חנוכה הוא התחלה מה שהאדם מתחיל לחנך עצמו. ומזה נשאר קבוע לעולמי עד על ידי שמרגיל עצמו בתשוקה ורצון של ימי הנעורים, כמו שנאמר: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". (ר' צדוק הכהן מלובלין)
מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא~ל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק. (משנה תורה לרמב"ם, הלכות חנוכה ד', י"ב)
בחנוכה הקב"ה פותח שערי שמיים. הוא מראה לנו את האור הגנוז בכל דבר. (הרב קרליבך)
"...להניח על הפתח מבחוץ" - בחנוכה נפתח פתח של יראת שמים. לכן קבעו מצוות הנרות, כי כשנפתח יראת שמים בלב האדם - יכול לקבל אור תורה שהיא פנימיות... (שפת אמת)
הברק הא~להי שבנשמת חשמונאים נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו כולם לאבוקה אחת ישוב להיגלות. (הרב קוק, מגד ירחים)
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואפילו שמנים ופתילות שפסולים להדלקת נר שבת כשרים לנר חנוכה. (פניני הלכה לרב אליעזר מלמד, זמנים י"ב, ז')
בית הלל סוברים שנר חנוכה מוסיף והולך לפי שבכל יום ויום יש אורות חדשים מה שלא היו מאתמול ובכל יום הוא לגמרי חדש. (שם משמואל, חנוכה)
היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו קודם, משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם". (משנה תורה לרמב"ם, הלכות חנוכה ד', י"ד)
יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב. (רמ"א או"ח תר"ע, ב' בשם הכלבו והר"ן)
מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח שמשמאל הנכנס, כדי שתהיה המזוזה מימין, ונרות חנוכה משמאל, וכשהוא נכנס ויוצא, הרי הוא מוקף במצוות, ובייחוד כשנכנס בטלית קטן מצוייצת כהלכתה, אשר עליו יכוון מה שכתוב "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּש לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק". (קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף תרע"א, ט')
דירה שיש לה שני פתחים משתי רוחות, צריך להדליק נרות חנוכה בשתיהן, מפני החשד, שיסברו שלא הדליק נר חנוכה כלל. ויש אומרים שבזמן הזה, שכולם מדליקים נרות בפנים ממש, ואין שום היכר לבני רשות הרבים, אין מדליקים אלא בפתח אחד. (קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף תרע"א, י')
צריך להדליק נרות החנוכה במקום הנחתם. ואם בעל הבית חולה, אינו רשאי להדליקה סמוך למיטתו, ואחר כך יעבירוה למקומה, אלא יצווה לאחד מבני ביתו, שיברך וידליק, ויוצא ידי חובה. (קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף תרע"ה, ב')
בתקופת הבית השני גזרו מלכי יון גזירות על ישראל, וביטלו אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ולחצום לחץ גדול, ופשטו ידיהן בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות, והיה צר לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם ה' א~להי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה המלכות לישראל, ונתמשכה יותר ממאתיים שנה, עד חורבן הבית השני.\nוכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, נכנסו להיכל בכ"ה בכסלו ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש, אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו רבותינו שבדור ההוא, שיהיו שמונה ימים אלו, החל מיום כ"ה בכסלו ולהלאה, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, לפרסם הנס ולגלותו, וימים אלו נקראים "חנוכה". (קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף תר"ע, א')
