אנא הא~ל הנקדש בקדשות שלשה, ברא במעשה בראשית בכל יום שלשה, ובששי ובשביעי שלשה שלשה, הושיענו בחגיגת ימים שלשה.

אנא זכור אב ראה מלאכים שלשה, ומהר להסעידם סאים שלשה, הלכו אתו בעלי ברית שלשה, הושיענו בחגיגת ימים שלשה.

אנא זכר בן הוכן לעקידה לימים שלשה, כרת ברית עם מלך ומרעהו ושר צבאו שלשה, ובזכותו נחלו בניו כתרים שלשה, הושיענו בחגיגת ימים שלשה.

אנא זכר אב חזה סלם בעלים וירדים שלשה, ופצל ברהטים מקלות שלשה, וישלח בניו לצוען פעמים שלשה, הושיענו בחגיגת ימים שלשה.

אנא הגואלנו על ידי אחים שלשה, השם בנו מעלות כהנים ולוים וישראל שלשה, המנחילנו תורה נביאים וכתובים שלשה, הושיענו בחגיגת ימים שלשה.

הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא.


אמצני א~להי במועדי וחגיגי, אמרי האזינה י~הוה בינה הגיגי.
בהתיצבי לפניך כדל שואל דורשך, בנשאי ידי אל דביר קדשך.
גנון נוחלי דת פליליה, גדול העצה ורב העליליה.
דברך הקם מיחלי רצונך, דור דורשיו מבקשי פניך.
המית קוראיך לשוחריך שחר, א~דני הקשיבה ועשה אל תאחר.
ופיהם לא יכלו מיחוד שמך, אתה י~הוה לא תכלא רחמיך.
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתנו, זכר אל תפר בריתך אתנו.
חון שוטחים אליך כפים, חנון ורחום י~הוה ארך אפים.
טובך מיחלים למו תחישנו, טוב י~הוה לקוו לנפש תדרשנו.
ישישו ושמחו בך דלי ואביוני, ויאמרו תמיד יגדל י~הוה.
כונן סגלה אשר לשמך שתה, כי תפארת עזמו אתה.
מגר צוררי עמך אשר תמיד ישימנו, מציל עני מחזק ממנו.

הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא.
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אנא יסד יסוד מקדשי, לערוב בו ניחוח אשי, ותזריח אור שמשי, הַיּוֹם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הוֹשִׁיעָה נָּא.

אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אנא סחה נא מוקשי, ושובב מעון מקדשי, פדה בשלום נפשי, הַיּוֹם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הוֹשִׁיעָה נָּא.

אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא.

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כהושעת ידידים, מכף מעבידים, ותמחץ לודים, בעלות לך רחשי. סגלה מאושרת, אשר לך סוברת, פוצחת לך עתרת, נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כהושעת יפה נוף, ממכלאי נוף, ותאנף אנוף, עד צאתי חפשי. שרידי האדר, מאדרים אדר, פצות לך הוד והדר, נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

מיחדים שם הא~ל, היום בשירה ערוכה. ובביאת הגואל, העלה לנו ארוכה. משוררים אין כאל, עם לו תאות מלוכה. יהיה לישראל, שלישיה ברכה.

סובבי תעודתך, האר אפלתם. היום בביתך, תקשיב תחנתם. לדין בשבתך, העבר חטאתם. השיבם לקדמותם, מערכה לקראת מערכה. יהיה לישראל, שלישיה ברכה.


כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ, כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, כֵּן הוֹשַׁעְנָא.

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא.

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם; וְנֶאֱמַר: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי י~הוה קְרֹבִים אֶל-י~הוה אֱ~לֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ; לְמַעַן דַּעַת כׇּל-עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי י~הוה הוּא הָאֱ~לֹהִים, אֵין עוֹד; לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל-הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל; הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ י~הוָה אֱ~לֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ;
