הסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI
-
@צדיק-וטוב-לו-0 כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
על אמא של אברהם אבינו, הוא הביא מקור אחד שנקרא 'אמתלא', ומקור אחד שנקראה 'בת כרנבו'.
כמדומני שזאת תשובה נכונה
-
@צדיק-וטוב-לו-0 כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
אפי' לקלוט שזה אמא וסבתא).
כרנבו זו הסבתא, אבל בת כרנבו זו האמא...
-
@sivan22 כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
ההוראות אפשר לקחת מכאן
האם צריך להתקין בשביל זה גם את kotaemon-app או רק את OLLAMA? פשוט הסתבכתי בהגדרות שלו. כדאי שיהיה מוגדר בתוכנה שאם אין לו גישה לבינה מלאכותית הוא יכתוב, ולא ינסה לחפש בדיוק את המילים שכתבת 3 פעמים בלי למצוא תוצאות.
-
@צדיק-וטוב-לו-0 דווקא אני שאלתי על דוד המלך וקיבלתי תשובה מאד יפה ומפורטת:
-
מקווה שנוכל כבר בגירסה הבאה לצמצם אותו לקטע פלוני בספר - [שיהיה אפשר לבחור ספר מאינדקס המקורות של אוצריא] ונוכל גם לכתוב לו שיסכם את הכתוב בקטע זה....
וברגע יהיה סיכול של תשובת .... בסימן... כפי שהראת בעברכמו"כ לאלו שמעוניינים לבדוק מה יקרה עם שינויים בשאילתא או בפרומפט
בagent_workflow.py יש את הפרומפט
ובtantivy_search_agent.py יש את מבנה וכללי וסדר השאילתא -
@אלף-שין כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
זה קישור לגיט,
ובגיט יש אפשרות להורדת התוכנה...
מצורף הקישור המדוייק -
פוסט זה נמחק!
-
תשאל אותו שאלות רוחב:
א. מה המקור הראשון [כרונולוגית] ל'דבר שאין מתכוין [או: מכוין, או מכוון, או מתכוון, או : דשא"מ] מותר', או 'דבר שאינו מכוין אסור'?
ב. האם ישנם מקורות לדין זה בדברי תנאים [משניות תוספתא וברייתות]?
ג. האם דין זה אמור בכל התורה או רק במלאכות שבת?
ד. האם מי שסובר שאסור - היינו מדאורייתא או מדרבנן?
ה. האם יש מחלוקת בזה גם בין אמוראים?
ו. האם הוכרעה ההלכה בנדון הזה?בלי להיכנס כאן לתשובות האמיתיות - נראה את יסודות המושגים שהוא נדרש להתמצא בהם בתור בסיס לתשובה:
א. הוא צריך לדעת לסדר מקורות לפי תקופתם [דורות של מסירת התורה].
ב. הוא צריך 'להבין' את הסוגיות [בשבת ובפסחים] שהוכיחו ממתני' בכלאים, ומן המשנה והתוספתא בביצה, וכן בדיונים של הגמ' במשנה בפ' כירה בשבת. וכו' וכו'.
ג. הוא צריך לדעת מה הנושא של כל סוגיה [או שיעשה קיצור דרך, וידע מה אומרים תוס' ומה סובר הרשב"א].
ד. ה. כנ"ל.
ו. כנ"ל, ויותר מזה - לדעת לקשר לגמרא את הפסק ברמב"ם ובשו"ע.זה לא מעבר לים. אבל צריך למקד את מהלך החשיבה שלו לחפש מתחת לפנסים הנכונים...
-
הערה/שאלה.
הבינג של מיקרוספט (קופיילוט), שחסום בנטפרי, עושה בדיוק את זה, לא?
מחפש לך באינטרנט ומביא תשובות בשפה חופשית? -
@ברווז-הסגול כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
הערה/שאלה.
הבינג של מיקרוספט (קופיילוט), שחסום בנטפרי, עושה בדיוק את זה, לא?
מחפש לך באינטרנט ומביא תשובות בשפה חופשית?נכון. זה אותו רעיון, אבל על מאגר תורני מסודר.
-
@איש-שלו כתב בהסבר | חיפוש חכם באמצעות סוכן AI:
תשאל אותו שאלות רוחב:
א. מה המקור הראשון [כרונולוגית] ל'דבר שאין מתכוין [או: מכוין, או מכוון, או מתכוון, או : דשא"מ] מותר', או 'דבר שאינו מכוין אסור'?
ב. האם ישנם מקורות לדין זה בדברי תנאים [משניות תוספתא וברייתות]?
ג. האם דין זה אמור בכל התורה או רק במלאכות שבת?
ד. האם מי שסובר שאסור - היינו מדאורייתא או מדרבנן?
ה. האם יש מחלוקת בזה גם בין אמוראים?
ו. האם הוכרעה ההלכה בנדון הזה?בלי להיכנס כאן לתשובות האמיתיות - נראה את יסודות המושגים שהוא נדרש להתמצא בהם בתור בסיס לתשובה:
א. הוא צריך לדעת לסדר מקורות לפי תקופתם [דורות של מסירת התורה].
ב. הוא צריך 'להבין' את הסוגיות [בשבת ובפסחים] שהוכיחו ממתני' בכלאים, ומן המשנה והתוספתא בביצה, וכן בדיונים של הגמ' במשנה בפ' כירה בשבת. וכו' וכו'.
ג. הוא צריך לדעת מה הנושא של כל סוגיה [או שיעשה קיצור דרך, וידע מה אומרים תוס' ומה סובר הרשב"א].
ד. ה. כנ"ל.
ו. כנ"ל, ויותר מזה - לדעת לקשר לגמרא את הפסק ברמב"ם ובשו"ע.זה לא מעבר לים. אבל צריך למקד את מהלך החשיבה שלו לחפש מתחת לפנסים הנכונים...
ניסיתי ויש עוד מקום גדול לשיפור....
א. המקור הראשון שמצאתי לדין 'דבר שאינו מתכוין מותר' או 'דבר שאינו מכוין אסור' הוא עדיין באנציקלופדיה הון יוסף, בערך "דבר שאינו מתכוין". שם מובאת מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בעניין זה, אך המקור המדויק למחלוקת זו אינו מצוין באנציקלופדיה עצמה.
ב. לגבי מקורות לדין זה בדברי תנאים, עדיין לא מצאתי מקור מפורש במשנה, בתוספתא או בברייתא שדן ישירות בדין 'דבר שאינו מתכוין'. עם זאת, הדיון באנציקלופדיה הון יוסף מצביע על כך שהמחלוקת בין ר' יהודה ור' שמעון מקורה בתקופת התנאים.
האנציקלופדיה עצמה מנתחת את המושג ומצטטת פרשנים מאוחרים יותר (כמו הריטב"א) כדי להסביר את ההיגיון האפשרי מאחורי דעתו של ר' שמעון, שמתיר 'דבר שאינו מתכוין' משום שאינו נחשב 'מלאכת מחשבת'.
לסיכום, המקור הקדום ביותר שמצאתי נותר אנציקלופדיה הון יוסף, המייחס את הדיון לר' יהודה ור' שמעון, ומכאן שמקורו כנראה בתקופת התנאים. עם זאת, לא מצאתי ציטוט ישיר ממשנה, תוספתא או ברייתא בנושא.