(ה) נהר פלגיו ישמחו עיר-אלהים קדש משכני עליון:
(ו) אלהים בקרבה בל-תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר:
(ז) המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ:
(ח) ה' צבאות עמנו משגב-לנו אלהי יעקב סלה:
(ט) לכו-חזו מפעלות ה' אשר-שם שמות בארץ:
(י) משבית מלחמות עד-קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש:
(יא) הרפו ודעו כי-אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ:
(יב) ה' צבאות עמנו משגב-לנו אלהי יעקב סלה:

פרק מ"ז
(א) למנצח לבני-קרח מזמור:
(ב) כל-העמים תקעו-כף הריעו לאלהים בקול רנה:
(ג) כי-ה' עליון נורא מלך גדול על-כל-הארץ:
(ד) ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו:
(ה) יבחר-לנו את-נחלתנו את גאון יעקב אשר-אהב סלה:
(ו) עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר:
(ז) זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו:
(ח) כי מלך כל-הארץ אלהים זמרו משכיל:
(ט) מלך אלהים על-גוים אלהים ישב על-כסא קדשו:
(י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני-ארץ מאד נעלה:

פרק מ"ח
(א) שיר מזמור לבני-קרח:
(ב) גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר-קדשו:
(ג) יפה נוף משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון קרית מלך רב:
(ד) אלהים בארמנותיה נודע למשגב:
(ה) כי-הנה המלכים נועדו עברו יחדו:
(ו) המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו:
(ז) רעדה אחזתם שם חיל כיולדה:
(ח) ברוח קדים תשבר אניות תרשיש:
(ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה'-צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד-עולם סלה:
(י) דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך:
(יא) כשמך אלהים כן תהלתך על-קצוי-ארץ צדק מלאה ימינך:
(יב) ישמח הר-ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך:
(יג) סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה:
(יד) שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון:
(טו) כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על-מות:

פרק מ"ט
(א) למנצח לבני-קרח מזמור:
(ב) שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד:
(ג) גם-בני אדם גם-בני-איש יחד עשיר ואביון:
(ד) פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות:
(ה) אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי:
(ו) למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני:
(ז) הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו:
(ח) אח לא-פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו:
(ט) ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם:
(י) ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת:
(יא) כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם:
(יב) קרבם בתימו לעולם משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות:
(יג) ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו:
(יד) זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה:
(טו) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבל לו:
(טז) אך-אלהים יפדה-נפשי מיד שאול כי יקחני סלה:
(יז) אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו:
(יח) כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו:
(יט) כי נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך:
(כ) תבא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור:
(כא) אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו:

פרק נ'
(א) מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו:
(ב) מציון מכלל-יפי אלהים הופיע:
(ג) יבא אלהינו ואל-יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד:
(ד) יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו:
(ה) אספו-לי חסידי כרתי בריתי עלי-זבח:
(ו) ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה:
(ז) שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי:
(ח) לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד:
(ט) לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים:
(י) כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף:
(יא) ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי:
(יב) אם-ארעב לא-אמר לך כי לי תבל ומלאה:
(יג) האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה:
(יד) זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך:
