אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה, הנותן נושאי כיסאו חיות ארבעה, המציב פינות ארבעה ותקופות ארבעה, הושיענו בחגיגת ימים ארבעה.

אנא זכור אב העיר ממזרח באור לימים ארבעה, רדף ויחלק על מלכים ארבעה, בשרתו לשוב זרעו לדורות ארבעה, הושיענו בחגיגת ימים ארבעה.

אנא זכור בן הוגש לעקידה על קרנות ארבעה, חפר בפלשת בורות ארבעה, ויעתק לחברון קרית ארבעה, הושיענו בחגיגת ימים ארבעה.

אנא זכור תם נעזר באימהות ארבעה, חינן להינצל משפטים ארבעה, בתפילתו כלכלת בניו בדברים ארבעה, הושיענו בחגיגת ימים ארבעה.

אנא המוליכנו במדבר בדגלים ארבעה, ציוה למלאות בחושן טורים ארבעה, המצונו להללו בחג במינים ארבעה, הושיענו בחגיגת ימים ארבעה.

הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא.


אל פתחך ירון שה אובד בהדומך, י~הוה א~דוננו מה אדיר שמך.
ביער בערבה בקול יעוז, י~הוה ברצונך העמדת להררי עוז.
גמא צמא לישעך פוער פיו למלקושו, י~הוה גואל ישראל וקדושו.
דיבר ויקרא ארץ דלה אביריך ממצרים, י~הוה דובר צדק ומגיד מישרים.
הבא שנת שילומים לאשר בדשן נידשנו, י~הוה הט שמך ותרד גע בהרים ויעשנו.
והרק חנית וסגור לקראת רודפי כמהים, י~הוה ואין עוד זולתו אין א~להים.
זרע אדם וזרע בהמה חיש לגולת אריאל, י~הוה זכרנו יברך את בית ישראל.

הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא.
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אנא יערב לך שועי, בלולבי בנענעי, וקרב נא קץ ישעי, הַיּוֹם בְּיוֹם רְבִיעִי, הוֹשִׁיעָה נָּא.

אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אנא סוב נא להרגיעי, וכונן ארחי וריבעי, פעלי שעה בהשתשעי, הַיּוֹם בְּיוֹם רְבִיעִי, הוֹשִׁיעָה נָּא.

אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כהושעת יקיר, משוד מקרקר קיר, ותך ותעקיר, שוקק שיקועי, גם עתה חלץ, אלוץ ממאלץ, ומדוי לב תעלץ, נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם רְבִיעִי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כהושעת שורק, מכף צר שורק, אשר שיניו חורק, לרצץ את גזעי, פתע פתאום, נאמת נאום, להשביתו מלאום, נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם רְבִיעִי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

ישעך הראה י~ה, הא~ל גדול דעה. מהר קץ פדות, לאום נושעה. סובבי תורתך פעמים ארבעה.

גואל ישראל, היה נא מושיעם. ובעיתות כאל, היה נא מרגועם. גלה קץ ישעם, ולך לישועה. סובבי תורתך פעמים ארבעה.


כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ, כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם רְבִיעִי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא.

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם; וְנֶאֱמַר: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי י~הוה קְרֹבִים אֶל-י~הוה אֱ~לֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ; לְמַעַן דַּעַת כׇּל-עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי י~הוה הוּא הָאֱ~לֹהִים, אֵין עוֹד; לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל-הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל; הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ י~הוָה אֱ~לֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ;
