בירור | OCR לזית, המשך

[לא-מתייאש]

@איש-גמזו כרגע המודל לא תומך בסוג עימודים כאלו, ולכן זה יהיה מבולבל, לכן אני שולח לך רק הטקסט שהוא מצא :

Spoiler

הרושים יורה דה
א"צ אה"כ רוב נגד כל התערובות רק נמד חתובה אסרה אבל
כשנתערב בבישול הכל נ"נ טורי זהב כתב עוד דבדבר שנאסר במשהו נא
חמנינן נ"נ ולכן פסק דלא חמרי' תרי משהו חתיכה שנאסרה כמשהו ואינו
וס' חה"כ רקעד ס' ולת במשה אם לא בלח בנת שגוף המשהו נתערב
הלכות בשר בחלב צב בארים יד
האידמבוא בסי' ק"ה דבעינן ס' נגדכל הזתיכה שהאיסור דבוק בוומיירי
שלא צגהום הפ"מ דבהש"מ לא אמרינן כמליחה כלל נ"נ וכ"ש באיסור דכו
ונרחה דבהפ"מ אשינו חותה חתיכה שהאיסר מבוק מותרת בדאיכא ס' בין
הכל ועט"ז ס"ק ט"ז שפלפל בדין תרי משהו ודעתו דלא אמרינן תרי משהו ר
בהערובות השני וכן אם נפל הלח
שנתערב ניבש אוסר במשהו והנה"ך חלק
עליו דדוקא במקום שאין משהו חוסר רק
במינו שם חין אוסר תרי משהו אפינו אם
נפל אח"כ ג"כ למינו דמשהו חשב כאינו
מינו אבל במקום שמשהו איסר אפינו
באיו מינו כגון חמץ בכסח אוסר חנינו
נמה משה וכן המנהג ולענין אי אמרינן
במניתה חנ"ל פסק דבהפ"מ אפילו בשמן
לא חמרנן אנ"נ וגייןבסימן כ"בא
המרינן באלישה דקליפה נעשה נבלה
ועיין בסימן קנ"ד ומהין רנ"נ גיג נגד
סהחתינה נעשית נבילה זע"ל סיתן צ"ט ס"ק ט"ז מדין חתינה נעשת
נבינה כלי הנאסר תגליעת איסור לא אתיינן ביה חתיכה מעשית נבילה ו
בעינן ששים רק נגד החיכור שבלע (מרדני פ' ג"ה וע"ל סמן צ"ח)
ניג) טפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל דאשו טבחון
אם נפלה כנגר התבשיל א"צ יג אלא ס' כנגד הטיפה
שמפעפעת דפגים הוי כאלו נפלה בתבשיל ואם נפלה בפקום
הריקו (יד) והוא מפעפעת בדופן הקרירה סמוך רדוטב כל כך
שאין ששים נגד הטפתיר הרי נאשר א תו מקים דקדרה ואם
יעלה החבשיל דרך מקים הקדירה שנאסר הרי גשי) יאס
התכשיל וזהי מותקנתו שיניחנה רך ולא יגע כה עד שתטני
(ג) ודוקז אם הקדיתה ישנה אבל אם הוא טז חרשה בכל עין (ש)
שכתב דמ"מ ס' בעינן נגד החתיכ' ואף
דהחתיכה לא נעשה נבלה במשה מ"מ
בעינס'נגדה דכל שטעמה נרגש בתבשי'
האחר כשהוכל התבשיל הוי כאנו חוכל
האיסור ומ"ש עוד רבנח בלח אסוכיון
דגוף המשהו אוסר נ"ל דה"ה אם
נתערב נח בנת במשהו ונאסר ואח"כ
בישלו עם יבש דחושר ג"כ היבש
במשהו אכי' אינא בהיבש ס' נגד
הלח דעיקר הטעם דתרי משהו לז
אמרינן כתב הרשב"א בחידושיו לחולין
דף ק' דמשהו חינו יכול לצח'מחתיכה
אפי' ע"י רוטב ובלח בלח הנח גופי'
כנביבש עם הטעם זבתיכו ופשו
השפה תבנ הזדרה אשורה חפי' אי אין צריך ס רק גר הטפה שנפל עניה נדנקמן טימן צ"ד גבי כף
הטפה חבנ ה(דרה אשורה חפי' אי מין נריך פ וק נגד הטפה שנפל עגיה כדנקמן סמן צדגב נ
ריכא ס'וערה מיד הזבשינ נצד האתר בשה דאותו משום מש נהגו נכנש ביבש עם הטעה
ד נאסר אותו מדוםי פי' שהבליעה של בשר באותו מקום נעשה נובא"ח סי' תפ"ז דשם עיקר הדין חבאר אי"ה באורך) וחזיכה בלעה
נבה טי תקנתו ונא מהני שינתוב הני למטה או שיערה מצד האזר אסור ואח"כ המחה אותה למשקה ונתערב' בלח כדעז הראכ"ד ע'
דחיישינן שמא יגע החטב בדוכן שנחסר ע"י ניענע ואם ישס' פעמים
ס' מותר בדיעב' חם עירה בפעם תחת דהח הגפה נז הי' יכול נאסור רק
עד ס' נגדה הש"ך כתב דבעינן ס' פעמים ס"א פחות מעט דהא
הטפהחטרה עד ס' פחות מעש נגדה והרי עם הטפה יש ס"א ובעינן
ס'פעמי' ס"א ועיין ביאורי' במה שהשגנו עניו בזהוא כי' בקדר' חדשה
אסור לערות לכת חכה דשמא אינו מכעפע אלח במחצת הכיועכשו כשיערה
דך שם הי כמבשל איסרז טז חדשה וחף דעכשו מבשל בה בשר ממ"מ כיון
שאנו באין לאסור דופן הקדרה ע"כ צ"ל דבישול תינו מפעפע בכל הכליא"כל
מכעפע נמי התבשיל נמעלה והוא הדין בטיפת איסור נמי דינא הכי וישנה
שאינה ב"י דינה כחדשה כיון שנט"ל וכדלקמן
הרשב"א בתה"א בשמו הטעם דבלח בנת אמרינן הנ"נ משום דהאיסו נער'
בכל ההיזר ע"ש א"כ ה"נ הרי נתערב האיסור בכל היתר אך כיון שכל
הזתרוגם לא הזכירו רק טעש המרדכי משום חשיבות חתישה א"כ כיון
דבשעת בליעת החיסור היה חשיבות להחתינה ונ"נ אף שנתמתה אז"כ לא
יצא מידי איסורה ובעינןס' נגד כל החתיכה ופשוט. ניג) טשת חלב מהוד
שנבאר דברי הט"ז והש"ך נבאר דברי השמ"ק שהביאו שהן תמוהין שהסמ"ק
תלה הספק אי בישיל מכעפע בכל הכלי אי לא בהא דבעי הש"ס זבחי' צ"ו
בבישל במקצת הכני אי טעין מריקה ושטופה כל הכלי והוא תימוה חד
דהתוס' בד ה בישל סתרו זה שהקשו וז"ל ואי רמבעי לי' אי מדעשע בכולו
אולא א"כ בשאר איסורין נמי תיבעי לי' עכי"ל ועוד דהא בעא זו איפלה
לא גמרינז ולא מתחומ ה דתרומ התם דבחטאת בעינן מו"ש כל הכלי ובתרומה לא בעינן ומה שתי' הר"
דלא מצינן למילף לא מתעאת דחולין מקרשם לא גמרינן לא מתרומה דתרומה הו התירא בלע דא"כ במהום דהי התרא בלע כגן בעונא שתב. "
כר"ג בנפל טיפה על קדרה של מים נילף מתרומה דאינו מעפע בכל הבנליגם מ"ש זתעאת הו איסרא בלע חמו" לי דבהריא אמרינן בע"ז ב
דומיא זהשפוד ואכלא מגעינן העטאת הוי התירא בלע שבנע קידם שעשה מתר גרזה לפרש דעת הסמ"ק ומקודם ליישב קושא התו' דלא מצי למבעי
באר איטורין בבישל במקח הכליאי ען הגענה כל הבניאו לא דבזה לא מספק' לי' צל מחושי' אינימא דבישול מתעפע בכל הכני מ"מ לא בען
הגעלה בכל הכלי דהא י"ל כבולע כך פילטו נמ שהבישיל שבמקנח הכלי הבלוע הולך בכל הכי כך ע"י הגעלה של מהל מפליעו מכל ה"לי וא
דהא בכאן מסכקא לי' אי בישל מפעכע בכל הני ונרמן בסי' קנ"א בסק דמועיל הגעכה במקצא הכלי מעם כ"פ ע"ש אלמא דאפי' אי אמרינו בשל
מעפע בכל הכלימועיל הגעלה במקצתו אבל בתדשם בעי שפיר דאי בישל מפעשע בכל הכלי ויש בלוע למעלה בעינן במקום הוא דוקא המרינה בישל
ולא מהני מה שמוציא הבליעה ע"י מקוים אחר כנמעו שנא מהני כשמוציא הבליעה ע" ליבון דבעינן דוק מו"ש במקום הבניעה מגזורת הכתב וכמו דידמה
לי' התם למקום הזאה דגבי דם דבענן כיבום וקא למקום ה א ע"ש מקום הבצוע הוי כמקום הדם בהזאה דבעינן דוכא מו"ש במקום ההוא והרש
ואי אינ מרעתע ודאי דא"ל למעלה מו"ש דלא בעינן מו"ש רח למקום הבלוע כמו דלא בעינן כיבוס רץ למקנם הדם כמו מדמה כליה התם בש"ס ומשטו'
דהתם לא מצילמפשט דמתואת לא מצי גמר דבזביאת גזרת הנחוב הוא דהא ופי' בישל בלא בליע מהזא כל' להש"ש אי עין מו"ש וגם מע מן הת
שאר דברים דקרא דאותה משמע דרק בחטאת ולא בשאר דברים ומתרומה לאמצי גמר דמשם לא מוכח רק דמועיל הגעלה בומחצת מטעם ככ"פאל
א מכעפע בכל הנלי או לא לא מוכח מזה כלל
ועתה נבא לבאר דברי הש"ך ס"ק י"ח שהן דברי הב"י במ"ש דממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלואי אינו
לכג' והוי כאלו נפלה בתבשיל והן משללי הבנה דמנין לנו שאם אינו מפטפע בכל הכלי דאו ודאי דמפעתע נלכני ועוד דא"כ הי' הקדיר' ג"כ מו'
מכח ממ"נ זה ובעצמו כתב בס"ק י"ט דהקירה חטורהונראה לפרש דבריו דהנה המרדכי והת"ה בסי' קפ"ג הקשו דנימא דהבליעה שבקדירה נעשה נבילה
ותיה דהבליע' כבדוקני השדירה מקושד' הוא עם המאכ שבקדרה וע"כ צ"ל דאף הבניע' שבלע הקדיר ודם בישלזהג"כ מקושר הוא כיון שהבליע" ב מה
בישל בתוכהוגם עחה יהוא מבשל בתוכה וראיה לוה דהא המרדני ככ"ה הדשה קושא זו דנימא דהבלוע נ"ג ארין עי"ז שנפל על הקדירה ותירץ דמקוש
האובדייה נזג"כ בנליעה מה שבלע כבר אלא ודי דגם הבליעה שמנבר מדושר הוא זה ענת דברי הסמ"ק דם בישל מפעתע בכל הגל דא לאשיר
ברא דמרושר כיון שהוא למעלה מהרועב וע"ר צ"ל סברא זו דלהבצוע שנעגד הרועב לא הי'צרך נומר ממ"נדהא ל' נ"ל מיעם שכתב הת"ה והנר
שהוא וע"כ ל"ל דהוצרך לסברא דממ"נ דל גימא שנתפשש א' למעלה מהרועב ושם לזו מקושר הוא וכן נ"ל סברא ו בדברי הש"ד פ"ק כ"ג בי' הב'
וג' שתבשם ובכרע דהכלוע שנלמעלה ימרועב הוא מכברולא מבישיל זה ואף הש"ך בתירן א' שם אפשר דמודה בזה ואפילו אי נמא סברא דמהשר אף דה
שלעלה מהרוגב מ"מ וציד לכברא דומ"נ דלא נימא דבעי צינון כמו שנקתל לומעלה מהרועב שכתב דבעינן שיצנן הכלי לאה כתב ממ"צר שרי ארמ
בכל הכלי הרי נתבעלוכמו שתי' תב"י דהינ שנקבטל בלחלודי' של כל הכלי אם אינו מ פערע או לאי אסור דמכתמא מרערע לתני' וכו' פי' דמה העם
מתפשש בבלוע שמגד הרועב אינו ישול ל סור הבלוע שבקדירה משום קכל מה שמתפט העפי' להבליע' שבקירה שהוא כנגד הרועב הוי ממש כמל לתבשל
כיון דמחושר הוא כמ"ש המרדכי על דין זה דטפית חלב והת"ה הנ"ל
נפרש מ"ש הש"ך בס"ק נ"ג שהוא אמוה שכתב בתי' הב' דמיירי שנכל הטפה כשעדיין לא חם התבשיל א"נ שנפל הטפה על קדירה של ריים ואח"כ
הנמרש מ"ש הש"ך בס"ק נ"ג שהוא המוה שכתב בתי' הב' דמיירי שנכל השפה כשעדיין לא חם התבשיל א"נ שנפל הטפה על קדירה של ביים ואח"כ
נתנו בה הבשר והוא תמוה דהא מ"מ כשנותו הבשר ונתחמם החדירה יש בו בליע בשר ונ"נ ונראה דרצונו אומר דבתי' הא' רתבממ"
נתנו בה תבשרוהוא חמה דהא מ"מ כשניתן הבשרונתחמם הקדידה ישבו בליע בשר ונ"ג ונראה דרצונו אמר דבתי' הא' כתב ממ"נדאם ע
למעלהירד העפה ג"כ למעה וכו'וע"ז כתב בתי' הב' דאף אם נמא דבישול אינו מרענע בשיה תמיד ואין כאן ממ" דהא ש ליחוש שמא היה סודם בשול
זקוהה מפעפע בכל הקדרה ואח"כ לא היה בישיל כ"כולא ירד הטימה למעה ונעשה הבלוע נבילה לזה כתב דמשכחת לה שנתן הבשר אחר נפילת הפה
עת' או איר שהוחם התבשיל דא בדעה שבא הבליעה למעלה שהיה בישל חק מפעכע בכל הכלי ירד ג"כ תטיפה למטהו זהי ברור
ועתבאר דבר הע"ו ס"ק י"ט הה מ"ש בדעת הר"מ ד"ף בנפל מגד החטב בעינן ספ"פ הוא משם דלא פ"ל רברא דמחי"ר שנתבחי לעיל ומ"ש
השוישא השז"ק דגם הדה ומוחרת דאם ופעפע לפמיא הי מאה לתנשל ואם אנו מנמטמו לא יסר גם התבשיל שיבשל בה אח"כ דמ"ש מ
האשין נו' הוא חמה מאור דהא המירה רעדה על כלי חיש שא"י מדי דשיו לעלם ופילע מש מוע לבר רע"ג יהה מיעל המעלה לנלי וא' ה"ש
וגם הל"ק המה שנתב שאינה זה ממרומה בכל ולא הביל עד הינן מקומה ולפרש דבריו נראה דהט"ז מדמה נל חרס לתריכה דהא בתחא י"ל
בי די לפורנו אסיר ופילט מעט מעע ג"כ יזו בג"ת וגם מחר חונן דמדרית' בחיצה ומחר מכח ולדני מדוה כלי קרם מזש להתיה וד דברתחינה ישדיו
נהבליעה קדם נישל ה ובין שפל עלה אנסר כשהא בריעב בשעות כול דנכשבלע נה בליעה מקודם והגליעה נסתרך ומבק וה ש"ב אחיו ה "ש לת
"ה או בשכילה ברוטברה שפניה מנין
מפעפע אז לא יאסור מחתמא מטפע
דישלהאף אעדם אח"כ אמרין דפלעי עט מעע אבל אם בשעת בישיל ופל עפה על חתיכה שימקצתה ברועב לעום ריבע
אכלו נילת הז"י מ"ש הג"י דכל מצערף לגעל ארנן שיתפשע בל בשיה וע"כ ב"ל דבשעת בישל כין העדין א נשחרך וצתבק בה ליעה ברא הישל מיא
ומחלקה בשיה וסבר הע"ז דבנלי חרס ג"כ הרין כך מעשט בנ בשוה ועכקבדש צישת ין עמניין בח נסתרך ונדבק בה הבניעה כח

[חכם בלילה 1]

@לא-מתייאש

למה הוא סורק כל שורה כמה פעמים עד שהוא מוצא את השורה המלאה ומזהה נכון?

[לא-מתייאש]

@חכם-בלילה-1 כי הוא לא מספיק טוב עדיין

[חכם בלילה 1]

@לא-מתייאש

זה יותר קל
לב.pdf

[לא-מתייאש]

@חכם-בלילה-1 OCR export לב.pdf

ומאוד בקלות אפשר להפוך אותו למשהו כזה שזה כבר מתקרב מאוד לרמת בן אדם

Spoiler

### שאלות ותשובות זכרון יהודה

ושמרתם את משמרתי ותנן ועשו סייג לתורה ע"כ בודאי ראוי ומחויב לעשות מה שבידו לעשות ובפרט דפסוק ושמרתם כתיב בסוף פרשת העריות ופירש"י ז"ל להזהיר בי"ד על כך, ומה שהק' מע"כ אהא דאיתא בגמ' ע"ז ל"ו ע"ב דלרבנן קרא דלא תתחתן בז' אומות כו' ופריך לר"ש דאומר לרבות כל המסירות מאי אכ"ל וכו' ומשמע באמת דלרבנן בשאר אומות ליכא איסור דאורייתא וק' מגמ' דקידושין ס"ח ע"ב מסיק דלרבנן ע"כ גם בשאר אומות לא תפסי קידושין מקרא דואח"כ תבוא וכו' והיתה לך לאשה, הנה איב"א בפשיטות דמה דקאמר הכא בגמ' ע"ז אלא דאו' אישות כו' תירוץ זה קאמר גם לרבנן והוי מצי למימר ולטעמיך דהא לרבנן ג"כ כתיב ואח"כ תבוא וכו', אמנם האמת נראה לי לתרץ דהתם בקידושין רב קאמר דאין קידושין תופסין גם בשאר אומות, אבל עכ"פ לאו דלא תתחתן ליכא בהו מכש"כ להאמת דקרא דלא תתחתן קאי בגירות משום קדושה עיין פירש"י ז"ל ביבמות ע"ו ע"א ומייתי לגמ' זו בתוס' קידושין הנ"ל, כנ"ל לאמת בסד"ש.

סימן מ"ו

שלום וכט"ס לכבוד ידידי התלמיד הנכבד הרבני המופלג בתו"י הו"ש כש"ת מו"ה מרדכי שטערן נ"י

ע"ד אשר שאל בענין המנהג שהיולדת אינה יוצאת החוצה עד אחר שהולכת לביהכ"נ ואז הבעל הוא חיוב לעלות לתורה שהוא במקום קרבן וכמ"ש בזה הלבוש באו"ח רפ"ב הובא במג"א שם, ויש מקומות שנוהגין שקוראין מנין לבית היולדת ומתפללים שם תפלת מוסף בצבור ומקדשים שם וטועמים מיני מזונות ושואל מע"כ איזה מהמנהגים הנ"ל עדיף טפי, ואם עכ"פ גם מנהג המקום באופן הב' הנ"ל אם רשאי לשנות בזה לאופן הראשון בפרט למי דדחיקא לי' שעתא ואין ידו משגת להכין צרכי הקידוש לאחרים, הנה פשיטא מילתא דהמנהג הראשון עדיף כיון שנזכר בהלבוש ששבת ראשונה שהולכת אשתו לביהכ"נ אז הבעל הוא חיוב לעלות לתורה, וכלפי שנאמר בהיולדת שעד ז' לזכר ופ' לנקבה אל המקדש לא תבוא עתה אחר עבור זה הזמן הולכת למקדש מעט ומתחברת עם שאר בנ"א אשר מקודם ירחקו ממנה כמו שהאריך שם הרמב"ן ז"ל בפ' היולדת עיי"ש, וזהו סמך למנהג הא', אבל גם להמנהג השני, יש קצת סמך מדברי הרמב"ן ז"ל הנ"ל כי מקודם זמן הנ"ל דיבורה טמא והעפר אשר תדרוך בו טמא להבנ"א עתה אחר עבור זמן זה יוכלו כבר להתקבץ לבית ההוא אנשים ולעשות שם קיבוץ לדבר שבקדושה זכר למקדש, קדושה לשעתא עכ"פ, וזכר להקרבן של היולדת עושים צדקה במידי דמקרבי הנייתא לעניים שחשוב יותר משאר צדקה כדאיתא במס' תענית, וצדקה חשוב יותר מכל הקרבנות כדאיתא בסוכה סו"פ לולב וערבה, עטו"ר הלכות צדקה[^1], ולדעתי התקינו זה באיזה מקומות כי כ"פ אין בכח היולדת לילך[^2] לביהכ"נ בשגם בכ"מ הוא רחוק או ביום סגריר ואף שביום מ' ופ' ואינה הולכות לביהכ"נ ג"כ הבעל הוא חייב לעלות לס"ת כדאי' שם בלבוש סי' רפ"ב הנ"ל מ"מ עושים תיקון הנ"ל שיהי' גם בזה זכר להקרבן כנ"ל, כיון שבלא"ה אין לנו עכשיו קרבן ממש בעוה"ר ואף לאותן שאינם חולים תיקנו כן כדי שלא לחלק וכגמ' תענית כדי שלא לבייש וכדומה, ואף שיוכל להיות שא' ח"ו אין בכחו להזמין צרכי קידוש, מ"מ בחרו יותר במנהג השני שלא לחלק אשר שכיח יותר בפרט בזמנינו אשר הנשים רכות וענוגות מלחוש על חשש דלא שכיח שלא יהי' בכח להזמין עכ"פ קצת צרכי הקידש כנלע"ד, ואשר שאלת אם רשאי לשנות בזה ממנהג המקום שנוהגים כמנהג הב' הנה במג"א סוף סי' תצ"ג כ' שאין במנהג לא תתגודדו ע"ש, בכ"ז כ' דבהמנהג הולכין אחר הרוב, ותנן בפרקי דחסידי אל תפרוש מן הציבור, ובכ"ז בענין עשיית המנין צריך לחוש שיהי' מנין הראוי לצרף לעשרה, ושיענו ט' עכ"פ אמן, שאל"כ ח"ו הוי ברכות הש"ץ כמעט ברכות לבטלה כמ"ש הב"י, אשר ע"כ אולי טוב יותר באם היא בריאה שתלך לביהכ"נ או גם תשאר בביתה, וילכו לשם אחר התפלה בביהכ"נ ויאמרו שם בבית היולדת מזמור שיר ליום השבת או יאמרו איזה ד"ת ויאמרו קדיש ויעשו שם קידוש כנהוג, ובמקום שיש לחוש ח"ו לתערובת אנשים ונשים ח"ו כגון שאין להם אלא חדר א' וכדומה בודאי בזה נאמר לא תהי' אחרי רבים לרעות ח"ו, וע"ז נאמר ושם דרך אראנו בישע א'...

ששאל אודות מי שעושים מנין בבית יחיד א' ורובם מתפללים בנוסח ספרד בתפלת לחש, ואותם המיעוט שמתפללים בנוסח אשכנז הם בעלי מריבה אם להתפלל הש"ץ בתפלה בקול בנוסח אשכנז, הנה במג"א סי' רצ"ג מביא בבני אומנות א' נוהגין דלא כשאר אנשי העיר מותר, ממנו נלמד דכל כיו"ב מנין קבוע תמיד בפ"ע מותר לשנות לבני שאר אנשי העיר אבל מנין של אקראי לכאורה נראה דאין רשאים לשנות דומה לזה באו"ח סי' רס"ט עטו"ז סק"ח[^3], ובתפלת לחש כבר כתב בתשו' בית היוצר שהביא מע"כ דהיינו באו"ח[^4] סי' ה' דאותם המתפללין בנוסח האר"י ז"ל אין שייך בהם לא תתגודדו, ע"ש בטעם הדבר כיון שהוא סולת מתוך אוכל וכ' דהה"ד אפשר להיפך לאותם המתפללים שם בנוסח אשכנז, ובלא"ה בתפלת לחש שאין שומעים צ"ע בכל עיקר ל"ת אי שייך בזה ואיכמ"ל. והנני אוה"נ הדוש"ת באהבה.

הק' יודא גר"וו

סימן מ"ז

אורך ימים ושנות חיים לכבוד ידינ"פ הרב הגאון החריף[^5] ובקי כקש"ת מו"ה נע יעקב נ"י מו"צ בישוב אודווארי

בענין בנין ביהכנ"ס דשם אי רשאי לסתור ביהכ"נ

[איש גמזו]

@לא-מתייאש כתב:

@חכם-בלילה-1 OCR export 243.pdf

טירוף
חוץ ממקומות שהוא לא קלט את גבולות השורה

@לא-מתייאש כתב:

@איש-גמזו כרגע המודל לא תומך בסוג עימודים כאלו, ולכן זה יהיה מבולבל, לכן אני שולח לך רק הטקסט שהוא מצא :

יש עוד הרבה להתקדם בכתב כזה קשה ושבור (שאגב הרבה ספרים מהיברו נמצאים במצב דומה)
אבל כהתחלה זה באמת מרשים!

[לא-מתייאש]

@איש-גמזו כתב:

יש עוד הרבה להתקדם בכתב כזה קשה ושבור

הבעייה זה לא הכתב, זה העימוד כאן, אם אחתוך את התמונה ידני זה יהיה הרבה יותר טוב

[איש גמזו]

@לא-מתייאש כתב:

הבעייה זה לא הכתב, זה העימוד כאן, אם אחתוך את התמונה ידני זה יהיה הרבה יותר טוב

ככה יותר טוב?
חוות_דעת_page_24.png.zip

[טופטופיסט]

מדהים!!
מפתיע כל פעם מחדש.

__

מה דעתך לעשות מודל טרנינג
ממשק שמכניסים בו תמונה והמשתמש מתקן ידנית את המודל.

[צדיק וטוב לו 0]

@טופטופיסט אני הצעתי לשלב את המודל באתר העריכה של אוצריא.
זה גם יוכל לעזור לאימון המודל - כי מתקנים את השגיאות, וכך הוא יוכל להשתפר.

[חד צורבא]

@לא-מתייאש נראה לך שאת זה הוא יצליח ?
שו''ת חקרי לב.pdf
יש לו ביקוש באוצריא הבעיה הייתה שהכתב היה קשה מידי, אולי אפשר לנסות עם הOCR שכת"ר בנה ? אשמח מאוד
יש כאן 5 עמודים

[לא-מתייאש]

@חד-צורבא כתב:

אולי אפשר לנסות עם הOCR שכת"ר בנה

אני לא יודע מה זה

אבל הנה יש גרסה עם ובלי תיקון, המודל לא מספיק חזק לדעתי בשביל ספרים כאלו וגם התיקון לא טוב עדיין, עדיין אבל זה יתן לך תחושה לאן אפשר להגיע :
ocr_book_c2a067cf9bd5.zip