המלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום
-
@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
עד לאיפה רצת...
ויקיפדיהרציתי מקור להסבר שכתבתי ולא רק לטיעון עצמו מי שמעוניין שמתי קישור לפודקאסט שהוא מדבר על זה
-
@מתכנת-חובב כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
עד לאיפה רצת...
ויקיפדיהרציתי מקור להסבר שכתבתי ולא רק לטיעון עצמו מי שמעוניין שמתי קישור לפודקאסט שהוא מדבר על זה
-
נכתב פה בעיקר על הפיזיקה
ואולי זה מפחיד
לכן אני מצרף מאמר מרגיע ממומחה
https://www.emess.co.il/radio/1838097האיום לא כל כך גדול? פצצה גרעינית – לא מה שחשבנו
בין ישראל להירושימה
בראיון מרתק עושה ד"ר אורי ניסים לוי, מומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו | ומה יותר גרוע?
אבי מימרן
כ' באדר תשפ"ו, 09/03/26 20:17
אילוסטרציה | בינה מלאכותיתבראיון מרתק ל'מהדורה המרכזית' עם אבי מימרן, עושה ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו בסרטים.
בעוד העולם עוקב בדריכות אחר המרוץ של איראן לעבר הגרעין, ד"ר לוי מסביר כי איראן כבר חצתה את "נקודת האל-חזור" הטכנולוגית. "הנקודה הזאת אומרת שההחלטה אם לפתח נשק נמצאת כבר בידיים שלהם. הם לא צריכים רשות מאף אחד, והמוצרים להכנת ה'עוגה' כבר נמצאים על השולחן".
למרות החרדה הציבורית, ד"ר לוי מבקש להרגיע ומסביר כי התפיסה שלנו לגבי עוצמת ההרס הגרעיני מושפעת יותר מהוליווד ופחות מהמציאות הפיזיקלית: "אני מבין את הציבור שמוטרד כי לימדו אותנו לפחד, אבל טיל גרעיני יעשה הרבה פחות נזק ממה שיש לאנשים בראש. טיל לא מאדה עיר ולא מאדה מדינה. בהירושימה ראינו נזק עצום כי הבתים היו עשויים מחמר ונייר, אבל בבנייה המודרנית של היום המצב שונה לחלוטין. פצצה גרעינית היא קודם כל תעודת ביטוח והרתעה, ופחות כלי נשק שנועד לשימוש מיידי".
לדבריו, הנזק העיקרי של פצצה נובע מהחום וההדף, אך יש לה מגבלות פיזיקליות ברורות: "כדי לגרום נזק מקסימלי, צריך לפוצץ את הפצצה בגובה של כ-600 מטר מעל הקרקע. זה גורם להרס, אבל זה לא סוף העולם כפי שמתארים זאת ברשתות החברתיות".
ד"ר לוי חושף כי הדאגה המרכזית של ישראל וארה"ב כיום אינה רק המדינה האיראנית, אלא זליגת החומר לגורמים לא מדינתיים. הוא מתייחס לדיווחים על כוונות "לאסוף" את האורניום האיראני מהשטח: "מול מדינה אפשר להתנהל, אבל גורם לא מדינתי הוא המסוכן ביותר. כרגע מעריכים שהאורניום האיראני נמצא במצב של גז (אורניום 6 פלורייד), מאוחסן בבלונים הדומים לבלוני צלילה השוקלים כ-25 קילוגרם כל אחד. זה חומר שקל מאוד להחביא ולהעלים, וזה מה שמדאיג את גופי המודיעין".
בתשובה לשאלה על האפשרות של שימוש ב"פצצה מלוכלכת" – חומר נפץ רגיל המעורבב בחומר רדיואקטיבי – ד"ר לוי מבהיר כי מדובר בנשק של תודעה בלבד: "אין לזה הרבה אפקט פיזי או נזק משמעותי, זה בעיקר מאיים מבחינה פסיכולוגית".
לצד העיסוק בהגנה, ד"ר לוי מזכיר כי הגרעין עובר מהפכה עולמית. הקורס שהוא מעביר באפקה, "קיצור תולדות הגרעין", עוסק גם בצד החיובי של הטכנולוגיה: "האיחוד האירופי הגדיר לפני שנתיים את האנרגיה הגרעינית כאנרגיה ירוקה. אנחנו מלמדים היום ערים ומדינות איך להיערך, כי יש הרבה מה לעשות כדי לצמצם את החשיפה".
הראיון נחתם בתקווה כי הגרעינים היחידים שנצטרך להמשיך ולפצח יהיו אלו שמוגשים בצלחת, ולא אלו המאיימים על שלום העולם.
-
נכתב פה בעיקר על הפיזיקה
ואולי זה מפחיד
לכן אני מצרף מאמר מרגיע ממומחה
https://www.emess.co.il/radio/1838097האיום לא כל כך גדול? פצצה גרעינית – לא מה שחשבנו
בין ישראל להירושימה
בראיון מרתק עושה ד"ר אורי ניסים לוי, מומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו | ומה יותר גרוע?
אבי מימרן
כ' באדר תשפ"ו, 09/03/26 20:17
אילוסטרציה | בינה מלאכותיתבראיון מרתק ל'מהדורה המרכזית' עם אבי מימרן, עושה ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומומחה להגנה גרעינית, סדר במונחים המפחידים. מנקודת האל-חזור של איראן ועד להסבר מדוע הנזק הפיזי של פצצת אטום מוגבל בהרבה ממה שדמיינו בסרטים.
בעוד העולם עוקב בדריכות אחר המרוץ של איראן לעבר הגרעין, ד"ר לוי מסביר כי איראן כבר חצתה את "נקודת האל-חזור" הטכנולוגית. "הנקודה הזאת אומרת שההחלטה אם לפתח נשק נמצאת כבר בידיים שלהם. הם לא צריכים רשות מאף אחד, והמוצרים להכנת ה'עוגה' כבר נמצאים על השולחן".
למרות החרדה הציבורית, ד"ר לוי מבקש להרגיע ומסביר כי התפיסה שלנו לגבי עוצמת ההרס הגרעיני מושפעת יותר מהוליווד ופחות מהמציאות הפיזיקלית: "אני מבין את הציבור שמוטרד כי לימדו אותנו לפחד, אבל טיל גרעיני יעשה הרבה פחות נזק ממה שיש לאנשים בראש. טיל לא מאדה עיר ולא מאדה מדינה. בהירושימה ראינו נזק עצום כי הבתים היו עשויים מחמר ונייר, אבל בבנייה המודרנית של היום המצב שונה לחלוטין. פצצה גרעינית היא קודם כל תעודת ביטוח והרתעה, ופחות כלי נשק שנועד לשימוש מיידי".
לדבריו, הנזק העיקרי של פצצה נובע מהחום וההדף, אך יש לה מגבלות פיזיקליות ברורות: "כדי לגרום נזק מקסימלי, צריך לפוצץ את הפצצה בגובה של כ-600 מטר מעל הקרקע. זה גורם להרס, אבל זה לא סוף העולם כפי שמתארים זאת ברשתות החברתיות".
ד"ר לוי חושף כי הדאגה המרכזית של ישראל וארה"ב כיום אינה רק המדינה האיראנית, אלא זליגת החומר לגורמים לא מדינתיים. הוא מתייחס לדיווחים על כוונות "לאסוף" את האורניום האיראני מהשטח: "מול מדינה אפשר להתנהל, אבל גורם לא מדינתי הוא המסוכן ביותר. כרגע מעריכים שהאורניום האיראני נמצא במצב של גז (אורניום 6 פלורייד), מאוחסן בבלונים הדומים לבלוני צלילה השוקלים כ-25 קילוגרם כל אחד. זה חומר שקל מאוד להחביא ולהעלים, וזה מה שמדאיג את גופי המודיעין".
בתשובה לשאלה על האפשרות של שימוש ב"פצצה מלוכלכת" – חומר נפץ רגיל המעורבב בחומר רדיואקטיבי – ד"ר לוי מבהיר כי מדובר בנשק של תודעה בלבד: "אין לזה הרבה אפקט פיזי או נזק משמעותי, זה בעיקר מאיים מבחינה פסיכולוגית".
לצד העיסוק בהגנה, ד"ר לוי מזכיר כי הגרעין עובר מהפכה עולמית. הקורס שהוא מעביר באפקה, "קיצור תולדות הגרעין", עוסק גם בצד החיובי של הטכנולוגיה: "האיחוד האירופי הגדיר לפני שנתיים את האנרגיה הגרעינית כאנרגיה ירוקה. אנחנו מלמדים היום ערים ומדינות איך להיערך, כי יש הרבה מה לעשות כדי לצמצם את החשיפה".
הראיון נחתם בתקווה כי הגרעינים היחידים שנצטרך להמשיך ולפצח יהיו אלו שמוגשים בצלחת, ולא אלו המאיימים על שלום העולם.
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על הירושימה
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץלכל המדריכים שלי
מסקרן אותך להבין יותר לעומק מה זה מחשב?
תראה את זה! -
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על הירושימה
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץ@אביעד כמובן שלא הכוונה שהנזק יהיה גדול פי 16 אלף...
למעשה הקרינה תרד בהתאם לחוקי קפלר (כמדומני שהוא זה שניסח אותם) כלומר שהיא תרד בריבוע המרחק (במרחק של פי 3 הקרינה תרד פי 9 לדוגמה)
וההדף אמור לרדת בשורש שלישי של המרחק אז זה בערך פי 26
מעבר לעובדה (שאני רואה שבדיוק ציינת עכשיו) שהבניה היום הרבה יותר צפופה וחזקה אז ההדף וגם הקרינה ייעצרו הרבה יותר מהרצריך עזרה בשחזור מידע? ייעוץ? egozkokus1@gmail.com
-
@אביעד כמובן שלא הכוונה שהנזק יהיה גדול פי 16 אלף...
למעשה הקרינה תרד בהתאם לחוקי קפלר (כמדומני שהוא זה שניסח אותם) כלומר שהיא תרד בריבוע המרחק (במרחק של פי 3 הקרינה תרד פי 9 לדוגמה)
וההדף אמור לרדת בשורש שלישי של המרחק אז זה בערך פי 26
מעבר לעובדה (שאני רואה שבדיוק ציינת עכשיו) שהבניה היום הרבה יותר צפופה וחזקה אז ההדף וגם הקרינה ייעצרו הרבה יותר מהרכתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
אז נכון, יש דברים שמשתנים
הוא אשר כתבתי
דיברתי על עוצמה, כאילו ראיתי כאלה שבטוחים שפצצת מימן אחת תשמיד את כל איראן (זה פעם השמיד כבר עיר, לא?)
וכאלה שבטוחים שפצצת אטום מורידה כיום מקסימום שכונה או שתיים (כי הבתים יותר חזקים מפעם)
בעז"ה אני יכתוב על מימדי ההרס
אני רואה שזה נקודה שמאוד מעורפלת (יש לי כבר סקיצה בראש- אני ירחיב אותה בעז"ה) -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה. -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה.@yz522257 אתה רוצה לגנוב לי את מה שאני באמצע לערוך??
אני באמצע לכתוב מדריך מקיף בדיוק על הנושא הזהאם כבר כמה הערות קטנות
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:בקוטר של 4 קילומטר
טעות קטנה- לא קוטר 4 קילומטר אלא רדיוס של 4 קילומטר (לכל צד) מה שאומר בקוטר 8 קילומטר
@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה
גם כן, בצר בומבה השתמשו בעיקר בליתיום-דאוטריד (Li-6D), לא בתערובת של דאוטריום-טריטיום.
הטריטיום נוצר במהלך הפיצוץ מתגובה עם ליתיום-6.
ובנוסף, חסר המרכיב הקריטי של פצצות תרמו-גרעיניות -מנגנון Teller-Ulam שזה אומר דחיסה באמצעות קרינת רנטגן.
[השלבים הם: פצצת ביקוע ראשונית, קרינת רנטגן, דחיסה קרינתית של שלב ההיתוך].@yz522257 כתב בהמלצה | תגובות להסבר על פצצת אטום:
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני ,
מניין לך שאיראן לא יכולה להשיג היתוך?
ולא נשכח דבר אחד- הפצצה הזאת מעולם לא היייתה מבצעית אלא יותר הפגנת כח
כיום בכלל לא מייצרים פצצות בעוצמות שמתקרבים לזה בכלל -
הפצצה הכי גדולה שנוסתה הייתה הצאר בומבה , במקור היא תוכננה ל100 מגה טון (מגה טון אחד שווה ל1000 קילו טון) אבל בניסוי השתמשו "רק" ב50 מגה טון מה שיצר כדור אש בקוטר של 4 קילומטר והזור הרס מוחלט בטווח של 30-35 קילומטר .
אם היו משתמשים בכל העוצמה של 100 מגה טון מימדיההרס לא היו גדלים פי שנים כמו שהיטיב להסביר @מתכנת-חובב אלא לפי השורש שלישי של האנרגיה , כלומר בערך פי 1.25 או 1.3 כלומר כדור אש של 5 קילומטר ואזור הרס מוחלט של 45 קילומטר די והותר להשמיד את טהרן שהיא בערך 30 על 45 קילומטר.
מה שכן זו לא פצצה שאיראן היתה יכולה ליצר משום שעיקר האנרגיה שיש בפיצוץ של הצאר בומבה מגיע מהיתוך גרעיני , דאוטריום וטריטיום שנדחסים עד שהם מגיעים ללחץ וטמפרטורה מספיקה (עשרות מליוני מעלות!) והגרעינים שלהם מתנגשים ומתאחדים ותוך כדי כך פולטים אנרגיה.
זה טכנולוגיה גבוהה בהרבה מפצצת ביקוע (מה גם שבתהליך , לפחות של הפצצה המסויימת הזאת היה צורך בפצצת ביקוע קטנה כדי להניע את תהליך ההיתוך).
הטכנולגיה כנראה השתפרה מאז רבות אבל ניסויים גדולים מזה לא נעשו כך שאין מידע מדוייק מספיק , אבל כדי לגרום נזק מקסימלי עדיף בהחלט להטיל הרבה פצצות קטנות יחסים באופן סימולטני מאשר פצצה אחת גדולה שבעצם די "מבזבזת" אנרגיה. -
@ידיד לא יודע למה אבל אני מרגיש צורך להגיב על זה
יגיד מה שיגיד
נסכם בדבר אחד
הפצצה שאיראן בונה גדולה פי כמה וכמה על הפצצה שהייתה על הירושימה
זוכרים את הטיל שנפל בעם כלביא על בת ים?
יופי, כי הוא היה טון TNT
הפצצה שהייתה על הירושימה הייתה 16 קילוטון מה שאומר שהיא הייתה חזקה פי 16000 מהטיל שהיה על הירושימה
אז נכון, יש דברים שמשתנים, אבל תקחו פרופורציות- יש במדריך קישור למפה עם הדמיית פיצוץ בכל עוצמה שהיא בכל מקום בעולם
מוזמנים לראות את עוצמת הפיצוץ
 { const baseUrl = "https://www.google.co.il/search?q=site:mitmachim.top"; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = "") { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, "_blank"); } } let buttons = {}; buttons.searchAll = { id: "bb-search-all", label: `חיפוש ${type ? "בכל הפורום" : ""}`, className: type ? "btn-secondary" : "btn-primary", callback: () => search(), }; if (type === "topic") { buttons.searchTopic = { label: "חיפוש בנושא זה", className: "btn-primary", callback: () => search(`/topic/${id}`), }; } else if (type === "category") { buttons.searchCategory = { label: "חיפוש בקטגוריה זו", className: "btn-primary", callback: () => search(`/category/${id}`), }; } buttons.cancel = { label: "ביטול", className: "btn-default", "data-bs-dismiss": "modal" }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/files/1625950269825-mt-google.png" width="400" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on("shown.bs.modal", function () { searchInput = document.getElementById("bb-inp"); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener("keydown", function (e) { if (e.key === "Enter") { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal("hide"); } } else if (e.key === "Escape") { e.preventDefault(); dialog.modal("hide"); } }); } const searchAllButton = document.getElementById("bb-search-all"); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = "לחצו על אנטר כדי לחפש"; } }); })(); void 0;){kind=link}