שיתוף | תמונות רקע יפות להורדה.

[אליר325000]

@GIGA כתב בשיתוף | תמונות רקע יפות להורדה.:

לדוג' (אין להשתמש שימוש מסחרי, כל הזכויות שמורות):

לא בא להטריל או להציק, אבל סקרנות: יש דבר כזה זכויות יוצרים על צורת התבטאות?

[GIGA]

@אליר325000 בהקשר הנוכחי, כן.

[GIGA]

@אליר325000 עיין בתנאי השימוש

ובעברית פשוטה: מה שאתה כותב הוא יצירה שלך ויש לך את כל הזכויות הרלוונטיות, ואם תישמע לתנאי השימוש, OpenAI נותנת לך את הזכויות גם על הפלט (התמונה עצמה).

Spoiler

הגם שלא מדובר בזכייה גדולה, כי יצירה שלא נעשתה בידי אדם לא מוכרת כמוגנת בחוק זכויות יוצרים (אני מדבר מידיעתי את החוק הפדרלי האמריקאי, אם פה בארץ הקדימו אותם, זה מצוין אם כי בלתי סביר בעליל). ולכן בסוף היום תמיד מישהו אחר יכול לשכפל את התמונה ולמכור או לפרסם אותה.

[hjhtk.com]

@GIGA אתה לא כ"כ צודק אני לא זוכר איפה אבל נראה לי שבאה"ב נתנו למישהו פרס לצילום לתמונה שעשה באמצעות "דאלי"

[GIGA]

@hjhtk-com אין קשר בין הבעת הערכה אומנותית לזכות קניינית

[hjhtk.com]

@GIGA אני לא מבין מה כתבת! אבל שמה הוא קיבל על זה פרס ושאלו את השופטים למה, אז הם אמרו שלדעת מה לבקש זה גם מומחיות ועל זה גם מגיע פרס.

[גגגג]

@אליר325000 זה שאלה סבוכה שגדולי החוקרי תרבות רשת ועורכי דין עוסקים בה
למי שייכים הזכויות וזה שבתקנון שלהם זה רשום לא הופך את זה לנכון

Spoiler

הקדמה – שטים בחלל
דמיינו לעצמכם שחברה פרטית פיתחה חללית אוטונומית שמשייטת בחלל. החללית טסה לה בין הכוכבים והאלגוריתם החכם יודע לבחור ולתעד מראות יוצאי דופן, שמשות, גלקסיות רחוקות ועוד… בפועל מרגע שיגור החללית אין כל מעורבות אנושית בתפעול הכלי האוטונומי, כאשר כל כמה שעות מתקבלות תמונות וסרטי וידאו שצולמו על ידי המצלמות המתקדמות שעל גבי רכב החלל. של מי זכויות היוצרים התמונות הללו? האם בכלל ראוי לקבוע שיצירות אלו יהיו מוגנות או שמבחינה חברתית עדיף שישארו בנחלת הכלל לטובת הציבור? מהם הנימוקים בעד ונגד הכרה בזכויות יוצרים ביצירות שנוצרו על ידי מחשב או בינה מלאכותית?

על כל אלו במאמר שלפניכם.

מבוא – זכויות יוצרים בתמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית – המצב המשפטי בארה"ב
בחודש פברואר 2022 התקבלה החלטה מעניינת (אך לא מפתיעה) של משרד זכויות היוצרים בארה"ב (USCO)-

המשרד דחה בקשה לרשום זכויות יוצרים על יצירה דו-ממדית שנוצרה על ידי מערכת בינה מלאכותית (AI) ללא כל מעורבות יצירתית של גורם אנושי. שם היצירה הוא A recent entrance to paradise.

התמונה שנוצרה על ידי המערכת שפיתח Steven Thaler
משרד זכויות היוצרים נימק את החלטתו בכך שחוק זכויות היוצרים בארה"ב מגן רק על "פירות היצירה והעבודה הרוחניים" ש"מושתתים על הכוחות היצירתיים של המוח האנושי". במילים אחרות, נדרש שיהיה 'מקור' אנושי ליצירה ולא רק מערכת דיגיטאלית. במשפט הישראלי המקור לכך הוא "דרישת המקוריות", לפיה על מנת שיצירה תיחשב 'מקורית' ומוגנת בזכויות עליה לעמוד בשלוש דרישות מצטברות:

מקור היצירה הוא במי שטוען שיצר אותה.
היצירה מגלמת מידה מינימאלית לפחות של יצירתיות
היצירה היא פרי של השקעה מינימאלית לפחות של משאב רוחני. (לקוח מהספר 'זכויות יוצרים' של טוני גרינמן)
האם ניתן לומר שאלגוריתם בינה מלאכותית פועל באופן יצירתי? בהחלט שאלה מעניינת וחשובה שבנוסף אליה יהיה לדון בהגדרה של 'משאב אנושי מינימאלי'. כלומר מהי המעורבות הנדרשת מגורם אנושי כדי לעמוד בדרישת הדין?

כרקע לדברים, נזכיר כי חוק זכויות יוצרים נועד להגן על מספר אינטרסים –

אינטרס חברתי בהנגשת ידע לכלל החברה, עידוד למידה ומתן אפשרות להתבסס על ידע קודם. כך למשל, בחוק זכויות היוצרים הראשון מהמאה ה-18 נקבע שמטרתו היא– for the encouragement of the learning men ותכלית דומה נקבעה גם בחוקה האמריקאית.
מתן תמריץ ליצירה על ידי הגנה על האמן ועל יצירתו והענקת זכויות אשר מאפשרות לאמן להתפרנס ולמסחר את היצירה ולהגן על זכותו המוסרית באמצעות מתן קרדיט והגנה על שלמות היצירה.
לפיכך, שאלות כבדות משקל מתעוררות כאשר מקור היצירה אינו באדם, אלא ביישות אחרת – בין אם זה בעל חיים או מערכת ממוחשבת. שכן חוקי זכויות היוצרים במקורם התייחסו להגנה על אמנים ויוצרים בני אנוש ודגש הושם על הקשר והחיבור העמוק שבין אמן ליצירתו. כאשר דנים ביצירות של גורמים לא-אנושיים, ייתכן כי המאזניים ייטו לכיוון ההגנה על אינטרס החברה כולה.

ראוי לציין כי בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, החוק לא מגדיר במפורש בידי מי הזכות להיחשב יוצר ולהיות בעלי יצירה. ניתן להניח כי עד לפני כמה עשרות שנים, שאלות מסוג אלו היו תיאורטיות גרידא והמחוקקים לא טרחו לגשת לסוגיה זו. בימינו אנו, הדילמה צפה על פני המים ואכן דיונים ערים בנושא מתקיימים ברחבי העולם.

חוקי זכויות יוצרים ופסיקת בתי המשפט, הכירו בכך שקוד של תוכנת מחשב הינו מוגן בזכויות יוצרים, וזאת בתור יצירת טקסט – כל עוד הוא מקורי מספיק. (עשויים להיות לכך חריגים, אולם לא נדון בהם במסגרת מאמר זה).

אבל, מה יהיה הדין כאשר מחשב יוכל, בכוחות 'עצמו', באופן אוטונומי וללא מעורבות אנושית, לייצר יצירות אמנותיות כגון עבודות צילום, ציור או אפילו יצירות מוזיקליות?

במובן הזה, העתיד כבר כאן. ברחבי העולם נוצרות ברגע זה ממש יצירות מוזיקליות על ידי אלגוריתמים . מחשבים יודעים לצייר ציורים או אף ליצור הדמיות שעין אנושית תתקשה להבדיל ביניהן לבין צילום ידי אדם.

התפתחויות אלו מעוררות שאלות באשר לתחולת דיני זכויות היוצרים על אותן יצירות. במאמר זה נדון בכמה מהן ונציע קווים מנחים לפרשנות משפטית שתעלה בקנה אחד עם הדין ועם המציאות הטכנולוגית החדשה.

קוף הסלפי – האם בעל חיים יכול להיות בעלים של תמונה?
מקרה משעשע, ודי פוטוגני, לדעתי לפחות, ממחיש באופן יפה את מורכבות הדילמה שאנו עומדים לפניה.

בשנת 2011 צלם בשם דיוויד סלייטר יצא למסע צילום באינדונזיה. במהלך ביקורו, חטף קוף מסוג מקוק את המצלמה מידיו וצילם סדרת תמונות. כמה מן התמונות יצאו מטושטשות ולא ברורות, אולם הקוף ב'כשרונו' הרב, הצליח לתעד את עצמו בתמונת 'סלפי' (דיוקן עצמי, אם נשתמש בז'רגון המקצועי), די מרהיבה יש לומר, עם חיוך מרוח על כל הפרצוף.

נארוטו קוף המקוק, כפי שתיעד עצמו באמצעות המצלמה של דייויד שלייטר
חברת וויקימדיה פרסמה את התמונה, וסלייטר תבע אותה בטענה כי הוא, בתור בעל המצלמה, בעל זכויות היוצרים בתמונה. וויקימדיה בתגובה, טענה כי סלייטר אינו הצלם והתמונה שייכת לנחלת הכלל מאחר שמקורה אינו בגורם אנושי. סלייטר ביקש להירשם כבעל זכויות היוצרים במשרד האמריקאי, אולם המשרד סרב בטענה כי: "משרד זכויות היוצרים לא ירשום יצירות שמקורן בגורם 'טבעי' כגון בעל חיים או צמח". (החלטה שההגיון מאחוריה דומה להחלטה שתוארה בראשית המאמר).

אמנם לא מדובר בבינה מלאכותית, אך הדוגמא הזו ממחישה את המורכבות בהכרה בגורם לא אנושי כיוצר של יצירה. במקרה הזה, המשרד האמריקאי לא חרג ממנהגו והתיר על כנה את הקביעה כי רק גורם אנושי יהיה מוכר כיוצר יצירה. מעניין לציין כי ארגון השמירה על בעלי החיים PETA התערב אף הוא במחלוקת וחתר לכך שהקוף יוכר כיוצר, והארגון יהיה זה שמנהל את היצירה ומקבל את התמלוגים לטובת שמירת ערכי הטבע. בית המשפט האמריקאי סרב לכך.

זכויות יוצרים ביצירות שמקורן במחשב – computer generated works
יצירות רבות נוצרות על ידי או באמצעות כלים טכנולוגיים – עיבוד תמונה בפוטושופ, יצירה גרפית שמעוצבת ב-CANVA, שיר שמופק על ידי תוכנת ABLETON ועוד. לכן, יש להבחין ולהבהיר את ההבדלים שבין שני סוגי יצירות שהמחשב מעורב ביצירתן:

יצירות שהיוצר נעזר במחשב לצורך יצירתן– למשל, סופר שכותב את ספרו בעזרת מעבד תמלילים. צלם או מעצב גרפי שעובדים עם תוכנות גרפיות ונעזרים בהן לשיפור ועריכת היצירה. מקרים אלו קלים יותר מבחינת זכויות יוצרים. החזון האמנותי נובע מהאמן, אשר מוציא לפועל את היצירה באמצעות כלים טכנולוגיים. לפי הדין, היצירה תיחשב מקורית ותהיה מוגנת בזכויות מאחר והאמן רק נעזר במחשב לצורך היצירה. אלו הן computer aided works.
יצירות שנוצרו על ידי מחשב באופן אוטונומי, ללא מעורבות אנושית, או בעזרת מינימום מעורבות אנושית. למשל, מתכנת שיוצר קוד, אשר מסוגל ללא כל מעורבות אנושית נוספת ליצור עבודות סאונד. או תכנות מצלמה כך שהיא תצלם תמונה כל כמה שניות באופן אוטומטי, ללא מגע יד אדם. מקרים כאלו מערימים קשיים על הכרה בעבודה כמקורית ומוגנת בזכויות, וזאת מפני שראשית כל אין יוצר אנושי מובהק, ושנית, כלל לא ברור כי מוצדק מבחינה חברתית להגן על היצירות מפני שימוש על ידי אחרים. אלו הן computer generated works.
על עבודות מהסוג הראשון חוק זכויות יוצרים חל והיצירות תחשבנה מוגנות. לעומת זאת, יצירות שמקורן במחשב כפי הנראה לא תהיינה מוגנות וזאת אלא אם החוק יכיר זאת באופן מפורש. בהמשך נראה כי מדינות מסוימות אכן ביצעו תיקוני חקיקה שיאפשרו הכרה ביצירות שמקורן במחשב.

שיקולים להכרה בזכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית –
שיקולים נגד הכרה –

כפי שעו"ד טוני גרינמן מציין בספרו "זכויות יוצרים", בינה מלאכותית היא שם אחר לאלגוריתם שיודע 'ללמוד', 'לחשוב' או לבחור בין אופציות בדומה לבני אדם. (עמ' 106). יוצר הקוד, לאו דווקא ידע לצפות את היצירה שתופק, ובמקרים רבים הוא אינו המקור היצירתי לעבודה. לכן העבודה אינה עומדת בדרישת ה'יצירתיות' שבדין.
מערכת מחשוב מסוגלת ליצור אלפי יצירות ובכך 'להציף' את השוק ביצירות מוגנות, ולצמצם את מרחב היצירה לשאר האנשים. קל וחומר אם תקופת ההגנה תהיה ארוכה בדומה לזו שחלה על יוצרים אנושיים.
קשיים בנוגע לאחריות משפטית – מה יהיה הדין במקרה שבינה מלאכותית תפר זכות של יוצר אחר? מי יישא בתוצאה המשפטית?
שיקולים בעד הכרה –

תמרוץ ותגמול יזמים ומפתחים לפתח מערכות AI ועל ידי כך לקדם את הטכנולוגיה וטובת הכלל.
הגנה מפני תחרות לא הוגנת והעתקה.
הכרה בזכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי AI – הדין האנגלי
אנגליה היא אחת החלוצות בכל הקשור להסדרה של יצירות שנוצרו על ידי מחשב. הנושא הוסדר בחוק כבר ב-1988 ומטרתו היתה לתמרץ יזמים, מתכנתים וחברות בכך שיצירות AI יזכו להגנה.

החוק האנגלי מגדיר יצירות אלו כך:

Computer generetad works – generated by computer in circumstances such that there is no human author of the work. (להלן 'CGW')

כלומר, הבחינה האם יצירה היא CGW תהיה לפי מידת המעורבות האנושית ביצירתה. האם האדם תרם באופן מהותי ליצירה, או שמא רק יצר תנאים (כמו למשל כתיבת קוד) שאפשרו יצירה אוטונומית על ידי המחשב.

מיהו הבעלים של יצירת CGW לפי הדין האנגלי?

המחבר/בעלים הוא "האדם אשר ביצע את הפעולות הנחוצות לשם יצירת היצירה" (the person by whom the arrangements necessary for the creation of the work are undertaken)

כך שבפועל הבעלים יכול להיות אדם אחד, או אפילו צוות מתכנתים. במקרים מסוימים כאשר היוצרים הם שכירים של חברה הבעלים תהיה כפי הנראה המעסיק. (הגדרה זו עשויה ליצור אי-וודאות במקרים מסוימים ומורכבים).

הדין האנגלי יצר איזון, בכך שקבע כי תקופת זכויות היוצרים תהיה 50 שנה מיום שבו נוצרה היצירה, וזאת בשונה מהדין ה'רגיל' שקובע כי תקופת ההגנה תהא 70 שנים מיום פטירת היוצר.

צריך לזכור, כי בשנת 1988 היכולות הטכנולוגיות היו שונות מאד ממה שאנחנו מכירים היום. טכנולוגיות מתקדמות כיום מסוגלות ליצור יצירות ברמה, באיכות ובכמות שנראו דמיוניים עד לאחרונה. בנוסף, ההתקדמות הביאה למצב שבו ה'מרחק' שבין המתכנת/יוצר לבין היצירה שמפיק המחשב התרחב מאד. כיום מחשבים מסוגלים לפעול בצורה אוטונומית (או 'יצירתית' אם נייחס למחשב תכונות אנושיות) וליצור יצירות חדשות, מקוריות ובלתי צפויות למתכנת. כלל לא בטוח כי ההצדקות מלפני 30 שנים להכיר ביצירות אלו ולתת להן הגנה חוקית, תקפות באותה מידה כיום. ואכן, לאחרונה יצא באנגליה קול קורא להערות הציבור, אשר מבקש לשמוע דעתם של מומחים האם ההסדר בדין האנגלי נכון לימינו, האם נדרש שינוי או התאמה למציאות החדשה. (קישור)

דוגמאות ליצירות שנוצרות ללא מעורבות אנושית:
על מנת להמחיש את הדילמה, נציג סוגים שונים של יצירות שנוצרות באופן אוטונומי על ידי מערכות ממוחשבות –

מצלמות "סתר"- כולנו מכירים סרטי טבע שבהם מצולמות חיות על ידי מצלמות סתר שמוטמנות ברחבי הטבע. הן מאפשרות לגלות לנו כיצד החיות מתנהגות בסביבתן הטבעית והחופשית. הצלם וודאי משקיע מחשבה היכן ומתי להטמין את המצלמה, אבל התיעוד עצמו נעשה באופן אוטומטי כפי שתוכנן או תוכנת מראש. למשל, לעיתים המצלמות מופעלות על ידי חיישן תנועה כך שהצלם אינו זה שבוחר את רגע התיעוד. האם נאמר כי יצירה כזו נוצרת על ידי מחשב או על ידי הצלם? נזכור שהערך הכלכלי שלהן עשוי להיות גבוה מאד.

מצלמות שמולבשות על אנשים/בעלי תפקידים – למשל שוטרים במילוי תפקידם – אם לדוגמא שוטר במסגרת תפקידו יתעד אירוע יוצא דופן ובעל ערך תיעודי או אמנותי. למי שייכים זכויות היוצרים? ברור שהשוטר לא התכוון לתעד את האירוע או תכנן זוויות צילום וכד'. שמא התיעוד יהיה שייך למשטרה בתור בעלי המכשיר, או למי שתכנת ויצר את התוכנה?

מצלמות רחוב – כיום המרחב העירוני מרושת באינספור מצלמות. מצלמות אשר מתעדות כבישים, רחובות או מרחבים ציבוריים. נוכל לדמיין מצב שבו מצלמה כזו לוכדת רגע מיוחד או בעל ערך חדשותי ואף אמנותי. האם זכויות היוצרים יהיו של יוצר התוכנה? של הרשות העירונית?

רחפנים אוטומטיים – רחפנים אשר מבצעים משימות צילום באופן מתוכנת ואוטומטי ללא מעורבות אנושית בתיעוד.

מערכות בינה מלאכותית – בקצרה, בינה מלאכותית היא דימוי יכולות חשיבה אנושית על ידי כלים טכנולוגיים, למשל באמצעות למידת מכונה. (מתוך וויקיפדיה). אלו הם למעשה אלגוריתמים בעלי יכולת למידה.

מערכות כאלו מסייעות כיום בכל תחומי החיים. דוגמאות ספורות הן מערכות זיהוי פנים, עולם הרפואה, תחבורה, מסחר, תיירות , עולם האמנות, ועוד. פעולות רבות יכולות להתבצע ללא כל מעורבות אנושית. עובדה זו מעוררת בין היתר דילמות אתיות, וכמו כן שאלות מתחום זכויות היוצרים. מה הדין כאשר מערכת בינה מלאכותית יוצרת סרט או תמונה?

כפי שראינו קודם לכן, חלק מהמדינות הכירו בזכויות יוצרים על יצירות שנוצרו על ידי מחשב CGW, אולם ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, מזמנות עולם אפשרויות חדש של יצירה באופן אוטונומי, כפי שלא נראה קודם לכן. יכולות הבינה המלאכותית התקדמו כל כך, עד ש'המרחק' בין היצירה הסופית לבין המתכנת שקודד את האלגוריתם או בנה את הרובוט, רחוק מאד. האם עובדה זו תהווה שיקול אם ראוי להגן על יצירות מסוג זה? נזכור כי החוקים המתקדמים נחקקו באנגליה לטובת עידוד תעשיית ה-AI בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. ספק אם צפו אז את הקידמה שאנו חווים כיום.

סיכום
אנחנו עומדים בפתח תקופה שבה שאלות שהוצגו במאמר זה יעלו ביתר שאת. במדינות מסוימות בעולם הכירו כבר בפטנטים שפותחו על ידי מערכות מיחשוב, ונראה כי אין מנוס מגיבוש מדיניות משפטית מפורטת ומנומקת בכל הקשור למקום של בינה מלאכותית בעולם זכויות היוצרים.

כפי שראינו ההחלטה אינה פשוטה כאשר יש שיקולים לשני הצדדים. מומחים ברחבי העולם מציעים פתרונות מקוריים כמו למשל הכרה בזכויות יוצרים למערכת AI, תוך צמצום תקופת ההגנה באופן דרמטי, למשל לשנתיים. כך מצד אחד מתמרצים יזמים ומצד שני 'משחררים' את היצירות לאוויר העולם מהר דיו.

לעת עתה, נראה כי ברוב העולם, יצירות AI לא יזכו להגנה, ואם מפתחים או יזמים מעוניינים לזכות בהגנה, עליהם לוודא כי קיימת מעורבות אנושית גבוהה בעת היצירה – כלומר שגורם אנושי יהיה מעורב באופן משמעותי בהחלטות ובחירות אמנותיות ויצירתיות.

יש לעקוב אחרי המגמות ותהליכי החשיבה שמתרחשים ברחבי קהילות המשפט וזכויות היוצרים, נעדכן!

מוזמנים לקרוא מאמרים נוספים ולקבל מידע בנושא זכויות יוצרים באתר

Photo by Jackson So on Unsplash
מקור:https://moticohenadv.com/זכויות-יוצרים-ובינה-מלאכותית/

[GIGA]

@גגגג אמ;לק
סה"כ הנקודה שהחוק מפגר אחר ההתקדמות הטכנולוגית, ולמעשה אין זכויות על התמונה מפני העתקה (וכפי שהזכרתי לעיל. שים לב שOpenAI נותנים לך זכות קניינית, ואתה יכול למכור את התמונה אם אתה רוצה, אבל הם לא מתערבים בחוק זכויות יוצרים והאם אפשר למנוע מאחרים לחקות אותה). אבל העניין הוא שכל האריכות הגדולה שהבאת הוא על המוצר המוגמר ולא על הניסוח (שיש עליו זכויות בדיוק כמו סיפור קצר).

Spoiler

לגופו של עניין, עצם זה שOpenAI מואילים בטובם להעניק לך את הזכויות על התמונה, זה בעיני כמו שLenovo (או Microsoft) ידרשו זכויות יוצרים על מאמר שכתבתי במחשב. המחשב\Office לא יכול ליצור לבד דברים וגם Dall-E לא, התוספת של הבינה מלאכותית ליצירה זה כמו עיפרון משוכלל יותר.
ולא, זה לא קשור לסיפור עם הקוף או איזשהוא סיפור היפותטי על בינה מלאכותית אמיתית.

[AATT]

@GIGA כתב בשיתוף | תמונות רקע יפות להורדה.:

@גגגג אמ;לק
סה"כ הנקודה שהחוק מפגר אחר ההתקדמות הטכנולוגית, ולמעשה אין זכויות על התמונה מפני העתקה (וכפי שהזכרתי לעיל. שים לב שOpenAI נותנים לך זכות קניינית, ואתה יכול למכור את התמונה אם אתה רוצה, אבל הם לא מתערבים בחוק זכויות יוצרים והאם אפשר למנוע מאחרים לחקות אותה). אבל העניין הוא שכל האריכות הגדולה שהבאת הוא על המוצר המוגמר ולא על הניסוח (שיש עליו זכויות בדיוק כמו סיפור קצר).

Spoiler

לגופו של עניין, עצם זה שOpenAI מואילים בטובם להעניק לך את הזכויות על התמונה, זה בעיני כמו שLenovo (או Microsoft) ידרשו זכויות יוצרים על מאמר שכתבתי במחשב. המחשב\Office לא יכול ליצור לבד דברים וגם Dall-E לא, התוספת של הבינה מלאכותית ליצירה זה כמו עיפרון משוכלל יותר.
ולא, זה לא קשור לסיפור עם הקוף או איזשהוא סיפור היפותטי על בינה מלאכותית אמיתית.

נכון.

[גגגג]

@GIGA אני לא באמת קראתי את המאמר הזה אני רק הבאתי אותו כי זה מה שיצא לי ראשון בגוגל אבל זה ממחיש את הרעיון