(סג) בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו:
(סד) כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה:
(סה) ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין:
(סו) ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו:
(סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר:
(סח) ויבחר את-שבט יהודה את-הר-ציון אשר אהב:
(סט) ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם:
(ע) ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן:
(עא) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו:
(עב) וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם:

פרק ע"ט
(א) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את-היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים:
(ב) נתנו את-נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ:
(ג) שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר:
(ד) היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו:
(ה) עד-מה ה' תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך:
(ו) שפך חמתך אל-הגוים אשר לא-ידעוך ועל-ממלכות אשר בשמך לא קראו:
(ז) כי-אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו:
(ח) אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד:
(ט) עזרנו אלהי ישענו על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך:
(י) למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגוים לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך:
(יא) תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה:
(יב) והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני:
(יג) ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר נספר תהלתך:

פרק פ'
(א) למנצח אל-שושנים עדות לאסף מזמור:
(ב) רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה:
(ג) לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו:
(ד) אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה:
(ה) ה' אלהים צבאות עד-מתי עשנת בתפלת עמך:
(ו) האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש:
(ז) תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו:
(ח) אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה:
(ט) גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה:
(י) פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ:
(יא) כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל:
(יב) תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה:
(יג) למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך:
(יד) יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה:
(טו) אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת:
(טז) וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך:
(יז) שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו:
(יח) תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך:
(יט) ולא-נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא:
(כ) ה' אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה:

פרק פ"א
(א) למנצח על-הגתית לאסף:
(ב) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב:
(ג) שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל:
(ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו:
(ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב:
(ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע:
(ז) הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה:
(ח) בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה:
(ט) שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי:
(י) לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר:
(יא) אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו:
(יב) ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי:
(יג) ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם:
(יד) לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו:
(טו) כמעט אויביהם אכניע ועל-צריהם אשיב ידי:
(טז) משנאי ה' יכחשו-לו ויהי עתם לעולם:
(יז) ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך:

פרק פ"ב
(א) מזמור לאסף אלהים נצב בעדת-אל בקרב אלהים ישפט:
(ב) עד-מתי תשפטו-עול ופני רשעים תשאו-סלה:
(ג) שפטו-דל ויתום עני ורש הצדיקו:
(ד) פלטו-דל ואביון מיד רשעים הצילו:
(ה) לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל-מוסדי ארץ:
(ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם:
