(ג) היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה:
(ד) אלהי פלטני מיד-רשע מכף מעול וחומץ:
(ה) כי-אתה תקותי אדני ה' מבטחי מנעורי:
(ו) עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד:
(ז) כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז:
(ח) ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך:
(ט) אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני:
(י) כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו:
(יא) לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל:
(יב) אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חושה:
(יג) יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי:
(יד) ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך:
(טו) פי יספר צדקתך כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות:
(טז) אבוא בגברות אדני ה' אזכיר צדקתך לבדך:
(יז) אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך:
(יח) וגם עד-זקנה ושיבה אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך:
(יט) וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך:
(כ) אשר הראיתני צרות רבות ורעות תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני:
(כא) תרב גדלתי ותסב תנחמני:
(כב) גם-אני אודך בכלי-נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל:
(כג) תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית:
(כד) גם-לשוני כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי:

פרק ע"ב
(א) לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן-מלך:
(ב) ידין עמך בצדק וענייך במשפט:
(ג) ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה:
(ד) ישפט עניי-עם יושיע לבני אביון וידכא עושק:
(ה) ייראוך עם-שמש ולפני ירח דור דורים:
(ו) ירד כמטר על-גז כרביבים זרזיף ארץ:
(ז) יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד-בלי ירח:
(ח) וירד מים עד-ים ומנהר עד-אפסי-ארץ:
(ט) לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו:
(י) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו:
(יא) וישתחוו-לו כל-מלכים כל-גוים יעבדוהו:
(יב) כי-יציל אביון משוע ועני ואין-עזר לו:
(יג) יחס על-דל ואביון ונפשות אביונים יושיע:
(יד) מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו:
(טו) ויחי ויתן-לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל-היום יברכנהו:
(טז) יהי פסת-בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ:
(יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ויתברכו בו כל-גוים יאשרהו:
(יח) ברוך ה' אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו:
(יט) וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את-כל-הארץ אמן ואמן:
(כ) כלו תפלות דוד בן-ישי:

פרק ע"ג
(א) מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב:
(ב) ואני כמעט נטיו רגלי כאין שפכו אשרי:
(ג) כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה:
(ד) כי אין חרצבות למותם ובריא אולם:
(ה) בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו:
(ו) לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו:
(ז) יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב:
(ח) ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו:
(ט) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ:
(י) לכן ישוב עמו הלם ומי מלא ימצו למו:
(יא) ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון:
(יב) הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל:
(יג) אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי:
(יד) ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים:
(טו) אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי:
(טז) ואחשבה לדעת זאת עמל הוא בעיני:
(יז) עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם:
(יח) אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות:
(יט) איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות:
(כ) כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה:
(כא) כי-יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן:
(כב) ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך:
(כג) ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני:
(כד) בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני:
(כה) מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ:
