קצת על ביטקויין
-
@ילדנזק אמר בקצת על ביטקויין:
למי שרוצה לכרות אז עד כמה שידוע לי החשמל שמשמש לכירת ביטקיון היום הוא יותר מהחשמל שצורכת בדינת ישראל כולה ולכן אגב לא כורים אותו בכל מדינה כי זה לא שוה את העלויות
אכן כך, אבל בזכות זה אתה יכול להיות בטוח בשימוש בביטקוין שאין רמאויות אפילו בלי להחזיק צומת בעצמך (שזה מאות גיגה במחשב) בגלל שאתה סומך על הכורים שהכל תקין והם לא סתם זורקים כל כך הרבה כסף.
יש מטבעות אחרים שעובדים בשיטה שונה שלא דורשת כזה ביזבוז משאבים.@ילדנזק אמר בקצת על ביטקויין:
ומי שרוצה באמת לקנות הכי מומלץ זה בבינאנס (הבורסה הקריפטופאטית הגדולה)
אם בכלל מומלץ..... בכל אופן מומלץ ללמוד ולהבין את נושא הביטקוין והארנקים לפני שקונים
להחזיק ביטקויין זה כרוך באחריות גדולה איך לשמור על המפתח שלך. ככלל עדיף לא לשמור ביטקוין בבורסות. משום שהיו מקרים של פריצות לבורסות ואנשים הפסידו הרבה כסף. -
וגם איפה לקנות צריך להיזהר שזה ביטקוינים נקיים שלא קשורים לכסף שחור שאחר כך יהיה בעיה להיפטר ממנו
-
-
@מישהו12 אמר בקצת על ביטקויין:
קונים באתר הרשמי של ביטקויין...
אין דבר כזה לקנות מביטקוין. אין חברה הוא גוף מרכזי ששולטים בביטקוין. זה עובד שכל ביטקויין שאתה קונה יש מישהו ספציפי שמוכר אותו. אפשר דרך בורסות שמפגישות קונים ומוכרים או דרך צ'יינג'ים שמחזיקים ביטקוין ומחליפים אותו. (או מאנשים פרטיים..)
מה שיש באתר https://bitcoin.org/en/ זה בסהכ קישור לחברת MoonPay. אני חושב (לא בוודאות) שהשיטה של החברה הזו ספציפית זה להיות צ'יינג' (אתה משלם, ואז הם קונים באיזו בורסה שהיא בעולם ביטקוינים, ומעבירים אליך. לכן יתכן שיהיו שינויי שער אחרי ששילמת ולפני שהם קנו לך ואז תקבל פחות ביטקויינים ממה ש"קנית")
לכל צורת קנייה יתרונות וחסרונות (אם אתה רוצה לדעת בדיוק באיזה שער אתה קונה, אתה חייב דרך בורסה. כמו כן צריך לבדוק איפה משלמים הכי פחות עמלות וכן באיזה מקום אתה קונה בצורה הבטוחה ביותר) וצריך לבדוק. בככל אופן זה שהחברה הזו מופיעה באתר הזה זה ממש לא אומר שזה המקום הכי טוב לקנות בו.
באופן כללי לא בטוח שכדאי לקנות באשראי או פייפאל, (הם עושים בעיות וגובים עמלות גבוהות על הסיכון שאחרי שתשלם תבטל את התשלום) אלא בהעברה בנקאית (מה שגורם לפערי זמן גדולים וחשיפה גדולה לשינויים בשער. וגם הבנקים עושים לפעמים בעיות בדברים האלו....)
אני אישית בגדול הייתי מעדיף לקנות בבורסה ישראלית ידועה כמו bit2c. (עדיף ישראלי לדעתי בגלל שהם עובדים אם הכללים נגד הלבנות הון בישראל. לכן אפילו בציינג עדיף ישראלי כגון bits of gold)
כמובן זו רק דעתי האישית ואני לא מספיק מבין כדי שתסמכו עלי. הכוונה שלי שצריך לברר איפה קונים. -
@מישהו12 אמר בקצת על ביטקויין:
קונים באתר הרשמי של ביטקויין...
אין דבר כזה לקנות מביטקוין. אין חברה הוא גוף מרכזי ששולטים בביטקוין. זה עובד שכל ביטקויין שאתה קונה יש מישהו ספציפי שמוכר אותו. אפשר דרך בורסות שמפגישות קונים ומוכרים או דרך צ'יינג'ים שמחזיקים ביטקוין ומחליפים אותו. (או מאנשים פרטיים..)
מה שיש באתר https://bitcoin.org/en/ זה בסהכ קישור לחברת MoonPay. אני חושב (לא בוודאות) שהשיטה של החברה הזו ספציפית זה להיות צ'יינג' (אתה משלם, ואז הם קונים באיזו בורסה שהיא בעולם ביטקוינים, ומעבירים אליך. לכן יתכן שיהיו שינויי שער אחרי ששילמת ולפני שהם קנו לך ואז תקבל פחות ביטקויינים ממה ש"קנית")
לכל צורת קנייה יתרונות וחסרונות (אם אתה רוצה לדעת בדיוק באיזה שער אתה קונה, אתה חייב דרך בורסה. כמו כן צריך לבדוק איפה משלמים הכי פחות עמלות וכן באיזה מקום אתה קונה בצורה הבטוחה ביותר) וצריך לבדוק. בככל אופן זה שהחברה הזו מופיעה באתר הזה זה ממש לא אומר שזה המקום הכי טוב לקנות בו.
באופן כללי לא בטוח שכדאי לקנות באשראי או פייפאל, (הם עושים בעיות וגובים עמלות גבוהות על הסיכון שאחרי שתשלם תבטל את התשלום) אלא בהעברה בנקאית (מה שגורם לפערי זמן גדולים וחשיפה גדולה לשינויים בשער. וגם הבנקים עושים לפעמים בעיות בדברים האלו....)
אני אישית בגדול הייתי מעדיף לקנות בבורסה ישראלית ידועה כמו bit2c. (עדיף ישראלי לדעתי בגלל שהם עובדים אם הכללים נגד הלבנות הון בישראל. לכן אפילו בציינג עדיף ישראלי כגון bits of gold)
כמובן זו רק דעתי האישית ואני לא מספיק מבין כדי שתסמכו עלי. הכוונה שלי שצריך לברר איפה קונים. -
ראיתי כל מיני שאלות על ביטקויין, ומאחר שהנושא עניין אותי בעבר ולמדתי עליו קצת-החלטתי לפרט מעט.אין לראות במאמר זה יעוץ או המלצה כלשהם.
ההסבר הוא באופן כללי ולא מדוייק.
אז מההתחלה:
קודם כל, קצת כלכלה:
איך המסחר עובד.
בעבר, שיטת המסחר המקובלת הייתה סחר חליפין - אני אתן לך כבשה ואתה תתן לי שק קמח.
מה הבעיה?
אולי לי יש 100 כבשים, אבל אתה לא רוצה לתת לי קמח תמורת כבשה.
תמורת הקמח שלך, אתה רוצה חלב פרה.
עכשיו אני אצטרך ללכת לאדם שלישי, לתת לו כבשה, הוא יתן לי חלב, ואז אתה תתן לי קמח.ואם ההוא רוצה עגבניות? וההוא של העגבניות רוצה תפוחים?
הבנתם את הקושי?
יופי.בשביל זה הומצא המטבע.
עכשיו, אני מוכר את הכבשה שלי לאדם מסויים תמורת מטבעות, ואני יכול לקנות איתם מה שבא לי.
ההוא יקבל את המטבעות "בחזרה" כשימכור את הכבשה לאדם אחר.
המטבע, כמובן, צריכה להיות דבר קשה להשגה.
אם המטבעות הם פרחים, למשל, אז כל אחד ילך ויקטוף.
לכן, התפשט הנוהג שהמטבע הוא ממתכת יקרה.
נעזוב רקע את כל הגלגולים שעברו על המטבע...
איך הגענו למצב שבו המטבע אינו עשוי ממתכת בערכו הנקוב?
להרחבה - קראו כאן:
https://www.hamichlol.org.il/תקן_הזהב
אבל בגדול - יש לנוהל זו בעיה:
מה קורה אם העשיר בכפר, שיש לו שדות עם כל המשאבים שהוא צריך, מחליט רק למכור ולמכור?
הוא יסתדר מהשדות שלו, ולאחרים לא ישארו מטבעות...
יטביעו עוד?
ומה יקרה כשתגמר המתכת?
זה בעצם מה שקרה (ועל זה אפשר לקרוא קצת בקישור שהבאתי) מול סין.
ולכן, הוחלט לעבור לשיטה חדשה.
(פירוט עליה תקראו בקישור שהבאתי לעיל) שנקראת "תקן הזהב".
אני נותן לבנק של המדינה את כל הזהב שלי, ומקבל בתמורה שטר (או כמה שטרות) שכתוב עליהם "נא לתת למוכ"ז X זהב".
לעולם לא נגמר למדינה הזהב הפיזי.
מה הבעיה החדשה?
המדינה מאוד מוגבלת בכמות השטרות שהיא יכולה להנפיק.
ואכן, באיזהשהוא שלב, בוטל תקן הזהב מהסיבה הזו בדיוק.
אלא מה?
כעת המטבע תלוי באימון שלנו בו.
אם נחליט להשתמש בו, הוא יהיה שווה.
אם לא-לא.
וזה גורם להרבה צרות כלכליות.
אם המדינה לא יציבה-משקיעים מבחוץ לא ישושו להשקיע במטבעות שלה, ואז היא תהיה פחות יציבה, ופחות יקנו ממנה...
(זוכרים את הדיבורים על כך שדירוג האשראי של ישראל יפגע בעקבות כל הבחירות? זה המשמעות שלו)
הפיתרון:
הביטקויין.
מטבע שלא מונפק על ידי ממשלה מסויימת שתוכל להנפיק אותו לפי רצונה ולהשפיע על ערכו.
מטבע שידוע כמה יחידות יונפקו ומתי יפסיקו להנפיק.
בעצם, זהב, אבל טוב עוד יותר.
אף אחד לא יכול להציף את השוק בביטקויין לא מתוכנן (מה שקורה אם מישהו פתאום מגלה מכרה זהב).
אממ... אף אחד?
את זה נראה בהמשך.
איך נוצר הביטקויין?
ב2008, כתב אדם (או קבוצת אנשים) מאמר שמתאר את עקרונות הביטקויין.שם המשתמש היה סאטושי נקמוטו.
אותו אדם גם העלה קוד מקור לתוכנת הביטקויין, קוד פתוח...
עכשיו, אני יכול לרכוש ביטקויין (כמות מסויימת הונפקה מראש כנראה)
ומעתה ואילך איך נוצרים ביטקויינים חדשים?
כל המחשבים שמשתמשים בביטקויין מחשבים כל עסקה שנעשתה בבטיקויין כדי למנוע רמאויות.
בגדול, מי שמצליח לתרום את חלק החישוב הכי גדול, זוכה בפרס-X ביטקויינים._המספר יורד מפעם לפעם).
לזה קוראים כריית ביטקויינים.
ולמה אמרנו שידוע מראש כמה מטבעות יהיה? כי זה מתוכנן כך, שכשיגיעו ל21 מיליון מטבעות-תהליף הכריה יפסק.
רגע.. כריית ביטקויין...אומר לכם משהו? שמעתם על תוכנה חינמית שעושה את זה?
אז אל תגעו בה.
למה?
כמו שאמרנו, מי שמצליח לכרות, זה המחשב שתורם את נתח העיבוד הכי גדול.
אההמממ... כנראה שהמחשב שלי עם מעבד I5 דור 10 ו12 ג'יגה ראם לא יצליח לעשות את זה?
הרי ביטקויין שווה הרבה כסף, ואנשים עם משאבים יותר גדולים משלי, מושיבים מחשבי על ואפילו רשתות מחשבים בשביל לזכות בביטקויין הנכסף...
ככה שתוכנה לכריית ביטקויין, במקרה הטוב תהיה כלום, במקרה הטוב היא תהיה משהו שאמור באמת לכרות, ותשחט את משאבי המחשב שלכם, ובמקרה הכי גרוע-וירוס.
למה לא להשקיע בביטקויין?
כרגע אין יותר מידי גופים רשמיים שמכירים בו, דבר שמקשה על שימוש בו.
אומנם ערכו מטפס מיום ליום, אך גם צולל...אי אפשר לדעת...
אהממ... ועוד דבר לסיום...
מה שקורה במטבע שמדינה אחראית עליו, זה שהיא יכולה פתאום להציף את השוק במטבעות, ולהוריד את ערך המטבע.
עקרונית, זה לא אמור להיות אפשרי בביטקויין, שכמות המטבעות ידועה בו מראש.
אבל, איש אינו יודע מי הוא סאטושי נקומוטו.
כבר 11 שנים הוא לא כתב ברשת, ומחשבון הביטקויין שלו לא יצא אפילו שבריר מטבע, כשההערכות הם שיש לו קרוב למיליון מטבעות.
ומה אם הוא יחליט פתאום להציף את השוק בביטקויין?
הערך ירד בצורה דרמטית!
(חשש לרמאות בתוכנה אין, כי הרי זה קוד פתוח).
אומנם היבטקויין כרגע מניב רווחים טובים.
תעשו מה שאתם רוצים, אני כתבתי את המעט שאני יודע על המטבע הזה.
איני לוקח אחריות על שום פעולה שתעשו בעקבות המאמר הזה, זוהי אחריותכם בלבד.@מישהו12 הסבר שראיתי היום
שמעתם את המונח "בלוקצ'יין"? אתם יודעים שזה קשור לביטקוין (שעליו בטח שמעתם) אבל לא בדיוק יודעים איך? שמעתם שאומרים שזה עוד ישנה את העולם אבל לא יודעים למה? המאמר הזה הוא בשבילכם.
אקדים ואומר שעד לפני כמה ימים גם אני לא ידעתי בדיוק במה מדובר, אבל קראתי ספר מצוין (בעברית) שמסביר את המושג בצורה מצוינת. רקע של תוכנה עוזר להבין זאת יותר, אבל בשביל זה אני כאן, להנגיש את זה לכולם. אם מעניין אתכם, מוזמנים להישאר.
אז מה זה בלוקצ'יין (שרשרת של בלוקים, בעברית)?
בגדול, זוהי טכנולוגיה שמאפשר ביצוע עסקאות בין מספר גדול מאד של אנשים (העברת נכסים כלשהי, ביטקוין זו רק דוגמא), מבלי שיש צורך באף גורם מרכזי שירכז את העסקאות ויפקח עליהן.זה נשמע כמו אלכימיה. איך אפשר לוודא שלא מתבצעים זיופים? שמישהו לא נכנס ומשנה את רישום העסקאות לאחר מעשה? ובכן, זה בדיוק הקסם של הבלוקצ'יין.
הנה הסבר פשוט איך זה קורה (ויסלחו לי המומחים אם לצורך ההסבר אני מעט מפשט את הפרטים):
- יחידת המידע הבסיסית היא "פעולה" (טרנזקציה בלעז). הפעולה מכילה חותמת זמן, השולח, המקבל, והכמות.
- אוסף של כמה אלפי פעולות המתבצעות ברצף יוצרות "בלוק".
- הבלוקים נשמרים במקביל בהרבה מאד מחשבים על הרשת, הנקראים "צמתים".
- כאשר גורם כלשהו מעוניין לבצע פעולה (למשל, אני רוצה להעביר נכס ממני למישהו אחר), אני משדר את הפעולה לכל הצמתים במקביל. כל צומת מוסיף אותה לבלוק האחרון שבידיו.
- כאשר הבלוק מתמלא (זה קורה במקביל אצל כולם), הגיע הזמן "לאבטח" אותו. זוהי הנקודה הקריטית. מה כוללת פעולת האבטחה?
- לוקחים את תוכן הבלוק ויוצרים ממנו מפתח המחובר לבלוק (פעולת יצירת המפתח נקראת "גיבוב" או באנגלית hash). המפתח בנוי כך ששינוי, אפילו קטנטן בתוכן, ישנה אותו לחלוטין.
- המפתח נוצר משלושה גורמים: תוכן הבלוק, המפתח של הבלוק הקודם, ועוד מספר הנקרא nonce שמייד נבין מהו.
- לא כל הצמתים מחשבים את המפתח, כי כפי שנבין מייד, זו פעולה מורכבת שלוקחת בממוצע 10 דקות. הצמתים שמחשבים נקראים "כורים", כמו כורי זהב בשעתו.
- הכורה הראשון שהצליח לחשב את המפתח, משדר אותו לכל הצמתים שמאמתים שהוא נכון ומתאים לבלוק ואז נועלים את הבלוק. מעכשיו הבלוק לא ניתן לשינוי ללא הפיכתו לבלתי חוקי (לא מתאים למפתח).
- בצורה כזו נוצרת שרשרת של בלוקים, שכל אחד תלוי בקודמו, והם לא ניתנים לשינוי לאחר אבטחתם.
- כל משתמש בבלוקצ'יין יכול תאורטית לחשב את היתרה העדכנית והמדויקת שלו על ידי מעבר על כל הבלוקים מראשיתם וביצוע פעולות חיבור וחיסור של כל הפעולות שנגעו אליו. הוא יכול גם לעשות זאת עבור כל משתמש אחר, אך ברור שכל מה שהוא יודע עליו זה הקוד שלו, ואף פרט אישי או מזהה.
עכשיו בואו נדבר על הביטקוין, אולי היישום הנפוץ ביותר של בלוקצ'יין. לא ניכנס לשאלות הברורות על עתידו והאם הוא יחליף את המטבעות המסורתיים, אלא רק נדבר על ההיבט הטכנולוגי.
אז הבלוקצ'יין של הביטקוין מכיל נכון לרגע הכתיבה כ-690,000 בלוקים המהווים כ-1.4 מיליארד פעולות שהתבצעו מאז 2009. לא נורא הרבה ביחס לכסף מסורתי. הכורים של הביטקוין, כפי שהוסבר למעלה, הם אלו שמנסים להיות הראשונים שמוסיפים לבלוק את מפתח אבטחה.
אלא שכאן יש catch: האלגוריתם דורש שמפתח האבטחה, שהוא מספר בן 1024 ביטים, יהיה קטן מערך מסוים. אם היו מחשבים את המפתח רק על פי תוכן הבלוק (והמפתח הקודם), כמעט בטוח שהיינו מקבלים מפתח גדול יותר. כאן נכנס לפעולה מספר ה-nonce שהזכרתי קודם. הכורה מתחיל לנסות מספרים, בסדר עולה, עד שהוא מקבל מספר שביחד עם הבלוק (והמפתח הקודם) ייתן מפתח שקטן מערך המטרה. זה קורה בדרך כלל אחרי יותר ממיליארד חישובים (שכל אחד לוקח הרבה זמן יחסית), וברגע שהכורה מצליח, הוא מפיץ את המפתח לכל הצמתים. אם הוא היה הראשון, הוא מקבל מה"קופה" פרס – כמות של ביטקוינים (נכון להיום 6.25 ביטקוין ששווים בערך 200,000 דולר).באתר הזה תוכל לראות את הבלוקים בזמן אמת, ואת כל הנתונים עבור כל בלוק:
https://www.blockchain.com/explorerעד מתי יחולקו הפרסים לכורים?
הביטקוין מוגבל ובכל העולם לא יהיו לעולם יותר מ-21 מיליון ביטקוין. כיום יש כבר כ-18.5 מיליון, ובכל 10 דקות מחולקים עוד 6.25. אבל לא להיבהל – כל מספר שנים הפרס מוקטן פי 2, ואם המחשבים יתחזקו, אז ערך המטרה, אותו יעד למפתח שלוקח זמן להשיג מתחתיו, יוקטן על מנת לוודא שזמן האבטחה הממוצע של בלוק יישאר 10 דקות... על פי זה, אנחנו יודעים לומר בוודאות שהביטקוינים לא ייגמרו עד שנת 2150 בערך. ולא נלאה אתכם, אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים. -
@מישהו12 הסבר שראיתי היום
שמעתם את המונח "בלוקצ'יין"? אתם יודעים שזה קשור לביטקוין (שעליו בטח שמעתם) אבל לא בדיוק יודעים איך? שמעתם שאומרים שזה עוד ישנה את העולם אבל לא יודעים למה? המאמר הזה הוא בשבילכם.
אקדים ואומר שעד לפני כמה ימים גם אני לא ידעתי בדיוק במה מדובר, אבל קראתי ספר מצוין (בעברית) שמסביר את המושג בצורה מצוינת. רקע של תוכנה עוזר להבין זאת יותר, אבל בשביל זה אני כאן, להנגיש את זה לכולם. אם מעניין אתכם, מוזמנים להישאר.
אז מה זה בלוקצ'יין (שרשרת של בלוקים, בעברית)?
בגדול, זוהי טכנולוגיה שמאפשר ביצוע עסקאות בין מספר גדול מאד של אנשים (העברת נכסים כלשהי, ביטקוין זו רק דוגמא), מבלי שיש צורך באף גורם מרכזי שירכז את העסקאות ויפקח עליהן.זה נשמע כמו אלכימיה. איך אפשר לוודא שלא מתבצעים זיופים? שמישהו לא נכנס ומשנה את רישום העסקאות לאחר מעשה? ובכן, זה בדיוק הקסם של הבלוקצ'יין.
הנה הסבר פשוט איך זה קורה (ויסלחו לי המומחים אם לצורך ההסבר אני מעט מפשט את הפרטים):
- יחידת המידע הבסיסית היא "פעולה" (טרנזקציה בלעז). הפעולה מכילה חותמת זמן, השולח, המקבל, והכמות.
- אוסף של כמה אלפי פעולות המתבצעות ברצף יוצרות "בלוק".
- הבלוקים נשמרים במקביל בהרבה מאד מחשבים על הרשת, הנקראים "צמתים".
- כאשר גורם כלשהו מעוניין לבצע פעולה (למשל, אני רוצה להעביר נכס ממני למישהו אחר), אני משדר את הפעולה לכל הצמתים במקביל. כל צומת מוסיף אותה לבלוק האחרון שבידיו.
- כאשר הבלוק מתמלא (זה קורה במקביל אצל כולם), הגיע הזמן "לאבטח" אותו. זוהי הנקודה הקריטית. מה כוללת פעולת האבטחה?
- לוקחים את תוכן הבלוק ויוצרים ממנו מפתח המחובר לבלוק (פעולת יצירת המפתח נקראת "גיבוב" או באנגלית hash). המפתח בנוי כך ששינוי, אפילו קטנטן בתוכן, ישנה אותו לחלוטין.
- המפתח נוצר משלושה גורמים: תוכן הבלוק, המפתח של הבלוק הקודם, ועוד מספר הנקרא nonce שמייד נבין מהו.
- לא כל הצמתים מחשבים את המפתח, כי כפי שנבין מייד, זו פעולה מורכבת שלוקחת בממוצע 10 דקות. הצמתים שמחשבים נקראים "כורים", כמו כורי זהב בשעתו.
- הכורה הראשון שהצליח לחשב את המפתח, משדר אותו לכל הצמתים שמאמתים שהוא נכון ומתאים לבלוק ואז נועלים את הבלוק. מעכשיו הבלוק לא ניתן לשינוי ללא הפיכתו לבלתי חוקי (לא מתאים למפתח).
- בצורה כזו נוצרת שרשרת של בלוקים, שכל אחד תלוי בקודמו, והם לא ניתנים לשינוי לאחר אבטחתם.
- כל משתמש בבלוקצ'יין יכול תאורטית לחשב את היתרה העדכנית והמדויקת שלו על ידי מעבר על כל הבלוקים מראשיתם וביצוע פעולות חיבור וחיסור של כל הפעולות שנגעו אליו. הוא יכול גם לעשות זאת עבור כל משתמש אחר, אך ברור שכל מה שהוא יודע עליו זה הקוד שלו, ואף פרט אישי או מזהה.
עכשיו בואו נדבר על הביטקוין, אולי היישום הנפוץ ביותר של בלוקצ'יין. לא ניכנס לשאלות הברורות על עתידו והאם הוא יחליף את המטבעות המסורתיים, אלא רק נדבר על ההיבט הטכנולוגי.
אז הבלוקצ'יין של הביטקוין מכיל נכון לרגע הכתיבה כ-690,000 בלוקים המהווים כ-1.4 מיליארד פעולות שהתבצעו מאז 2009. לא נורא הרבה ביחס לכסף מסורתי. הכורים של הביטקוין, כפי שהוסבר למעלה, הם אלו שמנסים להיות הראשונים שמוסיפים לבלוק את מפתח אבטחה.
אלא שכאן יש catch: האלגוריתם דורש שמפתח האבטחה, שהוא מספר בן 1024 ביטים, יהיה קטן מערך מסוים. אם היו מחשבים את המפתח רק על פי תוכן הבלוק (והמפתח הקודם), כמעט בטוח שהיינו מקבלים מפתח גדול יותר. כאן נכנס לפעולה מספר ה-nonce שהזכרתי קודם. הכורה מתחיל לנסות מספרים, בסדר עולה, עד שהוא מקבל מספר שביחד עם הבלוק (והמפתח הקודם) ייתן מפתח שקטן מערך המטרה. זה קורה בדרך כלל אחרי יותר ממיליארד חישובים (שכל אחד לוקח הרבה זמן יחסית), וברגע שהכורה מצליח, הוא מפיץ את המפתח לכל הצמתים. אם הוא היה הראשון, הוא מקבל מה"קופה" פרס – כמות של ביטקוינים (נכון להיום 6.25 ביטקוין ששווים בערך 200,000 דולר).באתר הזה תוכל לראות את הבלוקים בזמן אמת, ואת כל הנתונים עבור כל בלוק:
https://www.blockchain.com/explorerעד מתי יחולקו הפרסים לכורים?
הביטקוין מוגבל ובכל העולם לא יהיו לעולם יותר מ-21 מיליון ביטקוין. כיום יש כבר כ-18.5 מיליון, ובכל 10 דקות מחולקים עוד 6.25. אבל לא להיבהל – כל מספר שנים הפרס מוקטן פי 2, ואם המחשבים יתחזקו, אז ערך המטרה, אותו יעד למפתח שלוקח זמן להשיג מתחתיו, יוקטן על מנת לוודא שזמן האבטחה הממוצע של בלוק יישאר 10 דקות... על פי זה, אנחנו יודעים לומר בוודאות שהביטקוינים לא ייגמרו עד שנת 2150 בערך. ולא נלאה אתכם, אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.
למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם?
ועוד משהו שלא הצלחתי להבין אם נשאר רק 2.5 מיליון ביטקוין אז איך יכול להיות שזה לא ייגמר עד שנת 2150? הרי זה יוצא בעוד יותר ממאה שנה.
במשך המאה שנה הזה בנוסף לביטקוין המחולקים כתוצאה מכרייה מהירה יש גם אנשים שקונים ביטקוייןצור קשר: admin@shuvax.com
-
@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.
למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם?
ועוד משהו שלא הצלחתי להבין אם נשאר רק 2.5 מיליון ביטקוין אז איך יכול להיות שזה לא ייגמר עד שנת 2150? הרי זה יוצא בעוד יותר ממאה שנה.
במשך המאה שנה הזה בנוסף לביטקוין המחולקים כתוצאה מכרייה מהירה יש גם אנשים שקונים ביטקויין@אהרן-שובקס אמר בקצת על ביטקויין:
@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.
למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם?
ועוד משהו שלא הצלחתי להבין אם נשאר רק 2.5 מיליון ביטקוין אז איך יכול להיות שזה לא ייגמר עד שנת 2150? הרי זה יוצא בעוד יותר ממאה שנה.
במשך המאה שנה הזה בנוסף לביטקוין המחולקים כתוצאה מכרייה מהירה יש גם אנשים שקונים ביטקוייןשאלה מעניינת לך למקור ותשאל בתגובות
-
@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.
למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם?
ועוד משהו שלא הצלחתי להבין אם נשאר רק 2.5 מיליון ביטקוין אז איך יכול להיות שזה לא ייגמר עד שנת 2150? הרי זה יוצא בעוד יותר ממאה שנה.
במשך המאה שנה הזה בנוסף לביטקוין המחולקים כתוצאה מכרייה מהירה יש גם אנשים שקונים ביטקויין@אהרן-שובקס אמר בקצת על ביטקויין:
יש גם אנשים שקונים ביטקויין
אי אשר לקנות את מה שעוד לא הופק
מה שקונים זה רק מה שכבר קיים במערכת -
@אהרן-שובקס אמר בקצת על ביטקויין:
יש גם אנשים שקונים ביטקויין
אי אשר לקנות את מה שעוד לא הופק
מה שקונים זה רק מה שכבר קיים במערכת@a0533057932
כלומר הביטקוינים החדשים זה רק מכרייה?
אז אם כן כן מובן למה זה ייגמר רק ב 2150צור קשר: admin@shuvax.com
-
@a0533057932
כלומר הביטקוינים החדשים זה רק מכרייה?
אז אם כן כן מובן למה זה ייגמר רק ב 2150 -
@a0533057932
כלומר לא קונים מחברת ביטקוין אלא קונים מאנשים שקיבלו במתנה ביטקוין
נשמע מוזר כל הסיפור הזהצור קשר: admin@shuvax.com
-
@a0533057932
כלומר לא קונים מחברת ביטקוין אלא קונים מאנשים שקיבלו במתנה ביטקוין
נשמע מוזר כל הסיפור הזה -
@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.
למה שמישהו ירצה לעבוד בחינם?
ועוד משהו שלא הצלחתי להבין אם נשאר רק 2.5 מיליון ביטקוין אז איך יכול להיות שזה לא ייגמר עד שנת 2150? הרי זה יוצא בעוד יותר ממאה שנה.
במשך המאה שנה הזה בנוסף לביטקוין המחולקים כתוצאה מכרייה מהירה יש גם אנשים שקונים ביטקוייןהבלוג שלי
https://aiv-dev.com/he-IL/ -
-
@מישהו12
והעמלה הזאתי יקבל מי שהצליח לכרות הכי מהר?@אהרן-שובקס אמר בקצת על ביטקויין:
@מישהו12
והעמלה הזאתי יקבל מי שהצליח לכרות הכי מהר?מי שיעבד את העסקה.
-
@מישהו12 הסבר שראיתי היום
שמעתם את המונח "בלוקצ'יין"? אתם יודעים שזה קשור לביטקוין (שעליו בטח שמעתם) אבל לא בדיוק יודעים איך? שמעתם שאומרים שזה עוד ישנה את העולם אבל לא יודעים למה? המאמר הזה הוא בשבילכם.
אקדים ואומר שעד לפני כמה ימים גם אני לא ידעתי בדיוק במה מדובר, אבל קראתי ספר מצוין (בעברית) שמסביר את המושג בצורה מצוינת. רקע של תוכנה עוזר להבין זאת יותר, אבל בשביל זה אני כאן, להנגיש את זה לכולם. אם מעניין אתכם, מוזמנים להישאר.
אז מה זה בלוקצ'יין (שרשרת של בלוקים, בעברית)?
בגדול, זוהי טכנולוגיה שמאפשר ביצוע עסקאות בין מספר גדול מאד של אנשים (העברת נכסים כלשהי, ביטקוין זו רק דוגמא), מבלי שיש צורך באף גורם מרכזי שירכז את העסקאות ויפקח עליהן.זה נשמע כמו אלכימיה. איך אפשר לוודא שלא מתבצעים זיופים? שמישהו לא נכנס ומשנה את רישום העסקאות לאחר מעשה? ובכן, זה בדיוק הקסם של הבלוקצ'יין.
הנה הסבר פשוט איך זה קורה (ויסלחו לי המומחים אם לצורך ההסבר אני מעט מפשט את הפרטים):
- יחידת המידע הבסיסית היא "פעולה" (טרנזקציה בלעז). הפעולה מכילה חותמת זמן, השולח, המקבל, והכמות.
- אוסף של כמה אלפי פעולות המתבצעות ברצף יוצרות "בלוק".
- הבלוקים נשמרים במקביל בהרבה מאד מחשבים על הרשת, הנקראים "צמתים".
- כאשר גורם כלשהו מעוניין לבצע פעולה (למשל, אני רוצה להעביר נכס ממני למישהו אחר), אני משדר את הפעולה לכל הצמתים במקביל. כל צומת מוסיף אותה לבלוק האחרון שבידיו.
- כאשר הבלוק מתמלא (זה קורה במקביל אצל כולם), הגיע הזמן "לאבטח" אותו. זוהי הנקודה הקריטית. מה כוללת פעולת האבטחה?
- לוקחים את תוכן הבלוק ויוצרים ממנו מפתח המחובר לבלוק (פעולת יצירת המפתח נקראת "גיבוב" או באנגלית hash). המפתח בנוי כך ששינוי, אפילו קטנטן בתוכן, ישנה אותו לחלוטין.
- המפתח נוצר משלושה גורמים: תוכן הבלוק, המפתח של הבלוק הקודם, ועוד מספר הנקרא nonce שמייד נבין מהו.
- לא כל הצמתים מחשבים את המפתח, כי כפי שנבין מייד, זו פעולה מורכבת שלוקחת בממוצע 10 דקות. הצמתים שמחשבים נקראים "כורים", כמו כורי זהב בשעתו.
- הכורה הראשון שהצליח לחשב את המפתח, משדר אותו לכל הצמתים שמאמתים שהוא נכון ומתאים לבלוק ואז נועלים את הבלוק. מעכשיו הבלוק לא ניתן לשינוי ללא הפיכתו לבלתי חוקי (לא מתאים למפתח).
- בצורה כזו נוצרת שרשרת של בלוקים, שכל אחד תלוי בקודמו, והם לא ניתנים לשינוי לאחר אבטחתם.
- כל משתמש בבלוקצ'יין יכול תאורטית לחשב את היתרה העדכנית והמדויקת שלו על ידי מעבר על כל הבלוקים מראשיתם וביצוע פעולות חיבור וחיסור של כל הפעולות שנגעו אליו. הוא יכול גם לעשות זאת עבור כל משתמש אחר, אך ברור שכל מה שהוא יודע עליו זה הקוד שלו, ואף פרט אישי או מזהה.
עכשיו בואו נדבר על הביטקוין, אולי היישום הנפוץ ביותר של בלוקצ'יין. לא ניכנס לשאלות הברורות על עתידו והאם הוא יחליף את המטבעות המסורתיים, אלא רק נדבר על ההיבט הטכנולוגי.
אז הבלוקצ'יין של הביטקוין מכיל נכון לרגע הכתיבה כ-690,000 בלוקים המהווים כ-1.4 מיליארד פעולות שהתבצעו מאז 2009. לא נורא הרבה ביחס לכסף מסורתי. הכורים של הביטקוין, כפי שהוסבר למעלה, הם אלו שמנסים להיות הראשונים שמוסיפים לבלוק את מפתח אבטחה.
אלא שכאן יש catch: האלגוריתם דורש שמפתח האבטחה, שהוא מספר בן 1024 ביטים, יהיה קטן מערך מסוים. אם היו מחשבים את המפתח רק על פי תוכן הבלוק (והמפתח הקודם), כמעט בטוח שהיינו מקבלים מפתח גדול יותר. כאן נכנס לפעולה מספר ה-nonce שהזכרתי קודם. הכורה מתחיל לנסות מספרים, בסדר עולה, עד שהוא מקבל מספר שביחד עם הבלוק (והמפתח הקודם) ייתן מפתח שקטן מערך המטרה. זה קורה בדרך כלל אחרי יותר ממיליארד חישובים (שכל אחד לוקח הרבה זמן יחסית), וברגע שהכורה מצליח, הוא מפיץ את המפתח לכל הצמתים. אם הוא היה הראשון, הוא מקבל מה"קופה" פרס – כמות של ביטקוינים (נכון להיום 6.25 ביטקוין ששווים בערך 200,000 דולר).באתר הזה תוכל לראות את הבלוקים בזמן אמת, ואת כל הנתונים עבור כל בלוק:
https://www.blockchain.com/explorerעד מתי יחולקו הפרסים לכורים?
הביטקוין מוגבל ובכל העולם לא יהיו לעולם יותר מ-21 מיליון ביטקוין. כיום יש כבר כ-18.5 מיליון, ובכל 10 דקות מחולקים עוד 6.25. אבל לא להיבהל – כל מספר שנים הפרס מוקטן פי 2, ואם המחשבים יתחזקו, אז ערך המטרה, אותו יעד למפתח שלוקח זמן להשיג מתחתיו, יוקטן על מנת לוודא שזמן האבטחה הממוצע של בלוק יישאר 10 דקות... על פי זה, אנחנו יודעים לומר בוודאות שהביטקוינים לא ייגמרו עד שנת 2150 בערך. ולא נלאה אתכם, אבל גם אחר כך תהיה סיבה לאנשים להמשיך לכרות ביטקוינים.@a0533057932 אמר בקצת על ביטקויין:
כאשר גורם כלשהו מעוניין לבצע פעולה (למשל, אני רוצה להעביר נכס ממני למישהו אחר), אני משדר את הפעולה לכל הצמתים במקביל. כל צומת מוסיף אותה לבלוק האחרון שבידיו.
כאשר הבלוק מתמלא (זה קורה במקביל אצל כולם), הגיע הזמן "לאבטח" אותו. זוהי הנקודה הקריטית. מה כוללת פעולת האבטחה?החלק הזה קצת לא מדויק.
כל הזמן משודרות ברשת הרבה טרנזקציות. הכורים אוספים מבין כל הטרנצקציות כמות של טרנזקציות במשקל מסוים (אני חושב 1mb. יש מזלג קשיח לביטקוין קאש שהם עושים בלוקים של 8mb) ומהם הם יוצרים בלוק.
אם אין הרבה טרנזקציות ברשת הם פשוט לוקחים את מה שיש כדי להגיע למשקל שצריך לבלוק. ואז זה ממילא הולך לפי התור. כי כל טרנזקציה שמשודרת מיד נאספת.
אבל אם יש הרבה טרנזקציות ברשת, איך הכורים בוחרים איזה טרנזקציות להכניס? התשובה פשוטה, עמלה. כלומר, כל טרנזקציה בנויה למעשה משתי טרנזקציות, אחת לפעולה עצמה, ואחת שאומרת להעביר תשלום לכורה שיכניס את הטרנזקציה לבלוק בכך וכך ביטקוין (אפשר לבחור בארנק כששולחים). ואז הכורה מעדיף להכניס את הטרנזקציה הזו לבלוק שלו במקום טרנזקציות אחרות שלא נותנות לו (או נותנות פחות) עמלה.
אם הכורה הצליח לסגור את הבלוק שלו, אז זה נכנס לכל הרשת לאישור שהבלוק כולו חוקי, ואם הוא מאושר הוא נכנס לבלוקציין.
אבל בשלב בניית הבלוק הכורה בוחר איזה טרנזקציות שהוא רוצה. ולא כל הכורים בהכרח בונים את אותו בלוק.
מקווה שהיתי מדויק וברור. אבל זה מסביר את השאלה ששאל @אהרן-שובקסלמה שמישהו ירצה לעבוד בחינם
כי זה לא בחינם. מי שרוצה שיכניסו אותו לבלוק צריך לשלם עמלה (כיום זה לא העינין, כי הכורים סוגרים בלוקים בעיקר בשביל הביטקוין החדשים. אבל בעתיד, או כמו שהיה בעבר שהיה עומס גדול על הרשת אז העמלות זה התשלום שלהם. (כפי שענה מישהו 12)
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}