בקשה | לזכור את חורבן בית המקדש
-
@תותחוביץ כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
צריך לחשבן גם את כל המעוברות ואת כל החודשים המלאים והחסרים (וכשהיה סנהדרין אז לא היה משהו קבוע
וגם לחשבן בערך לפי המולדות קשה כי המולד שלנו הוא מולד אמצעי ולא אמיתי למולד האמיתי החשבון הרבה יותר מסובך)בסוף הכל צריך להיות ממוצע, כמו שכתבתי.
כי גם אם חודש אחד ככה ואחד ככה, בסוף זה צריך לחזור לממוצע -
פוסט זה נמחק!
-
@צבי-דורש-ציון כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
@תותחוביץ כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
צריך לחשבן גם את כל המעוברות ואת כל החודשים המלאים והחסרים (וכשהיה סנהדרין אז לא היה משהו קבוע
וגם לחשבן בערך לפי המולדות קשה כי המולד שלנו הוא מולד אמצעי ולא אמיתי למולד האמיתי החשבון הרבה יותר מסובך)בסוף הכל צריך להיות ממוצע, כמו שכתבתי.
כי גם אם חודש אחד ככה ואחד ככה, בסוף זה צריך לחזור לממוצעאין בעיה בחדשים לחישוב של שנים, ט' אב ג'תת"ל עד היום זה בדיוק 1,954 שנים.
שורה תחתונה:
נמתין להוכחות, או להתפשרות על שנים במקום על ימים, תעדכנו אותי, בינתים מקפיא את הפרוייקט.
בהצלחה רבה בעבודת ה' יתברך! -
@צבי-דורש-ציון כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
מתוך לוח עיתים לבינה: (לא עברתי על הדברים, אבל אולי יהי' תועלת)
ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית ומאיזו שנה מונים, האם שנת החרבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החרבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט), ואכ"מ. המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), שנת הבריאה, [או המנין ליצירת אדם]. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ב], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'), ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירה כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ב היא שנת 1953 לחורבן, ודעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ב היא 1952 לחורבן. ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1954 שנים, ועד שנה זו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, מהשנה קבענו כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובלוח העליון, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1954 שנהגו הלוחות)אין כאן שייכות כלל לסוגיא בע"ז ט. ואין לערבב.
הגה: מלבד כמובן הנושא של שנת החורבן, אבל כל הסוגיא איך מונים פרט וכלל, מה הקשר לכאן? אין כאן שטר, או מלך, כל מנין או דין לשום נפק"מ, רוצים באמת לדעת את זמן החורבן, זה כמו שתגיד איך מכינים לחם כאשר שאלו איך מכינים קמח, שהקשר היחיד הוא שהמילה קמח נזכרת בשניהם. -
@תותחוביץ כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
הספירה הזאת לא חייבת להיות מדויקת לפי מה שהיה בפועל אפשר לעשות לו יצויר שהם תמיד קידשו נכון ועיברו נכון שזה גם מאד קשה לחשבון אבל אפשרי
בין אם הם תמיד קידשו ועיברו נכון, ובין אם לא, זה אמור כמובן לצאת בסוף שזה חזר להיות נכון, וממילא הממוצע בסוף יחזור
-
@צבי-דורש-ציון אתה צודק מבחינת הזמנים
אבל את המולד האמיתי אי אפשר לראות כי השמש מסתירה וגם אחרי המולד לו כי השמש מסנוורת אפשר לראות רק שש שעות אח"כ (רמב"ם) אלא אם כן הירח כבר שקע שאז גם אי אפשר לראות וצריך לחכות למחרת וכו' -
@תותחוביץ כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
@צבי-דורש-ציון אתה צודק מבחינת הזמנים
אבל את המולד האמיתי אי אפשר לראות כי השמש מסתירה וגם אחרי המולד לו כי השמש מסנוורת אפשר לראות רק שש שעות אח"כ (רמב"ם) אלא אם כן הירח כבר שקע שאז גם אי אפשר לראות וצריך לחכות למחרת וכו'ואז מה?
-
וואי וואי וואי, חבר'ה, איזה דיון הילכתי ושופע ידע תלמודי!
ממש א נחעת...
-
פוסט זה נמחק!
-
@יוסף-אלחנן כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
וואי וואי וואי, חבר'ה, איזה דיון הילכתי ושופע ידע תלמודי!
ממש א נחעת...
@צבי-דורש-ציון @es0583292679 @תותחוביץ וכו’
אם אתם רוצים להמשיך לדבר בלימוד או שתעברו לצ’אט או שתפתחו פורום חדש
כי כאן זה פורום טכנולוגי, לא לדיבור בלימוד וכו’אם@צוות-פיקוח חושבים אחרת אז תמשיכו... -
@מנסה-לעבוד-את-ה כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
@תותחוביץ בחוק המספרים הגדולים בסוף הכל יתאזן
וזה הרבה יותר מזה, כי לא ייתכן שפתאום גילו ירח חסר בט"ו בחודש... ולא נפל פתאום פסח לא באביב... (וכבר כתבתי שעד שסידרו את הלוח, לא הייתה עדיין כמעט סטיה מהמולד)
ולכן @es0583292679 ו @טופטופיסט נראה לי פשוט, שצריך לעשות לפי הלוח שזה יצא שנים ממוצעות, ומקסימום זה יהי' בערך!
-
@חטח ו @אורחל תחשבו מה רצון ה' יתברך, ואם זה עושה לו נחת מה שאתם כותבים.
@es0583292679 כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
@אורחל כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
אי נחת כפשוטו ממש
תדע לך, שהתורה הזה שיש כאן מפעם לפעם, זה לא רק מה שמחייה את כל האתר הזה, ואת כל האתרים וכל העולם, אלא גם הנחת רוח האמיתי שיוצא בסוף מכל האתר הזה, לגוף ולנפש, [וזה לא בגדר זיכוי הרבים לנסות לעצור את זה, וגם לא יוצא כלום מאתר שלא מושתת על תורה והחזקת תורה, שזה כולל תורה מציצה מתוך המילים ופרגונים שקשורים לתורה, ולנחות על ד"ת זה ההיפך מכל דבר טוב].
לענייננו, המסקנה לכאורה שיש לחשב את השנים ולא את הימים, אם זה מוסכם עליכם אשמח ליצור את התוכנה, שיהיה משהו שקוף וקטן כמו הסמל של נטפרי, לכל מי שאכפת לו ורוצה להאיר משהו על המחשב זכר לחרבן.
תודיעו כאן מה רוצים
-
@צבי-דורש-ציון כתב בבקשה | לזכור את חורבן בית המקדש:
ולכן @es0583292679 ו @טופטופיסט נראה לי פשוט, שצריך לעשות לפי הלוח שזה יצא שנים ממוצעות, ומקסימום זה יהי' בערך!