חכמת
הר הבית במזרח והוא יעמוד למערב
פנים
ומזרח
למקדש כי הכותל
דהיינו
מערבי
הנשאר ר"ל כותל העזרה שהיתה לאחורי ק"ק י"א
ולכן מותר לילך סמוך לה אבל ממזרח הר הביית
למערב אסור.
)המטיל מים ממקו' שיכול לראות מקום המקדש לא
ישב ופניו כלפי הקודש אלא יסלק הקודש לצדדין ופ'
הב"ח דבזה"ז מותר וכ"כ א"ר דדוקא במקום המקדש
גופא אמרינן דלא נתבטל קדושתה וראי' דאמרינן
בברכות דפ"ב לא יקיל ראשו כו' אלא בזמן שהשכינה
שורה (א"ח סי' ג')
האוכל ממינים שנשתבח א"י מסיים על הארץ על
מיני דגן ועל פירותיה ובכפו"פ דל"ו ע"ב כתב דמסתבר'
דגם יסיים על הארץ ועל מחייתה (שם ר"ח)
אסור לעשות סחורה בא"י בכל דבר שהוא
מאכלי אדם ואפילו תבלין אלא כל אחד מוכר
פירותיו כדי שימכרו בזול ובמקום שהשמן או שאר
מינים מרובה מותר לקנות ולמכור ובכ"מ מותר לקנות
חיטים ולעשות ממנו פת וכן זיתים לעשותן שמן ולא
אסרו רק לקנות ולמכור הדבר כשהוא בעין (חוה"מ
סי' רל"א)
יב) אין אוצרים פירות בא"י דהיינו לקנות ולהניחו
אותו עד שעת היוקר אעפ"י שאין בדעתו למוכרו
אבל מיני תבלין מותר (ד) אבל מה שגדל בשלו אפילו
פירות מותר להניחס באוצר אפילו לכמה שנים
ובשנת בצורת אפילו משלו לא יאצור יותר מפרנסת ביתו
לשנה ונ"ל דלשנה מותר לאצור לצורך פרנס' ביתו אפילו
לקנות: ומותר לקנות בשישית לצורך שישית ושביעית
(ד) עין בטור ח"מ סי' רל"א בב"י שם מה שכתב דכל מיני פירות אסור ומצאתי כן בהדי' בשאילתות פרשה
ויגש ומבואר שם דלא מיקרי חיי נפש אלא ינות שמנים וסלתות ומ"מ שאר פירות אסרומשום גזירה
(ה) אין להביא ראי' מדתנן בשביעית פ"ו אין מוציאים פירות שביעית ושמן שריפה וק' הרי הכל אסור אע"כ
דהכך אפילו מעט אסור אבל בשאר פירות מותר דיש לדחות דפירות שביעית ר"ל תבלין וצבעים ושמן שריפה
אינו עומד לאכילה אשמעינן דאפ"ה אסור אבל נאי' ברורה מפסחים דף נ"ב דרב ספרא אפיק גרבא דחמרא
דשביעית והק' תוס' הא אין מוציאים פירופ שביעותותרצודלסתורה מנתר (ועיין ונתם בשער מצות הארץ פ'
י"ח) וקשה דעכ"פ אסור משום דאין מוציאים פירות כו' אע"כ דדבר מנעט כגרבא דחמרא מותרואין האיסור
ל משגם שביעית דאף לת"ק עכ"פ לכתחילה אסור להוציא:
שער משפטיארץ פרק יא
אד

ושמינית כ"כ רמב"ם (ובש"ע לא הביאו וצ"ע)
יג) אין מוציאין כל מיני פירות מא"י חוץ לגבולותיה
אפילו באותו מלכות ואפילו במקום דשכיחי (כן מוכח
מדלא מחלק הש"ס) לפי שרוב הדרים שם הם עניים
בכדי שלא יתיקר השאר ונ"ל דמיני תבלין מותר
ועוד נ"ל דדבר מעוט מותר דבזה לא יתייקר השאר (ה)
ד)אסור לצאת מא"י חוץ לגבולותיה אפילו באותה
מלכות אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל נפשות
ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה ולחזור אבל
להשתקע שם אסור אא"כ חזק הרעב עד שנעשה
שוה דינר חיטים בב' דינרים ואם הפירות בזול ולא
ימצא מעות להשתכר מותר לצאת למקום שימצא
בו ריוח ואעפי"כ אינו מדת חסידות (רמב"ם פ"ב מהל'
מלכים מגמרא ע"ז י"ג ע"א ונ"ל דכ"ש שאז מותר
להוציא פירות ולמוכרם בכדי שיהי' להם מעות והטעם
דאסור לצאת מפני שיש שם ישראל מועטים בכדי
שלא תשאר ריק מישראל והם מתפללים בשלום
כולנו ותפילתם יותר מקובלת מתפילתינו כדאיתא
בערובין דל"ב דקפיד קרא על יהושע דלא בעי רחמי
על ע"ז דבשלמא משה לא היה זכות א"י
טו)מי שמת והניח ספרים אין מוציאים אותם חוץ
לגבולתיה אפילו באותה מלכות מטעם הנזכר אם
לא שהתנה בפירוש להוציאם נ"ל דר"ל בשעת קנייתם
(כו"פ דל"ט ע"ב בשם הירושלמי ושכ"כ בעל העיטור)
ט)אין מוכרים לעכו"ם בתים ושדות בא"י דכתיב
לא תקנם וקבלו חז"ל דר"ל לא תתן להם חניה
בקרקע אבל משכירים להם בתים (יו"ד סי' קנ"א)
ומיהו אם דר בעיר שכולה עכו"ם ורוצה לעקור דירתו
משם
נת פרק יא אדם
