(ז) אלהי עלי נפשי תשתוחח על-כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער:
(ח) תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו:
(ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי:
(י) אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה-קדר אלך בלחץ אויב:
(יא) ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך:
(יב) מה-תשתוחחי נפשי ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

פרק מ"ג
(א) שפטני אלהים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני:
(ב) כי-אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה-קדר אתהלך בלחץ אויב:
(ג) שלח-אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל-הר-קדשך ואל-משכנותיך:
(ד) ואבואה אל-מזבח אלהים אל-אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי:
(ה) מה-תשתוחחי נפשי ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

פרק מ"ד
(א) למנצח לבני-קרח משכיל:
(ב) אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו-לנו פעל-פעלת בימיהם בימי קדם:
(ג) אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם:
(ד) כי לא בחרבם ירשו-ארץ וזרועם לא-הושיעה למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם:
(ה) אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב:
(ו) בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו:
(ז) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני:
(ח) כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות:
(ט) באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה:
(י) אף-זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו:
(יא) תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו:
(יב) תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו:
(יג) תמכר-עמך בלא-הון ולא רבית במחיריהם:
(יד) תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו:
(טו) תשימנו משל בגוים מנוד ראש בלאמים:
(טז) כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני:
(יז) מקול-מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם:
(יח) כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך:
(יט) לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך:
(כ) כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות:
(כא) אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר:
(כב) הלא-אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב:
(כג) כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה:
(כד) עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח:
(כה) למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו:
(כו) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו:
(כז) קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך:

פרק מ"ה
(א) למנצח על-ששנים לבני-קרח משכיל שיר ידידת:
(ב) רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר:
(ג) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על-כן ברכך אלהים לעולם:
(ד) חגור-חרבך על-ירך גבור הודך והדרך:
(ה) והדרך צלח רכב על-דבר-אמת וענוה-צדק ותורך נוראות ימינך:
(ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך:
(ז) כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך:
(ח) אהבת צדק ותשנא-רשע על-כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך:
(ט) מר ואהלות קציעות כל-בגדתיך מן-היכלי שן מני שמחוך:
(י) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר:
(יא) שמעי-בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך:
(יב) ויתאו המלך יפיך כי-הוא אדניך והשתחוי-לו:
(יג) ובת-צר במנחה פניך יחלו עשירי עם:
(יד) כל-כבודה בת-מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה:
(טו) לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך:
(טז) תובלנה בשמחת וגיל תבואינה בהיכל מלך:
(יז) תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל-הארץ:
(יח) אזכירה שמך בכל-דר ודר על-כן עמים יהודוך לעלם ועד:

פרק מ"ו
(א) למנצח לבני-קרח על-עלמות שיר:
(ב) אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד:
(ג) על-כן לא-נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים:
(ד) יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה:
