(טו) וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני:
(טז) ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך:
(יז) ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך:
(יח) אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך:
(יט) פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה:
(כ) תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי:
(כא) אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך:
(כב) בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל:
(כג) זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים:

פרק נ"א
(א) למנצח מזמור לדוד:
(ב) בבוא אליו נתן הנביא כאשר-בא אל-בת-שבע:
(ג) חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי:
(ד) הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני:
(ה) כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד:
(ו) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען-תצדק בדברך תזכה בשפטך:
(ז) הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי:
(ח) הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני:
(ט) תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין:
(י) תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית:
(יא) הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה:
(יב) לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי:
(יג) אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני:
(יד) השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני:
(טו) אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו:
(טז) הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך:
(יז) אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:
(יח) כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה:
(יט) זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:
(כ) היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם:
(כא) אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים:

פרק נ"ב
(א) למנצח משכיל לדוד:
(ב) בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל-בית אחימלך:
(ג) מה-תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל-היום:
(ד) הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה:
(ה) אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה:
(ו) אהבת כל-דברי-בלע לשון מרמה:
(ז) גם-אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה:
(ח) ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו:
(ט) הנה הגבר לא-ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו:
(י) ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד:
(יא) אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי-טוב נגד חסידיך:

פרק נ"ג
(א) למנצח על-מחלת משכיל לדוד:
(ב) אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה-טוב:
(ג) אלהים משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל דרש את-אלהים:
(ד) כלו סג יחדו נאלחו אין עשה-טוב אין גם אחד:
(ה) הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו:
(ו) שם פחדו פחד לא-היה פחד כי-אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי-אלהים מאסם:
(ז) מי-יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל:

פרק נ"ד
(א) למנצח בנגינת משכיל לדוד:
(ב) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו:
(ג) אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני:
(ד) אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי-פי:
(ה) כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא-שמו אלהים לנגדם סלה:
(ו) הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי:
(ז) ישיב הרע לשררי באמתך הצמיתם:
(ח) בנדבה אזבחה-לך אודה שמך ה' כי-טוב:
(ט) כי מכל-צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני:

פרק נ"ה
(א) למנצח בנגינת משכיל לדוד:
(ב) האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי:
(ג) הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה:
(ד) מקול אויב מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני:
(ה) לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי:
(ו) יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות:
(ז) ואמר מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה:
(ח) הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה:
(ט) אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער:
