(:
כתב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם: "מי האיש הירא ורך הלבב" - כמשמעו: שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה. ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרונם מלבו, ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר: "אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם". ולא עוד, אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר: "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". והרי מפורש בקבלה: ארור עושה מלאכת ה' רמיה, וארור מונע חרבו מדם. וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם, ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר: "כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן, כי מלחמות ה' אדוני נלחם, ורעה לא תמצא בך" וגו' "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' א~להיך".

וכתב עוד בהלכות תעניות: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר: "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות". כלומר, כל דבר שייצר לכם, כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן, ככתוב: "עונותיכם הטו" וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה: "והלכתם עמי בקרי, והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי", כלומר, כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו, אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
:)

([
מספר פרקי תהלים לעת צרה להצלחת מדינת ישראל, חיילי צה"ל ואנשי כוחות הבטחון.
])

-----פרק ב'
(:
פרק ב'
:)
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק; יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד, עַל י~הוה וְעַל מְשִׁיחוֹ; נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ; יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲ~דֹנָי יִלְעַג לָמוֹ; אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ; וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קׇדְשִׁי; אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, י~הוה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ; שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ; תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם; וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ; עִבְדוּ אֶת י~הוה בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה; נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כׇּל חוֹסֵי בוֹ;

-----פרק כ' (למנצח מזמור לדוד)
(:
פרק כ'
:)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד; יַעַנְךָ י~הוה בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱ~לֹהֵי יַעֲקֹב; יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ; יִזְכֹּר כׇּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה; יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱ~לֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא י~הוה כׇּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ; עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ י~הוה מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ; אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם י~הוה אֱ~לֹהֵינוּ נַזְכִּיר; הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד; י~הוה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ;

-----פרק פ"ג (שיר מזמור לאסף)
(:
פרק פ"ג
:)
()t_83

-----פרק צ"א (יושב בסתר עליון)
(:
פרק צ"א
:)
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁ~דַּי יִתְלוֹנָן; אֹמַר לַי~הוה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱ~לֹהַי אֶבְטַח בּוֹ; כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת; בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ; לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם; מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם; יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ; רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה; כִּי אַתָּה י~הוה מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ; לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ; כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ; עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ; עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין; כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי; יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ; אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי;

-----פרק קכ"א (שיר למעלות אשא עיני)
(:
פרק קכ"א
:)
()shirLamaalot

-----פרק קכ"ד (שיר המעלות לדוד)
(:
פרק קכ"ד
:)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי י~הוה שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל; לוּלֵי י~הוה שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם; אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ; אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ; אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים; בָּרוּךְ י~הוה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם; נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ; עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם י~הוה, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ;

-----פרק ק"ל (שיר המעלות ממעמקים)
(:
פרק ק"ל
:)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ י~הוה; אֲ~דֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי; אִם עֲוׂנוֹת תִּשְׁמׇר יָ~הּ, אֲ~דֹנָי מִי יַעֲמֹד; כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא; קִוִּיתִי י~הוה, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי; נַפְשִׁי לַא~דֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר; יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל י~הוה, כִּי עִם י~הוה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת; וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוׂנֹתָיו;

-----פרק קמ"ב (משכיל לדוד)
(:
פרק קמ"ב
:)
מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה; קוֹלִי אֶל י~הוה אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל י~הוה אֶתְחַנָּן; אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד; בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי; הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי; זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ י~הוה, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים; הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי; הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי;

-----פרק קמ"ד (לדוד ברוך ה' צורי)
(:
פרק קמ"ד
:)
לְדָוִד, בָּרוּךְ י~הוה צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה; חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי; י~הוה, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ; אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר; י~הוה, הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ; בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם; שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר; אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר; אֱ~לֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ; הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ, מֵחֶרֶב רָעָה; פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר; אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים, מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל; מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן, צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ; אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ; אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁי~הוה אֱ~לֹהָיו;

()tzahalM
