(יח) זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו:
(יט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ:
(כ) בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו:
(כא) נחית כצאן עמך ביד-משה ואהרן:

פרק ע"ח
(א) משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי:
(ב) אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם:
(ג) אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו:
(ד) לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה:
(ה) ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו להודיעם לבניהם:
(ו) למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם:
(ז) וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו:
(ח) ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו:
(ט) בני-אפרים נשקי רומי-קשת הפכו ביום קרב:
(י) לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת:
(יא) וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם:
(יב) נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען:
(יג) בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד:
(יד) וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש:
(טו) יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה:
(טז) ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים:
(יז) ויוסיפו עוד לחטא-לו למרות עליון בציה:
(יח) וינסו-אל בלבבם לשאל-אכל לנפשם:
(יט) וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר:
(כ) הן הכה-צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו:
(כא) לכן שמע ה' ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל:
(כב) כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו:
(כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח:
(כד) וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו:
(כה) לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע:
(כו) יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן:
(כז) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף:
(כח) ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו:
(כט) ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם:
(ל) לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם:
(לא) ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע:
(לב) בכל-זאת חטאו-עוד ולא האמינו בנפלאותיו:
(לג) ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה:
(לד) אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל:
(לה) ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם:
(לו) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו:
(לז) ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו:
(לח) והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל-חמתו:
(לט) ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב:
(מ) כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון:
(מא) וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו:
(מב) לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר:
(מג) אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען:
(מד) ויהפך לדם יאריהם ונוזליהם בל-ישתיון:
(מה) ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם:
(מו) ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה:
(מז) יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל:
(מח) ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים:
(מט) ישלח-בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים:
(נ) יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר:
(נא) ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם:
(נב) ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר:
(נג) וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים:
(נד) ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו:
(נה) ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל:
(נו) וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו:
(נז) ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה:
(נח) ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו:
(נט) שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל:
(ס) ויטש משכן שלו אהל שכן באדם:
(סא) ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר:
(סב) ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר:
