מדריך | עיתים לבינה, זמני היום, והאתר החדש שלנו 'זמנים טובא', קצת סדר בדברים | מעניין ומומלץ

[es0583292679]

---

עיתים לבינה, זמני היום והאתר החדש שלנו

---

מה באמת עומד מאחורי חישוב זמני היום, עד כמה אפשר לדייק, והאם המותג המפורסם הוא המדד היחיד לנכונות הזמנים?

האם הזמנים של "עיתים לבינה" מדויקים יותר מכל לוח אחר? האם הפרש של שניות מעיד על טעות? ומדוע שני לוחות שחושבו כהלכה עשויים להציג זמנים שונים?

קצת סדר בדברים, על פי התורה, חז"ל, חכמת התכונה והמציאות של ימינו.

לטובת הציבור שאינו מתמצא בנושא, ראיתי לנכון להביא מעט רקע על חישוב זמני היום בהלכה, על התפתחות הלוחות, ועל המותג המוכר "עיתים לבינה".

המטרה אינה לערער על מפעל תורני חשוב, אלא להבין מה באמת עומד מאחורי הזמנים שאנו רואים מדי יום, ומה משמעות ההבדלים בין הלוחות.

האתר של עיתים לבינה: itimlabina.co.il

---

חלק ראשון | איך ידעו את זמני היום במשך הדורות?

א. תחום הלכתי עתיק, רגיש ומורכב

זמני היום הם מן העניינים היסודיים והרגישים ביותר בחייו של יהודי.

קריאת שמע, תפילה, שבת, מועדים, תעניות ועוד הלכות רבות תלויות בקביעת הזמנים.

יסודותיהם נמסרו לנו מחז"ל, ונתבארו בראשונים ובפוסקים. אלא שיש להבחין בין הגדרת הזמן מבחינה הלכתית לבין הדרך לברר את שעת התרחשותו במציאות.

בעבר לא היו מחשבים, מערכות ניווט ושעונים מדויקים כפי שיש לנו כיום. ידיעת הזמנים נשענה על התבוננות בשמש, ברקיע ובסימנים שמסרו חז"ל.

היו מומחים גדולים שהתמחו בחכמת התכונה ובזיהוי הסימנים מתוך ניסיון וטביעות עין מופלגת. ואולם, גם המומחיות הזאת לא פתרה את כל הקשיים.

להמחשת הדברים, אפילו ידיעת התאריך ההלכתי לא הייתה תמיד פשוטה.

בזמן שקידשו חודשים על פי הראייה, מקומות רחוקים לא תמיד ידעו מתי קידש בית הדין את החודש, עד שהגיעו שלוחיו. מכאן גם התפתח דין יום טוב שני של גלויות.

ובראשונים יש דיונים עמוקים על היחס שבין קביעת בית הדין, מקום האדם וידיעת הציבור, אף שאין הדברים זהים לסוגיית חישוב זמני היום.

נקודה למחשבה

אנחנו רגילים להסתכל בשעון ולראות 06:43, אבל במשך רוב ההיסטוריה האנושית, ידיעת הרגע המדויק שבו חל זמן הלכתי מסוים הייתה מלאכה שדרשה מומחיות רבה.

ב. מהמסורת וההתבוננות אל הלוחות המודפסים

במשך הדורות התפתחו דרכי חישוב מסודרות, ובהמשך הופיעו לוחות שהציגו את הזמנים על פי השעון.

בעבר היה נפוץ בארץ ישראל גם שעון ארץ ישראל, המבוסס על מניין השעות ביחס לשקיעת החמה. שעון זה עדיין מוכר בחוגים ובקהילות מסוימות, ולא נאריך בו כאן.

גם לאחר התפשטות השעון הרגיל, לא הכול היה אוטומטי.

לוחות רבים חושבו בעבודה ידנית, לעיתים בעזרת טבלאות אסטרונומיות, ולא תמיד הותאמו מיד לשינויי השעון האזרחי.

למשל, בתקופה מסוימת הופיעו בלוחות של עיתים לבינה זמנים לפי שעון חורף, ובימי שעון הקיץ נדרש המשתמש להוסיף שעה.

גם מבחינת המיקום הייתה מגבלה מעשית.

בדרך כלל חושבו זמנים לערים מרכזיות, ולא לכל כתובת, שכונה ובניין. לא מפני שהמיקום המדויק אינו חשוב, אלא מפני שחישוב פרטני לכל מקום דרש עבודה רבה.

וכאן נכנסה המהפכה הטכנולוגית.

---

חלק שני | המהפכה המדעית, ומה היא באמת מאפשרת

ג. היום אפשר לחשב את מצב השמש לכל נקודה כמעט בעולם

כיום אפשר להיעזר בחישובים אסטרונומיים מתקדמים, בקואורדינטות גאוגרפיות, בקווי אורך ורוחב ובמאגרי מידע עצומים.

הדבר מאפשר לחשב את מצב השמש ביחס לכל נקודה כמעט על פני כדור הארץ, ברמת דיוק גבוהה מאוד.

חשוב להבין

הידע המדעי הזה אינו שייך ללוח יהודי מסוים, ואינו מוגבל ליהודים דווקא.

מדובר בחכמה מדעית שהתפתחה במשך דורות רבים, וכיום נעשה בה שימוש בכל העולם.

חכמת האסטרונומיה התפתחה במשך אלפי שנים בתרבויות רבות, ושימשה גם לצרכים דתיים, לחקר השמים, לניווט ולקביעת לוחות שנה.

בעבר הייתה חכמת התכונה קשורה לעיתים גם לעיסוק באסטרולוגיה, אולם כיום יש להבחין כמובן בין אסטרונומיה, שהיא מדע מדיד, לבין אסטרולוגיה.

האלגוריתמים המדעיים המקובלים משמשים כיום גופי מחקר ומערכות טכנולוגיות ברחבי העולם.

ממילא, אין הכרח שכל מפתח של מערכת זמני היום יהיה בעצמו גדול המומחים בחכמת התכונה, כל עוד הוא משתמש בתשתיות מדעיות אמינות, מבין את משמעות החישובים ומיישם נכון את השיטות ההלכתיות.

אפשר לדמות זאת, במידה מסוימת, לתחומים רבים שבהם הקדמה הטכנולוגית החליפה מומחיות אנושית שהייתה בעבר נחוצה מאוד.

כך, למשל, רובנו כבר איננו מומחים בכיבוס ידני של בגדים כפי שהיו בדורות הקודמים, מפני שמכונת הכביסה מבצעת עבורנו את המלאכה.

כמובן, התוכנה אינה מחליפה את לימוד ההלכה ואת ההכרעה בין השיטות. היא רק מאפשרת לבצע חישובים מורכבים שבעבר דרשו מומחיות ועבודה ממושכת.

על גדולי ישראל בדורות הקודמים מסופרים מעשים מופלאים בחכמת הזמנים. יש אף סיפורים המיוחסים לרבי משה המון ז"ל, בין השאר בספרי מעשי צדיקים, אף שאת פרטי המקורות הללו יש עדיין לברר.

כך או כך, אין ספק שכיום עומדות לרשות הציבור יכולות חישוב שלא היו נגישות לו בעבר.

ד. האם אפשר לחשב את הנץ והשקיעה לכל "בלטה"?

התשובה היא: מבחינה מסוימת כן, אבל לא באופן מוחלט.

אפשר לחשב את מיקום השמש בהתאם לקווי האורך והרוחב של מקום מסוים, אולם התוצאה הנראית בפועל עשויה להיות תלויה במשתנים נוספים.

הנתון	משמעותו
קו אורך ורוחב	קובעים את המיקום הגאוגרפי
גובה המקום	עשוי להשפיע על קו האופק ועל זמן הזריחה והשקיעה
הרים ופני השטח	עשויים להסתיר את השמש ולהשפיע על הנץ הנראה
תנאי האטמוספרה	משפיעים על שבירת האור, ולכן גם על מראה הזריחה והשקיעה
שיטת החישוב	קובעת כיצד הנתונים מתורגמים לזמן המבוקש

נמצא שלפעמים גם שתי נקודות סמוכות עשויות להיות שונות מבחינת האופק הנראה.

חלק מן המשתנים ניתנים לחישוב מדויק למדי, חלקם דורשים מידע גאוגרפי נוסף, וחלקם אינם קבועים לחלוטין.

ההבחנה החשובה

אפשר לחשב את מיקומה הגאומטרי של השמש בדיוק גבוה מאוד.

אבל אין בכך הבטחה שאפשר לחזות את הזריחה או השקיעה הנראית בפועל עד השנייה האחרונה בכל מקום ובכל תנאי מזג אוויר.

ה. אבל גם חישוב מדעי מדויק עדיין אינו פסק הלכה

כאן מגיעים לאחת הנקודות החשובות ביותר בכל המאמר.

גם אם המחשב יודע בדיוק היכן השמש נמצאת, עדיין צריך להחליט מהי ההגדרה ההלכתית של הזמן שאותו מבקשים לחשב.

הרי מצינו מחלוקות רבות בין הראשונים והפוסקים בשאלות הנוגעות לעלות השחר, הנץ החמה, שעות זמניות, סוף זמן קריאת שמע, השקיעה וצאת הכוכבים.

יש שיטות המבוססות על מעלות השמש מתחת לאופק, אחרות על דקות קבועות או זמניות, ויש מחלוקות על נקודות ההתחלה והסיום של היום ההלכתי.

דוגמה פשוטה: סוף זמן קריאת שמע

לפי שיטה אחת, היום לצורך חישוב שעות זמניות נמדד מהנץ החמה ועד השקיעה.

לפי שיטות אחרות, הוא נמדד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.

ממילא, גם אם שני הלוחות משתמשים באותו שעון, באותו מיקום ובאותו מחשב, הם עשויים להגיע לזמנים שונים באופן משמעותי.

שניהם יכולים להיות מחושבים כראוי, כל אחד לפי השיטה שבה הוא נוקט.

כלל יסודי

שני לוחות המציגים זמנים שונים אינם בהכרח סותרים זה את זה.

לפעמים ההבדל מעיד על מחלוקת הלכתית ולא על שגיאת חישוב.

---

חלק שלישי | הספק ההלכתי ומגבלות הדיוק

ו. בין השמשות, ספק שאינו נפתר בהכרח באמצעות מחשב

חז"ל הגדירו את זמן בין השמשות כזמן ספק, כמבואר במסכת שבת דף ל"ד ע"ב.

בסוגיות הראשונים והאחרונים קיימות מחלוקות גדולות על גבולות הזמן הזה, על שיעורו ועל הגדרתו.

יש שביארו שחלק מן הספק אינו רק חוסר ידיעה טכנית של המציאות, אלא ספק הנובע מעצם הגדרות ההלכה שנמסרו לנו.

יש גם דיונים על משמעות האמירה שאין ספק כלפי שמיא, ועל היחס שבין הידיעה האלוקית לבין דיני הספק כפי שנמסרו לאדם.

אלא שחשוב לדייק:

ספק הלכתי אינו זהה לחוסר דיוק של מכשיר מדידה.

יש להבחין בין שלושה מצבים:

סוג העניין	משמעותו
מחלוקת הלכתית	כאשר פוסקים נחלקים בהגדרת הזמן
ספק הלכתי	כאשר ההלכה קובעת מעמד של ספק, כגון בין השמשות
אי־ודאות מציאותית	כאשר קשה למדוד או לחזות בדיוק את התופעה הנראית

שלושת העניינים יכולים להופיע באותו נושא, אבל אין לערבב ביניהם.

ז. מדוע אין להיצמד לשנייה האחרונה?

כבר בגמרא ברכות דף ג' ע"ב וד' ע"א מצינו דיון מפורסם על ידיעת זמן חצות הלילה.

משה רבינו אמר לפרעה "כחצות הלילה", והגמרא דנה בכך ביחס לאפשרות שאיצטגניני פרעה יטעו בחשבונם.

ובהקשר זה נאמר:

"למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז".

ברכות ד' ע"א.

אמנם מסקנת הגמרא היא שמשה רבינו ידע את הזמן, ואין להביא מכאן ראיה שמדידה מדעית מדויקת אינה אפשרית.

אבל יש כאן לימוד חשוב על הזהירות הנדרשת כאשר מציגים דבר בדיוק מוחלט בפני מי שעלול לטעות בו.

גם בענייני הנץ והשקיעה האריכו הראשונים והאחרונים, לרבות הרי"ף והפוסקים בסוגיות הנץ, בגדרי הזמנים ובמשמעות ההבחנה בין סימנים מציאותיים לבין זמנים מחושבים.

זהירות למעשה

בעניינים רגישים, ובפרט בדאורייתא, אין ראוי להמתין לשנייה האחרונה הרשומה בלוח.

יש לפעול לפי הוראות הפוסקים ולשמור על מרווח ביטחון מתאים.

אין בכך טענה שכל זמן הלכתי הוא בגדר ספק של כמה דקות.

יש זמנים המחושבים באופן ברור מאוד לפי הגדרה נתונה. אבל הצגת תוצאה בשניות אינה מוכיחה כשלעצמה ודאות הלכתית מוחלטת.

---

חלק רביעי | מה מיוחד במפעל של עיתים לבינה?

ח. מפעל תורני מפואר, שנבנה במשך שנים

כאן המקום להזכיר בהערכה רבה את הגאון רבי דוד אהרן סופר שליט"א, מחבר ועורך לוח "עיתים לבינה".

מדובר בתלמיד חכם העוסק במשך שנים רבות בסוגיות זמני היום, בחכמת התכונה ובבירור שיטות הראשונים והאחרונים.

הוא השקיע מאמצים גדולים בהנגשת החישובים והבירורים לציבור, בהדפסת לוחות ובהפצתם.

למיטב ידיעתי, מדובר גם בהשקעה כספית משמעותית מאוד, ויש המעריכים אותה אף במיליוני שקלים, אם כי אין בידי נתונים מאומתים על הסכום המדויק.

במהלך השנים התפרסמו הלוחות, זכו להתייחסויות ולהסכמות תורניות, ונעשו מוכרים ונפוצים מאוד בציבור.

וזה עוד לפני שמדברים על התוכן הנוסף.

הלוח אינו מכיל רק טבלת שעות. הוא כולל גם ביאורים הלכתיים, הערות על שיטות שונות, דברי תורה, מנהגים, תאריכי זיכרון ויארצייט של גדולי ישראל ועוד חומר רב.

כל אלה תרמו לכך שעיתים לבינה הפך ממפעל של חישוב זמנים למותג תורני מוכר ובעל משקל.

הערכה והכרת הטוב

זכות גדולה עומדת לרב סופר שליט"א על השקעתו בהנגשת זמני היום ובבירור הסוגיות.

אין בכוונתי לגרוע ממפעלו מאומה, ואדרבה, ראוי להכיר בטובה הגדולה שהביא לציבור.

אלא שמכאן ועד לקביעה שכל זמן המופיע בעיתים לבינה הוא בהכרח הזמן היחיד הנכון, הדרך עדיין רחוקה.

ט. הנץ הנראה. היתרון המיוחד של עיתים לבינה

כאן ישנו יתרון חשוב במיוחד.

אחת הסוגיות המורכבות בחישוב הזמנים היא שאלת הנץ החמה הנראה.

יש להבחין בין הנץ המחושב ביחס לאופק מישורי לבין זמן הופעת השמש בהתחשב באופק המקומי ובמכשולים טבעיים.

לדוגמה, כאשר ישנם הרים במזרח המסתירים את השמש, ייתכן שהנץ הנראה יתרחש כמה דקות לאחר הנץ המחושב לפי אופק מישורי.

אבל גם כאן אין הדברים פשוטים.

יש דיונים הלכתיים על השאלה אילו הרים ומכשולים יש להביא בחשבון, ומה דינם של מכשולים מלאכותיים, כגון בניינים המסתירים את השמש.

לכן אין לומר בפשטות שכל אדם צריך לחשב את הנץ לפי הרגע שבו הוא רואה את השמש מחלון ביתו.

הנץ הנראה הוא תחום בפני עצמו, המחייב הגדרה הלכתית ברורה ונתונים גאוגרפיים מתאימים.

בעבר היו מקורות ייעודיים שפרסמו נתוני הנץ הנראה, ובהם האתר הוותיק "לוחות חי", שנעשה שימוש בנתוניו גם במערכות נוספות.

הנתונים עשויים להתבסס על מדידות, תצפיות ומודלים גאוגרפיים, בהתאם למערכת ולמקום.

עיתים לבינה הוא מן המפעלים הבולטים המנגישים נתוני הנץ הנראה, וזהו יתרון משמעותי עבור הציבור המקפיד על זמני ההנץ לפי מנהגו.

בפרט הדבר נוגע למתפללים כוותיקין.

למה זה חשוב?

חישוב זריחה מישורית יכול להיות מדויק מאוד, ובכל זאת לא להתאים לזמן ההנץ הנראה לפי שיטה הלכתית המתחשבת באופק המקומי.

ההבדל עשוי להגיע לדקות, ולכן לא נכון להתייחס אליו כאל פרט שולי.

---

חלק חמישי | האם עיתים לבינה הוא המדד היחיד לאמת?

י. כאן נמצאת הנקודה החשובה ביותר

עם כל ההערכה הגדולה למפעל עיתים לבינה, יש להיזהר מקביעה שלפיה:

"אם הזמן אינו זהה לעיתים לבינה, הוא בהכרח אינו נכון".

זו אינה מסקנה נכונה, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה מדעית.

ויש לכך שלושה טעמים מרכזיים.

1. מבחינה מציאותית

חישובים אסטרונומיים יכולים להגיע לרמות דיוק גבוהות מאוד, אולם תופעות מסוימות, ובעיקר זריחה ושקיעה נראות, תלויות גם במשתנים שאינם קבועים לחלוטין.

לכן לא תמיד נכון לייחס משמעות מוחלטת להפרש של שניות בודדות.

2. מבחינה הלכתית

קיימות מחלוקות לגיטימיות בין הראשונים והאחרונים.

לא ניתן לקבוע שכל הכרעה שנבחרה בלוח מסוים מחייבת את כלל ישראל בכל מקום.

לשם המחשה, גם כאשר אדם נוהג בדרך כלל על פי המשנה ברורה, אין פירוש הדבר שבכל פרט ופרט קיימת חובה לפסוק דווקא כמותו, בלי להתחשב במנהגי הקהילות, בשיטות אחרות ובמסורת הפסיקה.

אפילו בענייני הנהגות יום־יומיות, כגון דיני לבישה ופשיטה שנידונו בתחילת אורח חיים, ישנם פרטים ומנהגים שאינם שווים בכל הקהילות.

קל וחומר שאין לקבוע שכל שיטת חישוב של לוח אחד היא בהכרח השיטה היחידה האפשרית.

אין בכך זלזול בפוסק או במפעל תורני, אלא הכרה במציאות הפשוטה של ריבוי שיטות בהלכה.

3. מבחינת הצגת הזמנים

יש לזכור שגם לוחות מודפסים המציגים זמנים בדקות שלמות אינם מציגים בהכרח את השנייה המדויקת שבה מתקיים האירוע המחושב.

כאשר מעגלים זמן לדקה הקרובה, למשל, עשוי להיווצר הפרש של עד כחצי דקה לכל כיוון.

כמובן, צריך לברר את מדיניות העיגול של כל לוח בנפרד. אין בידי מקור מספיק כדי לקבוע שעיתים לבינה מעגל תמיד דווקא בשיטה מסוימת.

אבל העיקרון ברור:

מספר המופיע בלוח אינו בהכרח טענה לוודאות מוחלטת עד השנייה האחרונה.

בנוסף, יש להתייחס ברצינות לאזהרות המופיעות בלוחות בדבר זהירות בזמנים, ובפרט בעניינים דאורייתא.

טעות נפוצה

אין להסיק מהעובדה שלוח מסוים נחשב מוסמך ומקובל שכל סטייה של שניות בודדות ממנו מעידה בהכרח על טעות.

תחילה יש לברר מה בדיוק מחושב, לפי איזו שיטה, ובאיזה אופן מעוגלת התוצאה.

יא. ומה זה אומר על האתר החדש שלנו?

כאן אנו מגיעים למסקנה המעשית.

אם יתברר בבדיקה מסודרת שהאתר שלנו ועיתים לבינה מחשבים את אותם זמנים, לפי אותן הגדרות הלכתיות ונתוני מקום, ושההבדלים ביניהם מסתכמים בשניות בודדות בלבד, אין הצדקה לראות בכך פער מהותי באיכות החישוב.

אבל חשוב להדגיש את המילה "אם".

כדי להשוות בין לוחות, צריך לבדוק לא רק את המספר המוצג, אלא גם את הגדרות החישוב, המיקום, הגובה, שיטת העיגול וההכרעות ההלכתיות.

התאמה של שניות בודדות היא בהחלט סימן מעודד, אך אינה הוכחה שכל המנגנונים זהים בכל ימות השנה ובכל המקומות.

ומצד שני, כאשר החישוב מבוסס על תשתית מדעית נכונה ועל הגדרות הלכתיות תואמות, אין סיבה להניח שהוא נחות רק משום שאינו נושא שם מסחרי מפורסם.

המסקנה המרכזית

הדיוק אינו נחלתו הבלעדית של מותג מסוים.

הוא תלוי בנכונות הנתונים, בשיטות החישוב וביישום ההגדרות ההלכתיות.

ומה עדיין חסר אצלנו?

הנץ הנראה.

זהו נושא מורכב בפני עצמו, וכאמור, יש לעיתים לבינה יתרון משמעותי בהנגשתו.

אנו מקווים שבעזרת ה' יתברך נוכל למצוא גם לכך פתרון ראוי ולהנגישו לציבור.

---

חלק שישי | תורה, זכויות יוצרים ופרנסה

יב. מדוע החלטנו להנגיש את השירות בחינם?

לסיום, ברצוני להתייחס גם לצד הכלכלי והממוני של הדברים.

אני מעריך מאוד את הרב סופר שליט"א ואת מפעלו, ומאחל לו פרנסה בשפע, בריאות, הצלחה וסייעתא דשמיא בכל מעשיו.

אני גם מכבד בהחלט את זכותם של בעלי תוכנות וקוד מקורי לשמור על יצירתם ולהתפרנס ממנה.

אין בדברים כאן קריאה להעתקת קוד מוגן, לנטילת יצירה של אדם אחר או לפגיעה בזכויותיו.

ובכל זאת, עצם הידע התורני, שיטות החישוב והאפשרות ללמוד ולחשב את זמני היום אינם נחלתו הבלעדית של אדם מסוים.

"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".

דברים ל"ג, ד'.

לימוד התורה הוא נחלת כלל ישראל.

וכבר מצינו במעשה המפורסם של הלל הזקן, שלא היה בידו לשלם שכר כניסה לבית המדרש, כמבואר במסכת יומא דף ל"ה ע"ב.

וכן מצינו שבימי רבי אלעזר בן עזריה נפתח בית המדרש לתלמידים רבים, כמבואר במסכת ברכות דף כ"ח ע"א.

בוודאי שאין מכאן היתר לפגוע בממונו של הזולת.

אבל יש כאן ביטוי לחשיבות העצומה של הנגשת התורה לכל דורש, גם למי שאין ידו משגת.

ובענייננו, כאשר כבר קיימים מיזמים נוספים המחשבים זמני היום, ובהם פרויקט "זית" ופתרונות אחרים, וכאשר המותג, הלוחות המודפסים, הביאורים והשירותים המקצועיים של עיתים לבינה נשארים שלו, אני סבור שיש מקום רב להנגשת שירות חישוב עצמאי לציבור ללא תשלום.

יש לציין שגם עיתים לבינה עצמו כבר מנגיש חלק מן המידע והשירותים בחינם, ואין כוונתי לטעון שהחינמיות היא חידוש בלעדי שלנו.

מבחינה ממונית, יש כאן סוגיות שראוי לדון בהן, ובהן:

• יורד לאומנות חברו, וגדרי התחרות בין בעלי אומנות.
• עני המהפך בחררה, והאפשרות להיכנס לתחום שאדם אחר עוסק בו.
• עני המנקף בראש הזית, ודיני הנאה מפעולתו של אחר.
• בני אותה העיר, והשלכת דיני התחרות על פעילות ברשת.
• זכותו של אדם לעסוק באומנותו, לצד חובת הזהירות שלא לפגוע בזכויות הזולת.
• הנגשת מידע לנזקקים, ובפרט כאשר יש מי שאין ידו משגת לרכוש שירות בתשלום.

ועוד שיקולים רבים שאכמ"ל.

אין בכוונתי להכריע כאן הלכה למעשה בדיני ממונות או בזכויות יוצרים. שאלות אלו טעונות בירור בפני מורה הוראה הבקי בפרטיהן, ובכפוף לזכויות החלות על המידע, התוכנה והשירות בפועל.

אולם מבחינת מטרת המיזם, הכוונה היא להנגיש חישובים ומידע תורני באמצעות פתרון עצמאי, ולא ליטול את המותג או את מפעלו של אדם אחר.

ומתוך השיקולים הללו הוחלט להעמיד את השירות לציבור בחינם, כדי להרבות תורה ולהקל על מי שזקוק למידע.

---

סיכום | מה באמת צריך לזכור מכל הדברים?

הערכה למפעל

עיתים לבינה הוא מפעל תורני חשוב ומוערך, שמאחוריו שנים רבות של השקעה, בירור והנגשה לציבור.

הדיוק קובע, לא השם

אין ללוח אחד בלעדיות על האמת ההלכתית או על חישובי השמש. יש לבחון את שיטות החישוב, הנתונים וההכרעות ההלכתיות.

הבדלים אינם בהכרח טעויות

הבדל בין לוחות עשוי לנבוע משיטות הלכתיות שונות, מתנאי המקום, משיטות עיגול או ממגבלות החישוב. אין להכריע לפי השעון בלבד.

לגבי האתר שלנו

אם יתברר שהחישובים מבוססים על אותן הגדרות ושהפערים אינם אלא שניות בודדות, לא תהיה הצדקה לראות בכך הבדל מעשי מהותי באיכות אותם הזמנים.

החיסרון המרכזי שנותר אצלנו כרגע הוא הנץ הנראה, ואנו מקווים שגם הוא יושלם בקרוב בעז"ה.

והעיקר, שנזכה לדקדק בזמני התורה והמצוות מתוך יראת שמים, אחריות, הכרת הטוב ובירור האמת, ולא מתוך הסתמכות עיוורת על שם מסחרי כלשהו.

"ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר".

ישעיהו מ"ב, כ"א.

---

מקורות מרכזיים לעיון

שבת ל"ד ע"ב, סוגיית בין השמשות

ברכות ד' ע"א, חצות הלילה ואיצטגניני פרעה

יומא ל"ה ע"ב, מעשה הלל הזקן

ברכות כ"ח ע"א, פתיחת בית המדרש

הסבר מדעי על חישובי זמני היום, Hebcal

[צבי דורש ציון]

@es0583292679 יפה‌​‌‌​‌​​​​​‌ מאד
אבל לגבי הדיוק של עיתים לבינה אני לא כל כך מסכים איתך

@es0583292679 כתב:

1. מבחינה מציאותית
   חישובים אסטרונומיים יכולים להגיע לרמות דיוק גבוהות מאוד, אולם תופעות מסוימות, ובעיקר זריחה ושקיעה נראות, תלויות גם במשתנים שאינם קבועים לחלוטין.

לכן לא תמיד נכון לייחס משמעות מוחלטת להפרש של שניות בודדות.

ברור, אבל קודם מחשבים לפי מה שהכי מדוייק, והם עשו את החישובים הכי מדוייקים לבנתיים בנושא (להתקדם מהם מדובר באמת באולי כמה אלפיות השניה)
כלומר, אם לוח אחר מציג זמנים עם פער כלשהו, זה לא בגלל שהוא דייק יותר, גם אם במקרה יצא שהוא צדק ביום מסויים. בגלל שיכול להיות שינויים במזג האויר, אף אחד לא יכול לדעת מראש באמת בדיוק לגמרי. אבל כל החישובים שלא קשורים למזג אויר וכדו' הם עשו הכי מדוייק שיש כיום לכאורה. וגם בעניין של מזג האויר הם השקיעו המון על מנת שיהיה הכי קרוב שאפשר.
מה שכן ניתן ליטעון, שבכל מקרה אי אפשר לדייק על השניה ולכן זה לא משנה.

והכי טוב בעיקרון זה לעשות (באתר או API) עם סנכרון מול תחזית מזג אויר עדכנית.
המתכנת שלהם הרב דוד נשר אמר לי בעבר שזה בתכנית, לא יודע מה יצע עם זה

כל זה לא אומר שאי אפשר לעשות חיקוי מושלם להם, אבל לומר שהם לא הכי מדוייקים, זה ממש לא נכון.

מבחינה הלכתית ניתן למצוא באתר שלהם כמעט כל שיטה שהיא (חוץ ממשהו מסויים שאולי בעתיד אם אני יעשה איזה חיקוי אני יוסיף ואכמ"ל)

לגבי הצגת הזמנים, גם כן באתר שלהם אפשר לראות בלי שום עיגול (חוץ משניות כמובן)

אבל ממש יישר כח לך על הפרוייקט!
וזה אני מסכים, שסטיה קלה מאד אולי לא חייבים לדייק בלוח כי בכל מקרה אסור לסמוך על הלוח במדוייק.

[es0583292679]

@צבי-דורש-ציון לחשוב שזה תורה מסיני זו טעות חמורה ביותר, ואין שום הגיון שהם יהיו מדויקים יותר, מאחר ואת הדרך שהם עשו - אחרים עשו, אין שום הגיון בעולם לומר שהמחשבון שלהם מחזיר תוצאות זהב יותר, כאילו יש להם איזה מחשבון פלא שלא נמסר לאף בריה פרט להם.
וביותר, שאין דבר באמת שניתן לבצע עד שניות בודדות, כי אם כן יצטרכו שיכל אחד יהיה את מחשבון הזהב הנ"ל, כי אם אני בבנין של עשר קומות למשל, מנין לאתר שלהם אם אני בקומה 10 או בקומה מינוס 10?
וכמו שאמרת בעצמך... האתר שלהם מעגל שניות, חשבת פעם למה? לב יודע מרת נפשו, הם החליטו להסיר את זה כי לא היה בזה שום טעם בכלל.

וסתם אגב, אם בפיתוח טכנולוגי עסקינן, הנח לאתר שלהם, שהוא לא הכי חזק מבחינה זו, ואין מביאין שום ראיה מהם לגבי טכנולוגיה.

לסיכום, העובדה שהם הכי מדויקים גם ברמה הזו - היא עובדה מומצאת לחלוטין וללא כל בסיס הגיוני או לוגי, ואיצ"ל מציאותי.

[צבי דורש ציון]

@es0583292679
1‌​‌‌​‌​​​​​‌. לא תורה מסיני, חישובים גלויים וידועים. פשוט אף אחד חוץ מהם לא עשה את זה. באסטרונומיה זה לא אחד ועוד אחד ואתה יודע מיקום מדוייק, יש אלפי חישובים וכל אחד בוחר כמה מתוכם לעשות.
הם לדוגמא עשו למעלה מ500 חישובים. אדרבה, אני בעד שיבוא עוד מישהו ויעשה את רמת הדיוק הזו (אף שניתןם להתווכח על הצורך)
2. הם לא מעגלים שניות, אלא מעגלים את השניות עצמם ולא מציגים חלקי שניה. לא כי אין להם את זה אלא כי זה לא נצרך כל כך לאנשים. כמובן שסטיות בגלל משתנים כגון מזג אויר מייתרים את זה לגמרי.
אף שכבר כתבתי פיתרון כמעט מלא גם לזה
3. לגבי האתר שלהם באמת זוועה...

כדאי לדוגמא שתקרא את זה https://itimlabina.co.il/articles/מבוא ללוחות מהרב דניאל אהרן גלויברמן
הוא האחראי על החישובים שם.

[es0583292679]

@צבי-דורש-ציון 500 חישובים אנושיים של פעם... חישוב אחד של היום עם הכלים שיש היום, וביותר לאחר שכבר יש את התוצאות של ה-500 של פעם לפנינו - בד"כ זה יוצא יותר טוב.

זה כמו שתגיד שסוס ועגלה יותר טוב מרכב, כי עברו על יותר מ500 בעלי חיים והחליטו שסוס הוא הכי מתאים.

אכן יש בהגדרות עם שניות, אבל זה לא משנה וכנ"ל, בפרט כאשר ברירת המחדל הוא ללא שניות, שניות זה לאנשים 'מיוחדים' שחיים בסרט, או בכפייתיות, הם לא באמת נכונים, ולא יכול להיות שהם נכונים ממש, אולי הם נותנים אינדיקציה, זו הגדרה נכונה יותר.