בירור | "סטארלינק"
-
@מגנוס-קרלסן כתב בבירור | "סטארלינק":
כל אחד יכול להזמין לעצמו
רק תברר קודם את המיחר והמהירות, תתאכזב בגדול...
@י.-פל. אני כבר יודע מה המחיר
ברור שזה עדיין לא שווה
אבל אני מאמין שלאט לאט המחיר יירד -
@י.-פל. אני כבר יודע מה המחיר
ברור שזה עדיין לא שווה
אבל אני מאמין שלאט לאט המחיר יירד -
@מגנוס-קרלסן
המחיר החודשי פי עשר מסים רגיל..@יענקיH ממש לא הרבה פחות פחות אבל נכון
המחיר החודשי לסים (כמה שאני שילמתי כשהיה לי) - 80 ש"ח על 100GB גלישה
ולסטארלינק - 250 ש"ח
אבל יש אנשים שמשלמים 10 ש"ח על סים לחודשבקרו באתר שלי: https://did.li/magnus-top
-
@יענקיH ממש לא הרבה פחות פחות אבל נכון
המחיר החודשי לסים (כמה שאני שילמתי כשהיה לי) - 80 ש"ח על 100GB גלישה
ולסטארלינק - 250 ש"ח
אבל יש אנשים שמשלמים 10 ש"ח על סים לחודש@מגנוס-קרלסן שילמת יקר ממש
היום אתה יכול למצוא 400 ג'יגה בפחות מחצי מחיר -
@יענקיH ממש לא הרבה פחות פחות אבל נכון
המחיר החודשי לסים (כמה שאני שילמתי כשהיה לי) - 80 ש"ח על 100GB גלישה
ולסטארלינק - 250 ש"ח
אבל יש אנשים שמשלמים 10 ש"ח על סים לחודש -
מכיר מקרה של מוסד גדול שחייב רשת רציפה והייתה תקלה בחיובר הקווי והשתמשו בסטארלינק
זה לא מתקרב למהירות גלישה ל חיבור קווי, אבל מספק את המינימום הנדרש
חושב לציין שזה מאוד תלוי במיקום הצלחת בפרט באזור עם בניינים (יש באפליקציה מפה של מה שמפריע לקליטה)
יום מעונן וגשום מאוד פוגע בגלישה -
@מגנוס-קרלסן
אז לפי מה ש@מתכנת-חובב כתב המחיר של הסטארלינק הזוי לחלוטין.
הרעיון שלו זה בערך כמו של שרת וירטואלי..
לא קורס לעולם..
אז עכשיו אפשר לחבר שרת בבית לזה ולדעת שזה תמיד יעבוד..
אבל מישהו מה נראה לי שעדיף שרת וירטואלי וזוהו. -
-
מכיר מקרה של מוסד גדול שחייב רשת רציפה והייתה תקלה בחיובר הקווי והשתמשו בסטארלינק
זה לא מתקרב למהירות גלישה ל חיבור קווי, אבל מספק את המינימום הנדרש
חושב לציין שזה מאוד תלוי במיקום הצלחת בפרט באזור עם בניינים (יש באפליקציה מפה של מה שמפריע לקליטה)
יום מעונן וגשום מאוד פוגע בגלישה@Yanky כתב בבירור | "סטארלינק":
יום מעונן וגשום מאוד פוגע בגלישה
@י.-פל. כתב בבירור | "סטארלינק":
חוץ מעננים וגשם
אתם יודעים את זה מנסיון?
כי כאן טוענים אחרת -
@Yanky כתב בבירור | "סטארלינק":
יום מעונן וגשום מאוד פוגע בגלישה
@י.-פל. כתב בבירור | "סטארלינק":
חוץ מעננים וגשם
אתם יודעים את זה מנסיון?
כי כאן טוענים אחרת@בינוני כתוב שזה עמיד ועובד - לא כתוב באיזו מהירות
אבל חישבתי את זה - כמה יום גשום יוריד בקליטה
קודם כל נבדוק מה התדר שבו אנטנת starlink מקבלת נתונים - אמנם ערוץ השידור הוא התדר גבוה יותר אבל פחות צריך פס רחב
במסמך הזה אפשר לראות שהתדר נע בין 12.7 ל 10.7 GHz
נחשב את התדר הכי גבוה בטווח שהכי רגיש להפרעות - 12.7GHz
עכשיו נבדוק כמה ניחות הגשם יוצר
בשביל זה צריך לדעת מהי כמות הגשם השעתית הממוצעת בישראל
לא הצלחתי למצוא נתונים מדוייקים אבל על פי ויקיפדיה ונתוני השירות המטאורולוגי אפשר להניח שבמרכז שעה שיורד בה 30 מ"מ גשם היא שעה גשומה
עכשיו נניח שהשידור שלנו עובר במרחב בין הטרמינל שלנו ללוויין מרחק מסויים כשהוא בתוך גשם
כמה המרחק הזה?
מעיון קצר בויקיפדיה אפשר לראות שיש 2 סוגי ענני גשם עיקריים - קומולונימבוס שמוריד גשמי סופה ונימבוסטרטוס שמוריד גשמים "עדינים" יותר
הגובה הממוצע שלהם משתנה מאוד אבל אפשר להניח שהוא 4 ק"מ בממוצע
הווי אומר שבזמן שהוא בדרכו ללוויין השידור עובר 4 ק"מ בין טיפות גשם
כמה טיפות הגשם מפריעות לו?
בשביל למדוד את זה יש כמה מודלים מוכרים ואני חישבתי לפי ITU p838 שהוא קל ופשוט יחסית
החישוב מקבל מספר משתנים ומוציא את רמת הניחות לקילומטר
המשתנים שהוא מקבל הם a ו k שאותם אפשר לחשב על ידי משוואה מורכבת שאין עניין להיכנס אליה בפרט כשלמסמך מצורפת טבלה עם ערכים מוגדרים לתדרים שונים
הטבלה מסתכלת בעיקר על מספרים שלמים ובגלל שאנחנו רוצים למדוד 12.7GHz נבדוק את הערך של 13GHz
לכל תדר יש 2 ערכי a ו 2 ערכי k
ההבדל ביניהם הוא איך הגל שודר
כלומר, צורתה של טיפה היא לא עגולה מושלמת אלא פחוסה קצת בגלל התנגדות האוויר בנפילה ולכן גל שחוצה אותה מלמעלה למטה יעבור פחות בתוך המים מאשר גל שיחצה אותה לרוחב
כלומר זה תלוי אם הגל משודר כשהוא "שוכב" על הצד או עומד בניצב לטיפה
אז איך הלוויינים של סטארלינק משדרים?
אחרי קצת חפירה במסמכים שהוגשו ל FCC אפשר לראות שהם משדרים בקיטוב מעגלי - סיבוב של הגלים שדומה לסיבוב בורג
בכזאת צורה אם ננסה לדמיין איך הגל יפגוש את הטיפה אז בחצי מהזמן הוא יעבור אותה מהצד הרחב ובחצי מהזמן הוא יעבור אותה מהצד הנמוך (בממוצע על פני כלל הטיפות)
בטבלאות שמצורפות למסמך של ITU אפשר לראות שהערך של המקדם aV לתדר 13GHz הוא 1.0901 של aH הוא 1.1586 של kH הוא 0.03041 ושל kV הוא 0.03266
מכיוון שכמו שאמרנו השידור כאן הוא בקיטוב מעגלי המערכת עושה ממוצע בין השידור השוכב לשידור העומד
אם נחשב את הממוצעים האלה נקבל שהמקדם k שלנו הוא בערך 0.0315 והמקדם a הוא בערך 1.124
הנוסחה של ITU אומרת שהניחות (ההפרעה) שווה למקדם k כפול כמות הגשם, כשכמות הגשם נמצאת בחזקת a במקרה שלנו: 0.0315 כפול כמות הגשם - (30 בחזקת 1.124) שווה לניחות של 1.444 דציבלים לקילומטר
מכיוון שהגשם מתפרס על 4 ק"מ לגובה ואנחנו משדרים באלכסון (בערך 45 מעלות) זה אומר שהשדר יעבור דרך בערך 5.65 קילומטר של גשם וסך כל ההפרעה תהיה 8.1 דציבלים
במצב הזה השידור כנראה יעבור לאפנון עמיד יותר כמו QPSK כדי לפצות על הנתונים שאובדיםעד כאן - נמאס לי לחשב ולחפש נתונים אבל אפשר לראות שזה יוצר הפרעה משמעותית שתוריד את המהירות בצורה מורגשת אבל עדיין רחוק מאוד מניתוק
-
@בינוני כתוב שזה עמיד ועובד - לא כתוב באיזו מהירות
אבל חישבתי את זה - כמה יום גשום יוריד בקליטה
קודם כל נבדוק מה התדר שבו אנטנת starlink מקבלת נתונים - אמנם ערוץ השידור הוא התדר גבוה יותר אבל פחות צריך פס רחב
במסמך הזה אפשר לראות שהתדר נע בין 12.7 ל 10.7 GHz
נחשב את התדר הכי גבוה בטווח שהכי רגיש להפרעות - 12.7GHz
עכשיו נבדוק כמה ניחות הגשם יוצר
בשביל זה צריך לדעת מהי כמות הגשם השעתית הממוצעת בישראל
לא הצלחתי למצוא נתונים מדוייקים אבל על פי ויקיפדיה ונתוני השירות המטאורולוגי אפשר להניח שבמרכז שעה שיורד בה 30 מ"מ גשם היא שעה גשומה
עכשיו נניח שהשידור שלנו עובר במרחב בין הטרמינל שלנו ללוויין מרחק מסויים כשהוא בתוך גשם
כמה המרחק הזה?
מעיון קצר בויקיפדיה אפשר לראות שיש 2 סוגי ענני גשם עיקריים - קומולונימבוס שמוריד גשמי סופה ונימבוסטרטוס שמוריד גשמים "עדינים" יותר
הגובה הממוצע שלהם משתנה מאוד אבל אפשר להניח שהוא 4 ק"מ בממוצע
הווי אומר שבזמן שהוא בדרכו ללוויין השידור עובר 4 ק"מ בין טיפות גשם
כמה טיפות הגשם מפריעות לו?
בשביל למדוד את זה יש כמה מודלים מוכרים ואני חישבתי לפי ITU p838 שהוא קל ופשוט יחסית
החישוב מקבל מספר משתנים ומוציא את רמת הניחות לקילומטר
המשתנים שהוא מקבל הם a ו k שאותם אפשר לחשב על ידי משוואה מורכבת שאין עניין להיכנס אליה בפרט כשלמסמך מצורפת טבלה עם ערכים מוגדרים לתדרים שונים
הטבלה מסתכלת בעיקר על מספרים שלמים ובגלל שאנחנו רוצים למדוד 12.7GHz נבדוק את הערך של 13GHz
לכל תדר יש 2 ערכי a ו 2 ערכי k
ההבדל ביניהם הוא איך הגל שודר
כלומר, צורתה של טיפה היא לא עגולה מושלמת אלא פחוסה קצת בגלל התנגדות האוויר בנפילה ולכן גל שחוצה אותה מלמעלה למטה יעבור פחות בתוך המים מאשר גל שיחצה אותה לרוחב
כלומר זה תלוי אם הגל משודר כשהוא "שוכב" על הצד או עומד בניצב לטיפה
אז איך הלוויינים של סטארלינק משדרים?
אחרי קצת חפירה במסמכים שהוגשו ל FCC אפשר לראות שהם משדרים בקיטוב מעגלי - סיבוב של הגלים שדומה לסיבוב בורג
בכזאת צורה אם ננסה לדמיין איך הגל יפגוש את הטיפה אז בחצי מהזמן הוא יעבור אותה מהצד הרחב ובחצי מהזמן הוא יעבור אותה מהצד הנמוך (בממוצע על פני כלל הטיפות)
בטבלאות שמצורפות למסמך של ITU אפשר לראות שהערך של המקדם aV לתדר 13GHz הוא 1.0901 של aH הוא 1.1586 של kH הוא 0.03041 ושל kV הוא 0.03266
מכיוון שכמו שאמרנו השידור כאן הוא בקיטוב מעגלי המערכת עושה ממוצע בין השידור השוכב לשידור העומד
אם נחשב את הממוצעים האלה נקבל שהמקדם k שלנו הוא בערך 0.0315 והמקדם a הוא בערך 1.124
הנוסחה של ITU אומרת שהניחות (ההפרעה) שווה למקדם k כפול כמות הגשם, כשכמות הגשם נמצאת בחזקת a במקרה שלנו: 0.0315 כפול כמות הגשם - (30 בחזקת 1.124) שווה לניחות של 1.444 דציבלים לקילומטר
מכיוון שהגשם מתפרס על 4 ק"מ לגובה ואנחנו משדרים באלכסון (בערך 45 מעלות) זה אומר שהשדר יעבור דרך בערך 5.65 קילומטר של גשם וסך כל ההפרעה תהיה 8.1 דציבלים
במצב הזה השידור כנראה יעבור לאפנון עמיד יותר כמו QPSK כדי לפצות על הנתונים שאובדיםעד כאן - נמאס לי לחשב ולחפש נתונים אבל אפשר לראות שזה יוצר הפרעה משמעותית שתוריד את המהירות בצורה מורגשת אבל עדיין רחוק מאוד מניתוק
-
@מתכנת-חובב
וואו !!! השקעת ממש!!!
העננים עצמם ללא גשם לא מפריעים?
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}