(א) ברכי נפשי את-ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת:
(ב) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:
(ג) המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח:
(ד) עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט:
(ה) יסד ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד:
(ו) תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים:
(ז) מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון:
(ח) יעלו הרים ירדו בקעות אל-מקום זה יסדת להם:
(ט) גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ:
(י) המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון:
(יא) ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם:
(יב) עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול:
(יג) משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ:
(יד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ:
(טו) ויין ישמח לבב-אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד:
(טז) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע:
(יז) אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה:
(יח) הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים:
(יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו:
(כ) תשת חשך ויהי לילה בו-תרמש כל-חיתו-יער:
(כא) הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם:
(כב) תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון:
(כג) יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב:
(כד) מה-רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך:
(כה) זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות:
(כו) שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק-בו:
(כז) כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו:
(כח) תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב:
(כט) תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון:
(ל) תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה:
(לא) יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו:
(לב) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו:
(לג) אשירה לה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי:
(לד) יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה':
(לה) יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את-ה' הללויה:

פרק ק"ה
(א) הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו:
(ב) שירו לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאתיו:
(ג) התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה':
(ד) דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד:
(ה) זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי-פיו:
(ו) זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו:
(ז) הוא ה' אלהינו בכל-הארץ משפטיו:
(ח) זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור:
(ט) אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק:
(י) ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם:
(יא) לאמר לך אתן את-ארץ כנען חבל נחלתכם:
(יב) בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה:
(יג) ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר:
(יד) לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים:
(טו) אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו:
(טז) ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר:
(יז) שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף:
(יח) ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו:
(יט) עד-עת בא-דברו אמרת ה' צרפתהו:
(כ) שלח-מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו:
(כא) שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו:
(כב) לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם:
(כג) ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם:
(כד) ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו:
(כה) הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו:
(כו) שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו:
(כז) שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם:
(כח) שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דברו:
(כט) הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם:
(ל) שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם:
(לא) אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם:
(לב) נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם:
(לג) ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם:
(לד) אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר:
(לה) ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם:
(לו) ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם:
(לז) ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל:
(לח) שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם:
