בלוקצ'יין - מה זה? (לא רק ביטקויין)

[IGO]

הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שכולם שמעו עליה, ושיכולה לשנות את העולם לחלוטין. אבל לא כולם מבינים על מה מדובר. אני רוצה לנסות להסביר מה הטכנולוגיה הזו עושה, ולמה יש כל כך הרבה דיבורים עליה. אנסה להסביר בצורה פשוטה ככל שאצליח, מבלי להיכנס להיבטים הטכניים בכלל. (וכמובן יתכן שאני לא מדייק לגמרי בפרטים)

1. מה הטכנולוגיה הזו עושה?
   בלוקצ'יין היא מערכת ניהול רישומים מבוזרת, שאפשר לאמת באמצעותה עסקאות באינטרנט בין צדדים שונים ללא צורך בגוף מנהל מרכזי. וללא שהאימון יפגע.
   הסבר: בכל תחום שמעורבים בו שתי צדדים, הצורך הקריטי ביותר הוא אמון בין שתי הצדדים. שכל צד יעמוד בהתחיבות שלו ושאף אחד לא ירמה (למשל בקונה ומוכר. המוכר צריך לדעת שהוא יקבל את הכסף, ושהכסף לא יהיה מזויף וכו'. והקונה צריך לדעת שהמוכר לא רמאי, ובאמת יספק לו את המוצר, ושהמוצר תקין וכו'.)
   בעולם שאנחנו חיים בו היום יש לנו בגדול שתי אפשרויות:
   א. לפעול רק כשאפשר לברר בעצמינו את רמת האמינות. שזו כמובן אפשרות מאד לא פרקטית. (כלומר, לא להאמין למידע בלי הוכחות ברורות. ובדוגמא של הקונה והמוכר זה ממש לא יעבוד. בגלל שהקונה לא יסכים לשלם עד שלא יקבל את המוצר ויראה שהכל תקין. והמוכר לא יספק את המוצר עד שלא יתקבל התשלום והוא יראה שהכל תקין)
   ב. לסמוך על צד שלישי ששתי הצדדים סומכים עליו ודרכו לבצע את העסקה. (בדוגמת הקונה והמוכר, הצד השלישי תהיה חברת האשראי. כך המוכר יודע שהוא יקבל את כספו בכל מקרה, וגם הקונה יודע שאם הוא לא יקבל את המוצר הוא יוכל לבטל את התשלום באשראי. זה מתאפשר כיוון ששתי הצדדים סומכים על חברת האשראי) המצב היום שכמעט כל דבר מתנהל בצורה הזו. זו דרך הרבה יותר יעילה, אבל גם לה יש חסרונות.
   הבלוקצ'יין מציע לנו אפשרות שלישית ומדהימה. ליצור אימון בין שתי צדדים ללא צורך בגוף שלישי שיאמת או שיבצע עבורינו שום דבר.
   בהמשך נבין יותר איך זה עובד אבל הרעיון הבסיסי הוא שיש כבר פתרון שמאפשר לי להוכיח שאני לא רמאי, בעוד הרמאי לא יוכל לעשות את זה. (באמצעות "חתימה דיגיטלית") ולכן בשביל זה לא צריך את הצד השלישי. וכן יש פתרונות ליצירת רשת לתקשורת ישירה ללא גורם מרכזי (באמצעות טכנולוגית רשת p2p) ולכן אין צורך בצד שלישי שיתערב גם בזה.
   הבעיה היא, שאם אין צד שלישי, אז מי בדיוק יהיה זה שיבדוק שאין רמאות? והתשובה, שזה מתבצע באופן מבוזר על ידי המשתמשים ברשת בעצמם. וזה בדיוק הרעיון המגניב של הבלוקצ'יין.
   המשתמשים ברשת יוצרים מערכת רישום (Ledger או "מחברת") מבוזרת ושקופה לכולם, שבה רשום כל המידע שהם בדקו והוא בוודאות נכון. מערכת הרישום הזו בנויה מבלוקים של מידע ש"מחוברים" אחד לשני בצורה כזו שאין שום אפשרות לשנות את המידע שיש בהם. כל הבלוקים המחוברים האלו נקראים "בלוקצ'יין". (ובעברית "שרשרת בלוקים") וכיוון שאי אפשר לשנות את המידע הזה, אנחנו יכולים לדעת בוודאות שכל מידע שנמצא בבלוקצ'יין, הוא נכון במאה אחוז ואפשר לסמוך עליו.
   עכשיו שיש לנו את המידע הבדוק הזה. אפשר גם לאמת מידע נוסף על בסיס המידע הישן. וכך המידע המאומת החדש יכנס גם הוא ל"מחברת", משום שגם הוא בוודאות נכון. וככה הבלוקצ'יין הולך וגודל. וכולם יכולים לדעת שהמידע שמופיע בו אמיתי ומדויק.
   במצב כזה ניתן לבצע עסקאות ללא שום גורם מתווך. וכך שתי הצדדים בעסקה, גם הקונה והמוכר מהדוגמא שלנו, יוכלו לסמוך אחד על השני. בהמשך נסביר איך זה עובד.
2. למה צריך את זה ואיזה בעיות זה פותר?
   למעשה טכנולוגית הבלוקצ'יין יכולה לשמש בהרבה מאד מצבים ולפתור לא מעט בעיות. לצורך ההסבר נתחיל מהיישום הראשון והפופולארי ביותר של הטכנולוגיה הזו. הביטקויין.
   בשנת 2008 פרסם אדם אלמוני המכונה סאטושי נקאמוטו רעיון שיכול לשנות את הכלכלה העולמית. הדבר שהפריע לסאטושי הוא השליטה של הבנקים וגופים כלכליים מרכזיים בחיינו. הדבר הראשון שהפריע לו זה שכל מוכר שמקבל תשלום, תלוי בחברת האשראי או בבנק שיכניס לו את הכסף. שהרי אולי מחר הבנק יחליט משום מה שלא מגיע לו את הכסף, והוא יבטל את ההעברה. יתכן שהסיבה מוצדקת ויתכן שלא, אבל מי שיחליט זה יהיה הבנק. (ובאמת המצב שקל מאד ללקוחות לשכנע את חברות האשראי לבטל תשלום אחרי ששילמו וקיבלו את התמורה)
   הדבר השני שהפריע לו בבנקים, זה גבית העמלות. נכון שמגיע לבנק עמלה על העבודה שהוא עושה, אבל המצב שנוצר זה שלא משתלם לעשות העברות קטנות מאד. ולכן מודלים עסקיים שבנויים על הרבה הכנסות קטנות מאד, לא יוכלו לעבוד.
   והדבר השלישי, כל המערכת הפיננסית היא יקרה מסורבלת ואיטית מאד. נניח שאני רוצה להעביר כסף למישהו ביפן, אני פונה לבנק ומבקש לבצע את העסקה. הבנק שולח את הפקודה לסוויפט (זו מערכת סליקה בינלאומית) שהיא מעבירה לבנק היפני שיעביר לבחור שלי את הכסף. כל העסק לוקח כשלושה ימים. ועוד צריך לשלם עמלות קורספונדנט על השימוש בבנקים אחרים בתהליך הזה. בנוסף לעמלות שלוקחים כל הגופים המתווכים באמצע. מה שהופך את כל העסק ליקר מידי ואיטי מידי (ובסכומים קטנים זה אפילו לא אפשרי)
   כל הבעיות האלו הם בעצם בעיה אחת יסודית. והבעיה היא שאנחנו חייבים את הצד השלישי שיתווך בין שתי הצדדים בעסקה. אם היינו יכולים להעביר את הכסף ישירות לבחור ביפן, ללא שום גופים פיננסים בדרך, הבעיות היו נפתרות. המסקנה היא שצריך שיהיה כסף דיגיטלי שלא יהיה מוחזק ונשלט על ידי אף אחד, אלא על ידי המשתמשים עצמם. וכך נוכל להעביר כסף בצורה יעילה וזולה הרבה יותר.
   למעשה יש בעיות עמוקות יותר במערכת הכלכלית שלנו. כיום מי שמייצר את הכסף זה הבנק המרכזי. המצב הזה ממש לא טוב לנו מכל מיני סיבות. והסיבה החשובה ביותר היא שאותו בנק מרכזי יכול להדפיס כמות לא מוגבלת של כסף. ולפעמים יש להם גם אינטרס חזק לעשות את זה.(כמו שעושות הממשלות היום כהתמודדות עם המשבר הכלכלי במגפת הקורונה) איפה הבעיה? שככל שמדפיסים יותר כסף, כך הערך שלו יורד. ואפשר לקנות איתו פחות מוצרים. (אינפלציה) כלומר הגוף המרכזי מחליש את הכח של הכסף שלנו ואנחנו מפסידים. יהיה הרבה יותר טוב אם לא נצטרך להיות תלויים באף גורם שיוכל להחליש לנו את הכסף שעבדנו עליו קשה.
   לכן הפיתרון האידיאלי הוא ליצור מטבע דיגיטלי שלא יהיה בשליטת אף גוף מרכזי ושיתנהל באופן ישיר על ידי המשתמשים (אל תיבהלו מזה שהכסף הוא לא ממשי אלא דיגיטלי. גם היום רוב הכסף הוא אך ורק רשומות דיגיטליות במחשבי הבנק. והעברות כספים הם לא יותר מאשר לכתוב במחשב, שלפלוני יש פחות ולאלמוני יש יותר. בזה אין חידוש. החידוש הוא שנצליח לעשות את זה בלי הבנק! ומי שינהל את כל העסק הזה אלו המשתמשים עצמם.)
   עד 2008 אף אחד לא חשב על אפשרות ריאלית ליצור כסף כזה. יש לנו הרבה בעיות לפתור. אבל הבעיה הבסיסית ביותר היא שמדובר בכסף דיגיטלי, וכמו שכל אחד יודע, דברים דיגיטליים ניתן לשכפל! אז איך נוכל ליצור מטבע שאי אפשר לשכפל אותו? איך נמנע מצב שנוכל לשלם בביטקוין אחד לשתי אנשים? המצב היום הוא שהבנק מנהל רישום כמה כסף יש לכל אחד, ולכן אין אפשרות לשלם בכסף שכבר העברנו למישהו אחר.(כי מופיע ברישום ששילמנו כבר את הכסף והבנק לא יתן לנו לשלם באותו שקל לשתי אנשים) אבל בלי בנק, אין מי שינהל את הרישומים כמה כסף יש לכל אחד, ולא יהיה אפשר למנוע שימוש כפול במטבע.
   עד שהגיע איש מוכשר מאד המכונה סאטושי נאקמוטו, ופתר את הבעיה הזו. הוא המציא את המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם. הביטקויין. איך הוא עשה את זה? בעזרת שתי כלים מרכזיים. הכלי הראשון הוא חתימות דיגיטליות. והכלי השני והחשוב והחדשני יותר, זה הבלוקצ'יין.
3. אז איך זה עובד? אנסה להסביר את זה באופן בסיסי, בלי "לפתוח מכסה מנוע" ובלי להסביר את כל הרעיונות שיש בביטקויין, וגם בלי להיכנס לצדדים הטכניים יותר. אלא רק כדי להבין את הרעיון הבסיסי ולהראות איך טכנולוגית הבלוקצ'יין עוזרת לנו.
   אז זה עובד ככה. נניח שאני מחזיק בביטקויון ורוצה להעביר אותו למישהו אחר. מה שאני עושה זה לשלוח פקודה (טרנזקציה) שאומרת "תעבירו מהחשבון שלי כמות מסוימת של ביטקויון לחשבון של השני". את הפקודה הזו מקבלים כל המחשבים שמשתמשים ברשת. המשתמשים יכולים לקחת את הפקודה שלי ולבדוק אותה. הבדיקה הראשונה, האם באמת אני הוא זה ששלחתי את הפקודה? אולי זה רמאי שמתחזה אלי? או אולי מישהו שינה בדרך את הפקודה שלי? את זה הם מאשרים על ידי בדיקת החתימה הדיגיטלית שלי.
   אחרי שיודעים שאני שלחתי את הפקודה הזו, הם ממשיכים לבדיקה השנייה, האם זה פקודה חוקית? כלומר, יש לי בכלל כסף בחשבון? אני לא מנסה לשלם פעמיים באותו ביטקוין? אין פה רמאות? את זה הם בודקים על ידי בדיקה במחברת הבלוקצ'יין הציבורית. שם נמצאות כל הפקודות שנעשו בביטקוין מאז ומעולם. (וזה בעצם המקבילה לרשומות של הבנק) אם הבדיקה מראה שהפקודה ששלחתי תקינה, באים אותם מחשבים שאוספים את הפקודות המאומתות, ויוצרים מהם "בלוק" שמכיל את כל הפקודות התקינות שהם בדקו ואישרו. את הבלוק הזה הם שולחים שוב לכל המחשבים ברשת, כל המחשבים בודקים שהבלוק הזה תקין ואין בו שום רמאות. ואם רוב הרשת מסכים שהכל תקין, הבלוק החדש שנוצר זוכה להצטרף לשרשרת הבלוקים (לבלוקצי'יין). לאחר שהבלוק נכנס לבלוקצ'יין הוא גלוי לכולם ובלתי ניתן לשינוי.
   עכשיו, כולם יודעים שבחשבון שלי כבר אין ביטקוין, ובחשבון השני יש. ואם בהמשך הוא ירצה להעביר את הכסף הזה למישהו אחר, כשיבדקו את הפקודה שלו יראו שבאמת יש לו כסף שנכנס. אבל אם אני ינסה להשתמש שוב בביטקוין, כולם יראו שכבר שילמתי איתו ולכן גם אם אני ינסה לשלוח פקודה, היא לא תאושר.
   זה ההברקה של ביטקוין. אנחנו בעצמינו מאמתים את ההעברות ומנהלים את הרישום, במחשבים הפרטיים של המשתמשים. בלי שום צורך בגורם מתווך כמו בנק. וכל זה מתאפשר בזכות הבלוקצ'יין.
   כמובן שהביטקוין הוא יותר מורכב. ומשתמש בעוד שתי טכנולוגיות. טכנולוגית רשת p2p שאחראית על התקשורת, וטכנולוגית "הוכחת העבודה". לא הסברתי מהי כריה ולמה מחשבים אחרים ברשת טורחים לאמת פקודות של אחרים. ועוד הרבה נושאים שלא הסברתי. וזה משום שהמטרה היא לא להסביר איך עובד ביטקוין (שזה עולם שלם בפני עצמו) אלא להראות איך הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה שימושית.
   מה שראינו פה זה איך בשימוש בבלוקצ'יין אנחנו מצליחים ליצור מטבע דיגיטלי מבוזר שלא ניתן לשיכפול. ובכך פותרים את כל הבעיות הכלכליות שהפריעו לסאטושי נאקמוטו. אנחנו מצליחים בזכות הבלוקצ'יין להשתחרר מהשיעבוד לבנקים ולגופים פיננסים מרכזיים. ואפילו להשתחרר מהשליטה של המדינה בערך הכסף.
   תכף נראה שהבלוקצ'יין מאפשר עוד הרבה שימושים מלבד העברה של כסף דיגיטלי. ויכול לבטל את הצורך שלנו בעוד הרבה גופים מרכזיים ששולטים בנו ושאנחנו כל כך רגילים אליהם, ולהפוך אותם למיותרים.
4. שימושים נוספים אפשריים לבלוקצ'יין ברשת אתריום.
   בשנת 2013 פירסם בחור צעיר בשם ויטליק בוטרין את הרעיון החדש שלו. חזון שהפך למציאות בשנת 2015 ונקרא "רשת אתריום"
   הרעיון הוא ליצור רשת בלוקצ'יין מבוזרת, ממש כמו ביטקוין, אבל הרבה יותר טובה. ברשת הזו המידע שיכנס לבלוקים יוכל להיות כל סוג של מידע. והעיקר, הרשת הזו תוכל להריץ סקריפטים וניתן לפתח תוכנות מחשב שירוצו על הרשת עצמה. ובנוסף, התוכנות יוכלו "לדבר" אחת אם השניה. כלומר, הרשת הזו תהיה "מחשב על" עולמי ומבוזר, שיהיה אפשר לעשות בו כל דבר. תכף נבין איך זה עובד.
   אפשר לחשוב על זה כך. כמו שהיום יש לנו את רשת האינטרנט, ואחד מהשימושים בה זה האימייל. כך גם המטבעות הדיגיטליים הם רק שימוש אחד שניתן לעשות ברשת הבלוקצ'יין.
   השימוש המעניין והמדובר ביותר ברשת האתריום הוא "חוזים חכמים". תחשבו על חוזה בסיסי שיש היום. לדוגמה, אני צריך לספק לך סחורה מסוימת ובכמות מסוימת ובזמן מסוים. ואתה צריך לשלם לי סכום מסוים של כסף. אנחנו חותמים על הנייר ומחתימים עורך דין, ואז שתי הצדדים מחויבים לבצע את מה שכתוב. מה קורה אם אחד הצדדים לא מבצע את מה שהתחייב? במצב כזה אפשר לפנות לבית משפט שיכריח אותו. אפשר גם להכניס בחוזה סעיף שמחייב בקנס כספי את מי שלא יעמוד בהתחייבות. גם בשביל לקיים את הסעיף הזה צריך בית משפט שיכריח אותו לשלם.
   חוזה חכם הוא בעצם תחליף לחוזה הישן. החוזה הזה זו בעצם תוכנה קטנה שרצה על רשת הבלוקצ'יין. הייתרון המרכזי הוא שהחוזה החכם לא רק מחליף את הניירת, אלא גם מבצע את ההתחיבויות!!!
   איך זה עובד? אנחנו בעצם שלוחים לרשת פקודה (טרנזקציה) אם תנאי. "אם קורה x תבצע את y" (זה יכול להיות כל תנאי שנעלה בדעתינו)
   נשתמש בדוגמה שהבאנו קודם. במקום לכתוב חוזה רגיל, אני כותב פקודה כזו: אם צד א' יספק סחורה בכמות מסוימת ובזמן מסוים, אז צד ב' מעביר לצד א' כך וכך ביטקוין (לדוגמא). ואם עד תאריך מסוים צד א' לא יספק את הסחורה וכו', הוא משלם לצד ב' כך וכך ביטקוין (כקנס). שתי הצדדים "חותמים" דיגיטלית, והפקודה הזו נשלחת לרשת ומתקבלת בבלוקצ'יין. עכשיו אם הסחורה מתקבלת, הפקודה יוצאת לפועל והתשלום מתבצע. אבל אם עובר הזמן והסחורה לא מתקבלת, תשלום הקנס מתבצע אוטומטית. באופן כזה החוזה מתקיים מעצמו. (זה כמובן החוזה הכי פשוט שיש, אבל אפשר לתכנת גם דברים מורכבים מאד)
   באופן כזה נוכל ליצור כל עסקה שנרצה בצורה בטוחה ושקופה, ובלי צורך בצד שלישי שיפקח עליה.
   נביא כמה דוגמאות לתחומים שונים שבהם חוזים חכמים יעזרו ליצור אימון, ויעשו עבורינו את העבודה בקלות. ויאפשרו לנו לוותר על שירותי צד שלישי.
   א. מוניות. במקום שהנהג יצטרך לסמוך על הנוסע שישלם בסוף הנסיעה. ובמקום להשתמש בצד שלישי כמו "גט טקסי". אפשר ליצור חוזה חכם שיוכל להתחבר לgps ולמונה של המונית. וכך התוכנה תשלח פקודה לבלוקצ'יין שאומרת שכשהמונית מגיעה ליעד, הנוסע משלם את הסכום שבמונה (או מחיר לקילומטר או מה שנרצה). קל, פשוט, ולא צריך צד שלישי. והכי חשוב, פתרנו את בעיית האימון. כל אחד יכול להיות בטוח שהחוזה יתבצע.
   ב. בורסות וגופים פיננסיים. במקום שהבורסה תתווך בין קונים למוכרים של מניות וכדומה, ותגבה על זה עמלה. אפשר לכתוב חוזה חכם שאומר שאם הלקוח מקבל את המנייה, המוכר מקבל תשלום. וזה קורה אוטומטית. כך אפשר לסחור במניות ולא צריך את הבורסות כצד שלישי.
   ג. שיחרור מכולות מהמכס. במקום שהסחורה תגיע לנמל ותיתקע שם עד שהמכס ישולם, ואז יהיה צריך לאשר תשלום כדי להשתחרר. אפשר לעשות חוזה חכם שאומר שברגע שהמכולה יוצאת משערי הנמל המכס משולם. הרבה יותר קל מהיר ופשוט. ולא צריך שהנמל יהיה אחראי שלא נכניס סחורה בלי לשלם.
   ד. ביטוח. אנחנו רוצים שאם יקרה משהו מסוים, חברת הביטוח תשלם. אבל בשביל זה צריך לתבוע את הביטוח ולחכות עד שישלמו. כולל כל הסחבת והבעיות שכרוכים בזה. אבל אפשר לעשות חוזה חכם, שאם מתקיים האירוע שאנחנו מבוטחים עליו, חברת הביטוח משלמת. כך זה פשוט יעבוד אוטומטית. אפשרות נוספת זה ליצור חברת ביטוח מבוזרת ללא צורך בניהול מרכזי. תהיה תוכנה שתיגבה את הפרמייה מכולם, ותשלם את התביעות אוטומטית. וכך נוכל לוותר לגמרי על החברות.
   ה. נדלן. לדוגמה כשקונים נכס לא יהיה צורך להפקיד את הכסף בחשבון נאמנות. החוזה החכם מבטיח בעצמו שאם הנכס יתקבל, התשלום יתבצע אוטומטית. בנוסף נוכל לוותר על גורמים נוספים. לדוגמה, אפשר להעביר את הטאבו לבלוקצ'יין. וככה כולם ידעו בוודאות מי הבעלים של הנכסים. ויוכלו להעביר בעלות על נכסים בקלות ובביטחון ובשקיפות. (ממש כמו שמעבירים ביטקוין)
   ו. זכויות יוצרים ורשתות חברתיות. אם אנחנו רוצים שמי שישתמש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים יצטרך לשלם על השימוש, אפשר פשוט לכתוב חוזה חכם ששולח תשלום אוטומטית כשמשתמשים בתוכן. לדוגמא, אפשר להריץ אפליקציה לשמיעת מוזיקה, ששולחת אוטומטית תשלום ליוצר המוזיקה על כל דקה שהשתמשתם. (האפליקציות האלו יכולות להיות מבוזרות לחלוטין ובקוד פתוח, וכך אמנים לא יצטרכו את ספוטיפיי או או אקו"ם כדי לקבל תגמולים) אפשר גם ליצור אפליקציה לשיתוף תמונות\עיצובים גרפיים או כל דבר אחר, שגובה ממי שמשתמש בתמונות שלכם תשלום באופן אוטומטי. אחד הפרויקטים המעניינים בתחום הזה זו הרשת החברתית Steemit, שרצה על גבי רשת הבלוקצ'יין. אחת מהמטרות שלה היא לתגמל את יוצרי התוכן עצמם. (במקום שגוגל ופייסבוק יגרפו את המליארדים על חשבונם)
   ז. פירסום ושיווק באינטרנט. אחד הפרוייקטים המענינים הוא פרויקט Brave. מה שהם עושים זה דפדפן מבוסס בלוקצ'יין. כיום הגלישה ברשת מפוצצת בפופ-אפים, פרסומות, ובמרגלים שעוקבים אחרי כל תנועת עכבר שלכם. מלבד בעית הפרטיות, זה מאט באופן משמעותי את הגלישה. אבל מי שמרוויח מזה זה גוגל. Brave עושים דפדפן ללא פרסומות וכך הוא נהיה מהיר הרבה יותר. ובמקום הפרסומות של גוגל הם בנו מערכת פרסומות שמבוססת על הבלוקצ'יין .ככה יש לכם אפשרות לא לראות פרסומות, אבל אם כן תרצו לראות פרסומות אתם תרוויחו כסף בתמורה לקשב שלכם. בעלי האתרים יתוגמלו אוטומטית על הכנסות הפרסומות, והמפרסמים יקבלו פרסום שקוף וממוקד שלא חשוף למתקפות קליקים. והם בעצמם יכולים לדעת ולשלוט לאיפה הולך הפירסום.
   בקיצור, לא צריך את גוגל ופייסבוק שיתווכו בין בעלי האתרים לבין המפרסמים, ושיקחו את כל ההכנסות. הרשת יכולה לעשות את זה ולחלק אוטומטית את התשלום לבעלי האתרים ולגולשים.
   זה רק כמה דוגמאות קטנות על פרוייקטים ואפשרויות שהבלוקצ'יין מאפשר בכמה תחומים. כמובן שזה יכול לעבוד בכל תחום שתרצו. וזה לא הכל. ניתן גם לייצר חברות מבוזרות, שלא צריכות מנכל"ים ודירקטורים, אלא מנוהלות ישירות על ידי הציבור בשיטות דמוקרטיות. זה מאפשר ליצור נכסים דיגיטלים שאי אפשר לשכפל אותם או לזייף אותם, וניתן לסחור בהם. ועוד אינסוף אפשרויות כיד הדימיון.
   אז תכלס מה יש לנו כאן? הבלוקצ'יין בעצם מאפשר לנו להשתמש ברשת עצמה כדי לבצע אינסוף פעולות שונות. עד היום מי שעשה את זה זה גופים מרכזיים וחזקים, כמו מדינות, בנקים, וחברות גדולות. וכל זה רק בגלל שהם אפשרו אימון בין האנשים והיה להם הרבה משאבים. הבלוקצי''ין משנה את כללי המשחק. מהיום לא צריך אותם יותר. הרשת עצמה יכולה לעשת הכל! הרשת היא מחשב על עולמי, שיכול להחליף או לייתר את כל החברות הגדולות הגדולות, הבנקים, ואפילו המדינות. הרשת היא מאובטחת ומבוזרת, ומאפשרת לנו לשמור על הפרטיות שלנו ולדאוג לעצמינו בעצמינו.

[הקדוש52]

@IGO קודם כל כל הכבוד על ההסבר המפורט, שאלה : בבלוקצ'יין האם אין חשש שרמאי יכול ליצור חשבון, ולהכניס לבלוקים מידע שגוי שישרת את מטרותיו האפלות, האם יש באמת אנשים שיושבים ובודקים את המידע שנכנס לשם?

[IGO]

@הקדוש52 כל טרנזקציה שנכנסת לבלוק נבדקת על ידי כל הרשת. אם רוב הרשת מחליטה שזה תקין זה יכנס.
כדי להכניס לבלוקציין מידע מטעה צריך לשלוט ברוב הרשת. הרשת של ביטקויין היא כל כך גדולה שאין שום סיכוי לעשות את זה.

[הקדוש52]

@IGO אלא אם כן אתה גוגל

[Wild]

ומה קורה בחוזה חכם אם ללקוח אין מספיק ביטקוין לשלם?

גם היה לא מזמן סיפור של "חוזה חכם" שקבוצת האקרים כתבו כדי לשלוח למחשבים שהודבקו בוירוס שלהם קובץ הרצה מוצפן במזהה הבלוק שממנו הוא מגיע.
ואז הוירוס שלהם לא עשה שום דבר זדוני, ולכן לא היה אפשר לגלות אותו, אבל הוא הוריד את הוירוס האמיתי בצורה שאי אפשר לעקוב אחריה, בגלל שהוא מוצפן בבלוקצ'יין והטריגר שלו נוצר ע"י הוירוס הלא אמיתי.

[הקדוש52]

@Wild אני לא התנסיתי עדיין בצורה פיזית במערכת, אבל לפי מה שהבנתי, המערכת כמו " תופסת מסגרת " שאינך יכול להשתמש בכסף, אבל אני לא בטוח בכך,
וגם מה שכתבת על הסיפור עם החוזה החכם , זה נשמע לי ממש גאוני מה שהקבוצה הזו עשתה , וזה נכון בסופו של דבר אתה אף פעם לא תצליח לסגור את כל החורים , אין סיכוי!!!

[צדיק וטוב לו 0]

@IGO כתב בבלוקצ'יין - מה זה? (לא רק ביטקויין):

השימוש המעניין והמדובר ביותר ברשת האתריום הוא "חוזים חכמים". תחשבו על חוזה בסיסי שיש היום. לדוגמה, אני צריך לספק לך סחורה מסוימת ובכמות מסוימת ובזמן מסוים. ואתה צריך לשלם לי סכום מסוים של כסף. אנחנו חותמים על הנייר ומחתימים עורך דין, ואז שתי הצדדים מחויבים לבצע את מה שכתוב. מה קורה אם אחד הצדדים לא מבצע את מה שהתחייב? במצב כזה אפשר לפנות לבית משפט שיכריח אותו. אפשר גם להכניס בחוזה סעיף שמחייב בקנס כספי את מי שלא יעמוד בהתחייבות. גם בשביל לקיים את הסעיף הזה צריך בית משפט שיכריח אותו לשלם.
חוזה חכם הוא בעצם תחליף לחוזה הישן. החוזה הזה זו בעצם תוכנה קטנה שרצה על רשת הבלוקצ'יין. הייתרון המרכזי הוא שהחוזה החכם לא רק מחליף את הניירת, אלא גם מבצע את ההתחיבויות!!!
איך זה עובד? אנחנו בעצם שלוחים לרשת פקודה (טרנזקציה) אם תנאי. "אם קורה x תבצע את y" (זה יכול להיות כל תנאי שנעלה בדעתינו)
נשתמש בדוגמה שהבאנו קודם. במקום לכתוב חוזה רגיל, אני כותב פקודה כזו: אם צד א' יספק סחורה בכמות מסוימת ובזמן מסוים, אז צד ב' מעביר לצד א' כך וכך ביטקוין (לדוגמא). ואם עד תאריך מסוים צד א' לא יספק את הסחורה וכו', הוא משלם לצד ב' כך וכך ביטקוין (כקנס). שתי הצדדים "חותמים" דיגיטלית, והפקודה הזו נשלחת לרשת ומתקבלת בבלוקצ'יין. עכשיו אם הסחורה מתקבלת, הפקודה יוצאת לפועל והתשלום מתבצע. אבל אם עובר הזמן והסחורה לא מתקבלת, תשלום הקנס מתבצע אוטומטית. באופן כזה החוזה מתקיים מעצמו. (זה כמובן החוזה הכי פשוט שיש, אבל אפשר לתכנת גם דברים מורכבים מאד)

אבל על סמך מה הבלוקצ'ן יכול לדעת האם סופקה הסחורה או לא?

[מישהו12]

@צדיק-וטוב-לו-0 כתב בבלוקצ'יין - מה זה? (לא רק ביטקויין):

אבל על סמך מה הבלוקצ'ן יכול לדעת האם סופקה הסחורה או לא?

אני מניח שהכוונה לסחורה דיגיטלית שתעבור בעצמה על הבלוקצ'יין

[הקדוש52]

@צדיק-וטוב-לו-0 בתשובה לשאלתך , מכיוון שלכל אחד מהגופים המעורבים בחוזה החכם יש עותק דיגיטלי של החוזה , הגוף המעורב מתעדכן בכל רגע על כל שינוי וכך יכול לעקוב אחריו

[צדיק וטוב לו 0]

@הקדוש52 אבל איך הם יודעים האם סיפקתי את הסחורה?
זה מחובר למצלמות האבטחה של העסק, לבדוק האם סיפקתי שני טון אבוקדו?

כנראה זה כמו שכתב @מישהו12 - רק סחורה דיגטלית.

[IGO]

@צדיק-וטוב-לו-0 כתב בבלוקצ'יין - מה זה? (לא רק ביטקויין):

זה מחובר למצלמות האבטחה של העסק, לבדוק האם סיפקתי שני טון אבוקדו?

כנראה לא הבנתי את שאלתך. אם מדובר בסחורה שלא מתעדכנת לבד, הצדדים מסכימים שבקבלת הסחורה נשלח אישור לחוזה. באם הלקוח לא מאשר את האספקה הוא לא יקבל את הסחורה.
(כמובן שזה לא שולל אפשרות של הלקוח לשדוד את הספק. אבל בעיקרון הספק צריך לקבל אישור אוטומטי או ידני לכך שהסחורה סופקה)