בירור | nodejs תקינות פונקציה

[A0533057932]

@עידו300 https://github.com/jnguyen095/clean-code/blob/master/Clean.Code.A.Handbook.of.Agile.Software.Craftsmanship.pdf
ממליץ על הספר
אמנם הוא באנגלית
אולם היא פשוטה
וניתן גם להעתיק פרק פרק ולשלוח לבניה לתרגום
זה לגבי סגנון תכנות

[A0533057932]

@עידו300 וזה לגבי עצם הנקודה
וזה אני חושב גם דוד התכוון לומר לך

---

זאת שאלה מצוינת, והיא בדיוק הנקודה שמבדילה בין "מתכנת שכותב סקריפטים" לבין "ארכיטקט תוכנה".

אתה צודק ב-100% בדבר אחד: אסור לסמוך על המשתמש. חובה לבצע בדיקות תקינות (Validation).
אתה גם צודק שקוד ב-Node.js הוא רצף של קריאות לפונקציות.

אבל, הטעות שלך היא ב-"איפה" ו-"איך" הדברים קורים.
כרגע הפונקציה שלך היא כמו מלצר במסעדה, שלא רק לוקח הזמנה, אלא גם רץ למטבח, שוחט את הפרה, מבשל את הסטייק, שוטף את הכלים וסולק את האשראי.

הנה ההסבר למה הגישה שלך בעייתית ואיך עושים את זה נכון ("זרימת מידע" מקצועית):

הבעיה: ערבוב ה-"מה" עם ה-"איך"

בפונקציה שלך, הלוגיקה העסקית (מה מותר להכניס) וה-SQL (איך להכניס את זה למסד) שלובים זה בזה כמו צמה שלא ניתן להתיר.

1. הלוגיקה העסקית: "אם זה 'מחפש', חובה שיהיה לו 'תדירות צינתוק'".
2. התשתית (SQL): "צריך להוסיף פסיק ואז סימן שאלה לשאילתה".

ברגע ששמת את שניהם באותו if, יצרת צימוד חזק (Tight Coupling).
הפונקציה שלך צריכה "לדעת" יותר מדי. היא צריכה לדעת ש-SQL דורש פסיקים בין שדות. ללוגיקה עסקית לא אמור להיות אכפת מפסיקים!

הפתרון: הפרדת שכבות (Layers)

בפיתוח מקצועי, אנחנו מפרקים את התהליך ל-3 שלבים ברורים. כל שלב הוא פונקציה/מחלקה נפרדת:

שלב 1: ה-Validator (השוטר בכניסה)

הוא מקבל את ה-params, בודק שהם תקינים, וזורק שגיאה אם לא. הוא לא יודע שיש מסד נתונים בכלל. הוא רק יודע מה זה "מספר טלפון תקין".

שלב 2: ה-Service (המנהל העסקי)

הוא מקבל מידע נקי מה-Validator. הוא מפעיל את החוקים העסקיים (למשל: "אם זה מחפש, תוסיף את שדה הצינתוק לאובייקט"). הוא מכין אובייקט מידע מוכן לשמירה. הוא לא יודע איך כותבים SQL.

שלב 3: ה-Repository / DAL (הפועל השחור)

הוא מקבל אובייקט מוכן, וכל תפקידו הוא לתרגם אותו ל-SQL ולהכניס למסד. הוא לא שואל שאלות כמו "האם הטלפון תקין?" (כי זה נבדק בשלב 1) או "האם למחפש מותר שדה כזה?" (כי זה טופל בשלב 2). הוא פשוט שומר.

---

איך זה נראה בקוד (הוכחה שזה אפשרי ונקי)

תראה כמה זה קריא וקל לתחזוקה כשמפרידים:

1. ה-Repository (מטפל רק ב-SQL, בלי לוגיקה)

פונקציה גנרית שיודעת לקבל אובייקט ולדחוף ל-DB. כתבת אותה פעם אחת, והיא עובדת לכל הטבלאות.

// dbUtils.js
async function insertRecord(connection, tableName, dataObject) {
    const columns = Object.keys(dataObject);
    const values = Object.values(dataObject);
    const placeholders = columns.map(() => '?').join(', ');
    
    // בונה SQL באופן דינמי - אין יותר שרשור מחרוזות ידני עם פסיקים!
    const sql = `INSERT INTO ${tableName} (${columns.join(', ')}) VALUES (${placeholders})`;
    
    return connection.execute(sql, values);
}

2. ה-Service (הפונקציה הראשית שלך - מתוקנת)

עכשיו הפונקציה שלך מתעסקת רק במה ולא באיך.

// adService.js
import { validateAdInput } from './validators'; // קובץ נפרד לבדיקות
import { insertRecord } from './dbUtils';

export async function addAd(params) {
    // 1. ולידציה - זורק שגיאה אם משהו לא תקין
    // הפונקציה הזו מכילה את כל ה-checkType, checkPhone שלך
    const cleanData = validateAdInput(params); 

    // 2. הכנת המידע (לוגיקה עסקית)
    // בניית האובייקט בצורה נקייה
    const adToInsert = {
        type: cleanData.type,
        profession: cleanData.profession,
        phone: cleanData.phone,
        recording_path: cleanData.path
    };

    // לוגיקה עסקית: טיפול במחיר לפי סוג
    if (cleanData.type === 'מחפש') {
        adToInsert.max_payment = cleanData.price;
        adToInsert.ring_mode = cleanData.ringMode; // הולדיציה כבר וידאה שזה קיים
    } else {
        adToInsert.min_payment = cleanData.price;
        // למפרסם אין ring_mode, אז פשוט לא מכניסים אותו לאובייקט
    }

    // 3. עבודה מול ה-DB (תשתית)
    const connection = await pool.getConnection();
    try {
        await connection.beginTransaction();

        // הכנסת המודעה - שים לב כמה זה נקי! בלי פסיקים ובלי שרשורים
        const [result] = await insertRecord(connection, 'ads', adToInsert);
        const adId = result.insertId;

        // טיפול בערים (לוגיקה עסקית נוספת)
        if (cleanData.cities && cleanData.cities.length > 0) {
            // כאן תהיה קריאה לפונקציית עזר להכנסת ערים (Bulk Insert)
            await insertCities(connection, adId, cleanData.cities);
        }

        await connection.commit();
        return { success: true, id: adId };

    } catch (e) {
        await connection.rollback();
        throw e;
    } finally {
        connection.release();
    }
}

למה זה יותר טוב? (תשובה לחבר שלך)

1. בטיחות: אין סיכוי שתשכח פסיק בשאילתה ותפיל את השרת, כי ה-insertRecord בונה את השאילתה אוטומטית.
2. קריאות: במבט אחד על adToInsert אתה מבין בדיוק אלו שדות נכנסים ל-DB. בקוד המקורי צריך לפענח את ה-command.push.
3. שינויים עתידיים:
   • רוצה להוסיף ולידציה? לך לקובץ validators. הפונקציה הראשית לא משתנה.
   • רוצה להוסיף שדה? תוסיף אותו ל-adToInsert. לא צריך לגעת ב-SQL.
   • רוצה לעבור ל-PostgreSQL? תחליף רק את insertRecord. הלוגיקה העסקית נשארת זהה.

זה ההבדל בין קוד שעובד בטעות, לקוד שיעבוד גם בעוד שנתיים.

[A0533057932]

@עידו300 ולעצם העניין
תעצור ותלמד על שלשת השכבות
על SOLID (אמרת שלמדת C# אז אתה אמור להיבן את זה)
על קלין קוד
ותתחיל ממש לשלוח לAI פונקציה
ותאמר לו שכתב לי אותה מחדש לפי הכללים XZY ותתחיל לראות מה ההוא שינה
וכך תתחיל לאט לאט לחשוב בצורה הזאת
כמו שאמרת
לחשוב כמו מישהו מהתעשייה

[עידו300]

@A0533057932 וואו זה הרבה עבודה בשביל פרויקט כ"כ קטן.... בטוח שעושים ככה לפרוקייטים כאלה קטנים?

[מד]

@עידו300 בטח!
תחשב את כל השעות שלך ושל כל אלו שמנסים לעזור לך כאן ובתחומים ותיצא לך חשבון יותר גדול מהשעות שיקח לך ללמוד JS בסיסי.

[עידו300]

@A0533057932 כתב בבירור | nodejs תקינות פונקציה:

1. ה-Repository (מטפל רק ב-SQL, בלי לוגיקה)
   פונקציה גנרית שיודעת לקבל אובייקט ולדחוף ל-DB. כתבת אותה פעם אחת, והיא עובדת לכל הטבלאות.

// dbUtils.js
async function insertRecord(connection, tableName, dataObject) {
const columns = Object.keys(dataObject);
const values = Object.values(dataObject);
const placeholders = columns.map(() => '?').join(', ');

// בונה SQL באופן דינמי - אין יותר שרשור מחרוזות ידני עם פסיקים!
const sql = `INSERT INTO ${tableName} (${columns.join(', ')}) VALUES (${placeholders})`;

return connection.execute(sql, values);

}

אני לא מבין, אם זה כ"כ בסיסי בעבודה עם מסד נתונים, וזו בעצם הפונקציה היחידה שצריך (להוספה) איך זה שבספריה של הsql אן פונקציה כזאת? זה לא בזבוז לכתוב כזו פונקציה כל פרוקיט מחדש? (שואל להבין לא בא להתנגח או משהו).

[עידו300]

@מד אוקיי, אז אני מבין ממך ומ@a0533057932 שבjs בסיסי אתם לא מתכוונים לסמנטיקה של השפה (אל תתפסו אותי על המילה הנכונה, הבנתם מה אני מתכוון), אלא לצורת חשיבה שלה?

לא יודע, לא מצליח... לא תופס את הנקודה

[מד]

@עידו300 תלמד JS ותתפוס... ממש חבל על כל מלה.
ואגב, אתה תהנה מאוד מהלימוד... זה לימוד קל ונחמד.

[A0533057932]

@עידו300 עבור sql משתמשים במנגנון כזה לפי מה שאני מכיר
https://share.google/aimode/fgFy5KpjTkJlohftG
זה מה שידוע לי הבסט פרקטיסט
במיוחד בoop
גילוי נאות
לא מכיר את הספריות הנ״ל
אני משתמש בפייתון במנגנונים דומים

[עידו300]

@A0533057932 כתב בבירור | nodejs תקינות פונקציה:

איך זה נראה בקוד (הוכחה שזה אפשרי ונקי)
תראה כמה זה קריא וקל לתחזוקה כשמפרידים:

1. ה-Repository (מטפל רק ב-SQL, בלי לוגיקה)
   פונקציה גנרית שיודעת לקבל אובייקט ולדחוף ל-DB. כתבת אותה פעם אחת, והיא עובדת לכל הטבלאות.

// dbUtils.js
async function insertRecord(connection, tableName, dataObject) {
const columns = Object.keys(dataObject);
const values = Object.values(dataObject);
const placeholders = columns.map(() => '?').join(', ');

// בונה SQL באופן דינמי - אין יותר שרשור מחרוזות ידני עם פסיקים!
const sql = `INSERT INTO ${tableName} (${columns.join(', ')}) VALUES (${placeholders})`;

return connection.execute(sql, values);

}
2. ה-Service (הפונקציה הראשית שלך - מתוקנת)
עכשיו הפונקציה שלך מתעסקת רק במה ולא באיך.

// adService.js
import { validateAdInput } from './validators'; // קובץ נפרד לבדיקות
import { insertRecord } from './dbUtils';

export async function addAd(params) {
// 1. ולידציה - זורק שגיאה אם משהו לא תקין
// הפונקציה הזו מכילה את כל ה-checkType, checkPhone שלך
const cleanData = validateAdInput(params);

// 2. הכנת המידע (לוגיקה עסקית)
// בניית האובייקט בצורה נקייה
const adToInsert = {
    type: cleanData.type,
    profession: cleanData.profession,
    phone: cleanData.phone,
    recording_path: cleanData.path
};

// לוגיקה עסקית: טיפול במחיר לפי סוג
if (cleanData.type === 'מחפש') {
    adToInsert.max_payment = cleanData.price;
    adToInsert.ring_mode = cleanData.ringMode; // הולדיציה כבר וידאה שזה קיים
} else {
    adToInsert.min_payment = cleanData.price;
    // למפרסם אין ring_mode, אז פשוט לא מכניסים אותו לאובייקט
}

// 3. עבודה מול ה-DB (תשתית)
const connection = await pool.getConnection();
try {
    await connection.beginTransaction();

    // הכנסת המודעה - שים לב כמה זה נקי! בלי פסיקים ובלי שרשורים
    const [result] = await insertRecord(connection, 'ads', adToInsert);
    const adId = result.insertId;

    // טיפול בערים (לוגיקה עסקית נוספת)
    if (cleanData.cities && cleanData.cities.length > 0) {
        // כאן תהיה קריאה לפונקציית עזר להכנסת ערים (Bulk Insert)
        await insertCities(connection, adId, cleanData.cities);
    }

    await connection.commit();
    return { success: true, id: adId };

} catch (e) {
    await connection.rollback();
    throw e;
} finally {
    connection.release();
}

}

הAI מתעלם מזה שיש פרמטרים אופציונליים, הרי אם יש פרמטרים אופציונליים אני חייב לעבור לראות אם הם שם, זה כבר די מחזיר אותנו לקוד שלי...
נכון, הוא הוציא פונקציה גנרית להוספה למסד נתונים, וככל הנראה עוד פונקציה שתעבור בעצמה על כל הפרמטרים ותעשה להם ולידציה (אותה הוא לא כתב) אבל חוץ ממנה הוא השאיר הכל אותו הדבר. כולל המון שאילתות למסד נתונים.