו נמצאים. זה הנס של חנוכת הבית חשמונאי. זהו הנס הגדול של חנוכת בית חשמונאי, שכביכול כאן הנס היה איתנו. הנס היה איתנו, עם כלל ישראל. הקדוש ברוך הוא עשה נס לנו, כן, לנו הוא עשה נס וזה, הנס הזה, אנחנו לוקחים אותו איתנו לכל מקום. זה נס שכלל ישראל מחזיק אותו איתו. זה נס שהוא נמצא איתנו בכל מקום שאנחנו הולכים. מכוח הנס הזה, אז לכל מקום שכלל ישראל מגיע, אז הוא נושא איתו משהו מקדושת המקדש. הוא יכול להדליק את הנרות של בית המקדש בכל בית ובכל מקום בעולם. זהו הגילוי של הנס הזה. זהו הפירעון, מה ששאלנו מקודם, זהו הפירעון שהקדוש ברוך הוא פרע לחודש כסליו, והוא נתן לו חנוכה שהיא מעין חנוכת המשכן. המשכן, כמו שהמשכן היה מקום השראת שכינה שעיקרו זה עם כלל ישראל. בכל מקום שאנחנו היינו, שם היה המקום של השראת השכינה. ככה גם מה שנתחדש בחודש כסליו, החנוכה הזאת היא חנוכה שהיא נמצאת יחד איתנו בכל מקום שאנחנו נמצאים. אנחנו נושאים איתנו משהו מבית המקדש. אנחנו נושאים איתנו את ה את ההארה, את אותה הארה, את אותה מנורה. הנצי"ב אומר בפרשת תצוה, כתוב שם, הנצי"ב, שהמנורה היא הגילוי, האור של המנורה זה האור של תורה שבעל פה. הוא אומר, לומדים את זה, בגמרא כתוב, הגמרא אומרת, שכשרב טרפון היה שומע דברים של תלמיד, והדברים האלה מצאו חן בעיניו, היה שומע חידוש טוב, אז הוא היה אומר "כפתור ופרח". ככה הוא היה משבח את ה, את הדבר תורה שאמר, שאמר אותו תלמיד, "כפתור ופרח". אז אומר הנצי"ב, "למדנו משיחתו של אביהם של ישראל", משיחתו של רב טרפון למדנו, שכשדברי תורה מאירים, דברי תורה שבעל פה מאירים, אז זה הארה מעין המנורה. רואים פה "כפתור ופרח". זה פירוש המילה "כפתור ופרח". כאן רואים את ההארה של המנורה. המנורה נמצאת כאן. אם כלל ישראל יכולים לקחת איתם את ההארה של המנורה לכל מקום שהם הולכים, אז אנחנו יכולים להדליק את הנרות של המנורה, פירוש הדבר שהמנורה נמצאת בכל מקום שלב של כלל ישראל נמצא. בכל מקום שאפשר ללמוד דברי תורה, בכל מקום שכלל ישראל נמצא ולומד דברי תורה, אז המנורה עצמה נמצאת שם. אנחנו לוקחים איתנו משהו מבית המקדש. את ההארה הזאת. זהו הנס הגדול, זה צריך, וזה צריכים לזכור. מה שקרה בימים ההם בזמן הזה, זה הגילוי הנפלא הזה, שכביכול בורא עולם שוכן איתנו. אנחנו בכוחנו שלנו, בידינו, כשאנחנו מדליקים נרות בפתחי הבתים או על חלון, אז אנחנו מדליקים את המנורה של בית המקדש. הנרות הללו קודש הם. אנחנו מדליקים את בית המקדש. אנחנו לוקחים את בית המקדש איתנו. משהו מבית המקדש בא איתנו. החלק הזה, זה חלק האור של בית המקדש, והוא זה שאנחנו לוקחים אותו איתנו לכל מקום. זה הדבר שצריך ללמוד, זה הדבר הנפלא שצריך ללמוד מהנס הזה. את זה אנחנו צריכים להחזיק. אנחנו נושאים איתנו את מה שנקרא, כן, מה שנקרא, הוא כיבה, הגמרא בברכות בדף ד', כתוב בגמרא בברכות, הורדוס שהרג את חכמי ישראל. אז אמר לו בבא בן בוטא, אמר לו עצה שיבנה, יחדש את פני בית המקדש. מפני שהוא כיבה אורו של עולם, והרג את החכמים, אז הוא ילך ויעסוק באורו של עולם, דהיינו בבית המקדש, שזה אורו של עולם. בית המקדש שהוא אורו של עולם, נמצא איתנו. זה נמצא בכל מקום שיושבים בני ישראל ולומדים תורה. ההארה של תורה היא ההארה של השראת השכינה, שאנחנו לוקחים אותה, אותה איתנו לכל מקום שאנחנו מגיעים. זהו ההארה, זאת ההארה של חנוכה. השם יעזור לנו שאנחנו נזכה למשהו מההארה הגדולה הזאת.

מתלמד צעיר

סקריפט - תמלול שיעורי תורה

י. פל.

@MusiCode
כעת, ממש בצאת השבת, עבריתAI הכריזו על יישום רעיון הקלטת הטקסטים:

2. אתר הקלטת תוכן: תמללתם קטעים, ועכשיו רוצים דרך פשוטה יותר לתרום לפרויקט? מוזמנים להיכנס לאתר הקלטת ההמונים שלנו! נכנסים ל-https://recital.ivrit.ai, בוחרים קטע מויקיפדיה, ומקליטים. דוגמה עם הוראות שימוש ניתן לראות כאן. גם 10 דקות של הקלטה יעזרו מאוד.
[נשלח לפתיחה בNF].

אולי תיישם זאת גם לענייננו???
זה כבר לא אמור להיות פרוייקט קשה!

מקווה לשלוח להם מייל בשעה הקרובה.
עריכה: שלחתי להם, מתכתב איתם כעת.