(יח) כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות:
(יט) ויזעקו אל-ה' בצר להם ממצקותיהם יושיעם:
(כ) ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם:
(כא) יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
(כב) ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה:
(כג) יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים:
(כד) המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה:
(כה) ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו:
(כו) יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג:
(כז) יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע:
(כח) ויצעקו אל-ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם:
(כט) יקם סערה לדממה ויחשו גליהם:
(ל) וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם:
(לא) יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
(לב) וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו:
(לג) ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון:
(לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה:
(לה) ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים:
(לו) ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב:
(לז) ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה:
(לח) ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט:
(לט) וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון:
(מ) שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך:
(מא) וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות:
(מב) יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה:
(מג) מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי ה':

פרק ק"ח
(א) שיר מזמור לדוד:
(ב) נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי:
(ג) עורה הנבל וכנור אעירה שחר:
(ד) אודך בעמים ה' ואזמרך בלאמים:
(ה) כי-גדול מעל-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך:
(ו) רומה על-שמים אלהים ועל כל-הארץ כבודך:
(ז) למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:
(ח) אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד:
(ט) לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי:
(י) מואב סיר רחצי על-אדום אשליך נעלי עלי-פלשת אתרועע:
(יא) מי יובלני עיר מבצר מי נחני עד-אדום:
(יב) הלא-אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאתינו:
(יג) הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם:
(יד) באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו:

פרק ק"ט
(א) למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש:
(ב) כי פי רשע ופי-מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר:
(ג) ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם:
(ד) תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה:
(ה) וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי:
(ו) הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו:
(ז) בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה:
(ח) יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר:
(ט) יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה:
(י) ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם:
(יא) ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו:
(יב) אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו:
(יג) יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם:
(יד) יזכר עון אבתיו אל-ה' וחטאת אמו אל-תמח:
(טו) יהיו נגד-ה' תמיד ויכרת מארץ זכרם:
(טז) יען אשר לא-זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון ונכאה לבב למותת:
(יז) ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו:
(יח) וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:
(יט) תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה:
(כ) זאת פעלת שטני מאת ה' והדברים רע על-נפשי:
(כא) ואתה ה' אדני עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני:
(כב) כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי:
(כג) כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה:
(כד) ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן:
(כה) ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם:
(כו) עזרני ה' אלהי הושיעני כחסדך:
(כז) וידעו כי-ידך זאת אתה ה' עשיתה:
(כח) יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח:
(כט) ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם:
(ל) אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו:
(לא) כי-יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו:

פרק ק"י
